... זורם עם החיים באשר הם, בלי להתעקש שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם רוצה ... המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק ...

... רוצה. כי בלי שהאדם מבין את חוקי משחק החיים, בלי זה החיים משחקים באדם, במקום שהאדם ישחק עם החיים בהרמוניה. כי בלי להבין את החוקים של החיים, יש לאדם ציפיות שגויות מהמציאות. ואז הוא חווה אכזבות שונות ומשונות. אבל ...

... כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחויב שהכל יהיה כרצונו של האני המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו תמיד ממש, כמו מלך אמיתי באמת, שהכל כרצונו תמיד.

הרמוניה, הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי מי שיתבונן ... זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה שיש לבין מה שאין, הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות ... וכל משמעות החיים של האדם, היא רק בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא לא ירצה שום דבר, ולא יפעל מעצמו לשום דבר, והוא כאילו לא יהיה קיים. והקיום ... לכך, שתמיד האדם ימצא חיסרון כלשהו במציאות שלנו. ומי שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו, ומי שרוצה להגיע למצב של הרמוניה מלאה עם המציאות, עליו לשנות את כל ההסתכלות שלו, על ההבדלים שהוא עושה, בין מה שיש לו, לבין מה ... זה באמת משנה, אם יש לי או אין לי דבר כלשהו? והשאלות האלו, נותנות לאדם לטעום את הטעם של ההרמוניה עם המציאות. כי הן מובילות את האדם לנקודת מבט, שבה, שום דבר לא משנה בשום צורה שהיא. שזאת נקודת ... עוד צד נוסף. שבו, זה לא משנה מה שיש לי או מה שאין לי. ואז האדם יכול לנווט, בין הרמוניה, לבין חוסר הרמוניה עם המציאות. ולחיות חיים טובים בשלמות, של חיבור ההפכים כולם.

לזרום בחיים, לזרום עם החיים, לקחת את החיים בקלות, הרמוניה בחיים, לחיות בהרמוניה, התאמה למציאות ובו יתבאר, כיצד יכול האדם לחיות בשלום עם המציאות, מתוך תחושה של הרמוניה בחיים ומתוך תחושה של זרימה בחיים, בלי מאבקים מיותרים? כי מי שיתבונן יראה, כי האדם, כל הזמן נמצא במאבק ... מהמציאות במשהו, אבל תמיד האדם גם רוצה לשנות את המציאות במשהו. והשאלה היא, איך לזרום עם החיים ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ומי שיתבונן יראה, כי מה שגורם לכך שהאדם יזרום עם החיים, זה הדברים הטובים שהאדם מוצא במציאות. ... יהיה לו רצון עצמי. ושכן לפעמים הוא ינסה לשנות את המציאות להעדפה האישית שלו, ושכן הוא לא יהיה תמיד בהרמוניה עם המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי עם המציאות, הוא גם ייעלם לגמרי מהמציאות, כי לא תהיה שום משמעות לקיום שלו. שזה לא בהכרח רע, ... גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט נייטרלית, שבה יש רק הרמוניה עם המציאות. וכיצד יכול האדם לחזק אצל עצמו גם את נקודת המבט שלו, שבה הוא נמצא בהרמוניה עם המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם נצמד אל האמת עד הסוף, ורואה תמיד את שני הצדדים של המטבע. ... ויש גם את המטבע עצמו, שהוא לא נוקט שום צד. ומי שמסתכל על המציאות כאילו הוא המטבע עצמו, הוא בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואין לו שום זהות עצמית. וזהות עצמית פירושה, שהאדם כן מסתכל על אחד הצדדים של המטבע, ... יותר מאבקים מיותרים עם המציאות. ומי שרוצה לקחת את החיים בקלות, ומי שרוצה לזרום עם החיים שלו, ומי שרוצה הרמוניה בחיים שלו, עליו להתרגל תמיד, להסתכל גם על הצד השני של המטבע. וזה בסדר גמור, כן לנקוט עמדה, וכן ...

... שהמציאות תהיה כרצונו. אבל מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, הוא תמיד רגוע באופן יחסי, כי הוא חי בהרמוניה עם המציאות, והוא לא ממש מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. אבל מי שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ...

... ביחס לכל שאר הדברים. וההגדרה, היא הגדר והגבול ובית הכלא, של הדבר המוגדר. כי ההגדרה, היא ההיפוך של החופש וההרמוניה של האדם. וברגע שהאדם מגדיר איזה דבר, וברגע שהאדם חושב שדבר כלשהו הוא טוב יותר מאשר דבר אחר, הרי ... את עצמו לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא לא מפריע למציאות, והיא לא מפריעה לו. אלא הם בהרמוניה ביחד. אבל ברגע שהאדם מתחיל להגדיר הגדרות, אז הוא מתחיל לסבך את עצמו, בכך שיפרצו לו את ההגדרות ואת ... ולא שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, ... יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא יאבד את הזהות העצמית שלו, והוא יהיה ממש כמו ... שבאמת, שום דבר הוא לא יותר טוב או יותר רע, מאשר שום דבר אחר. והאדם הוא חופשי תמיד והוא בהרמוניה עם המציאות תמיד. ואחכ, אחרי שהאדם מרגיש מספיק חופשי, עכשיו הוא יכול להגדיר לעצמו הגדרות, והוא יכול להשתתף במשחק ...

... אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום ...

... שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, הרי שיש לו תיאום ציפיות שגוי מול המציאות. וזה כמובן יוצר חוסר הרמוניה / חוסר איזון / חוסר שקט נפשי וכולי. וחרדה כללית נוצרת, מכך שיש לאדם המון דברים שהוא חושב, שהוא ...

... רגוע, בלי שום קשר לשום דבר בעולם. כי כאשר האדם מבין שהכל שווה ערך תמיד, אז ממילא האדם נמצא בהרמוניה ובשלמות עם המציאות. ואחכ, יש עוד נקודת מבט נוספת, שממנה האדם כן רוצה דבר כזה או אחר, כחלק מההרמוניה שלו עם המציאות. כי בתוך ההרמוניה עם המציאות, יש גם את האפשרות לרצות דברים. והאדם כן יכול לרצות דבר כזה או אחר, כחלק מכך, שהוא ...