חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב ל

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב ... חוסר הבנה זו של משמעות החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית ... כל הישג כזה הוא למעשה ניסיון של האדם לתת לעצמו תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, תחושת האני של האדם, ...

הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים למה הורים חרדים כל כך שיקרה משהו רע לילדים שלהם? אחת הדאגות המרכזיות והנפוצות ביותר שמטרידות הורים היא הדאגה לשלומם של הילדים שלהם. פעמים רבות הורים אומרים שהם יכולים לשאת כל סבל שיקרה להם, אבל המחשבה שיקרה דבר רע לילדים שלהם היא בלתי נסבלת. ... למצב תודעתי שבו הוא מכיל באמת כל אירוע, גם אם מדובר באירוע קשה או רע שיתרחש לילדים שלו. האם ההורה באמת דואג לילד שלו או לעצמו? אליעד מסביר שברמה השטחית נדמה להורה שהוא אוהב ודואג לילדיו. אבל כשמתבוננים פנימה רואים שהדאגה היא דאגה עצמית לחלוטין. ההורה מזדהה עם הילד שלו, מתחלף איתו בזהות באופן רגשי, ולכן, כשהילד סובל, ההורה חווה סבל אישי משלו. הוא מדגיש כי אם אותו אירוע היה מתרחש לילד אחר או לאדם זר, הוא לא היה מטריד את ההורה באותה מידה. כלומר, ההורה למעשה מודאג ומוטרד בגלל עצמו, בגלל שהילדים שלו הם חלק מזהותו העצמית, ומהווים המשך ישיר לאגו שלו. לכן פגיעה בילדים נחוויית כפגיעה ישירה בו עצמו. דוגמה שאליעד נותן היא המקרה שבו הורה נשאל אם יטריד אותו באותה מידה שילד זר ייפגע או יסבול. באופן ברור התשובה תהיה שלילית. מבחינתו, ההורה אינו יכול לשאת את הסבל של עצמו, שמתבטא דרך סבלו של הילד. כאשר ההורה אומר שהוא אוהב את הילד, הוא למעשה אוהב את עצמו ואינו מסוגל להתמודד עם כאב שקשור לילד, כי זה הופך להיות הכאב האישי ...

חינוך ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים . כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין. מי ראוי להיות מחנך טוב? אליעד מסביר שמחנך טוב הוא ... הוא זה שמונע מאדם לבצע פעולות מסוכנות או לא ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי בלי איזון של ספקות בריאים, ... להסתכל על המציאות כפי שהיא באמת, בלי לנסות לייפות או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפרגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא יאמין שמגיע לו להעריך את עצמו רק כשהוא עומד בתנאים מסוימים. לאורך זמן, זה יוצר תחושת חוסר ביטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית. מהי מטרת החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין במה שהוא מלמד. הוא צריך להעביר לתלמידים את החומר מתוך התלהבות אמיתית. בנוסף, על המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית מביאים הלימודים לתלמיד? למה למורים עצמם אין חדוות לימוד? כיצד היחס של ...

... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, ... הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות ... לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות הקיצוניות ... לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת לאובססיה, ... לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת אני צריכה להיות אימא, זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד ... מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות ... או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות ... בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם ... אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות

חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה. אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שה

... בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם ... היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב ... לו ושזה רצון האל, ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד ... עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה ...

... בחרדה, פחד שיקרה משהו רע לילדים, פחד מתאונות דרכים, אהבה לילדים, הורים וילדים, פחד ממוות של ילדים, לא רוצה שהילד ימות, להתמודד עם פחד, למה אתה מפחד, טיפול בפחד למה אתם מפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלכם? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם פחדים וחרדות של הורים שמפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלהם, במיוחד פחד מתאונות דרכים או מוות. אליעד מדגיש כי הפחד נובע משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: ההורים אוהבים את הילד שלהם באופן מיוחד, יותר מאשר ילדים אחרים. ההורים חושבים שתאונת דרכים או מוות זה דבר רע מאוד. ההורים מאמינים שקיימת אפשרות סבירה שתאונת דרכים או מוות עלולים לקרות לילד שלהם. אליעד אומר כי אם אחד מהגורמים האלה ייעלם, גם הפחד ייעלם. כלומר, כדי לטפל בפחד או בחרדה, צריך לשנות או לפקפק באחת מהאמונות האלה. איך מטפלים בפחד ... לגבי המשמעות של תאונות. להפסיק לאהוב את הילד שלה בצורה חריגה - כלומר, לראות את הילד כשווה לכל אדם אחר, ובכך להפחית את הפחד לאבד אותו. אליעד מדגיש שהאישה צריכה להחליט איזה פתרון מתאים לה, ולהבין לעומק את ההשלכות של כל בחירה. איך לבחור ... חושבים שתאונות ומוות הם רעים. למה קשה להורים להגיד בדיוק מה הם רוצים? אליעד מדגים איך האישה מתקשה להגיד מה בדיוק היא רוצה שיקרה, בגלל שהפחד שלה גדול מאוד והיא מפחדת אפילו לומר את המילים בבירור. ... המוות או מחלות, ולכן גם הפחד מפני מוות של ילדיהם הוא דבר שקשה להם להתמודד איתו ישירות. אליעד מתעקש איתה שתגדיר בבירור את מה שהיא רוצה, ומדגיש שוב ושוב שרק על ידי הגדרת הדברים באופן ברור אפשר ... לסיכום: כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות לגבי הילדים? הדרך שאליעד מציע לטיפול בחרדות ובפחדים היא: להגדיר בבירור את הפחד ואת המציאות שמפחדים ממנה. להבין את שלושת הגורמים המרכזיים לפחד: אהבה מיוחדת לילד, אמונה שהאירוע (מוות או תאונה) הוא רע, והאמונה שיש אפשרות סבירה שהאירוע יקרה. לבחור לשנות את אחת משלוש האמונות האלה - או את הסבירות, או את הערך הרע של האירוע, או את האהבה המיוחדת לילד. להבין שהשינוי בתפיסה או באמונות האלה יכול לשחרר את האדם לחלוטין מהחרדה ומהפחד. אליעד מסיים בהדגשה שההחלטה היא בידי ההורה, ואין תשובה נכונה או לא נכונה, אלא רק בחירה מודעת והבנה של ההשלכות של הבחירה. איך להתמודד עם פחד ממוות של ילדים? טיפול בחרדות של הורים? איך להפסיק לפחד מתאונות דרכים? למה אני מפחד שהילד ימות? האם אפשר להפסיק לפחד? איך לשנות תפיסות כדי לא לפחד? למה קשה לי להגדיר מה אני רוצה? ...

חינוך ילדים, הורים וילדים, חוסר כבוד מצד הילד, לקבל כבוד מהילד, חיפוש כבוד, ערך עצמי, דימוי עצמי, רוצה שיכבדו אותי, כפיות טובה, רצונו של אדם כבודו, כיבוד הורים איך ניתן להתמודד עם חוסר כבוד מצד הילד והורים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושאים הקשורים לחינוך ילדים, כיבוד הורים, וקבלת כבוד מצד הילד. הוא מדבר על הקשיים של הורים במצבים בהם הם מרגישים שאין כבוד כלפיהם מצד הילד. הוא מציע לשנות את התפיסה של מהו כבוד, ומבהיר כי פעמים רבות אנו לא מקבלים את הכבוד שאנחנו מחפשים פשוט כי לא תמיד יודעים איך ... לשנות את המצב כאשר נותנים הרבה ומקבלים מעט? כחלק מהדיונים אליעד מציע להורים ולמבוגרים באופן כללי להבין כי יש מצבים שבהם הם נותנים הרבה, אך לא תמיד מקבלים בתמורה מה שהם ציפו לו. לדוגמה, אדם שמבצע הרבה ... שהוא רוצה, עליהם להבין שבסופו של דבר מדובר בשני כוחות - הרצון של הילד או האדם השני לא תמיד יתואם עם הציפיות שלנו. אם הילד לא מגיב כפי שאנחנו רוצים, לא תמיד זה אומר שאין כבוד אלא יכול להיות שהוא פשוט לא מבין את הדרך בה אנחנו רוצים שיכבדו אותנו. ... שאין לך כבוד, יכול להיות שאתה לא מחפש את הכבוד בדרך הנכונה. אליעד מציע להורים לא לקחת את כל הבעיה על עצמם ולהבין שייתכן שלילדים יש דרך שונה להבין ולתת כבוד. הדרך לקבל כבוד היא לא תמיד פשוטה והיא דורשת הבנה של השני. האם אנחנו יכולים לשנות את ... להתמקד בשינויים שאתה יכול לעשות בעצמך במקום לצפות ששני הצדדים ישתנו. חינוך ילדים כבוד והערכה כיצד להתמודד עם חוסר כבוד הערך העצמי ותחושת כבוד כיבוד הורים כיצד לקבל כבוד מהילד איך לשנות את ההתנהגות של אחרים ...

... ילדים ברכב, גרימת מוות ברשלנות, הורים וילדים, התעללות בבעלי חיים, צביעות אנושית, מוסר כפול, הארכת חיים, המתת חסד, לשכוח את הילד ברכב, לשכוח את הילד באוטו, אהבת הורים לילדיהם מדוע הורים שוכחים את הילדים שלהם ברכב? אליעד כהן מתייחס בהרצאה לנושא הקשה והטעון של שכחת ילדים ברכב וגרימת מוות ברשלנות. לדבריו, העובדה שהורים שוכחים את ילדיהם ברכב מצביעה על צביעות אנושית עמוקה ומוסר כפול שקיים בחברה. אנשים טוענים שהם אוהבים את ילדיהם יותר מכל דבר אחר, אך בפועל מתייחסים אליהם לעיתים כחפץ שניתן לשכוח. אם באמת משהו חשוב לך, מסביר אליעד, לא ייתכן שתשכח אותו. כדוגמה לכך, הוא מציין את הטלפון הסלולרי - אנשים אינם שוכחים את הטלפון שלהם ברכב, וזאת משום שהוא באמת חשוב להם. אם היו מתייחסים לילדים שלהם באותה חשיבות אמיתית, הם לא היו יכולים לשכוח אותם. האם שכחת ילד ברכב היא באמת טעות תמימה? לפי אליעד, התופעה של שכחת ילדים ברכב אינה רק טעות אנושית כפי שאנשים נוטים להציג אותה. הוא מסביר שהחברה מנסה להקל את חומרת המעשה על ידי הגדרתו כטעות תמימה, כי אנשים מפחדים להודות באמת: הם אינם אוהבים את ילדיהם כפי שהם מצהירים בפומבי. הוא מדגיש את העובדה כי כאשר אדם באמת מעריך או אוהב משהו, הוא לא ישכח אותו - ומכך משתמע שהורים ששכחו את ילדיהם ברכב לא ראו בילדיהם ערך מספיק גדול באמת. מדוע אנשים מעדיפים להאמין ששכחת ילד ברכב יכולה לקרות לכל אחד? אליעד טוען שהאמירה הנפוצה כי זה יכול לקרות לכל אחד היא סוג של מניפולציה חברתית. אנשים לא רוצים להתמודד עם האפשרות שגם הם עצמם עשויים להזניח את ילדיהם או שאהבתם כלפי ילדיהם אינה כה אמיתית כפי שהם רוצים לחשוב. לכן קל להם להכריז כי זו טעות שאינה מצביעה על הזנחה מכוונת או חוסר אכפתיות אמיתי. הוא מחדד את הטענה על ידי השוואה למקרים שבהם הורים באמת הורגים את ילדיהם בכוונה ואחר כך מנסים להציג זאת כטעות - דבר שממחיש את הצביעות האנושית ואת הפחד מהאמת. מהו ההבדל בין שכחת ילד ברכב לבין מקרי הזנחה אחרים? אליעד נותן דוגמאות למקרי הזנחה אחרים, כמו הורים שמשאירים חומרי ניקוי או תרופות מסוכנות בהישג ידם של הילדים או שמשאירים את החלון פתוח והילד נופל ממנו. הוא מדגיש כי במקרים אלו החברה מיד תגיב בהאשמה וההורים ייחשבו לרשלנים ואף פושעים. לעומת זאת, כשמדובר בשכחת ילד ברכב, פתאום זה מוצג כטעות אנושית ללא צורך להחמיר עם