... יותר ממה שהוא באמת צריך. הוא מוסיף שהאכילה המוגזמת אינה רק תוצאה של הקיצוניות בהתנהגות, אלא בעיקר בגלל שינוי בהתניה הפסיכולוגית כלפי האוכל. ברגע שהאדם מתרגל לכך שאכילה לא תמיד קשורה לתחושת רעב אמיתית, נוצר מעגל של אכילה רגשית וכפייתית אשר קשה יותר להימנע ממנו. אליעד מדגיש שהפתרון מתחיל בהבנת המנגנון ...

... לי רע מה? ש: זה שאתה מפחד זה משרת אצלך משהו. אליעד: מה? ש: זה צריך לחקור. אליעד: אז הנה תחקרי עכשיו. ש: אוקי זה שאתה מפחד לא, מה זה גורם לך ממה אתה נמנע כשאתה מפחד? אליעד: לא יודע לא משהו מסוים חי אותו דבר רגיל , תנחי אותי עכשיו מה צריך להנחות אותו מי זה אותו הלאה. ש: כי זה משהו מאוד פנימי. אליעד: ברור שזה פנימי אז תמצאי את התשובה. ש: אבל אם הוא לא מחובר למקום ...

... ביטחון עצמי או הרגלים לא נכונים. לדוגמה, אדם שיכול לפחד מלהגיד משהו לא במקום, לפעמים עשוי להיות בטוח בעצמו מדי או להרגיש שהוא ... דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות משהו סתם כי בא לו), הוא עלול למצוא את עצמו מפחד לעיתים לבצע פעולות שיביאו לו ... על האדם להתרגל לחשוב לפני שהוא פועל, לא להסתמך על דחפים ורצונות מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש ... הבן אדם הזה יש לו הרגל לעשות דברים בלי לבדוק אותם אז בגלל שיש לו הרגל לעשות דברים בלי לבדוק אותם לכן הוא מפחד שהוא פתאום יעשה איזה משהו בלי לבדוק אותו זה קודם כל תשובה נכונה אבל ... כאלה ולא מחשבות רגילות. אליעד: לא לא קשור רגילות שנייה, אנחנו הסברנו למה הוא מפחד מפחדים לא הגיוניים הסברנו כי יכול להיות שיש לו דחף לעשות דברים בלי לבדוק ... אעשה את זה כי אני רגיל לעשות דברים בלי היגיון" ואז השאלה הנשאלת היא "אם אתה רגיל לעשות דברים בלי היגיון אז למה אתה מפחד דווקא מזה תפחד באופן כללי מכל דבר שאתה יכול לעשות בלי היגיון". ש: ... מה זאת אומרת הוא רגיל לעשות דברים שבא לו. ש: כל מה שבא לו הוא עושה או שיש חלק שהוא לא. אליעד: כל מה שבא לו. ש: אז במאה אחוז הוא ... אותו אבל יש לו הרגל חזק לעשות דברים שבא לו בלי לבדוק את הסיבה או מה התועלת, אז מה האמת שאם הבן אדם היה רגיל לעשות דברים בלי שום סיבה בכלל במילים אחרות הבן אדם השתגע אז באמת הוא היה מפחד מכל דבר שהוא היה יכול לעשות ... כי אם אתה יותר מדי מתרגל לעשות כי בא לך אז לפעמים יכול לבוא לך לעשות משהו שאחר כך תתחרט עליו ולכן אם אתה כבן אדם רגיל לעשות דברים שבא לך ואתה מרגיש שהמחשבה שלך שאומרת לך "אני עושה דברים שבא לי" עומדת לצאת מפרופורציה ולהשתלט ... לדפוק אותך אז תתרגל לא לעשות דברים שבא לך. תמצא דברים תגיד "בא לי לעשות ואני לא עושה למה כי אני לא עושה את מה שבא לי זה שבא לי ... את זה עכשיו המוח מתרגל לעשות בדיקה לפני פעולה "האם כדאי לי לא כדאי לי והאם כדאי לי לא כדאי לי" אחרי שהמוח מתרגל זה מקטין את הסיכוי שאתה תעשה דברים ללא סיבה. פשוט הסיפור? ש: איך עושים את זה שהוא יעשה את המחשבה הזאת? ... אז אומרים לו אדוני תתרגל הפוך "בא לי אני לא עושה אלא אם כן יגידו לי כן אלא אם כן אני חייב שכן" תשים את נטל ההוכחה על הצד השני. הבנו ... דבר אצל ילדים שהם מתרגלים לעשות מה שבא להם ומתישהו יבוא להם לעשות דברים שאתה לא תרצה ואז תתחיל לריב איתם לכן מראש תרגיל אותם כשהוא ...

... איך להשתחרר מאובססיה? טיפול באו סי די, טיפול ב ocd, איך לשנות הרגל? nlp מדוע נוצרת התמכרות ואיך לשנות אותה? התמכרות ... אפשרות אחרת. מהי הגישה המעשית המוצעת לטיפול בהתמכרות? בעוד שגישות רגילות מציעות הפסקה הדרגתית או בבת אחת, הגישה שאליעד ...

... ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא ... בין אם אצל פושעים או אצל אנשים רגילים, נובעים מאותו צורך אנושי עמוק: להרגיש טוב עם עצמך. במקום להתמודד עם האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך היררכיה ...

... הרגלים רעים, שינוי התניות, לשנות הרגלים, שינוי דפוסי התנהגות, שינוי הרגלי חשיבה, שינוי צורת החשיבה, שינוי דפוסי חשיבה, איך לשנות הרגלי חשיבה? לפעול מתוך הרגל, לפעול מתוך מודעות למה קשה לשנות הרגלים, ואיך בכל זאת ניתן לשנות אותם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא של שינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, דפוסי התנהגות והרגלי חשיבה, ובשאלה כיצד אפשר לפעול מתוך מודעות במקום מתוך הרגל אוטומטי. בשלב הראשון, אליעד מסביר שהצעד הראשון בשינוי כל הרגל הוא לשאול מדוע האדם עושה את הפעולה המסוימת שאותה הוא רוצה לשנות. בדרך כלל, אם האדם מגלה שיש לפעולה סיבה הגיונית וטובה, הוא ... רלוונטיות, סביר שהוא ירצה להפסיק את הפעולה. מה קורה כשהאדם מבין שהפעולה היא רק הרגל ללא סיבה אמיתית? כאן מגיע מצב מסובך יותר. לפעמים האדם מגלה שאין לפעולה שום סיבה הגיונית, והוא פשוט עושה אותה מתוך הרגל שנוצר בעבר. לדוגמה, אדם שהפסיק ללכת ברחוב מסוים לפני עשר שנים בגלל אירוע לא נעים שקרה לו שם (זרקו עליו ביצים או שהוא ראה אנשים ... כיום הוא כבר אינו חושש מאותו אירוע, אך עדיין ממשיך להימנע מללכת ברחוב הזה מתוך הרגל בלבד. הסיבה כבר איננה רלוונטית, אבל ההתניה קיימת. אליעד מסביר שבמצב כזה, האדם עשוי להמשיך בהרגל, אף על פי שהוא לא מועיל לו ואף מזיק לו. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול להיות מודע לכך שדרך מסוימת שהוא הולך בה לעבודה יוצרת לו פקקים ובעיות, ולמרות זאת, הוא ממשיך לנסוע דווקא בדרך זו, רק כי התרגל לכך בעבר, והוא לא מעוניין להתמודד עם שינוי ההרגל. מדוע האדם בוחר להמשיך הרגל שמזיק לו למרות המודעות? לפי אליעד, לפעמים האדם לא באמת רוצה להפסיק את ההרגל הרע, גם אם הוא טוען שכן. למעשה, יש לאדם שני רצונות סותרים: מצד אחד הוא רוצה להפסיק, ומצד שני הוא לא באמת רוצה לשנות, כי בתוך תוכו הוא רוצה לשמור על ההרגלים באופן כללי, גם אם הרגל אחד ספציפי מזיק לו. אליעד מסביר שהאדם עלול לחשוש שאם הוא ישנה הרגל מסוים שהוא עושה כבר שנים רבות, הוא עלול לפתוח דלת לשינוי של הרגלים אחרים שמשרתים אותו, או שאינם מפריעים לו. במילים אחרות, האדם עשוי לחשוב: "אם אפסיק את ההרגל הזה עכשיו, אולי ייפגעו גם הרגלים אחרים שאני כן רוצה לשמור עליהם". מה הפתרון שאליעד מציע לשינוי הרגלים כאלה? הפתרון של אליעד הוא להתחיל לתרגל שינויים קטנים בהרגלים אחרים ופשוטים יותר, אפילו אם הם לא מזיקים. למשל, אם האדם רגיל לשים סוכר ואחר כך חלב בקפה, עליו לעשות הפוך - לשים קודם חלב ורק אחר כך סוכר. בכך הוא מאמן את המוח שלו לשבור את התבנית האוטומטית, ובסופו של דבר זה יסייע לו לשנות גם את ההרגלים הקשים יותר. הרעיון המרכזי הוא שהאויב הגדול ביותר הוא ההרגל עצמו, כלומר, הפעולה האוטומטית ללא מחשבה. ככל שהאדם מ

... אכפת לו באמת להרגיש טוב. הוא מדגיש כי עצם העובדה שהאדם עושה פעולות שנראות כמכוונות להשגת הרגשה טובה יותר אינה הוכחה מוחלטת שהוא רוצה רק להרגיש טוב. האדם יכול לעשות פעולות מכוח הרגל, כפייה פנימית, או רצונות אחרים שאינם בהכרח "להרגיש טוב". האם ניתן להוכיח שבן אדם לא רוצה להרגיש רע? אליעד מעלה שאלה נוספת: ... משכנעים את עצמם שקשה להם לשנות מחשבה, משום שהם לא רוצים לשנות אותה. לדבריו, אדם שרע לו ומתלונן שקשה לו לשנות מחשבה, בעצם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הרעה, כי כך הוא רוצה או רגיל לחשוב. לכן, אליעד טוען כי ייתכן מאוד שאנשים יכולים לשנות את מחשבותיהם בקלות אם באמת ירצו. מהי האמת מאחורי הרצון להרגיש טוב? בסופו של דבר, אליעד מציע לבדוק ולחקור מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להרגיש טוב. האם הרצון הזה אמיתי, או שהוא מנגנון אשלייתי שנוצר כתוצאה מהרגלים, פרשנות, וכוחות פנימיים וחיצוניים. אליעד מציין כי הבירור של שאלה זו יכול להשפיע על האופן שבו האדם חי את חייו, וכי כדאי ...

... תאורטי, ולכן לדעתו אין סיבה שלא ניתן יהיה ליצור רובוט שיהיה בדיוק כמו בן אדם, כל עוד נבין ונדע כיצד בדיוק המנגנונים הפנימיים של המוח פועלים. לדוגמה, הוא מביא דוגמה של אדם שרגיל לכתוב ביד ימין, וכאשר ידו הימנית נפגעת הוא מרגיש כאילו אינו יכול יותר לכתוב, אך זאת משום שהאלגוריתם שלו מותנה לפעול ...

... את השאלה ואת הפתרון, פתאום נכנס במורה ובתלמיד שכל נוסף, מקיף יותר. לפעמים זה עשוי להיות שכל שהוא אפילו "מעל הזמן", כלומר, שכל כל כך מתקדם שאי אפשר היה לקלוט אותו קודם לכן באופן רגיל. מדוע יש ידע שאסור לגלות? אליעד מזכיר שלפי רבי נחמן יש סוגים של ידע ("מקיפים") שאסור לגלות לכל אחד, כי יש סכנה שאנשים ישתמשו בהם לרעה. הוא נותן דוגמה למצב שבו אם לאדם יהיה ידע ...

... כמו מוצא או צבע עור. אליעד מדגיש שבניגוד לקללות רגילות כמו "מטומטם" או "חוצפן", קללות גזעניות ... למה אנשים בוחרים דווקא בקללות גזעניות ולא בקללות רגילות? הסיבה לכך היא כפולה. קודם כל, קללות ... איך נוצרת גזענות כלפי מיעוטים? מה ההבדל בין קללה רגילה לקללה גזענית? האם גזענות כלפי ערבים מוצדקת? ...