... של הצד השני, להיות קשוב לזולת, להיות קשוב לאחר, לראות את ההפך, הצד השני של המטבע, להתחבר לאנשים, רצון האחר, מערכות יחסים, להיצמד לאמת, רצון לתת, רצון לקבל איך להבין את האינטרס של הצד השני? כדי לפתח יכולת אמיתית להבין את הזולת ולשפר מערכות יחסים, יש צורך עמוק לראות את האינטרס של הצד השני. אליעד כהן מסביר שאדם מתמקד פעמים רבות באינטרסים שלו ובמה שהוא רוצה, ושוכח לבדוק מה האדם השני באמת רוצה, צריך או חושב. הטעות המרכזית היא ההיצמדות העיקשת לנקודת המבט העצמית, ללא נכונות לראות את הצד השני של המטבע. מדוע צריך לבדוק את האמת של הצד השני? כדי להגיע להרמוניה או הבנה אמיתית, לא מספיק לדעת מה אתה רוצה מהאחר. יש לשאול את עצמך מה האחר באמת רוצה ממך ומה האינטרס שלו ביחס ... ייתכן שההיפך של מה שאתה חושב הוא הדבר הכי הגיוני והכי נכון, אבל מכיוון שאתה נעול על ההנחה הראשונית שלך, אתה מתקשה לראות זאת. הוא מדגיש שהיכולת לראות את הצד השני ואת ההיגיון שבדבריו, גם כאשר זה מנוגד לאינטרס או לרצון שלך, היא כלי חיוני להשגת שקט נפשי והרמוניה. למה התבודדות של תלונות לא ... לבקש מתוך הבנה, לא מתוך דרישה או תחושת צדק עצמי. למה לא מספיק לחשוב על עצמך כשאתה רוצה עזרה? אליעד מביא דוגמה של אדם המבקש משהו מאחר בצורה לא נעימה. אם הצד השני מרגיש שהוא לא נספר ושיש פה התמקדות רק באינטרס העצמי, הדבר גורם לו דווקא לא לרצות לעזור. לעומת זאת, אם אדם מגיע בגישה של הבנה ורגישות כלפי הצרכים של הצד השני , יש סיכוי גבוה הרבה יותר שהבקשה שלו תתקבל. הוא מדגים זאת על מערכת יחסים זוגית, שבה אדם אחד מתלונן, אוהב אותי, תבין אותי, אך הצד השני רק מתרחק כי מרגיש שהבקשה היא חד - צדדית וממוקדת בעצמה. הגישה הנכונה היא להבין מה באמת עובר על הצד השני, מה הוא צריך, ולמה הוא פועל כפי שהוא פועל. מה הקשר בין לראות את ההפך ליכולת לפתור בעיות בחיים? לראות את ההפך משמעותו לקחת את מה ... שואל את עצמך מה הוא חושב? מה ההיגיון שלו?, אתה מפסיק להיות תקוע בתוך המחשבות שלך, וכך פוחתת ההתנגדות הפנימית. ככל שאדם רגיל יותר להטיל ספק בעצמו ולראות את הצד השני, כך הוא נעשה פחות סובל ופחות נתון לתחושות של תסכול וכעס. כיצד להבין את המציאות ולהתאחד איתה? ברמה הגבוהה יותר, אליעד מתאר שהיכולת לראות את הצד השני של הדברים ולהטיל ספק בעצמך מביאה לכך שאתה מתאחד עם המציאות. כשאתה שואל מה האמת של המציאות? במקום מה אני רוצה מהמציאות?, אתה מפסיק ... להתעקש בדרישותיו, אלא לשאול את עצמו, מה המציאות באמת רוצה? מה נכון?, וכך הוא יכול למצוא את השקט הנפשי המלא ולהפסיק להרגיש קורבן של הנסיבות. איך לראות את הצד השני? למה חשוב להבין את הזולת? מה זה ריצוי ופיוס לפי רבי נחמן? כיצד להתאחד עם המציאות? למה צריך לבדוק את ההנחות שלנו? איך להבין את ...

... עם התנגדויות בצורה יעילה? כאשר שני אנשים נמצאים בקונפליקט או בוויכוח, לעיתים קרובות מתרחשת תופעה שבה צד אחד מתקשה לשכנע את הצד השני. אליעד כהן מסביר שלפני שנכנסים לוויכוח או ניסיון לשנות את עמדתו של האדם שמולך, יש קודם כל צורך להבין לעומק את עמדתו של הצד השני. כאשר הצד השני מרגיש שהבנת אותו בצורה מלאה, הוא נרגע מעט, כיוון שהוא יודע שהבנת את כל מה שהוא היה יכול להסביר ולא נשאר לו ספק שאולי ... אותו לחלוטין - גם אם אינך מסכים איתו כלל. האם הסכמה והבנה הן תמיד מספיקות כדי לשכנע? אליעד כהן מציין כי גם אם תראה הבנה כלפי הצד השני והוא יראה שאתה מבין אותו, לא בהכרח ישתנה משהו בעמדתו. ייתכן שהצד השני באמת הבין את ההסבר שלך, אבל לא רוצה לשנות את עמדתו כי שינוי כזה עלול לגרום לו נזק רגשי או הפסד כלשהו. למשל, אם מישהו ... או מהו הנזק שהוא חושש ממנו. ברגע שאתה מזהה את הנקודה הזאת, ניתן להתייחס אליה ולפתור אותה. כך, תוכל לפתור את המניע הנסתר של הצד השני שלא לשנות את דעתו, ואז יש יותר סיכוי שהוא יסכים להשתכנע. מתי לא כדאי להשתמש בהסברים והבנות? אליעד מדגיש שלא תמיד הדרך הנכונה בוויכוח היא לנסות להבין ולהסביר בנחת. לעיתים קרובות, המטרה היא אחרת לחלוטין - למשל, לערער או לבלבל את הצד השני. במקרים מסוימים, דווקא עדיף שלא תסכים עם שום דבר שהוא אומר, אפילו אם הוא צודק בדברים מסוימים. כך, אתה מוציא אותו ... משלוותו ולגרום לו להתבלבל, אתה יכול להטיל ספק בכל משפט שהוא אומר, אפילו במשפטים נכונים לחלוטין. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם הצד השני אומר עכשיו יום, תוכל להתעקש ולומר לו לא נכון, עכשיו לילה, במטרה לערער אותו לחלוטין. זה גורם לו להיראות טיפש או ... כיצד לבחור את הדרך המתאימה בוויכוח? אליעד מציין שהשיטה שבה אתה משתמש תלויה מאוד במטרה שאתה רוצה להשיג ובכוח שיש לך לעומת הצד השני. לפעמים עדיף לתת לצד השני תחושה שאתה מבין אותו, ואז לנסות לשכנע אותו אחרי שהוא רגוע. לפעמים, דווקא עדיף לא לתת לו ... מה החשיבות של הבנת המניעים של האדם שמולך? נקודה מרכזית שמדגיש אליעד כהן היא שכדי לנצח בוויכוח, יש חשיבות עצומה להבנה של הצד השני: ככל שתדע יותר על הסיבות והפחדים שלו, כך תוכל לשלוט בשיחה. אם תדע מה הצד השני באמת רוצה, ממה הוא חושש, ומה גורם לו להחזיק בעמדתו, יהיה לך קל יותר לתכנן את הטיעונים שלך ולדעת מתי להפעיל לחץ ומתי לשחרר אותו. לדוגמה, אם אתה יודע שהצד השני אומר משהו לא מתוך אמונה אמיתית אלא מתוך מניע אחר כמו פחד או חשש, תוכל לטפל ישירות במניע הזה. לעומת זאת, אם לא תדע את ... בוויכוחים? טכניקות שכנוע ושיבוש בדיונים איך לזהות שקר או מניע מוסתר בשיחה? הכוח של אמפתיה והשפעתה על קונפליקטים כיצד להבין את הצד השני כדי להשפיע עליו? איך להתמודד עם קונפליקטים ולשנות עמדות? במצבים של קונפליקט, במיוחד כאשר שני צדדים אינם מסכימים, חשוב ... ואת השיקולים המניעים את העמדות. אליעד מציע כי הדרך המומלצת להצלחה בשיחה שבה שני הצדדים לא מסכימים היא להתחיל בהבנת עמדת הצד השני, ורק לאחר מכן להסביר את עמדתך. במקרה של קונפליקט בין שני אנשים, קיימת גישה שבה אתה מנסה להראות לצד השני שאתה מבין ... שאתה מבין אותו באופן מלא. ברגע שהוא ירגיש שהבנת אותו, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב לעמדתך. אליעד מדגיש שזו דרך שנועדה להרגיע את הצד השני ולמנוע ממנו לחשוב אולי אם הייתי מסביר את עצמי יותר טוב, אולי היה לי סיכוי לשנות את דעתו. בכך אתה מונע את האפשרות שהוא יחשוב שהבעיה היא בהסבר שלו. מה קורה אם צד אחד מסכים עם הצד השני, אך לא משנה את עמדתו? לא תמיד הצגת הבנה מספקת לשנות את עמדת הצד השני. אם צד א הצליח להסביר את עצמו בצורה ברורה והצד השני הביע הסכמה, זה לא בהכרח אומר שהצד השני ישנה את דעתו. ייתכן שבמקרים כאלה, הצד השני מסכים על הנייר, אבל לא מבצע שינוי אמיתי בעמדתו. הסיבה לכך יכולה להיות שלא תמיד מדובר בבעיה בהבנה - לעיתים מדובר בסירוב פנימי של הצד השני לשנות את עמדתו, כי שינוי זה יפגע בו בצורה כלשהי. מהן הטכניקות בהן אפשר להשתמש לשינוי עמדות? במצבים כאלה, אליעד מציין כי לא תמיד יש צורך להסביר בצורה יסודית את עמדתך. במקרים מסוימים, אפילו אם הצד השני טוען טענה נכונה, ניתן להפעיל טכניקות של שיבוש או הסחות דעת כדי להשפיע עליו. לדוגמה, אם אתה רוצה להשפיע על מישהו ... אינטרס להוציא אותו מריכוז או לגרום לו להיראות פחות חכם, אפשר להתווכח איתו על כל פרט קטן, גם אם הוא נכון. השיטה הזאת תוצא את הצד השני מריכוז ותפגע במעמדו בעיני המאזינים. האם כדאי להילחם בשיחה או פשוט להסביר? לא תמיד כדאי להילחם בשיחה, לפעמים ההסבר הפשוט והברור הוא שיטה טובה יותר. לעיתים, כשתנסה להסביר את עמדתך, ייתכן שהצד השני לא יוכל להבין את עמדתך, לא מתוך בעיה בהבנה, אלא מתוך סירוב פנימי. אליעד מציין שכאשר זה קורה, יש להבין מה מניע את הצד השני ומה הוא חושש ממנו. ייתכן שהוא לא רוצה להבין אותך כי ייתכן שזה יגרום לו לנזק נפשי או אחר, ולכן יש צורך לטפל בצורך הזה ולהתמודד איתו בצורה חכמה. מה לעשות כאשר לא מצליחים לשנות את דעתו של הצד השני? לא תמיד הצגת עמדתך תשפיע על הצד השני. אליעד מציין כי יש מצבים שבהם צריך לחשוב מראש מתי כדאי להסביר לצד השני את עמדתו ומתי כדאי להתחיל מיד בהסבר שלך. ... לשקול האם קודם להסביר את עמדתו ואחר כך את עמדתך, או אם כדאי לעבור ישר להסביר את עמדתך. כל אחת מהשיטות תלויה בכוח שלך ובכוח של הצד השני. מה חשוב לדעת על האדם שמולך? הבנת הצד השני היא המפתח לשליטה בשיחה. כשאתה מבין את הפחדים, הרצונות, או כל פרט חשוב אחר שמניע את הצד השני , אתה יכול לנהל את השיחה בצורה שמובילה אותך למקום שבו תוכל להשפיע על עמדותיו. ככל שתדע יותר על מה מניע את

... בדיונים פילוסופיים מורכבים. הגישה הזו מבוססת על שני שלבים מרכזיים שיש ליישם בכל פעם שמתעורר ויכוח או אי הבנה: לוודא שהבנת את הצד השני, ולוודא שהצד השני הבין אותך. מה לעשות לפני שאומרים למישהו שלא מסכימים איתו? הרבה פעמים, במהלך דיון או שיחה, אנשים נוטים למהר להגיב בצורה של התנגדות או ... תוכל לחזור על מה שהבנת שאמרתי, רק כדי לוודא שהסברתי את עצמי בצורה ברורה? הפעולה הזו יוצרת מצב שבו אתה יכול לזהות במהירות אם הצד השני לא הבין אותך נכון. במצב כזה יש לך הזדמנות להבהיר את עצמך שוב, במקום להתחיל ויכוח על דבר שהצד השני בכלל לא התכוון אליו. מדוע חשוב לוודא הבנה גם כשיש הסכמה? אליעד כהן מדגיש שהשיטה הזו לא רלוונטית רק למקרים של אי הסכמה, אלא מועילה מאוד ... הבהרת ההבנה הדדית מונעת גם בעיות עתידיות. מדוע אנשים לא משתמשים בשיטה הפשוטה הזו? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים נמנעים מלבקש מהצד השני לחזור על דבריהם, כי זה נראה להם כמו פגיעה באגו שלהם או של הצד השני. למשל, אם מישהו מבקש ממך לחזור על דבריו, אתה עלול להיעלב ולחשוב שהוא מזלזל ביכולת ההבנה שלך, או להיפך, שאתה עלול לחשוב שזה מזלזל באינטליגנציה של הצד השני. בנוסף, אנשים לפעמים פשוט לא יודעים לחזור על הדברים שנאמרו, כי הם לא באמת הבינו אותם, וכדי לא לחשוף את חוסר ההבנה שלהם, הם מעדיפים לא ... הסברת טוב. למשל, אפשר להגיד: אולי אני לא הסברתי ברור, אולי התבלבלתי, אשמח אם תוכל להסביר מה הבנת מדבריי. כשאתה מציג את זה כך, הצד השני לא מרגיש מותקף או מזולזל. איך השיטה הזו עובדת בפועל, צעד אחר צעד? כדי להשתמש בשיטה הזו, אליעד כהן ממליץ על תהליך ברור של ארבעה שלבים פשוטים: לפני שאתה מגיב, עצור ושאל את הצד השני אם אפשר להסביר לו מה הבנת שהוא אמר, כדי לקבל אישור שהבנת נכון. הצד השני יקשיב ויסביר אם הבנת נכון או לא. אם הבנת נכון, תוכל להמשיך ולהגיב באופן מדויק למה שנאמר. אם לא הבנת נכון, בקש מהצד השני להסביר שוב עד שתהיה בטוח שאתה מבין בדיוק את מה שהוא מתכוון. אם אתה חושד שהצד השני לא הבין אותך, השתמש בשיטה הזו בכיוון ההפוך: בקש ממנו להסביר לך מה הוא הבין ממך, לפני שתמשיך. מהי הטעות הכי גדולה כשמנהלים דיון? הטעות הגדולה ביותר בדיונים היא שאנשים חושבים שהם הבינו נכון את הצד השני, ומתחילים להתווכח עם טענה שאף אחד לא באמת אמר. אליעד מסביר שהדבר הזה קורה באופן יומיומי, כמעט בכל סוג של שיחה או ויכוח, וגורם לרוב ... מאחורי השיטה הזו? המהות של ההצעה של אליעד היא פשוטה וברורה: לעולם אל תנסה לפתור בעיה שלא הבנת עד הסוף. אם תוודא תמיד שהבנת את הצד השני והוא הבין אותך, אתה תמנע מרוב הבעיות התקשורתיות בחיים שלך. זה חכם, זה יעיל, וזה ימנע מריבות, אי הבנות וטעויות רבות. איך לנהל דיון נכון? ... אפשר להגדיל את כמות ההסכמות, לשפר את ההבנה, ולהפחית מריבות? התשובה פשוטה: לפני שאתה מביע את חוסר ההסכמה שלך, עצור רגע ושאל את הצד השני האם הבנת אותו נכון. שלב ראשון: לוודא שהבנת את מה שהשני אמר בכל פעם שאתה לא מסכים עם מישהו, לפני שאתה אומר לו אני לא מסכים איתך, חשוב ... אם הוא אומר שלא - עצור ובקש ממנו להבהיר את דבריו. שלב שני: לוודא שהשני הבין אותך זה עובד גם בכיוון ההפוך. אם אתה אומר משהו, והצד השני לא מסכים איתך או לא מגיב כפי שציפית, ייתכן שהוא לא הבין אותך נכון. לכן, במקום להתווכח, בקש ממנו לחזור על מה שאמרת במילים שלו. שאל: האם ... זה עד הסוף. אנשים לא תמיד מבטאים את עצמם באופן ברור. אנשים מגיבים לדברים שלא באמת נאמרו. במקרים רבים, אתה עשוי לומר משהו, אבל הצד השני מבין זאת בצורה שונה. ייתכן שאמרת משהו מסוים אך התכוונת למשהו אחר, או שהמילים שבחרת לא היו ברורות מספיק. זה יוצר בלבול ומוביל לוויכוחים מיותרים. איך זה חוסך ויכוחים? אם לפני שאתה מגיב, תוודא שהבנת נכון את הצד השני - תוכל להגיב לדבריו בצורה עניינית ולא להילחם נגד דעה שהוא בכלל לא אמר. אם תוודא שהשני הבין אותך נכון - הוא לא יתנגד למה שהוא לא באמת ... נניח שמישהו שואל שאלה ואתה רוצה לענות לו. לפני שאתה עונה, שאל: האם אני יכול לחזור על השאלה שלך, כדי לוודא שהבנתי אותה נכון? אם הצד השני מאשר שאכן הבנת, תוכל לתת תשובה שמותאמת למה שהוא באמת שאל. כך תימנע מלתת תשובה לשאלה שלא נשאלה בכלל, דבר שקורה פעמים רבות. איך זה משפיע ... שני אנשים מתווכחים, אך כל אחד מהם בכלל מגיב למה שהוא חושב שהשני אמר, ולא למה שנאמר בפועל. דיון מוצלח: כל צד מוודא שהוא מבין את הצד השני לפני שהוא מגיב. כך הדיון הופך להיות הרבה יותר ממוקד ופורה. לסיכום בכל שיחה, ויכוח או דיון, לפני שמגיבים: וודאו שהבנתם את הצד השני. וודאו שהצד השני הבין אתכם. תנו לצד השני הזדמנות לוודא שהבין אתכם לפני שהוא מגיב. זו לא חולשה - להפך, זו חוכמה. זה יחסוך מריבות, אי - הבנות וקטסטרופות ...

... משא ומתן עם מישהו, אז יש שיטה שאומרת שכדאי להכניס עיזים לבקשות ולדרישות שלך מהצד השני. דהיינו, לבקש מהצד השני, דרישות שאתה יודע שהוא לא יהיה מוכן לקבל אותן ושאתה יודע שאתה תהיה מוכן לוותר עליהן. בדיוק כמו העיזים, שהכניסו אותם לבית, כדי שכאשר יוציאו ... האם כדאי או לא כדאי לדרוש מראש דרישות שאנחנו מוכנים להתפשר עליהן, כדי שכאשר הצד השני יתלונן, הוא יקבל את מה שמראש כבר היינו מוכנים לתת? אז איך לדעת האם כדאי לעשות משהו? יש בזה לוגיקה שלמה, אבל קודם כל נראה מה בטוח נכון? בטוח נכון, שכדי שתיסגר עסקה, צריך שהצד השני ירצה לסגור את העסקה. דהיינו, שהצד השני יחשוב שיותר כדאי לו לסגור את העסקה מאשר לא לסגור אותה. ולכן בעצם במקום לשאול האם כדאי להוסיף עיזים למשא ומתן, צריכים לשאול, איך הכנסת עיזים למשא ומתן משפיעה על הרצון של הצד השני לסגור עסקה? אז מה בטוח נכון? בטוח נכון שהעיזים הם דברים שאמורים לגרום לצד השני לא לרצות לסגור עסקה. אלא מה? שאם נכניס עיזים, אז אולי אם נוציא את העיזים, אז פתאום הצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, כי הוצאנו ממנה את העיזים. ויתכן שהצד השני יחשוב שהעסקה טובה לו, אחרי שנוציא את העיזים, יותר מאשר אם מראש לא היינו מכניסים בכלל עיזים ולא היינו צריכים להוציא את העיזים. אז מה האמת? ... האם בכל מקרה תהיה התנגדות כלשהי? שיקול אחד צריך להיות, האם ועד כמה אנחנו חושבים שהצד השני יתנגד להצעה שלנו, לא משנה כמה הוגנת היא תהיה. דהיינו, יש מצבים שאנחנו בטוחים, שלא משנה מה נציע ללקוח, הוא תמיד יבקש משהו טוב יותר. ולא משנה ... הנחה לבקש הטבות להתלונן להרגיש מיוחד וכיוב. במקרה כזה מחוייב שתוסיף עיזים, כדי שהצד השני ירגיש טוב כשיוציאו לו את העיזים. והנל, זה חלק מהעניין של תמחור ללקוח, שלפעמים יש לקוח שחייב לקבל הנחה, בלי קשר לעלות של המוצר. שאז צריכים ... להכניס עיזים, כי אין כאן באמת משא ומתן. ואתה מציע הצעה ואם היא לא בדיוק מה שהצד השני רוצה, אין לך הזדמנות שניה להציע הצעה נוספת ולהוציא עיזים. ואז אולי כדאי לא לקחת את הסיכון ולא להוסיף עיזים. במילים אחרות, האם וכמה נראה לך, ... יותר טובה או פחות טובה בסופו של דבר. כי אם אתה מוסיף עיזים, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני לעבור למצב התקפי, למצב של התנגדות. דהיינו, יתכן שאתה מאלץ את הצד השני להכין רשימת דרישות שהוא רוצה לדרוש ממך להוציא עיזים. ואז יתכן שהוא יבקש ממך להוציא גם דרישות שאתה לא מתייחס אליהן כעיזים. וכמו שנאמר כל ... שורה אחרי שורה אות אחרי אות, ולעבור על כל הדרישות שלך ולטרלל אותך בחזרה. כי גם הצד השני יכניס עיזים למשא ומתן. ויתכן, שהכנסת העיזים שלך, תגרום לעסקה להיסגר בצורה יותר גרועה, מאשר אם מראש לא היית מכניס עיזים בכלל ולא יוצר התנגדות אצל הצד השני . התועלת שהעיזים יכולות להביא לך אם הן ישארו שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, הוא, כמה העיזים שאתה מבקש מהצד השני, כמה הן באמת יעזרו לך, אם הצד השני לא יתנגד אליהן. דהיינו, יש מצבים שהעיזים שאתה מבקש מהלקוח, אולי הלקוח יקבל אותן וזה יביא לך תועלת. אבל יתכן שגם אם הלקוח יקבל את כל העיזים, זה לא באמת עזר לך בשום דבר. דהיינו, נשקול גם את התועלת האפשרית אם הצד השני לא יתנגד לעיזים שנבקש ממנו. האפשרויות של להציע הצעה סופית שיקול נוסף שצריכים לקחת בחשבון, זה כמה אפשרויות יש לך להציע הצעה בלי עיזים. ... החוויה שאתה רוצה שתיסגר בה העסקה. דהיינו, שברגע שמכניסים עיזים למשא ומתן, יתכן שהצד השני יחשוב עליך מחשבות רעות, גם אחרי שאתה תוציא את העיזים. כי הוא עשוי לחשוב שאתה שקרן רמאי נצלן, או כל מחשבה שלילית אחרת. דהיינו, יתכן שהעיזים ... יחד עם זאת, יש מקרים הפוכים, שבהם משנה שתיסגר עסקה טובה כמה שיותר עבורך, גם אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתיסגר העסקה. לדוגמה, נניח שאתה מנהל משא ומתן עם החמאס על שחרור החטופים וכיוב, שברור ששני הצדדים שונאים אחד את השני וברור ... כאן הסכם שלום אחרי המשא ומתן גם אם הוא ייסגר בהצלחה, במילים אחרות, לא משנה לך אם הצד השני ישנא אותך אחרי שתסגור איתו עסקה. במקרה כזה לדוגמה, זה לא כל כך משנה אם הצד השני ישנא אותך, בגלל שהכנסת לו עיזים למשא ומתן. כי בכל מקרה הוא ישנא אותך ובכל מקרה לא אכפת לך שהוא ישנא אותך. ולכן צריכים לקחת בחשבון, רק ... לצד השני לחשוב שאתה שטן, יש עיזים שנראות יותר הגיוניות ולגיטימיות, יש עיזים שהצד השני יבין מיד שאתה מטרלל אותו, יש עיזים שיגרמו לצד השני לשנוא אותך, יש עיזים שיגרמו לפיצוץ המשא ומתן, יש עיזים שיגרמו לצד השני להילחם בך, יש ... נסתרת. לדוגמה, אתה מציע הצעה של המון מילים. אז באפשרותך להכניס עז, בצורה גלויה שהצד השני מיד ישים לב לבקשה שלך. אבל יתכן גם שיש לך אפשרות לנסח את הדברים בצורה שהצד השני לא ישים לב מיד לזה שאתה מכניס לו עז. אלא רק אם הוא יתעמק בזה. וגם לזה יש משמעות. האם וכמה אתה רוצה שהצד השני יקלוט את העיזים. איך זה שהצד השני יקלוט את העיזים, ישפיע על כלליות תהליך המשא ומתן וכיוב. איך להוציא עיזים? נקודה נוספת שקריטי לדעת גם אותה, היא גם איך להוציא את העיזים. כי ... אתה נסוג מדרישה שדרשת במשא ומתן, גם זה עשוי להשפיע בדרכים שונות, על המשא ומתן עם הצד השני. וצריכים לדעת גם איך להוציא את העיזים, דהיינו, איך להתפשר ואיך לחזור בך מהעיזים שביקשת מהצד השני. כי צריכים לדעת גם איך להתפשר ואיך לתת הנחה וכיוב. כי אם לא תעשה את זה טוב, אז עצם הוצאת העיזים, עשויה לגרום לך לנזק. ולכן צריכים לדעת גם ... האם ואיזו הצעה להציע? מה האפשרויות שלך? איזה עיזים אתה יכול להכניס ואיך? איך הצד השני יתפוש את העיזים? איך להוציא את העיזים? איך לשתול את העיזים? והמון המון שיקולים שונים. כי כל דרישה שנבקש מ

... שהופך ביקורת לטובה זאת האמת השלמה. ישנם שני סוגים של אמת. אמת שלמה ואמת חלקית. אמת חלקית = הסתכלות רק על חלק מהאמת = חוסר יכולת להבין את הצד השני = חוסר יכולת לקבל את השני = שלילה של השני = חוסר הבנת ההיגיון של הצד השני = מחשבה שהאמת נמצאת רק בצד של הדובר = העברת ביקורת שלילית על הצד השני = ביקורת הרסנית. אמת שלמה = הסתכלות על כל האמת = הסתכלות על התמונה המלאה = הבנת הצד השני = הבנת ההיגיון האמיתי בהחלט של הצד השני = קבלת הצד השני כפי שהוא = ביקורת שנובעת מתוך קבלת הצד השני = ביקורת שתכליתה להשלים את האמת של הצד השני לאמת הגדולה יותר = הכלת הצד השני = אהבה = ביקורת בונה = ביקורת חיובית = ביקורת טובה. מי שאינו מסוגל להבין את ההיגיון של האדם שמולו, טוב יעשה אם לא יעביר עליו ביקורת. כאשר זה שמעביר ביקורת אינו מבין את ההיגיון של האדם שמולו, הרי שהביקורת באה מתוך שלילה של הצד השני, הביקורת שוללת את הצד שמנגד, הביקורת גורמת לצד שמנגד להתבצר בתוך העמדה שלו. ביקורת שלילית = פחד של זה שמעביר ביקורת. כאשר אדם רואה מישהו שעושה משהו שנוגד את צורת ... שלו, הדבר הזה יוצר אצלו פחד. האדם מפחד מכך שמישהו עושה אחרת ממנו. האמת של האדם עצמו מתערערת. וכפעולה של הגנה עצמית, האדם מעביר ביקורת על הצד השני. ביקורת שמטרתה לשלול את זכותו של הצד השני להיות כפי שהוא, ביקורת שמטרתה לחזק אצל האדם את המחשבה כי הוא צודק. אך כל זה מדובר רק כאשר האדם עצמו שמעביר את הביקורת רחוק מהאמת השלמה. ורק כאשר גם האדם עצמו שמעביר ... את האמת ואת הטוב שנמצאים גם בהתנהגות של זה שמולו. תכליתה של הביקורת במקרה הזה, היא לאפשר לצד השני לראות את התמונה השלמה, דהיינו, לראות גם את הצד השני של המטבע, הצד שכאשר רואים אותו הקונפליקט נעלם והסכסוך נפתר מעצמו. ביקורת בונה = ביקורת חיובית = הבנת הצד השני = אהבה = טוב = האמת בשלמות. ...

הצד השני של המטבע, למטבע שני צדדים, החצי השני של המטבע, אין הבדל בין טוב לרע, יש הבדל בין טוב לרע, אחדות ההפכים, המטבע השלם מהו הצד השני של המטבע? ההרצאה מתחילה בהסבר על רעיון הצד השני של המטבע. אליעד כהן מתאר כיצד לכל דבר יש שני צדדים מנוגדים, כמו למטבע יש תמיד שני צדדים - אחד ימין ואחד שמאל. הוא מציין ... אליעד מציין כי ניתן לתרגל את השינוי הזה על ידי חקירה פנימית של תפיסותינו האישיות, ולבחון כיצד הן מושפעות מהאמונות וההבנות שלנו לגבי החיים. מהו הצד השני של המטבע? איך להבין שאין הבדל בין טוב לרע? כיצד אחדות ההפכים משנה את התפיסה שלנו? איך לחוות את המציאות ללא סבל? מהי הפרספקטיבה הנכונה על החיים? כיצד לשנות את התפיסה לגבי טוב ורע? מהו הצד השני של המטבע? אליעד מסביר בהרצאה את הרעיון של הצד השני של המטבע ומתאר כיצד לכל דבר יש שני צדדים מנוגדים. לפעמים, אנו רואים את המציאות רק מפרספקטיבה אחת ולא מבינים שיש צד נוסף, אשר ... אינם באמת מנוגדים, אלא משתלבים יחד כחלק מהשלם. ניתן לתרגל זאת על ידי חקירה של התפיסות האישיות שלנו ובחינה כיצד הן מושפעות מהאמונות שלנו. מהו הצד השני של המטבע? איך להבין שאין הבדל בין טוב לרע? כיצד אחדות ההפכים משנה את התפיסה שלנו? איך לחוות את המציאות ללא סבל? מהי הפרספקטיבה ...

... ההיבט המרכזי שאליעד מדגיש הוא שככלל, עדיף לדחות את הרגע שבו תספר על עצמך כמה שיותר מאוחר במהלך השיחה. כלומר, עדיף קודם שהצד השני יספר על עצמו, ורק אחר כך תספר אתה על עצמך. מדוע זה חשוב? הסיבה העיקרית לכך היא שככל שתדחה את התשובה, תוכל לקבל ... לספר על עצמך באופן כללי ולא מדויק, תוכל לספר דברים שיעניינו אותו, יתאימו להעדפותיו, לציפיות שלו ולסגנון שלו. לדוגמה, אם הצד השני יספר על תחומי העניין שלו, על הניסיון שלו או על מה הוא מחפש בך, אתה תוכל להציג את עצמך בצורה הרבה יותר מדויקת ... מהי הטעות שאנשים עושים כשהם מספרים על עצמם מוקדם מדי? אליעד מבהיר שאם אתה מספר על עצמך מהר מדי בשיחה, ללא ידיעה מספקת על הצד השני, אתה עלול לפספס הזדמנות לשווק את עצמך בצורה נכונה. למעשה, לדבריו, מי שממהר לספר על עצמו מוקדם מדי בלי לדעת בדיוק מה הצד השני רוצה לשמוע, הוא לא מספיק חכם, כי הוא עלול לחשוף פרטים לא רלוונטיים או לא רצויים מבחינת הצד השני. הדרך החכמה היא קודם כל להוביל את השיחה, לשאול שאלות רבות ככל האפשר, לקבל מידע מהאדם השני, ורק לאחר מכן, בהתאם למידע שאספת, להחליט מה בדיוק לספר על עצמך. כך תוכל להיות הרבה יותר מדויק ואפקטיבי. איך להתמודד אם הצד השני שואל מוקדם מדי ספר לי על עצמך? אם הצד השני שואל אותך בשלב מוקדם בשיחה ספר לי על עצמך, עוד לפני שיש לך מספיק מידע, כדאי לדעת איך לדחות או להעביר את השאלה ... קצרה ולהחזיר אליו את השאלה. לדוגמה: אם הוא שואל מה למדת? אפשר לענות בקצרה ואז להחזיר: ומה אתה למדת? וכך לקבל מידע נוסף על הצד השני. להתחמק בצורה אלגנטית מהשאלה, לתת תשובה חלקית, ולעבור לנושא אחר. לדוגמה: למדתי פה ופה, תגיד, גם אתה מכיר את המקום ... שיש כאן שני צדדים: מצד אחד, אם אתה מספר על עצמך מיד, ייתכן שזה ישדר חולשה, כי זה נראה שאתה מנסה למכור את עצמך מהר מדי, ואז הצד השני עשוי להרגיש שהוא החזק והדומיננטי בשיחה. מצד שני, לספר על עצמך בצורה בטוחה ופתוחה יכול לשדר שאין לך מה להסתיר, ... של ניהול חכם של השיחה. במקום פשוט לענות על שאלות במהירות, כדאי לקחת שליטה על הדינמיקה של השיחה, לשאול שאלות, לכוון את הצד השני לדבר על עצמו, וכך לאסוף מידע שימושי שיאפשר לך להתאים את התשובה שלך בצורה הטובה ביותר. ככל שהאדם השני יספר יותר, ... עצמך? יש הרבה מאוד היבטים בנושא, ואחד מהם הוא שכדאי לדחות את הרגע שבו תצטרך לספר על עצמך כמה שיותר מאוחר במהלך השיחה. עדיף שהצד השני יספר על עצמו קודם ורק לאחר מכן תספר על עצמך. למה זה חשוב? יש לכך הרבה סיבות, אך אחת המרכזיות היא שכאשר אתה מספר ... לאחר שהשני כבר דיבר, תוכל להתאים את מה שאתה מספר למה שהוא אמר. כך תוכל להציג את עצמך בצורה שתואמת את הציפיות וההעדפות של הצד השני. איך לספר על עצמך בצורה חכמה? אם אתה מספר על עצמך באופן אוטומטי בלי הקשר לדברים שהצד השני אמר, ייתכן שאתה לא ניגש לעניין בצורה חכמה. אבל אם אתה אדם מחושב, לעולם לא תספר סתם על עצמך - אלא תתאים את הסיפור שלך להקשר של השיחה. בפגישת היכרות חשוב לקחת פיקוד על השיחה, לשאול את הצד השני שאלות ולדלות ממנו כמה שיותר מידע. כך, כאשר תצטרך לספר על עצמך, תוכל להתאים את הדברים שאתה מספר למה שאתה רוצה שהוא ישמע עליך. מה לעשות אם שואלים אותך ספר לי על עצמך מוקדם מדי? אם הצד השני שואל אותך ספר לי על עצמך לפני שאתה מוכן לכך, יש לך כמה אפשרויות להתמודד עם זה: לענות בקצרה ולהחזיר את השאלה אליו. ... נתפסת הדרך שבה אתה מספר על עצמך? כאשר אתה מספר על עצמך, לפעמים זה עשוי לשדר שאתה צריך למכור את עצמך, וזה עלול לגרום לכך שהצד השני ירגיש חזק יותר ממך. לכן, במקרים מסוימים, כדאי בכלל לא לספר על עצמך עד שתבין מה הכי נכון לומר. מצד שני, יש גם היבט ... לשתף מידע פתוח. לפעמים זו אסטרטגיה יעילה. לסיכום הסיפור שאתה מספר על עצמך צריך להיות מותאם לסיטואציה ולמידע שכבר נחשף על הצד השני. עדיף לדחות את המידע על עצמך לשלב מאוחר יותר בשיחה, וכשזה קורה, לספר על עצמך בצורה שמתאימה לקונטקסט של השיחה. אם ...

... לב עלול דווקא לפגוע בסיכויי הקשר להתקדם, אם הצד השני חושש ממחויבות. אם הצד השני אינו בטוח בקשר, וכל מתנה שניתנת לו נתפסת כפעולה שמטרתה יצירת מחויבות או ביטוי לציפיות עתידיות, ... נובע מחוסר ביטחון לגבי רצינות כוונותיו של הצד השני. במקרה כזה, מחווה משמעותית יכולה לספק ביטחון והרגשת אהבה ומחויבות רצויה. אבל כאשר הצד השני לא מעוניין במחויבות רומנטית או שהוא כבר הביע הסתייגות ברורה, מתנות גדולות מדי יגרמו לו תחושת ... ממך משהו רציני, אני רוצה מחויבות עמוקה. אם הצד השני לא מעוניין במחויבות הזו מלכתחילה, המתנה רק מגבירה את הפחד וגורמת לו להתרחק. כך יוצא, שדווקא ... משיגים בדיוק את ההפך. איך נכון להתנהג כאשר הצד השני לא מעוניין במחויבות? אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר בן זוג לא רוצה מחויבות, הדבר הנכון לעשות הוא לא ליצור ציפיות ולא להפעיל עליו לחץ. אם הצד השני מבהיר שהוא רוצה להישאר בידידות או לא מעוניין בזוגיות עמוקה, עדיף לא להעניק לו מתנות או לעשות ... בן הזוג אומר במפורש שהוא אינו רוצה את הקשר כי הצד השני לא משקיע מספיק או לא אוהב מספיק - דווקא אז יהיה נכון להראות את האהבה והמחויבות על ידי קניית ... להשקיע. במקרה זה, המתנה מחזקת את הביטחון של הצד השני בקשר ומסייעת לו להרגיש רצוי ואהוב יותר. מה המשמעות של פעולות עם ציפייה לעתיד? אליעד מפרט ... משותף. הפעולה עצמה משדרת מחויבות ברורה, ואם הצד השני לא מעוניין במחויבות הזו - הפעולה עלולה להרחיק אותו. איך להגיב כשהצד השני מפחד ממחויבות לקראת נישואים? אליעד מסביר שגם כאשר הצד השני חושש ממחויבות רצינית כמו נישואים, ניתן להרגיע את החששות באמצעות גישה נכונה. במקום ללחוץ עליו ... אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהמפתח הוא הבנת הצד השני : האם הוא מעוניין במחויבות או חושש ממנה. פעולות שיכולות להיתפס כמחייבות צריכות להיעשות רק כשהצד השני מעוניין בהן, וכאשר הצד השני חושש - יש להימנע מהן או לעשות אותן באופן שלא משדר שום ציפייה עתידית. איך להתמודד עם פחד ...

... להשיג זוגיות, במקום ליהנות מהרגע ולהתמקד ביצירת חוויה נעימה. כאשר אדם מגיע לדייט במטרה ברורה מדי, זה יוצר לחץ אצל הצד השני, שהופך את הסיטואציה למעין ראיון עבודה. במקום לנסות להרשים או לבדוק התאמה כבר בהתחלה, מומלץ להגיע במצב רוח של אין ... ומציע במקום זאת להתרכז ביצירת חוויה נעימה וחיובית. לדוגמה, אם אתם מדברים על סרט או פעילות שאהבתם, זה יוצר אצל הצד השני דימוי חיובי בראש שבו הוא מקשר את ההנאה הזו אליכם. איך ליצור אינטימיות בדייטים מתקדמים? לדברי אליעד, אינטימיות ... להמשיך ליהנות יחד. מה לעשות כדי שהדייט ירצה אותי? הדרך לגרום לדייט שלך לרצות אותך, לפי אליעד כהן, היא ליצור מצב שבו הצד השני נהנה מהזמן המשותף איתך באופן אותנטי. אם אתה נהנה באמת ממה שאתם עושים בדייט, הצד השני ירגיש זאת וירצה לשחזר את ההנאה הזו שוב ושוב. לדוגמה, אם ביליתם שלוש שעות בשיחה מעניינת וכיפית, הצד השני יחשוב עליך כאדם שכיף לו איתו וירצה להמשיך את הקשר. חשוב לא להכריח או לנסות להרשים בצורה לא טבעית. למה המראה ... מאמין שיש לך. אם המראה החיצוני חשוב לך, כנראה שגם לצד השני הוא חשוב, ולכן רצוי שתשקיע גם בו. בנוסף, אם אתה רוצה שהצד השני ירצה אותך בגלל האופי, עליך להראות ביטחון, רוגע ויכולת לתמוך, ולא להקרין תלות או חוסר ביטחון. מה הטעות הנפוצה ... ביותר, על פי אליעד כהן, היא להגיע לדייט מתוך גישה של אני חייב להשיג משהו או אני חייב להצליח. זה גורם ללחץ לא טבעי שהצד השני מרגיש ויכול להרחיק אותו. במקום זאת, צריך להגיע בגישה של אני בא ליהנות איתך, וכך ליצור סביבה טבעית ונעימה. גישה ... אותנטיות? אליעד מדגיש כי המאמץ האמיתי צריך להיות ביצירת חוויה חיובית, טבעית ואותנטית. אם תתאמץ באופן מוגזם להרשים, הצד השני ירגיש זאת וזה עשוי להרחיק אותו. חשוב לשמור על אותנטיות ולהראות באמת מי אתה ומה אתה אוהב לעשות, כדי שהצד השני יוכל להתחבר אליך בצורה אמיתית ועמוקה. איך להצליח בדייט ראשון? טיפים ליצירת משיכה בדייט למה אף אחד לא רוצה אותי? ... מה שיעלה משמעותית את הסיכוי להמשך הקשר. למה לחץ בדייטים פוגע במשיכה? אליעד מסביר שכאשר אתה בא מתוך רצון עז להשיג את הצד השני, אתה למעשה משדר חוסר ביטחון וצורך. האמירה הלא מילולית שלך היא: אני צריך אותך כדי להרגיש טוב עם עצמי. זה יוצר ... בין האנשים. ככל שהחוויות האלו יהיו טובות יותר ומהנות יותר, כך תגדל הסבירות להמשך הקשר. אליעד מסביר שכשאתה מדבר עם הצד השני על פעילויות משותפות ששניכם אוהבים, נוצר אצלם דימוי חיובי שלך בראש. ככל שיש יותר חוויות חיוביות, כך הצד השני יחשוב עליך באופן חיובי יותר וירצה להיות במחיצתך שוב ושוב. למה חשוב להימנע מתחושת ראיון עבודה בדייט? בעיה נפוצה שאליעד מזהה בדייטים היא תחושת ראיון עבודה - אתה מנסה להרשים את הצד השני ולהוכיח שאתה מתאים להיות בן הזוג שלו. האווירה הזו יוצרת לחץ עצום וגורמת לצד השני להרגיש שצריך לקבל החלטה כן או לא בסיום הפגישה. מצב כזה בדרך כלל מוביל לתשובה שלילית, כי הצד השני לא באמת נהנה, אלא עסוק כל הזמן בשאלות כמו: האם אני רוצה אותו או לא?. אליעד מציע לשנות את הגישה לחלוטין: במקום ... האם אנחנו מתאימים?, פשוט ליהנות מהחוויה עצמה. תתייחס לדייט כמו מפגש עם חבר קרוב, שבו המטרה היא ליצור הנאה בלבד. כך הצד השני ירגיש משוחרר וייהנה באמת, והתוצאה הסופית תגיע מעצמה. האם חשוב להיות אטרקטיבי חיצונית כדי להצליח בדייט? אליעד ... רוצה שיאהבו אותך מיד בגלל החיצוניות שלך, אתה חייב להשקיע בנראות שלך. אם אתה לא מתכוון להשקיע בחיצוניות, אז אל תצפה שהצד השני ירצה אותך מיד רק בגלל החיצוניות. הוא מסביר שיש כאן עניין של הדדיות - אם אתה נמשך לצד השני בעיקר בגלל המראה ...

... נקודות מבט, לרצות להרגיש רע, ליהנות מהסבל, הטוב שברע, הרע שבטוב, הצד השני של המטבע, הטוב שיש ברע למה אנשים חושבים שטוב זה טוב ורע זה רע? ההסבר מתחיל מהנקודה ... מבהיר שהמציאות כבר יכולה להוציא את האדם מאיזון בכל רגע, ולכן הפחד מאיבוד שליטה הוא חסר טעם. דווקא חקירה אמיצה של הצד השני היא הדרך לשחרור. האם אנשים באמת נהנים מהסבל? אליעד מדגיש נקודה קריטית: אדם סובל רק ...