איזון נפשי, איזון מצב הרוח, איזון בחיים, איזון רגשי, יציבות רגשית, שינויים קיצוניים במצבי רוח משתנים בקיצוניות, תנודות קיצוניות במצבי הרוח, מאניה דיפרסיה, הפרעה בי פולארית, ויסות רגשי, מייצבי מצב רוח, מצב רוח יציב, איזון פנימי
מה באמת גורם לאדם להרגיש טוב או רע?
ההרגשה הטובה או הרעה של האדם איננה קשורה ישירות למאורעות שקורים לו, אלא לניגודיות שבין התחושות שהוא חווה. כאשר אדם חווה כאב או סבל, הוא מחפש משהו שיעשה לו טוב כדי להקל על הכאב, אך לעיתים דווקא הניסיון להרגיש טוב יותר הוא זה שיגרום לו בסוף להרגיש רע יותר. הניגוד בין מצבי הטוב והרע הוא שקובע את עוצמת החוויה הרגשית של האדם, ולכן ככל שהמעבר בין התחושות קיצוני יותר, כך האדם סובל יותר בטווח הארוך.
למה קונטרסט רגשי יוצר יותר סבל?
ההסבר של אליעד לעניין הוא באמצעות דוגמה של הסתגלות העיניים לאור ולחושך. אם אדם שוהה זמן רב בחדר חשוך, עיניו מתרגלות לכך, והוא רואה בצורה סבירה. כאשר ידליקו אור בחדר, האדם יראה טוב יותר לזמן קצר, אך אם יכבו את האור שוב, האדם ירגיש שהוא רואה פחות טוב ממה שראה קודם. מדוע? כי ברגע שנחשף לאור, עיניו התרגלו לרמה חדשה של תאורה, וכאשר התאורה חוזרת למצב הקודם, החושך מרגיש חשוך יותר מקודם. כך גם לגבי תחושות חום וקור: אם אדם חם לו מאוד, ואז הוא מכניס את היד למים קפואים, ברגע שהוא יוציא את היד, הוא ירגיש שהאוויר החמים שהיה קודם הוא כעת חם עוד יותר.
איך הניגודיות משפיעה על איזון נפשי ועל מצבי רוח?
אליעד מסביר שהניגודיות הזו גורמת לכך שכאשר אדם נמצא במצב רוח רע (כגון דיכאון), הוא מנסה באופן טבעי לפצות את עצמו במשהו שיעשה לו טוב בצורה קיצונית, כמו ללכת למסיבה, להשתמש בסמים, או לאכול מאכלים מאוד מתוקים. אך הבעיה בכך היא שברגע שההשפעה של הדבר הטוב חולפת, הנפילה למצב הרע תהיה הרבה יותר חדה וקשה. לדוגמה, אדם הסובל מדיכאון ומנסה לפצות עצמו בסמים כדי להרגיש אושר קיצוני, ירגיש נפילה חדה הרבה יותר כאשר השפעת הסמים תחלוף, וכך הסבל שלו יוגבר.
מדוע חיפוש אחרי הטוב הקיצוני יוצר תנודות רגשיות קשות?
כאשר האדם מנסה לפצות את עצמו בצורה מוגזמת כדי להרגיש טוב, הוא בעצם יוצר לעצמו מטוטלת רגשית, שבה הוא נע בין שני מצבים קיצוניים - מאניה ודיפרסיה. במצב המאניה הוא מרגיש טוב בצורה מוגזמת ולא אמיתית, ואז הנפילה לדיפרסיה קשה ועמוקה יותר. כאשר האדם נמצא בדיכאון, כל דבר חיובי נראה לו כפתרון מוחלט למצוקה, ולכן הוא נסחף במהירות לאושר קיצוני שאיננו יציב ואינו אמיתי. הנפילה שבאה לאחר מכן היא כואבת ומחזקת עוד יותר את המצב הדיכאוני.
כיצד אפשר להגיע לאיזון רגשי אמיתי?
הדרך להשגת איזון רגשי איננה על ידי בריחה לקיצוניות ההפוכה בכל פעם שרע, אלא על ידי חיפוש נקודת איזון פנימית. אם רע לאדם, אליעד ממליץ לא לברוח מיד לתחושה טובה קיצונית, אלא לנסות להבין את המצב, להתבונן בו, להטיל ספק, ולנסות להגיע למצב של שלווה פנימית ורגועה יותר. למשל, אם לאדם חם, הוא לא צריך מיד להכניס את היד לקרח, אלא לנסות להסתגל לטמפרטורה הקיימת. אם אדם בדיכאון, הוא לא חייב לחפש מסיבה שתשמח אותו באופן מלאכותי, אלא לנסות להגיע למצב רגשי יציב ורגוע יותר. בצורה כזו הוא מקטין את הקונטרסט ואת הניגודיות הרגשית, ומייצר לעצמו איזון פנימי ויציב לאורך זמן.
מהי הבעיה בשימוש בדברים שעושים טוב קיצוני (כמו סמים או אוכל מתוק)?
השימוש במשהו שעושה לאדם טוב בצורה מוגזמת וקיצונית יוצר מעגל הרסני שבו הנפילה חזרה למצב הרע היא קשה יותר. לדוגמה, אדם שסובל מנפילת סוכר בדם ואוכל משהו מאוד מתוק, יחווה הקלה מיידית, אך לאחר מכן הסוכר יצנח במהירות, והנפילה תהיה עוד יותר חדה וכואבת. הפתרון, לפי אליעד, הוא לחפש משהו מאוזן, שיתן לו סוכר יציב יותר בגוף, כמו אכילת מזונות שבהם הסוכר מתפרק לאט, וכך התנודתיות מתמתנת.
איך אפשר לשלוט על התנודתיות הרגשית?
לפי אליעד, האידיאל אינו להימנע לחלוטין מתחושות טובות או רעות, אלא לפתח את המיומנות לשלוט בתנודתיות של מצב הרוח. כלומר, האדם יכול להחליט האם הוא רוצה תנודות רגשיות גדולות או קטנות, אך עליו להבין שאם הוא בוחר לחוות טוב קיצוני, הוא בהכרח יסבול גם מרע קיצוני. ולכן, המומחיות שהאדם צריך לפתח היא היכולת לבחור מתי ואיך הוא מתנדנד בין הרגשות השונים, ולשלוט במצב הרוח שלו מתוך מודעות לתוצאות.
כיצד משפיעה ניגודיות על ילדים ועל החיים בכלל?
אליעד מציג דוגמה לילד שעושים עליו חרם בבית הספר, וההורה בתגובה מפנק אותו מאוד בבית. הפינוק הקיצוני בבית גורם לכך שהילד יחווה סבל קשה עוד יותר בחרם, כי הקונטרסט בין האהבה שהוא מקבל בבית לבין החרם בבית הספר הופך להיות קיצוני מדי. כך גם אדם שיוצא לחופש ארוך: הוא נהנה מהחופש, אך בסופו של דבר ירגיש סבל רב יותר כשהוא חוזר לשגרה, כי הקונטרסט בין החופש לבין העבודה הוא גדול מדי. במקום חופשה ארוכה, אולי עדיף לעבוד פחות באופן קבוע וכך להפחית את הקונטרסט הרגשי.
לסיכום, איזון רגשי אמיתי אינו נוצר על ידי בריחה מרגשות רעים לקיצוניים טובים, אלא מתוך הבנה ומודעות לניגודיות הרגשית, ושליטה בתנודות של מצב הרוח.
ההרגשה הטובה או הרעה של האדם איננה קשורה ישירות למאורעות שקורים לו, אלא לניגודיות שבין התחושות שהוא חווה. כאשר אדם חווה כאב או סבל, הוא מחפש משהו שיעשה לו טוב כדי להקל על הכאב, אך לעיתים דווקא הניסיון להרגיש טוב יותר הוא זה שיגרום לו בסוף להרגיש רע יותר. הניגוד בין מצבי הטוב והרע הוא שקובע את עוצמת החוויה הרגשית של האדם, ולכן ככל שהמעבר בין התחושות קיצוני יותר, כך האדם סובל יותר בטווח הארוך.
למה קונטרסט רגשי יוצר יותר סבל?
ההסבר של אליעד לעניין הוא באמצעות דוגמה של הסתגלות העיניים לאור ולחושך. אם אדם שוהה זמן רב בחדר חשוך, עיניו מתרגלות לכך, והוא רואה בצורה סבירה. כאשר ידליקו אור בחדר, האדם יראה טוב יותר לזמן קצר, אך אם יכבו את האור שוב, האדם ירגיש שהוא רואה פחות טוב ממה שראה קודם. מדוע? כי ברגע שנחשף לאור, עיניו התרגלו לרמה חדשה של תאורה, וכאשר התאורה חוזרת למצב הקודם, החושך מרגיש חשוך יותר מקודם. כך גם לגבי תחושות חום וקור: אם אדם חם לו מאוד, ואז הוא מכניס את היד למים קפואים, ברגע שהוא יוציא את היד, הוא ירגיש שהאוויר החמים שהיה קודם הוא כעת חם עוד יותר.
איך הניגודיות משפיעה על איזון נפשי ועל מצבי רוח?
אליעד מסביר שהניגודיות הזו גורמת לכך שכאשר אדם נמצא במצב רוח רע (כגון דיכאון), הוא מנסה באופן טבעי לפצות את עצמו במשהו שיעשה לו טוב בצורה קיצונית, כמו ללכת למסיבה, להשתמש בסמים, או לאכול מאכלים מאוד מתוקים. אך הבעיה בכך היא שברגע שההשפעה של הדבר הטוב חולפת, הנפילה למצב הרע תהיה הרבה יותר חדה וקשה. לדוגמה, אדם הסובל מדיכאון ומנסה לפצות עצמו בסמים כדי להרגיש אושר קיצוני, ירגיש נפילה חדה הרבה יותר כאשר השפעת הסמים תחלוף, וכך הסבל שלו יוגבר.
מדוע חיפוש אחרי הטוב הקיצוני יוצר תנודות רגשיות קשות?
כאשר האדם מנסה לפצות את עצמו בצורה מוגזמת כדי להרגיש טוב, הוא בעצם יוצר לעצמו מטוטלת רגשית, שבה הוא נע בין שני מצבים קיצוניים - מאניה ודיפרסיה. במצב המאניה הוא מרגיש טוב בצורה מוגזמת ולא אמיתית, ואז הנפילה לדיפרסיה קשה ועמוקה יותר. כאשר האדם נמצא בדיכאון, כל דבר חיובי נראה לו כפתרון מוחלט למצוקה, ולכן הוא נסחף במהירות לאושר קיצוני שאיננו יציב ואינו אמיתי. הנפילה שבאה לאחר מכן היא כואבת ומחזקת עוד יותר את המצב הדיכאוני.
כיצד אפשר להגיע לאיזון רגשי אמיתי?
הדרך להשגת איזון רגשי איננה על ידי בריחה לקיצוניות ההפוכה בכל פעם שרע, אלא על ידי חיפוש נקודת איזון פנימית. אם רע לאדם, אליעד ממליץ לא לברוח מיד לתחושה טובה קיצונית, אלא לנסות להבין את המצב, להתבונן בו, להטיל ספק, ולנסות להגיע למצב של שלווה פנימית ורגועה יותר. למשל, אם לאדם חם, הוא לא צריך מיד להכניס את היד לקרח, אלא לנסות להסתגל לטמפרטורה הקיימת. אם אדם בדיכאון, הוא לא חייב לחפש מסיבה שתשמח אותו באופן מלאכותי, אלא לנסות להגיע למצב רגשי יציב ורגוע יותר. בצורה כזו הוא מקטין את הקונטרסט ואת הניגודיות הרגשית, ומייצר לעצמו איזון פנימי ויציב לאורך זמן.
מהי הבעיה בשימוש בדברים שעושים טוב קיצוני (כמו סמים או אוכל מתוק)?
השימוש במשהו שעושה לאדם טוב בצורה מוגזמת וקיצונית יוצר מעגל הרסני שבו הנפילה חזרה למצב הרע היא קשה יותר. לדוגמה, אדם שסובל מנפילת סוכר בדם ואוכל משהו מאוד מתוק, יחווה הקלה מיידית, אך לאחר מכן הסוכר יצנח במהירות, והנפילה תהיה עוד יותר חדה וכואבת. הפתרון, לפי אליעד, הוא לחפש משהו מאוזן, שיתן לו סוכר יציב יותר בגוף, כמו אכילת מזונות שבהם הסוכר מתפרק לאט, וכך התנודתיות מתמתנת.
איך אפשר לשלוט על התנודתיות הרגשית?
לפי אליעד, האידיאל אינו להימנע לחלוטין מתחושות טובות או רעות, אלא לפתח את המיומנות לשלוט בתנודתיות של מצב הרוח. כלומר, האדם יכול להחליט האם הוא רוצה תנודות רגשיות גדולות או קטנות, אך עליו להבין שאם הוא בוחר לחוות טוב קיצוני, הוא בהכרח יסבול גם מרע קיצוני. ולכן, המומחיות שהאדם צריך לפתח היא היכולת לבחור מתי ואיך הוא מתנדנד בין הרגשות השונים, ולשלוט במצב הרוח שלו מתוך מודעות לתוצאות.
כיצד משפיעה ניגודיות על ילדים ועל החיים בכלל?
אליעד מציג דוגמה לילד שעושים עליו חרם בבית הספר, וההורה בתגובה מפנק אותו מאוד בבית. הפינוק הקיצוני בבית גורם לכך שהילד יחווה סבל קשה עוד יותר בחרם, כי הקונטרסט בין האהבה שהוא מקבל בבית לבין החרם בבית הספר הופך להיות קיצוני מדי. כך גם אדם שיוצא לחופש ארוך: הוא נהנה מהחופש, אך בסופו של דבר ירגיש סבל רב יותר כשהוא חוזר לשגרה, כי הקונטרסט בין החופש לבין העבודה הוא גדול מדי. במקום חופשה ארוכה, אולי עדיף לעבוד פחות באופן קבוע וכך להפחית את הקונטרסט הרגשי.
לסיכום, איזון רגשי אמיתי אינו נוצר על ידי בריחה מרגשות רעים לקיצוניים טובים, אלא מתוך הבנה ומודעות לניגודיות הרגשית, ושליטה בתנודות של מצב הרוח.
- איך יוצרים איזון בחיים?
- מה גורם לתנודות קיצוניות במצבי הרוח?
- איך טוב קיצוני יוצר רע קיצוני?
- האם אפשר לחוות טוב ללא רע?
- למה אי אפשר לברוח מרגשות רעים?
- איך לייצב את מצב הרוח?
- האם אפשר להגיע לאיזון רגשי מוחלט?
נושא השיחה: טוב ורע - הבנת הדינמיקה והשלכותיה
בן אדם רוצה להרגיש טוב כשהוא מרגיש רע, ולכן הוא מחפש משהו שישפר את מצבו. זה נשמע הגיוני, אך חשוב להבין את ההשלכות של זה. כאשר אדם מרגיש רע, הוא מחפש משהו שיגרום לו להרגיש טוב, אך פעמים רבות הדבר מוביל לכך שעם הזמן הוא מרגיש רע שוב, וכך הוא נכנס למעגל בלתי נגמר של חיפוש אחר תחושות טובות כדי לפצות על הרע.
מה גורם לאדם להרגיש רע או טוב?
תחושת הרע או הטוב של אדם אינה נובעת ישירות מהמציאות שלו, אלא מהניגודיות והפער בין התחושות השונות. דוגמה לכך היא הסתגלות העיניים לאור ולחושך - אם אדם נמצא בחושך זמן רב, עיניו מתרגלות אליו והוא רואה יחסית טוב. אך אם נדליק אור, הוא יראה טוב יותר, וכאשר נכבה את האור שוב, הוא יראה פחות טוב מכפי שראה קודם. הסיבה לכך היא שהעיניים הסתגלו לאור, וכעת החושך נראה חשוך יותר משהיה לפני כן.
דבר דומה קורה עם תחושות חום וקור - אם אדם טובל את ידו במים קפואים ואז מוציא אותה, פתאום מה שהיה קודם נראה לו חם, אף על פי שלא חל שינוי ממשי בטמפרטורה של המים.
השפעת הקונטרסט על תחושות הטוב והרע
כאשר אדם מרגיש רע, הוא מנסה לפצות את עצמו על ידי יצירת תחושת טוב קיצונית. למשל, אדם בדיכאון עשוי ללכת למסיבה או להשתמש בסמים כדי להרגיש טוב. אך הבעיה היא שככל שהקונטרסט בין התחושות גדול יותר, כך המעבר חזרה לרע יהיה חד יותר. אדם שמשתמש בסמים מרגיש אושר קיצוני, אך כאשר ההשפעה חולפת, הריקנות והכאב מורגשים בעוצמה רבה יותר.
המטוטלת של הרגשות
אדם יכול לבחור כיצד להתמודד עם תחושות הרע. אפשרות אחת היא לברוח לתחושה ההפוכה, כלומר, אם רע לו מאוד - לעשות משהו שיגרום לו להרגיש טוב מאוד. אך החיסרון בכך הוא שהמעבר החד בין המצבים מגביר את התנודתיות של התחושות, כמו במצב של מאניה - דיפרסיה.
אפשרות אחרת היא להימנע מהקפיצות הרגשיות ולנסות להגיע לנקודת איזון. כלומר, כאשר רע לאדם, במקום לברוח להרגשה קיצונית של טוב, הוא יכול לשאוף להיות רגוע ולחפש יציבות רגשית.
איך להגיע לאיזון רגשי?
כדי להגיע לאיזון, אדם צריך ללמוד להתבונן בתחושותיו ולא לברוח מהן. במקום לפצות את עצמו בטוב קיצוני על הרע שהוא חווה, הוא יכול לנסות לקבל את המציאות כפי שהיא, להקטין את הקונטרסט הרגשי, ולבסס איזון בין התחושות.
השלכות הפרקטיקה על החיים
כאשר אדם מתרגל לפיצוי רגשי חזק, הוא למעשה מכין את עצמו לתחושה רעה חזקה בהמשך. למשל, אם מישהו יוצא לחופשה ארוכה כדי לברוח מהשגרה, הוא עשוי להרגיש נפילה גדולה יותר כאשר הוא חוזר לעבודה. לעומת זאת, אדם שמאזן את עצמו בצורה הדרגתית, יווסת את השפעת התחושות ולא יאפשר להן להשתנות בצורה קיצונית.
מסקנה
האידיאל אינו בהכרח להימנע מתחושות טובות או רעות, אלא לשלוט בהן ולהיות מודע למחיר של תנודתיות גדולה. כאשר אדם מבין שבריחה לרגשות קיצוניים אינה פתרון אמיתי, הוא יכול לבחור אם להתאזן או להכניס ריגושים לחייו מתוך מודעות. השגת איזון רגשי מאפשרת לאדם ליהנות מהחיים מבלי לסבול מתנודות חדות מדי.
למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר ולחפש נושאים כגון: איך לשלוט במצב רוח, איזון רגשי, מאניה - דיפרסיה, כיצד להרגיש טוב לאורך זמן ועוד.
בן אדם רוצה להרגיש טוב כשהוא מרגיש רע, ולכן הוא מחפש משהו שישפר את מצבו. זה נשמע הגיוני, אך חשוב להבין את ההשלכות של זה. כאשר אדם מרגיש רע, הוא מחפש משהו שיגרום לו להרגיש טוב, אך פעמים רבות הדבר מוביל לכך שעם הזמן הוא מרגיש רע שוב, וכך הוא נכנס למעגל בלתי נגמר של חיפוש אחר תחושות טובות כדי לפצות על הרע.
מה גורם לאדם להרגיש רע או טוב?
תחושת הרע או הטוב של אדם אינה נובעת ישירות מהמציאות שלו, אלא מהניגודיות והפער בין התחושות השונות. דוגמה לכך היא הסתגלות העיניים לאור ולחושך - אם אדם נמצא בחושך זמן רב, עיניו מתרגלות אליו והוא רואה יחסית טוב. אך אם נדליק אור, הוא יראה טוב יותר, וכאשר נכבה את האור שוב, הוא יראה פחות טוב מכפי שראה קודם. הסיבה לכך היא שהעיניים הסתגלו לאור, וכעת החושך נראה חשוך יותר משהיה לפני כן.
דבר דומה קורה עם תחושות חום וקור - אם אדם טובל את ידו במים קפואים ואז מוציא אותה, פתאום מה שהיה קודם נראה לו חם, אף על פי שלא חל שינוי ממשי בטמפרטורה של המים.
השפעת הקונטרסט על תחושות הטוב והרע
כאשר אדם מרגיש רע, הוא מנסה לפצות את עצמו על ידי יצירת תחושת טוב קיצונית. למשל, אדם בדיכאון עשוי ללכת למסיבה או להשתמש בסמים כדי להרגיש טוב. אך הבעיה היא שככל שהקונטרסט בין התחושות גדול יותר, כך המעבר חזרה לרע יהיה חד יותר. אדם שמשתמש בסמים מרגיש אושר קיצוני, אך כאשר ההשפעה חולפת, הריקנות והכאב מורגשים בעוצמה רבה יותר.
המטוטלת של הרגשות
אדם יכול לבחור כיצד להתמודד עם תחושות הרע. אפשרות אחת היא לברוח לתחושה ההפוכה, כלומר, אם רע לו מאוד - לעשות משהו שיגרום לו להרגיש טוב מאוד. אך החיסרון בכך הוא שהמעבר החד בין המצבים מגביר את התנודתיות של התחושות, כמו במצב של מאניה - דיפרסיה.
אפשרות אחרת היא להימנע מהקפיצות הרגשיות ולנסות להגיע לנקודת איזון. כלומר, כאשר רע לאדם, במקום לברוח להרגשה קיצונית של טוב, הוא יכול לשאוף להיות רגוע ולחפש יציבות רגשית.
איך להגיע לאיזון רגשי?
כדי להגיע לאיזון, אדם צריך ללמוד להתבונן בתחושותיו ולא לברוח מהן. במקום לפצות את עצמו בטוב קיצוני על הרע שהוא חווה, הוא יכול לנסות לקבל את המציאות כפי שהיא, להקטין את הקונטרסט הרגשי, ולבסס איזון בין התחושות.
השלכות הפרקטיקה על החיים
כאשר אדם מתרגל לפיצוי רגשי חזק, הוא למעשה מכין את עצמו לתחושה רעה חזקה בהמשך. למשל, אם מישהו יוצא לחופשה ארוכה כדי לברוח מהשגרה, הוא עשוי להרגיש נפילה גדולה יותר כאשר הוא חוזר לעבודה. לעומת זאת, אדם שמאזן את עצמו בצורה הדרגתית, יווסת את השפעת התחושות ולא יאפשר להן להשתנות בצורה קיצונית.
מסקנה
האידיאל אינו בהכרח להימנע מתחושות טובות או רעות, אלא לשלוט בהן ולהיות מודע למחיר של תנודתיות גדולה. כאשר אדם מבין שבריחה לרגשות קיצוניים אינה פתרון אמיתי, הוא יכול לבחור אם להתאזן או להכניס ריגושים לחייו מתוך מודעות. השגת איזון רגשי מאפשרת לאדם ליהנות מהחיים מבלי לסבול מתנודות חדות מדי.
למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר ולחפש נושאים כגון: איך לשלוט במצב רוח, איזון רגשי, מאניה - דיפרסיה, כיצד להרגיש טוב לאורך זמן ועוד.
050-3331-331