אני הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר... יתמיד בכך, הוא ירגיש רע אף יותר, מפני שחוויית הקיום הטהורה חושפת אותו לחיסרון אינסופי. האדם פתאום רואה שהוא עצמו החיסרון, שהוא עצם הסבל, משום שתחושת אני קיים מחייבת קיומו של דבר שהוא לא אני, כלומר, בהכרח ישנו חיסרון. מדוע תחושת הקיום הטהורה היא הסבל הגדול ביותר? אליעד מסביר שכאשר האדם מתרכז אך ורק בקיומו, הוא ... מאחוריהן אני כלשהו - הצופה או המתבונן. כל עוד קיים אני, קיים חיסרון וקיימת נפרדות. אחדות אמיתית, לטענתו, אפשרית רק כאשר האדם משתחרר לחלוטין מתחושת האני, וכאשר הוא נעלם לגמרי - אז לא נותר מי שיסבול. כיצד באמת ניתן להשתחרר מתחושת האני? אליעד מציע דרך מעשית לשחרור מהסבל ומהחיסרון, באמצעות התבוננות פנימית עמוקה ויסודית בכל רגע נתון. הדרך היא לבדוק כל מחשבה, כל רצון וכל תחושה, ולשאול: האם ... מחויבת או אפשרית?. הוא אומר שאם תעשה זאת באופן שיטתי, תגיע למקום שבו תגלה שכל מה שאתה חושב על עצמך הוא רק אפשרי ולא מחויב. כשאתה מבין שאפילו תחושת האני קיים שלך היא רק אפשרית, אתה משתחרר מהסבל שקשור אליה, וכך אתה מתקרב למצב שבו אין בכלל סבל - מצב שהוא האחדות המוחלטת. הדוגמה של הדרך הקצרה והארוכה - מה המשמעות ... והנכונה. זו מטאפורה לכך שתורות רוחניות שונות מציעות דרכים קצרות שלכאורה מובילות מהר לשחרור, אך בסוף האדם מגלה שהוא נתקע בחומה (כלומר, נתקע עם תחושת אני שעוד לא השתחרר ממנה באמת). הדרך הנכונה היא אמנם ארוכה וקשה, אך מובילה לאחדות אמיתית. איך ליישם את ההתבוננות בחיי היום יום? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה מעשית ... של הסבל הוא עצם חוויית הקיום הנפרדת. כל עוד האדם אומר אני קיים, יש חיסרון, ולכן הדרך לשחרור מוחלט מהסבל היא לחזור למצב הראשוני, שבו אין אפילו תחושה של אני. זהו המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מהסבל, כי אין מי שיסבול ואין מי שיחווה חיסרון. I AM THAT ניסרגדתה מהו החיסרון הראשון? איך להגיע לאחדות אמיתית? האם תחושת הקיום היא סבל? להיות קיים או להיות כלום? איך להשתחרר מתחושת האני? מהי הדרך הנכונה להארה? ...