... אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעה טורדנית? איך להתמודד עם הפרעות חרדה? איך להתמודד עם הפרעת אישיות? איך להתמודד עם השורש? איך להתמודד עם התאבדות? איך להתמודד עם התמכרות? איך להתמודד עם התמכרות לעבודה? איך להתמודד עם ... התמודדות עם הפרעה טורדנית התמודדות עם הפרעות התמודדות עם הפרעות חרדה התמודדות עם הפרעות שינה התמודדות עם הפרעת... התמודדות עם הפרעת אישיות התמודדות עם הפרעת דחק התמודדות עם הפרעת חרדה התמודדות עם הפרעת קשב התמודדות עם הקושי התמודדות עם הרגשת מועקה התמודדות עם הרצון העצמי התמודדות עם השמנה התמודדות עם התאבדות התמודדות עם התאבדות במשפחה ...

... תמיד עוזר. כי לפעמים ההסכמה של הטיפול הקוגניטיבי, עם המחשבה של האדם, שעליו להתחשב בדעות של אחרים, ההסכמה הזאת, היא דווקא מחזקת אצל האדם את החרדה החברתית הקשה שלו. ולכן, הדרך להתמודד עם הפרעת חרדה חברתית קשה, לפעמים היא דווקא על ידי ההיפוך של ההבנה של האדם. דהיינו, שצריך להסביר לאדם, שהוא לא צריך להיות בחרדה חברתית כלשהי. כי גם אם הוא ייעשה טעות כלשהי, וגם אם יקרה ...

... בחרדה, טיפול בפחדים, תרופות לחרדות, תרופות לפחדים, הפרעות חרדה - לפרק את הרצון! ובו יתבאר, מהו הטיפול בחרדה הטוב ביותר בעולם? ומהי התרופה לחרדה הטובה ביותר בעולם? ואיך להתמודד עם הפרעות חרדה באשר הן? ועוד. וכדי להבין מהו הטיפול בחרדות הטוב ביותר, לשם כך צריך להבין בפשיטות, מהי הסיבה ...

... נפשי, משנה או לא משנה, החלל הפנוי, הפרעות נפשיות, טיפול נפשי, בעיה נפשית, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי האם עדיף להרגיש שמשהו משנה או לא משנה? אליעד כהן ... ויש לו מטרה שהוא שואף אליה, ולכן הוא חיוני ומלא חיות. מצד שני, אליעד מדגים את החיסרון במחשבה שמשהו משנה: כאשר האדם חושב שמשהו באמת משנה, הוא עלול להיכנס ללחצים, לפחד מכישלון, להרגיש שנכפה עליו לעשות דברים, ולחוות אי נוחות או סבל במידה ... מצב שבו שני ההפכים נכונים בו זמנית, וזה מה שמוביל אנשים למצוקה קשה ולתסביכים נפשיים. האם הבעיה האמיתית היא הבחירה בין יש לאין? אליעד כהן ממשיך ומסביר שהבסיס לכל הבעיות הנפשיות, הקשיים והתסביכים, הוא קיומם של שני הפכים בו זמנית. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו: יש לי בחירה או אין לי בחירה?, משהו משנה או לא משנה?, יש משמעות או אין משמעות?. ההתעסקות בשאלות אלו היא הגורמת למתח, חרדה, ודיכאון. אליעד מסביר שהבעיה אינה בעצם הקיום של אחד הצדדים, אלא בחוסר היכולת ... הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין משמעות, נוצר מתח תמידי. אליעד מדגיש שכל התסביכים הנפשיים וההפרעות ההתנהגותיות נובעים בדיוק מאותו ספק ומאותו מאבק פנימי בלתי פתור. האם יש טיפול אמיתי לבעיות נפשיות שמקורן בקונפליקט הזה? אליעד כהן מתייחס גם לנושא הטיפול הנפשי והפסיכולוגי. הוא טוען כי רוב הטיפולים הפסיכולוגיים או הפסיכיאטריים אינם מצליחים לפתור באמת את השורש הפנימי של הבעיה. לדבריו, פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להתייחס רק לתסמינים החיצוניים ולבעיות הגלויות לעין, ולא תמיד מבינים את שורש הקונפליקט הפנימי. כך, במקום לעזור לאדם להבין ולהכיל את ההפכים שבתוכו, הם מנסים להקל עליו באמצעות תרופות או עצות מעשיות שטחיות, אך לא מביאים אותו לפתרון עמוק. אליעד נותן דוגמה ... לחלוטין - כי מצד האמת האדם הוא גם אלוהים וגם שום דבר בו זמנית. אך מכיוון שרוב האנשים אינם מסוגלים להבין או להכיל את המצב הפרדוקסלי הזה, הם סובלים מאוד, ומערכות הטיפול המסורתיות אינן יודעות להתמודד עם מצב מורכב שכזה. האם אפשר לחיות ... לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת להכיל את שני הצדדים של כל קונפליקט פנימי ללא צורך לבחור ביניהם היא המפתח לשחרור מסבל נפשי אמיתי. במקום לחפש פתרונות שטחיים או טיפול פסיכולוגי שרק יקלו על התסמינים, יש צורך להבין לעומק את שורש הבעיה - שהוא הפרדוקס הקיומי עצמו. איך מתמודדים עם קונפליקט פנימי? טיפול נפשי אמיתי - מהו? למה אנשים מסתבכים בשאלות קיומיות? האם משהו באמת משנה? ...

... ושמיעת קולות, טעויות בטיפול בשמיעת קולות, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, מה לעשות כשמישהו שומע קולות? איך לא לטפל בשמיעת קולות? איך לטפל במישהו ששומע קולות? טעויות בטיפול בקולות, טעויות בטיפול בהזיות שמיעה, טיפול פסיכיאטרי מה הטעות הנפוצה ביותר בטיפול בשמיעת קולות? כאשר אדם אומר שהוא ... הקול. הוא נהיה אובססיבי להוכחות ולשכנועים עצמיים, מה שגורם לו להסתבך עוד יותר במחשבות הכפייתיות שלו, ובכך מצבו הנפשי מחמיר. מהי הגישה הנכונה לטיפול באדם ששומע קולות? אליעד כהן מציע גישה אחרת, נכונה ויעילה יותר לטיפול במישהו ששומע קולות. במקום ... בפני עצמו. הוא מסווה את המחשבות הללו בטענה שהן הגיעו מבחוץ, כקולות חיצוניים, אבל בפועל הן מחשבות שהוא עצמו חושב אותן ומתקשה לקבל אותן. למה טיפול בקולות בלבד אינו פתרון אמיתי? טיפול בקולות עצמם הוא למעשה טיפול בסימפטום ולא בשורש הבעיה. כאשר ... המחשבה האמיתית והסמויה שלו, כמו למשל מרעילים אותי או אני רוצה להתאבד, היא זו שיוצרת את המצוקה, והקול הוא רק ביטוי או תירוץ חיצוני עבורה. לכן טיפול נכון חייב להיכנס פנימה, להבין את מחשבותיו ותחושותיו האמיתיות של האדם ולא רק להתווכח עם הסימפטום החיצוני שהוא הציג. כיצד ניתן לטפל בצורה אפקטיבית באדם שסובל מסכיזופרניה או שמיעת קולות? אליעד כהן מדגיש שכל בעיה נפשית, כולל סכיזופרניה ושמיעת קולות, יכולה לקבל מענה וטיפול אמיתי בלי צורך בכדורים פסיכיאטריים, אשפוזים או טיפולים פולשניים אחרים. הטיפול הנכון חייב להתמקד בהבנת המחשבות והתחושות האמיתיות של האדם, במה שמניע אותו ובמה שהוא מפחד או מתקשה להודות בו. כאשר מטפלים במחשבות הפנימיות והסמויות של ... לוויכוח לגבי אמיתות הקולות, אלא לעזור לאדם להתבונן ולהבין לעומק את מחשבותיו הפנימיות, שבגללן הוא מרגיש צורך להציג אותן כקולות חיצוניים. איך לטפל בסכיזופרניה? מה לעשות כשמישהו שומע קולות? האם אפשר לטפל בשמיעת קולות ללא תרופות? מדוע לא להתווכח עם מי ששומע קולות? טיפול נכון בהזיות שמיעה איך להתרפא מסכיזופרניה? איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך להתמודד עם שמיעת קולות? איך מטפלים בשמיעת קולות? מה לא לעשות עם שמיעת קולות? למה אני שומע קולות בראש? גישות טיפול בשמיעת קולות, מישהו ששומע קולות ...

טיפול בסכיזופרניה, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, גישות בטיפול בסכיזופרניה, אינטרסים בחיפוש האמת בטיפול בסכיזופרניה, לחפש את האמת בלי אינטרסים בטיפול בסכיזופרניה, איך להפסיק לשמוע קולות? איך להתרפא מסכיזופרניה? טיפול פסיכיאטרי מהם האתגרים בטיפול בסכיזופרניה וכיצד לגשת אליהם? במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתאר את הדרך בה יש לגשת לטיפול בסכיזופרניה, תוך שמירה על התמקדות באדם הסובל מההפרעה והצורך להימנע ממניפולציות אינטרסנטיות מצד המטפל. הכוונה כאן היא לשמור על גישה שמבוססת על חיפוש האמת, ללא ניסיון לשנות או להדחיק את מה שהמטופל מרגיש. להלן הסבר מפורט על הגישות המומלצות והטעויות הנפוצות בטיפול בסכיזופרניה. איך מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה? הסכיזופרן, או כל אדם שסובל מהזיות ומחשבות שגויות, בדרך כלל פונה לטיפול כשהוא חווה סבל ממה שהוא שומע, רואה או מאמין. פעמים רבות הוא מתאר את חווייתו בכך שהוא שומע קולות או מאמין שהוא רודף אחריו שדים או שהוא המשיח. ... כי הקולות אינם אמיתיים, ושהמטופל לא באמת שומע אותם. גישה כזו יכולה לעורר התנגדות רבה אצל הסכיזופרן, שכן הוא מרגיש שהמטפל מנסה לשכנע אותו להתעלם מהמציאות שהוא חווה. בנוסף, הסכיזופרן מפחד משקר עצמי: הוא חושש שאם הוא יתחיל להאמין שהקולות אינם אמיתיים, הוא יתעלם מהמציאות כפי שהוא תופס אותה. כיצד בא לידי ביטוי הפחד לשקר את עצמי? הפחד לשקר את עצמו הוא פחד מרכזי בסכיזופrenia, ואדם הסובל ממנה חושש שמה שהוא תופס כאמת, כמו שמיעת הקולות או האמונה שהוא רודף אחרי שדים, עשוי להיות אמיתי, ושאם יתעלם מזה, הוא ... אינטרס לסתור את החוויה של המטופל, דבר שיכול להוביל להתנגדות פנימית של הסכיזופרן. חשוב להימנע מגישה שבה מראש יש נחרצות בתוצאה של אין קולות, במקום לבדוק את האמת יחד עם המטופל באופן פתוח. כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שהוא שומע קולות או שנרדף על ידי שדים? הגישה הנכונה היא לשאול את המטופל על חוויותיו, מבלי להכחיש או להמעיט בערך החוויות שהוא מתאר. למשל, במקום להבטיח לו שהוא לא שומע קולות, יש לנסות להבין מהם הקולות, מה הם אומרים, ומי ... להיות ניסיון לשכנע את המטופל לשנות את דעתו, אלא הזמנה לפתוח דיאלוג כנה על מה שהוא חווה. מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה? הסכיזופרן, כשהוא מצהיר שהוא רוצה להפסיק לשמוע קולות, עשוי להיתקל בגישה טיפולית שמציעה פתרון מהיר. הבעיה כאן היא שברגע שמטפל מציע פתרון פשוט מידי, המטופל עשוי להרגיש שמנסים לשכנע אותו לשקר את עצמו או להדחיק את החוויה. יש לאפשר למטופל לבחון את המציאות ולהגיע לתובנה אודות מצבו בכוחות עצמו. כיצד מיישמים את הגישה של בוא נבדוק מה האמת? כשהמטפל ניגש לבעיה, עליו להציע לבדוק את מה ... מציאות מאחורי חוויותיו של המטופל. למשל, אם המטופל אומר שהוא שומע קולות, על המטפל לשאול: מה הם אומרים? מי נמצא שם? מה אתה מרגיש כשאתה שומע אותם? המטרה כאן היא לבדוק את האמת בשיתוף פעולה עם המטופל. מה החשיבות של חוסר אינטרס בחיפוש האמת? כאשר המטפל מבצע את החיפוש אחר האמת ללא אינטרס, הוא לא רק משאיר את הדלת פתוחה לכל תוצאה אפשרית, אלא הוא גם מונע תחושת איום אצל המטופל. המטופל לא מרגיש שמטפלים בו מתוך רצון לשנות את חוויותיו או לשכנע אותו בתוצאה מסוימת. גישה כזו מייצרת תחושת ביטחון אצל המטופל , ויוצרת סביבה טיפולית שבה הוא יכול לשתף פעולה בצורה כנה. כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל? כדי ליישם את הגישה הזו, על המטפל להסביר ל

טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ...

... פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשי מה הקשר בין סכיזופרניה, פיצול אישיות והפרעה דיסוציאטיבית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהסבר מפורט ומעמיק על סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והפרעות נפשיות נוספות. במהלך ההרצאה הוצגו הסברים מפורטים, דוגמאות ואנלוגיות שהדגישו את ההבדלים והקשרים בין ההפרעות השונות, תוך הצעת גישות חדשות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבעיות אלה. האם פיצול אישיות הוא סוג של בחירה אישית? אליעד כהן טוען שהבסיס לכל הפרעות האישיות הוא סוג של בחירה פנימית שהאדם עושה, במודע או שלא במודע. הוא מסביר שכאשר אדם סובל מהפרעה כמו פיצול אישיות, הוא כביכול מחליף את הזהות שלו בזהות אחרת כדי להימנע מלהרגיש את החסרונות או הכאבים שקיימים באישיות המקורית שלו. לדוגמה, אדם שביצע פשע ... לכך. איך אפשר להוכיח לאדם שהוא עדיין אותו האדם למרות ההפרעה? אליעד מדגים זאת על ידי אנלוגיה פשוטה: אם אדם מחליף זהות ואומר אני לא האדם ההוא, אפשר לקחת ממנו את החפצים שהיו שייכים לזהות הראשונה. למשל, אם הוא קנה ... של האני שלו. האם באמת קיימת הפרדה מלאה בין הזהויות השונות בהפרעה דיסוציאטיבית? אליעד טוען שההפרעה מתבטאת בכך שהאדם מצליח לשכנע את עצמו ואת הסביבה שהוא זהות אחרת לגמרי. הוא מביא דוגמה של מישהי שטוענת שהיא ילדה בת ארבע או עבריינית, אבל אם פתאום יש סכנה, ... המקורית שלה ותפעל בהתאם להגנה עצמית. זה מצביע על כך שההפרעה היא לא מוחלטת, אלא יש תמיד אני רציף מתחת לכל הזהויות המשתנות. הוא אף מרחיב זאת ואומר שגם אם האדם מגדיר עצמו כמשוגע או טוען שהוא לא שולט בפחדים או בחרדות ... אינו לגמרי מנותק מעצמו, גם במצב של דיסוציאציה. מדוע הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי לא תמיד אפקטיבי? אליעד טוען שהבעיה המרכזית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים היא שהם בעצמם לא יודעים כיצד לטפל באמת במטופלים. לדבריו, הפסיכיאטר או הפסיכולוג שמתיימר לאבחן בעיה נפשית או מחלה בעצם מתאר בעיה שקיימת אצלו עצמו. לטענתו, רוב הפסיכיאטרים אינם מצליחים להבין באמת את המנגנון הפנימי של המטופל, ולכן הם נכשלים פעמים רבות בטיפול. אליעד מסביר שהפתרון האמיתי חייב להתחיל בנקודת הבסיס הנמוכה ביותר, שהיא יכולתו של האדם להבדיל בין קיום לסכנה אמיתית לחוסר סכנה. אם האדם מסוגל לזהות סכנה ... לו להחזיר לעצמו את המודעות ואת השליטה על זהותו. לדבריו, הטיפול הנכון הוא להגיע אל האדם דרך המודעות שלו ליתרונות ולחסרונות של הזהויות השונות שהוא לוקח על עצמו, ולגרום לו להבין את המחיר שהוא משלם על הוויתור על זהותו האמיתית. מה הקשר בין סכיזופרניה והפרעות נפשיות לבין אנשים נורמליים? אליעד כהן מסביר שאין הבדל מהותי בין אדם נורמלי לבין אדם שמאובחן עם סכיזופרניה או פיצול אישיות. ההבדל הוא רק בעוצמה של המצב ...

... או נשמה או אלוהים, מצב רוח ורמת הסרוטונין, תודעה תלויה בסרוטונין, להיות המתבונן, להיות הצופה האם מצב הרוח שלך באמת תלוי בסרוטונין? אליעד כהן מסביר שיש אנשים שחושבים שהתודעה והנשמה של האדם הן אלו שקובעות את המצב הנפשי שלו, בעוד אחרים סבורים כי רמת הסרוטונין במוח היא שקובעת הכל. הוא מדגיש שזוהי נקודת מבט חלקית בלבד. מהזווית של אלוהים, שהיא זווית מוחלטת, הכל משפיע על הכל. כלומר, אפילו החלקיק הכי קטן ביקום משפיע על כל הדברים האחרים. לכן, מנקודת מבט מוחלטת, אי אפשר לומר שרק רמת הסרוטונין קובעת את המצב הנפשי שלך או שהתודעה שלך היא זו שקובעת. שני ההסברים האלה נכונים מנקודת מבט מסוימת בלבד, אך מנקודת מבט גבוהה יותר, הכל מחובר ומשפיע אחד על השני. אליעד מביא דוגמה ואומר: נניח שאתה מאמין שהסרוטונין משפיע על מצב הרוח שלך, זה נכון במידה מסוימת. הרי אם הסרוטונין שלך נמוך, יכול להיות שתהיה בדיכאון. אבל האם זה אומר שהאני שלך הוא סרוטונין? האם אתה הוא סך החומרים במוח שלך? לא בהכרח. ומנגד, אם אתה מאמין שאתה נשמה, האם זה אומר שהנשמה אינה מושפעת מרמות הסרוטונין? גם כאן יש בעיה, כי אנו רואים שהגוף משפיע על התודעה, והתודעה מושפעת מהגוף. המשמעות היא שאין ... בשני המקרים אתה מחזיק בפרספקטיבה צרה ומוגבלת. הדרך לצאת מאשליית הנפרדות היא להבין שכל ההגדרות הן מוגבלות, ושבאמת המוחלטת אין הפרדה בין גוף, נשמה, תודעה, סרוטונין או כל דבר אחר. אליעד מדגים ואומר שגם מי שאומר התודעה שלי בדיכאון, משתמש למעשה בהפרדה מלאכותית. מי זה שאומר התודעה שלי? מי זה האני הזה שמחזיק בתודעה? יש כאן ... והיא שהכל אחד. כל הזדהות אחרת, בין אם עם גוף, נשמה, תודעה או מתבונן - היא עדיין הזדהות עם חלק יחסי בלבד של המציאות, ולכן מהווה אשליה. האם התודעה תלויה בסרוטונין? מהי הזהות האמיתית שלי? להיות הצופה או המתבונן האם אני גוף או נשמה? מה גורם לדיכאון?

פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2 למה אנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש היא שהם חוששים להידבק במחלה בעצמם, או לחשוף בתוכם משהו שכבר קיים אך מודחק. לדוגמה, כאשר אדם לומד על סכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת, הוא עלול לחשוב שאולי גם הוא סובל מההפרעה הזו, או שהיא עשויה להתפרץ אצלו אם רק יחשוב עליה. אליעד מתאר שזו למעשה תגובה של הכחשה. אדם שלא רוצה להכיר במחלה נפשית או בחולשה נפשית שלו, יחוש פחד גדול ללמוד על הנושא מחשש שהמחלה תתגלה בו. לדבריו, אם האדם באמת היה בריא נפשית לחלוטין, לא הייתה לו שום בעיה ללמוד על כל מחלת נפש או אפילו להיכנס למוסד פסיכיאטרי. אולם, מאחר ובאופן כלשהו כל אדם נושא בתוכו היבטים של מחלת נפש מודחקת, הוא מפחד שהלימוד על המחלה יחשוף את אותה המחלה שכבר קיימת בו בפוטנציאל. כיצד סיפורו של רבי נחמן מדגים את הפחד ממחלת נפש? אליעד מביא כדוגמה את סיפורו של רבי נחמן, המספר על מדינה שבה התושבים היו בטוחים שהם חיים חיים טובים ומאושרים. רבי נחמן אמר להם שאם ... היה קיים אצלם בצורה מודחקת, והניסיון לעזור לאחרים פשוט הציף את המצוקה שלהם אל פני השטח. בצורה דומה, אדם שלומד על מחלות נפש עלול לחשוף בתוכו מחלה נפשית שהייתה קיימת בו בהדחקה. מה הקשר בין שלמות נפשית למחלת נפש? אליעד מסביר שהמושג מושלם משמעותו הכל. כדי להיות באמת מושלם, אדם צריך להכיל בתוכו את כל הצדדים, כולל הצדדים החולים. אדם שמחשיב את עצמו כמושלם חייב להכיר בעובדה שהוא מכיל בתוכו גם בריאות נפשית וגם מחלה נפשית, גם פתרונות וגם חסרונות. מי שחושב שהוא רק בריא או רק מושלם ללא מחלה, נמצא בהכחשה עצמית ואינו מושלם באמת. דווקא היכולת להודות שיש בתוכך גם צדדים ... אפילו בתפיסות הבסיסיות של עצמו, וכך להיקלע לבלבול ואובדן מוחלט של אמונה בכל דבר. מדוע אדם חושש שידביקו אותו במחלת נפש? הפחד להידבק ממחלת נפש נובע למעשה מחוסר ההכרה שהמחלה כבר קיימת באופן מסוים בתוך האדם. כאשר אדם מאמין שהוא נורמלי לחלוטין, הוא מפחד שיחשפו אצלו את ההפרעה הנפשית שקיימת בו בצורה מוסתרת. אם הוא היה מודע לכך שההפרעה כבר נמצאת אצלו, לא היה לו ממה לפחד. הפחד הגדול ביותר הוא לא לגלות מחלה חדשה, אלא לגלות שהמחלה הזו כבר נמצאת בתוכך ופשוט הייתה מודחקת עד כה. לסיכום: איך להתמודד עם הפחד ממחלות נפש? ההתמודדות שאליעד מציע לפחד הזה היא להכיר באמת: שאין אדם שהוא לחלוטין נורמלי או לחלוטין חולה נפש. לכל אדם יש את כל ההיבטים בתוכו. ברגע שהאדם מבין זאת לעומק, הוא מאבד את הפחד שיגלו אצלו משהו נסתר, כי הוא כבר יודע שהכל נמצא בתוכו מלכתחילה. כך, הוא כבר לא מאוים מלימוד על מחלות נפש, ולא מפחד להידבק מהן. האם אפשר להידבק מ