האם עדיף להפחיד באמצעות אי ודאות או באמצעות דיוק בזמן?

אליעד כהן מסביר לעומק את אומנות ההפחדה דרך דוגמה אקטואלית ופשוטה: אם ארגון טרור כמו חמאס רוצה להפחיד את הציבור בישראל, האם עדיף לו להודיע מראש על שעת ירי מדויקת (למשל "אנחנו נירה עליכם בשעה תשע"), או שמא עדיף לו לשמור על אלמנט ההפתעה?

הסברו של אליעד מתחיל בתיאור הסיטואציה הבסיסית: מצד אחד, אם החמאס יגידו מראש את השעה המדויקת, הדבר עלול להפחיד פחות, כי האנשים יכולים להתכונן מראש, להיכנס למקלטים, ולהתמודד טוב יותר עם האיום. מצד שני, דווקא ההודעה המדויקת עשויה ליצור לחץ מתמשך לאורך כל היום, ולהגביר את התחושה של חוסר האונים, שכן האדם יודע בדיוק מתי יגיע האיום ואינו יכול לעשות דבר כדי למנוע אותו.

אליעד כהן מציג את שתי האפשרויות בצורה מפורטת וברורה:

• אם האויב מודיע מראש שהוא יתקוף בשעה מדויקת, הוא בעצם מפגין ביטחון עצמי ושליטה. הוא אומר למעשה: "אני כל כך חזק וכל כך בטוח בעצמי, שאני אפילו יכול להודיע לך מראש מתי אתקוף, ואתה לא תוכל למנוע את זה". המסר הזה יכול ליצור פחד עמוק יותר במקרים מסוימים, כי הוא משדר תחושת עוצמה.
• לעומת זאת, אם לא מודיעים מראש על שעת התקיפה, האדם נמצא במצב של חוסר ודאות קבוע, ללא יכולת להיערך, מה שיכול ליצור תחושה מתמדת של לחץ וחרדה לאורך זמן. אי הודאות וההפתעה יוצרות פחד מסוג אחר - פחד מהלא ידוע.

כדי להמחיש את הרעיון באופן מעמיק, אליעד מביא דוגמאות שונות. למשל, הוא מתאר מצב שבו לכולם יש ממ"ד זמין. במצב כזה, לדבריו, הודעה על שעה מדויקת כמעט ולא יוצרת פחד משמעותי, כי כולם פשוט יכנסו לממ"ד ויחכו עד שהסכנה תחלוף. במקרה זה, עדיף לאויב לשמור על גורם ההפתעה.

לעומת זאת, במצב אחר, שבו לאנשים אין גישה לממ"ד או למקלט, או שאינם יכולים להתכונן כראוי, דווקא ההודעה מראש על השעה יכולה להפחיד יותר, כיוון שהיא יוצרת ציפייה דרוכה ולחץ פסיכולוגי.

מתי כדאי לארגוני טרור להודיע מראש על שעת ההתקפה?

אליעד מסביר שבסיטואציות שבהן חשוב לאויב להוכיח שהוא עומד במילה שלו, כמו לדוגמה במקרה שבו הוא רוצה ליצור אמינות לגבי איומים עתידיים חמורים יותר (למשל איומים על השמדת ישראל), עדיף לו להודיע על השעה המדויקת מראש ולקיים את ההבטחה. בכך הוא שותל בתודעה של האנשים את ההכרה שהוא מסוגל ויהיה מוכן לממש איומים עתידיים גדולים יותר.

מה ההבדל בין "יותר גדול" ל"גדול יותר" וכיצד זה קשור להפחדה?

אליעד ממשיך ומנתח לעומק גם את אומנות השכנוע וההשפעה דרך שימוש מדויק בשפה. הוא מדגים איך שינוי בסדר המילים במשפט יכול ליצור השפעה פסיכולוגית שונה. לדוגמה, כשאומרים "הרכב הזה נוסע מהר יותר" או "הרכב הזה נוסע יותר מהר", לכאורה משמעות המשפט זהה, אבל ההשפעה על התפיסה של השומע יכולה להשתנות באופן מהותי.

הוא מסביר שבעולם הפרסום והשכנוע, מילה אחת, סדר מילים או אפילו הטון שבו הדברים נאמרים יכולים לשנות לחלוטין את ההשפעה של המסר על האדם ששומע אותו. הוא מקשר זאת לעולם ההפחדה והטרור - גם במקרים כאלה, צורת הניסוח המדויקת יכולה ליצור תחושות שונות של פחד או שליטה, גם כאשר המשמעות הכללית של המשפט נשארת דומה.

לדבריו, אם המטרה היא לשכנע אדם שהמציאות עומדת לפגוע בו או לפעול בניגוד לרצונו, עדיף להשתמש בצורה הלשונית שתייצר עבורו תחושה של איום...