... כל אדם הוא מנהיג באופן טבעי. בהמשך, אליעד מציין שזו בעצם יכולת להוביל ולהנחות אחרים על פי מנהגים, כלומר, הרגלים או דרכי פעולה שצומחות מתוך התנהלות יומיומית. הוא מציע את הדימוי של מנהיגות כסוג של שולחן, ומשתמש במילה מנהג ...

... באמת חלק ממנו. הוא מביא דוגמה של ידיעת השפה העברית - אדם שמדבר עברית באופן שוטף כבר לא צריך לתרגל או להתאמץ כדי לזכור את השפה. אולם אם אותו אדם יפסיק לדבר עברית למשך שנים רבות, קיים סיכוי מסוים ... זאת משום שההבנה העמוקה מתמזגת עם ההיגיון הבסיסי שלו, והופכת להיות דרך החשיבה הטבעית שלו. אם הוא עדיין צריך לתרגל את הרעיון, משמעות הדבר שהוא טרם הבין אותו עד הסוף. האם אפשר לתרגל את ההבנה של היעדר בחירה חופשית? אליעד מבהיר שכאשר אדם טוען שהוא צריך לתרגל את ההבנה של היעדר בחירה חופשית, הוא למעשה לא מבין את הרעיון במלואו. הוא מדגיש שהאדם צריך להכיר בכך שאם הוא היה מבין לחלוטין שהוא חלק מהמציאות, הוא לא היה מתאמץ לתרגל או לזכור את זה, כיוון שההבנה עצמה הייתה מנטרלת את הצורך הזה. כמו אדם המדבר עברית בלי לחשוב על ... משיב שיש חלק בתוכו שמבין את הרעיון, אך חלק אחר עדיין תופס עצמו כנפרד מהמציאות, ולכן הוא חש צורך לתרגל או להזכיר לעצמו את הידיעה הזו. מהם החלקים בתוכנו שמבינים או לא מבינים את המציאות? אליעד מצביע על כך ... לשכנע את עצמו ברעיון שהוא לא מאמין בו עד הסוף, נוצרת אצלו סתירה פנימית, ואז הוא חווה את הצורך לתרגל או להזכיר לעצמו את הידיעה הזו שוב ושוב. אליעד מסביר שאם האדם באמת היה מבין שהוא עצמו המציאות ואין ... חוסר הבחירה, וההבנה הזו תלווה אותו כל חייו. אחרי גילוי אמיתי ומוחלט של האמת הזו, האדם כבר לא יצטרך לתרגל את הידיעה הזו שוב, כיוון שההבנה תהפוך לחלק אינטגרלי מאופן החשיבה שלו. למה אדם מרגיש צורך לתרגל רעיון שהוא כבר יודע? אליעד כהן מציין שהסיבה היחידה שבגללה אדם מרגיש צורך לתרגל ידיעה מסוימת היא כי הוא לא באמת יודע אותה עד הסוף. הוא מציג את הרעיון שכאשר הידיעה הופכת להיות ... מכיר היא חלקית בלבד ולא שלמה. אם האמת הייתה שלמה, הוא לא היה מרגיש שום צורך להזכיר לעצמו או לתרגל אותה. אליעד מסביר שהפתרון לצורך בתרגול הוא העמקה של ההבנה עד שהיא מגיעה לשלמות. כל עוד ההבנה לא שלמה, ... יש בחירה חופשית? מה זה רצון חופשי? למה אני שוכח דברים חשובים? איך להפוך הבנה לחלק ממני? איך להפסיק לתרגל משהו שאני כבר יודע? איך להרגיש שאין בחירה חופשית?

... מוסיף שהאכילה המוגזמת אינה רק תוצאה של הקיצוניות בהתנהגות, אלא בעיקר בגלל שינוי בהתניה הפסיכולוגית כלפי האוכל. ברגע שהאדם מתרגל לכך שאכילה לא תמיד קשורה לתחושת רעב אמיתית, נוצר מעגל של אכילה רגשית וכפייתית אשר קשה יותר להימנע ממנו. ...

... אני שואל אותך אם אתה רוצה להרגיש רע. אליעד: רק טוב. ש: זה אומר שצריך להטיל ספק בטוב והרע הרגילים ולהטיל ספק בטוב והרע הרגילים שלך זה אומר לשאול אותך למה אתה מגדיר את זה מה זה טוב ומה זה רע ואם זה טוב ... לא, מה זה גורם לך ממה אתה נמנע כשאתה מפחד? אליעד: לא יודע לא משהו מסוים חי אותו דבר רגיל, תנחי אותי עכשיו מה צריך להנחות אותו מי זה אותו הלאה. ש: כי זה משהו מאוד פנימי. אליעד: ברור ...

... במעשיו. עם זאת, אליעד מציין שאנשים לפעמים פוחדים סתם מדברים שאין להם שום סיכון מוחשי. כלומר, פחדים יכולים לנבוע מהרגיל מהאמונה שהמעשה יעשה משהו רע, למרות שאין לכך שום היגיון. כיצד ניתן להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? אליעד מציין ... עצמי? לא, אליעד מסביר שלפעמים הפחדים הם לא בהכרח קשורים לחוסר ביטחון עצמי, אלא דווקא לעודף ביטחון עצמי או הרגלים לא נכונים. לדוגמה, אדם שיכול לפחד מלהגיד משהו לא במקום, לפעמים עשוי להיות בטוח בעצמו מדי או להרגיש שהוא ... סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות משהו סתם כי בא לו), הוא עלול למצוא את עצמו מפחד לעיתים לבצע ... על מנת שלא למצוא את עצמו מצטער על פעולות לא נכונות. כיצד לשלב את השיטה בחיים היומיומיים? על האדם להתרגל לחשוב לפני שהוא פועל, לא להסתמך על דחפים ורצונות מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם ... אליעד: יש בזה משהו חצי מהתשובה זה חצי מהתשובה, מה הוא ענה הוא ענה הבן אדם הזה יש לו הרגל לעשות דברים בלי לבדוק אותם אז בגלל שיש לו הרגל לעשות דברים בלי לבדוק אותם לכן הוא מפחד שהוא פתאום יעשה איזה משהו בלי לבדוק אותו זה קודם כל ... את העציץ, אתה הבנת את השאלה. ש: כן למה הוא מפחד דווקא פעולות כאלה של מחשבות כאלה ולא מחשבות רגילות. אליעד: לא לא קשור רגילות שנייה, אנחנו הסברנו למה הוא מפחד מפחדים לא הגיוניים הסברנו כי יכול להיות שיש לו דחף לעשות דברים בלי ... מה התשובה אכן אין היגיון שאני אעשה את זה אז למה אני מפחד שאני אעשה את זה כי אני רגיל לעשות דברים בלי היגיון ואז השאלה הנשאלת היא אם אתה רגיל לעשות דברים בלי היגיון אז למה אתה מפחד דווקא מזה תפחד באופן כללי מכל דבר שאתה יכול לעשות בלי ... עושה דברים בלי היגיון במאה אחוז או שיש לו דברים שזה לא במאה אחוז. אליעד: מה זאת אומרת הוא רגיל לעשות דברים שבא לו. ש: כל מה שבא לו הוא עושה או שיש חלק שהוא לא. אליעד: כל מה ... כן הוא ערני ללא לעשות תראה אם הוא חושב אז הוא לא עושה דברים שידפקו אותו אבל יש לו הרגל חזק לעשות דברים שבא לו בלי לבדוק את הסיבה או מה התועלת, אז מה האמת שאם הבן אדם היה רגיל לעשות דברים בלי שום סיבה בכלל במילים אחרות הבן אדם השתגע אז באמת הוא היה מפחד מכל דבר שהוא ... עושים אתה רוצה לעשות תביא נימוק כשתביא נימוק תעשה אין לעשות כי בא לי כי אם אתה יותר מדי מתרגל לעשות כי בא לך אז לפעמים יכול לבוא לך לעשות משהו שאחר כך תתחרט עליו ולכן אם אתה כבן אדם רגיל לעשות דברים שבא לך ואתה מרגיש שהמחשבה שלך שאומרת לך אני עושה דברים שבא לי עומדת לצאת מפרופורציה ולהשתלט עליך ונראה לך שאתה הולך לעשות דברים שבא לך שיכולים לדפוק אותך אז תתרגל לא לעשות דברים שבא לך. תמצא דברים תגיד בא לי לעשות ואני לא עושה למה כי אני לא עושה ... זאת לא סיבה מוצדקת או לא בא לי זאת לא סיבה מוצדקת, בסדר אחרי שתיצור את זה עכשיו המוח מתרגל לעשות בדיקה לפני פעולה האם כדאי לי לא כדאי לי והאם כדאי לי לא כדאי לי אחרי שהמוח מתרגל זה מקטין את הסיכוי שאתה תעשה דברים ללא סיבה. פשוט הסיפור? ש: איך עושים את זה שהוא יעשה את ... ככה יש לו ערך כזה בא לי אני עושה אלא אם כן יגידו לי לא אז אומרים לו אדוני תתרגל הפוך בא לי אני לא עושה אלא אם כן יגידו לי כן אלא אם כן אני חייב שכן תשים את נטל ההוכחה על הצד השני. הבנו את הסיפור אותו דבר אצל ילדים שהם מתרגלים לעשות מה שבא להם ומתישהו יבוא להם לעשות דברים שאתה לא תרצה ואז תתחיל לריב איתם לכן מראש תרגיל אותם כשהוא אומר בא לי אם נגיד לו למה בא לך אתה חייב לעשות מה שבא לך כי אם ...

... מודע, איך להיגמל מהתמכרות? איך להשתחרר מהתמכרות? איך להשתחרר מאובססיה? טיפול באו סי די, טיפול ב ocd, איך לשנות הרגל? nlp מדוע נוצרת התמכרות ואיך לשנות אותה? התמכרות נוצרת כאשר במוח האדם נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת ... הדרך הטובה ביותר להשיג את התחושה, או שאולי קיימת אפשרות אחרת. מהי הגישה המעשית המוצעת לטיפול בהתמכרות? בעוד שגישות רגילות מציעות הפסקה הדרגתית או בבת אחת, הגישה שאליעד כהן מציג היא להמשיך בפעילות ההתמכרותית, אבל במודעות מלאה לסיבה האמיתית ...

... חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם ... של אליעד כהן בנושא זה? המסר המרכזי הוא שכל מנגנוני השיפוט והצדקה, בין אם אצל פושעים או אצל אנשים רגילים, נובעים מאותו צורך אנושי עמוק: להרגיש טוב עם עצמך. במקום להתמודד עם האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך ...

שינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, לשנות הרגלים, שינוי דפוסי התנהגות, שינוי הרגלי חשיבה, שינוי צורת החשיבה, שינוי דפוסי חשיבה, איך לשנות הרגלי חשיבה? לפעול מתוך הרגל, לפעול מתוך מודעות למה קשה לשנות הרגלים, ואיך בכל זאת ניתן לשנות אותם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא של שינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, דפוסי התנהגות והרגלי חשיבה, ובשאלה כיצד אפשר לפעול מתוך מודעות במקום מתוך הרגל אוטומטי. בשלב הראשון, אליעד מסביר שהצעד הראשון בשינוי כל הרגל הוא לשאול מדוע האדם עושה את הפעולה המסוימת שאותה הוא רוצה לשנות. בדרך כלל, אם האדם מגלה שיש לפעולה ... שהסיבות אינן נכונות או אינן רלוונטיות, סביר שהוא ירצה להפסיק את הפעולה. מה קורה כשהאדם מבין שהפעולה היא רק הרגל ללא סיבה אמיתית? כאן מגיע מצב מסובך יותר. לפעמים האדם מגלה שאין לפעולה שום סיבה הגיונית, והוא פשוט עושה אותה מתוך הרגל שנוצר בעבר. לדוגמה, אדם שהפסיק ללכת ברחוב מסוים לפני עשר שנים בגלל אירוע לא נעים שקרה לו שם (זרקו ... ראה אנשים שלא אהב). כיום הוא כבר אינו חושש מאותו אירוע, אך עדיין ממשיך להימנע מללכת ברחוב הזה מתוך הרגל בלבד. הסיבה כבר איננה רלוונטית, אבל ההתניה קיימת. אליעד מסביר שבמצב כזה, האדם עשוי להמשיך בהרגל, אף על פי שהוא לא מועיל לו ואף מזיק לו. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול להיות מודע לכך ... ולמרות זאת, הוא ממשיך לנסוע דווקא בדרך זו, רק כי התרגל לכך בעבר, והוא לא מעוניין להתמודד עם שינוי ההרגל. מדוע האדם בוחר להמשיך הרגל שמזיק לו למרות המודעות? לפי אליעד, לפעמים האדם לא באמת רוצה להפסיק את ההרגל הרע, גם אם הוא טוען שכן. למעשה, יש לאדם שני רצונות סותרים: מצד אחד הוא רוצה להפסיק, ומצד שני הוא לא באמת רוצה לשנות, כי בתוך תוכו הוא רוצה לשמור על ההרגלים באופן כללי, גם אם הרגל אחד ספציפי מזיק לו. אליעד מסביר שהאדם עלול לחשוש שאם הוא ישנה הרגל מסוים שהוא עושה כבר שנים רבות, הוא עלול לפתוח דלת לשינוי של הרגלים אחרים שמשרתים אותו, או שאינם מפריעים לו. במילים אחרות, האדם עשוי לחשוב: אם אפסיק את ההרגל הזה עכשיו, אולי ייפגעו גם הרגלים אחרים שאני כן רוצה לשמור עליהם. מה הפתרון שאליעד מציע לשינוי הרגלים כאלה? הפתרון של אליעד הוא להתחיל לתרגל שינויים קטנים בהרגלים אחרים ופשוטים יותר, אפילו אם הם לא מזיקים. למשל, אם האדם רגיל לשים סוכר ואחר כך חלב בקפה, עליו ... בכך הוא מאמן את המוח שלו לשבור את התבנית האוטומטית, ובסופו של דבר זה יסייע לו לשנות גם את ההרגלים הקשים יותר. הרעיון המרכזי הוא שהאויב הגדול ביותר הוא ההרגל עצמו, כלומר, הפעולה האוטומטית ללא מחשבה. ככל שהאדם מתרגל יותר לפעול מתוך מודעות ולשבור את הדפוסים האוטומטיים הקטנים, כך ... ולשנות את הדפוסים האוטומטיים הגדולים יותר שמזיקים לו. האם תמיד טוב לפעול מתוך מודעות, או שיש יתרונות לפעול מתוך הרגל? אליעד מוסיף שכאן עולה שאלה מורכבת נוספת: למה האדם בכלל רוצה לפעול מתוך הרגל? התשובה היא שיש גם יתרונות לפעול מתוך הרגל ולא מתוך מודעות. למשל, לפעמים האדם מעדיף לחסוך אנרגיה מחשבתית ולא לחשוב על כל פעולה שהוא עושה. ההרגל מאפשר לאדם להקדיש פחות מאמץ מנטלי לפעולות יומיומיות. אם הוא ינסה לשבור את כל ההרגלים שלו, הוא עלול להעמיס על עצמו יותר מדי, ולכן לפעמים הוא בוחר לשמור על הרגלים רעים אחדים, גם במחיר של נזק מסוים, כדי לא לפגוע בהרגלים אחרים שמסייעים לו לתפקד ביומיום. מה הסיבה העמוקה שבגללה האדם שומר על הרגלים רעים? לסיכום, אליעד מדגיש שהאדם לפעמים שומר על הרגלים רעים מתוך סיבה עמוקה יותר: הוא רוצה לשמר את האמונה הפנימית שיש לו שליטה ובחירה על חייו. לפעמים אדם ישמור על הרגל מסוים פשוט כי ככה הוא בוחר, גם אם זה לא הגיוני. אדם יכול לומר לעצמו: אני רוצה להמשיך עם ההרגל כי אני לא רוצה שהשכל שלי יכפה עלי לשנות. כלומר, ההרגל נותן לאדם תחושה של חופש ובחירה, אפילו כשהוא יודע שההרגל הזה מזיק לו. הוא רוצה לשמור לעצמו את האופציה לא להקשיב לשכל או להיגיון לפעמים, פשוט כי זה נותן לו תחושת שליטה כללית על חייו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר כאן הוא שהמודעות להרגל היא רק הצעד הראשון, וההחלטה האם לשנות את ההרגל או להמשיך בו תלויה לא רק בהיגיון אלא גם בתחושות, ...

... שנראות כמכוונות להשגת הרגשה טובה יותר אינה הוכחה מוחלטת שהוא רוצה רק להרגיש טוב. האדם יכול לעשות פעולות מכוח הרגל, כפייה פנימית, או רצונות אחרים שאינם בהכרח להרגיש טוב. האם ניתן להוכיח שבן אדם לא רוצה להרגיש רע? אליעד ... שרע לו ומתלונן שקשה לו לשנות מחשבה, בעצם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הרעה, כי כך הוא רוצה או רגיל לחשוב. לכן, אליעד טוען כי ייתכן מאוד שאנשים יכולים לשנות את מחשבותיהם בקלות אם באמת ירצו. מהי האמת מאחורי ... לבדוק ולחקור מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להרגיש טוב. האם הרצון הזה אמיתי, או שהוא מנגנון אשלייתי שנוצר כתוצאה מהרגלים, פרשנות, וכוחות פנימיים וחיצוניים. אליעד מציין כי הבירור של שאלה זו יכול להשפיע על האופן שבו האדם חי את ...

... בן אדם, כל עוד נבין ונדע כיצד בדיוק המנגנונים הפנימיים של המוח פועלים. לדוגמה, הוא מביא דוגמה של אדם שרגיל לכתוב ביד ימין, וכאשר ידו הימנית נפגעת הוא מרגיש כאילו אינו יכול יותר לכתוב, אך זאת משום שהאלגוריתם שלו ...