... מפיגועים, חשש מפיגועים, חרדה מפיגועים, גל הטרור, פחד מהמוות, חשש מהמוות, סיכוי למות, לא רוצה למות, מחשבות על המוות, טיפול בחרדה, טיפול בפחדים, להתמודד עם פחד איך להתמודד עם פחד מפיגועים ומחשבות על המוות? ... תחילה אליעד מציין כי הפחד הוא טבעי ואנושי, וקשור לחשש הבסיסי מהמוות. הוא מתייחס לחשיבה המיידית שעולה אצל אנשים במצב של פחד מפיגוע טרור, לדוגמה, החשש שעולה כשרואים אדם ערבי שנראה חשוד במסעדה או באוטובוס. הדוגמה של אליעד מתארת מצב שבו האדם מפחד מכיוון שהוא לא בטוח אם הסכנה קרובה אליו או לא. מדוע פחד מפיגוע מורגש יותר מפחד מתאונת דרכים? אליעד מסביר שלמרות שהסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למות בפיגוע טרור, אנשים נוטים לפחד יותר מפיגועים. הסיבה לכך היא שתאונות דרכים נתפסות כמשהו שאפשר לשלוט בו יותר, כגון הקפדה על נהיגה זהירה, שימוש ברכב בטיחותי, ושמירת מרחק. ... הוא מדגיש שפחד מפיגועים מבוסס על תחושת חוסר יכולת להתכונן אליו, כי רוב הפיגועים מתרחשים בהפתעה. איך להתמודד בפועל עם פחד מפיגוע טרור? אליעד מציג שלוש אפשרויות להתמודדות עם הפחד: אפשרות ראשונה היא לנסות להגביר את תחושת הביטחון האישית על ידי אמונה באלוהים, עשיית צדקה או תרומה לעניים. זוהי ... הגנה עצמית או להסתמך על ביטחון שהמדינה תצליח למנוע פיגועים. למרות שאליעד מעיר שזה לא תמיד מעשי, למשל ראש הממשלה שמבטיח לנצח את הטרור, אך בעצמו מוקף שומרים רבים, מה שמעיד שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון. אפשרות שלישית היא הימנעות מוחלטת, כמו להישאר בבית, לעבור למדינה אחרת, או לנוע באמצעי ...

... עצמית, השכל שיש בכל דבר, כבשת הרש, שיפוטיות חיצונית, גל הטרור, ביבי נתניהו, שלום או מלחמה, העולם הפנימי, תת מודע מדוע אנשים כועסים על ביבי נתניהו כשהם רואים אותו ... החוצה, נמצאים גם אצלו בפנים, וכל המציאות החיצונית היא למעשה השתקפות עצמית של עולמו הפנימי של האדם. איך גל הטרור מתבטא בעולם הפנימי של האדם? בהתייחסותו של אליעד לגל הטרור , הוא מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם נמצא בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות ... בה. המצב הזה גורם לקונפליקט פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של טרור מתמשך. כל מצב חיצוני של אלימות, פיגועים או טרור משקף את הקונפליקטים הפנימיים של האדם עצמו. אליעד מסביר שהפתרון לקונפליקט הפנימי ... ולהפסיק לסבול מקונפליקטים פנימיים. הוא יכול להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך הבנה והשלמה שהמלחמה הזו היא גם נגד דברים שבתוכו. בשורה התחתונה, אליעד מדגיש שכל אירוע חיצוני הוא ... עצמו - השכל, הרוע, הטוב, השיפוטיות והשלום. השתקפות עצמית כבשת הרש מהי שיפוטיות חיצונית? איך להתמודד עם גל הטרור? מדוע כועסים על ביבי נתניהו? מלחמה או שלום פנימי? מה מסתיר תת המודע? ...

... קדם למה? טרור בגלל כיבוש, כיבוש בגלל טרור, מי אשם שרע לך? איך נוצר סבל? איך נוצר רע? מה יוצר רע? רגשות רעים, תחושות רעות, מחשבות רעות, איך לא להרגיש רע? איך להרגיש טוב? האם הטרור קדם לכיבוש או שהכיבוש קדם לטרור? אליעד כהן מתחיל את ההסבר בשאלה המוכרת: מה קדם למה, הטרור או הכיבוש? כשמישהו שואל פלסטיני למה אתה עושה טרור?, הוא עונה: בגלל הכיבוש. אבל כשהישראלי נשאל למה הוא כובש, הוא משיב: כדי למנוע את הטרור . כך נוצר מעגל סגור שבו לא ברור מי התחיל ראשון. אליעד כהן משתמש בדוגמה הזו כדי להסביר עיקרון רוחני ופסיכולוגי עמוק יותר, שנוגע ... רעה ראשונה ורק אז לא רצית אותה? אליעד מסביר שאפשר להשליך את זה שוב על דוגמת הטרור והכיבוש. נניח שאנחנו, הישראלים, צודקים והטרור באמת התחיל ראשון ולכן יש כיבוש. באותו אופן, יכול להיות שבחיים האישיים שלך אתה זה שהתחלת טרור נגד המציאות - כלומר, אתה התחלת להרגיש רע כלפי המציאות עוד לפני שהיא הפכה לבעייתית עבורך. האם אתה יוצר את הרע שלך בעצמך? אליעד ... אליעד אומר בצורה ברורה שאם אתה רוצה להפסיק לסבול, הפתרון פשוט: תפסיק לעשות טרור נגד המציאות. כלומר, תפסיק להגיד שהמציאות לא בסדר. ברגע שתפסיק להתנגד למציאות, מיד תפסיק לחוות תחושות רעות. אבל אם תתעקש ... הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה להרוג אותך בגלל שהוצאת לו לשון. אם האדם הזה מאיים עליך, הדבר החכם ביותר לעשות הוא פשוט להתנצל, במקום להיכנס לוויכוח האם הוצאת לשון זו באמת סיבה מספיק טובה לאיום ברצח. אין טעם להמשיך להתווכח - הדבר החכם הוא פשוט להפסיק מיד את המאבק. באופן דומה, עדיף להפסיק להתווכח עם המציאות, מאשר להמשיך ... להרגיש רע ומתחיל להרגיש טוב. איך להפסיק להרגיש רע? מה גורם לסבל? מה קדם למה, טרור או כיבוש? איך לקחת אחריות על החיים? האם המציאות באמת רעה? כיצד להפסיק להתווכח עם המציאות? איך לצאת מדיכאון? ...

... אשם בטרור האש? טרור ההצתות, מי אשם בשריפה? לקחי אסון השריפה בכרמל, הפקת לקחים, לקיחת אחריות, לא לוקחים אחריות, ביבי נתניהו, כיבוי אש, אחריות אסון הכרמל, מחדל השריפה בכרמל מי אחראי בטרור האש? ומה לקחנו מהאסון בכרמל? במהלך ההרצאה נדונה השאלה מי אחראי בטרור האש? והאם ניתן להטיל את האחריות לאסונות שריפות כמו השריפה בכרמל על גורמים מסוימים, או שמא ישנה אכיפה חסרה של לקחים שנלמדו ... היא פועלת כראוי? הדיון המשיך בהשוואה למצב של מלחמה, שם על פי שאלת אליעד כהן, במידה ויש פגיעות ממטוסים או טילים, מי אחראי למנוע זאת? האם אזרח שלא התקין מערכת מיגון כראוי ... המשיך בהסבר לגבי החלטות הנוגעות לרכש של אמצעי לחימה וציוד למלחמות, כמו צוללות, ושאל מדוע לא דאגו להקים אמצעים שיכולים למנוע או להקטין את הסיכון של שריפות בעורף, בהנחה שזו סיטואציה שמסכנת ...

... ברזל כאסון לאומי, טילים נגד טילים, איך להילחם בטרור? האם לפגוע בחפים מפשע? ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, להיות פושע מלחמה, לבצע פשעי מלחמה, לעשות הסכם שלום, לשחוט פרות קדושות, ההפך הוא הנכון למה מערכת כיפת ברזל נחשבת לאסון לאומי? ... ישראל עצמם נפגעים מהירי עליהם, וזו תוצאה אבסורדית. אליעד ממליץ בצורה ברורה להתנער מהפחד הזה ולהגיב באופן בלתי מתפשר - הוא אף מגדיר זאת כלבצע פשעי מלחמה או להיות פושע מלחמה במובן ההגנתי, על מנת להגן על אזרחי המדינה. כיצד אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום הגנה? אליעד ... התקיפה המיידית? אליעד כהן טוען שהסיבה האמיתית לכך שמערכת כזו של תגובה התקפית מוחלטת לא מיושמת בישראל, היא בגלל החשש של המנהיגים הישראלים להיחשב לפושעי מלחמה. הוא מצביע על ראש הממשלה או המנהיגים שמקבלים החלטות ביטחוניות, ואומר שהחשש שלהם לעתידם האישי גורם לכך שהם יעדיפו התגוננות על פני התקפה. אליעד מדגיש שאם מישהו באמת דואג למדינה, הוא צריך להיות מוכן שיכנו אותו פושע מלחמה כדי להגן על אזרחי המדינה שלו, וזו צריכה להיות ההחלטה הראשונה של מי שמקבל את ההחלטות במדינה. כיפת ברזל כאסון לאומי האם מוסרי לפגוע בחפים מפשע? ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה איך להתמודד עם מחשבות שליליות? מותר לשקר לעצמך? הפחד להיות פושע מלחמה האם טילים נגד טילים יעילים? חוצפה טובה, עזות פנים דקדושה, לשגע את המשוגע, להטיל ספק בשכל, מצח ...

... יפי נפש, למה לא להיות מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה ... המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא ... לא מוסריות. אליעד טוען כי המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום , הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא מוסרית. מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה כוונה רעה מצד האדם. זהו המודל של הגונגל - ברגע שאתה מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה מוסרי או לא מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל ... עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב יחד עם משפחתו או מי שמסביבו כדי להפסיק את האיום, אז הגישה של אליעד היא לפעול מבלי להתחשב בשיקולי מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או ... אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על מאבק פנימי? המאבק הפנימי הוא גם קונפליקט שבו צדדים שונים באדם נלחמים ביניהם. לפעמים הדרך היחידה להפסיק את התקפות הרצונות או ההתמכרויות היא להשתמש בכוח פנימי ולסיים את ההתנהגות הלא רצויה, גם אם זה לא ... לנהוג, אם הוא רוצה להיות מוסרי או לבחור בהגנה עצמית על פי חוקי הגונגל. מוסריות בקרב הישרדות מול אידיאלים גישת הגונגל פגיעה בחפים מפשע מלחמה בטרור כוח מול הסכמה האם עדיין כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? ברגע שנלחמים באויב מסוים, מישהו שרוצה לפגוע, עולה השאלה האם כדאי לשמור על מוסריות או לא. לדוגמה, האם כדאי לפגוע בחפים מפשע או לא, וכל פעולה שנתפסת כלא מוסרית - האם לעשות אותה בזמן קרב, בזמן מלחמה? התשובה לכך תלויה בשאלה מה יותר חשוב לאדם: למות בתור אדם מוסרי, או לנסות לשרוד בכל מחיר. מה קורה אם חשוב לך למות בתור אדם מוסרי? מי שחשוב לו מאוד לדעת שכשיגיע יומו, הוא יוכל לומר שהיה אדם מוסרי עד הסוף, אז כדאי לו מאוד לשמור על צלם האנוש שלו, גם בתוך מלחמה. הוא לא ירצה להיות כמו חמאס, הגיהאד או דאעש. הוא ירצה לשמור על רמה מוסרית גבוהה יותר, להימנע מפגיעה בחפים מפשע, ולהישאר עד הרגע האחרון על הערכים שהוא מאמין ... מוסרית. הוא עשוי לפגוע בחפים מפשע, אם זה מה שיביא להישרדותו. זאת משום שהרעיון של מוסר הוא המצאה אנושית, ובטבע הבסיסי (החייתי), אם משהו מאיים עליך, אתה מחסל אותו, גם אם זה אומר לבצע פעולות לא מוסריות בעיני החברה. כיצד הדוגמה של נחש או עקרב ממחישה את הגישה הזו? כשאדם ישן ... מוסרי, זו זכותו. אבל אין חובה מהתנך או מכל מקור אחר המחייבת להיות מוסרי. האם זה אומר שמותר לפגוע בחפים מפשע? הדובר מסביר שברגע שמישהו מאיים עליך או יורה עליך מתוך יישוב מלא באזרחים, אפשר להשמיד אותו, את אשתו, את ילדיו ואת מי שסביבו, אם מטרתך היא הגנה עצמית מוחלטת בלי להתחשב בשיקולי מוסר. כלומר, במלחמה ניתן, לפי גישת הגונגל, להיות לא מוסרי ולהכות בכל הכוח. כיצד הדבר מתקשר גם למאבק פנימי של האדם? באותו אופן שבו אדם נלחם באויב חיצוני, יש בתוכו אויבים פנימיים: רצונות, מחשבות טורדניות, הרגלים רעים והתמכרויות שמנסים לפגוע בו. לפעמים הדיבור הלוגי והמוסרי ... גם באשתו, בילדיו, בקהילה סביבו, ואף שימוש בתיאוריות מזעזעות של ניצול הדם שלהם. כוונת הדברים להדגיש את הכל מותר כאשר מישהו נמצא בגונגל ונלחם כדי לחיות. האם חייבים לנהוג באכזריות מוחלטת? לא נאמר שחייבים לחפש לבצע מעשים לא מוסריים סתם כך. הרעיון הוא שאם יש מצב הישרדותי של מלחמה, לא צריך להימנע מפעולות אכזריות רק בשל שיקולי מוסר. אם אפשר לפתור את הבעיה בשלום או הסכם, רצוי לנסות, אבל לא מתוך מחשבה שלאויב תהיה ...

... לאויב בכבוד? איך להתייחס לכוחו של האויב? זלזול בכוחו של האוייב, יעוץ פוליטי, לקרוא לכלב בשמו, לנצח את הטרור, כבוד ראש הממשלה, שכנוע פוליטי האם כדאי לכבד את האויב? שאלה מרכזית בהרצאה היא האם יש לכבד את האויב, ואם כן, באיזה מובן. אליעד מציע תשובה שמכילה שתי גישות שונות לגבי כיבוד האויב. הוא מסביר כי יש להבין את משמעות הכיבוד לפי ההקשר שבו אנו נמצאים, ואם אנו עוסקים במלחמה או במאבק, יש להתייחס לאויב בכבוד אך בדרך שונה. מהו כיבוד האויב? כשהוא שואל האם יש לכבד את האויב, אליעד מציע שני מובנים שונים של המונח לכבד. הראשון הוא כיבוד ... של פייסנות או יחס מכבד. לדבר על האויב בנימוס, להתפייס איתו או לשדר לו יחס חיובי - כל אלו לא מתאימים למצב של מלחמה. במילים פשוטות, ברגע שאתה יוצא לקרב, האויב שלך הוא אויב. לא מדובר במישהו שצריך לכבד אותו באופן אישי. אליעד מסביר כי השאיפה במלחמה היא לא לנסות למצוא דרכים לפייס את האויב או להתייחס אליו בנימוס. ברגע שהאויב הפך לאויב, כל ניסיון לפייס אותו או לכבד אותו אישית לא שייך ולא מועיל. אויב לא מכבדים הוא העיקרון המרכזי כאן. אם אתה נמצא במלחמה, יש לכבד את האויב רק במובן של הערכת כוחו, ולא בכבוד אישי כלפיו. האם אפשר להתייחס לאויב בכבוד מבחינה אסטרטגית? אליעד מבהיר כי כאשר אתה מתכנן להתמודד עם אויב, ... ברמה האישית. הוא מציין כי אם אתה מעריך את האויב יותר מדי, אתה עשוי לשים אותו במקום גבוה מהמקום שמגיע לו במלחמה, וזה עלול להשפיע על המוטיבציה שלך להילחם בו בכל הכוח. במקרה כזה, תחושת הערכה כלפי האויב עשויה למנוע ממך להילחם בצורה יעילה. האם כדאי להזלזל באויב? אליעד מציע ... בו בצורה יעילה. האם כדאי לכבד את האויב? איך לנצח אויבים? כיבוד כוחו של האויב כיצד לנצח בוויכוחים? הניצחון במלחמה האם לכבד את האויב? איך לנצח את האויב? השאלה המרכזית בהרצאה היא האם יש לכבד את האויב, ובאיזה מובן יש לעשות זאת. אליעד מציג שני פירושים שונים לשאלה זו. ההסבר ... או דיבורים חיוביים כלפי האויב. אליעד מציין שלדבר על האויב בנימוס או לנסות להתפייס איתו אינו נכון במצבים של מלחמה. כאשר אתה נמצא במלחמה, האויב הוא אויב, ואין מקום לכיבוד אישי. אויב, לא מכבדים - הכוונה כאן היא שלא ניתן להתייחס אליו בכבוד אם אתה נמצא במלחמה איתו. אליעד מסביר כי כאשר יוצאים לקרב, הגישה הנכונה היא לכבד את האויב במובן של להעריך את כוחו, לא לזלזל בו, אך בו זמנית - לא לכבד אותו ברמה האישית. אתה לא ... בצורה הנכונה. האם כדאי לכבד את האויב? איך לנצח אויבים? כיבוד כוחו של האויב כיצד לנצח בוויכוחים? הניצחון במלחמה

... להעביר מסרים פוליטיים? לגרום לאנשים לבחור בך, לנצח בבחירות, ביבי לא ילחם בטרור, ביבי טוב לטרור, הטרור טוב לביבי, קמפיין פוליטי, בוזי הרצוג, איך לשכנע אנשים? יעוץ פוליטי, יעוץ אסטרטגי איך להעביר מסרים פוליטיים ולגרום לאנשים לבחור בך בבחירות? כדי ... כולל סרטון שבו נראים פעילי דאעש השואלים איך להגיע לירושלים, והתשובה היא פנו שמאלה. כלומר, המסר של הסרטון הוא שהשמאל יביא לארץ את דאעש ואת הטרור. המטרה של הסרטון היא להציג את השמאל כחלש מול הטרור וכמי שיאפשר לטרור לפרוץ. איך השמאל יכול להתגונן מול האשמה שהוא מעודד טרור? כדי להבין לעומק את הדרכים להתמודדות מול קמפיין כזה, אליעד כהן מציג כמה אפשרויות שהשמאל יכול לבחור להשתמש בהן בתגובה להאשמות: אפשרות ראשונה היא פשוט להכחיש ולומר זה לא נכון. השמאל יגיב ויאמר אנחנו לא מעודדים טרור. תגובה זו, לדברי אליעד, היא בסיסית והנפוצה ביותר בפועל, אך היא חלשה מבחינה לוגית. אפשרות שנייה יכולה להיות לומר אנחנו כן נילחם בטרור. כאן השמאל לא מתכחש לעצם הטענה אלא מנסה להראות שגם הוא מסוגל להילחם בטרור בדיוק כמו הצד השני. אפשרות שלישית היא לומר שגם בצד השני (למשל אצל ביבי נתניהו) יש טרור. לדוגמה, אפשר להזכיר תופעות של טרור שהתרחשו דווקא בתקופת ביבי, כגון המנהרות, המפגע הבודד וסגנונות חדשים של פיגועים שהתפתחו בתקופתו. מהי הטענה החזקה ביותר שאפשר להציג מול קמפיין המאשים בעידוד טרור? אליעד מסביר שהטענה החזקה ביותר, לא מבחינת אמיתותה אלא מבחינת יכולת השכנוע שלה, היא ליצור מצב שבו דווקא הצד שמואשם, במקרה הזה השמאל, טוען כי הוא דווקא יילחם בטרור בצורה יעילה יותר. כלומר, להפוך את הטענה ולהראות שהאינטרס האמיתי של הצד השני הוא דווקא שהטרור יימשך, כי כך הצד השני מרוויח פוליטית. הוא מדגים זאת בכך שמסביר את ההיגיון מאחורי טענה כזו: צד שרוצה שלום באמת צריך להילחם בטרור יותר חזק, כי הטרור הוא מה שמונע ממנו להשיג שלום. לעומת זאת, מי שלא באמת רוצה שלום זקוק לטרור, כי הטרור מאפשר לו להמשיך להצדיק מדוע לא לקדם את תהליך השלום. במקרה של נתניהו, למשל, אליעד מדגיש שהוא מתבסס על הטרור כדי להיבחר שוב ושוב. למה הטרור דווקא טוב לביבי נתניהו? אליעד מסביר בהרחבה מדוע דווקא ביבי נתניהו הוא זה שזקוק לטרור ואף מעודד אותו בעקיפין, מאחר שהטרור משמש עבורו כלי פוליטי חזק. נתניהו, לפי אליעד, תמיד משתמש באיומי הטרור כדרך להתגונן מפני ביקורת, וכך הוא מחזק את עצמו פוליטית. כל פעם שיש טענה נגדו על נושאים חברתיים או כלכליים כמו הוצאות גבוהות או מותרות אישיות, התשובה של נתניהו תמיד תהיה שהוא עסוק בלהילחם בטרור. אליעד כהן מדגיש שביבי נבחר שוב ושוב בזכות הטרור ולכן למעשה הטרור טוב לו ומשרת אותו. הוא מציין דוגמאות לכך שאם ביבי לא היה יכול להשתמש בטרור, הוא לא היה יכול להצדיק את עצמו ולהישאר בשלטון. ללא הטרור, ביבי היה צריך להסביר לאזרחים למה לבחור בו - למשל בשאלות כלכליות או חברתיות. אבל מכיוון שביבי בונה את הקמפיין שלו סביב הטרור, כל ביקורת עליו נדחית בטענה שהוא עסוק ב

... להצביע בבחירות? לאיזה מפלגה להצביע? סודות השכנוע של ביבי נתניהו, נתניהו ילחם בטרור, הטרור ילחם בנתניהו, האם הטרור טוב לנתניהו? שיטות שכנוע, שיטות מניפולציה, פוליטיקה, מנהיגות, פוליטיקאים האם הטרור טוב לביבי נתניהו? ברמה העקרונית, עולה השאלה האם באמת טוב לביבי נתניהו שיהיה טרור, או עדיף לו דווקא שלא יהיה טרור בכלל. כאשר ביבי אומר שהוא ילחם בטרור, מתעוררת השאלה אם בעצם קיומו של טרור מסייע לו או מזיק לו. אחת הדוגמאות הבולטות היא המצב שבו מתרחש פיגוע, כמו פיגוע באוטובוס בתל אביב, מצד אחד, פיגוע כזה יכול ליצור אווירת פחד, שתחזק את מעמדו של ביבי כמנהיג שיילחם בטרור. מצד שני, אירועים כאלה גם מדגישים את העובדה שהוא עדיין לא הצליח לפתור את הבעיה באופן סופי. הדוגמה של אזעקות בתל אביב בתקופת מבצע צוק איתן הובאה בהרחבה. מאז מלחמת המפרץ ... בתקופתו של ביבי היו אזעקות רבות ופגיעות ביטחוניות, ולכן לא ברור אם באמת עדיף לו שיהיה שקט, או שהמצב של פחד מתמיד דווקא משרת אותו כי הוא מצדיק את המשך כהונתו בכך שהמלחמה בטרור עדיין לא הסתיימה. איך פוליטיקאים משתמשים בשיטות שכנוע ומניפולציה? הוסבר באריכות על שיטת השכנוע הבסיסית שבה משתמש ביבי נתניהו, לפיה כל דבר טוב שקורה במדינה מיוחס לו, וכל דבר שלילי שמתרחש מיוחס למישהו אחר: לאופוזיציה, לטרוריסטים, או לכוחות אחרים. לפי אליעד כהן, זוהי שיטת מניפולציה מוכרת: הטוב בזכותי, הרע לא בגללי. נוסף לכך, אליעד נתן דוגמאות נוספות לחוסר עקביות במנהיגות: למשל, בנושא חוק שכר ... לבחור בהם שוב ושוב. המנהיג יוצר תחושה של מצב חירום מתמשך או של אויב חיצוני חזק, ואז מציג את עצמו כיחיד שיכול להתמודד עם הבעיה הזו. נתניהו, למשל, אומר: מי ילחם בטרור? ציפי? בוזי? - ובכך מחזק את התחושה שרק הוא יכול לתת ביטחון. מצד שני, מובאת גם ביקורת שהבטחות אלו מעולם לא מומשו, ועדיין הטרור נמשך. האם ביבי באמת הצליח לשמור על ביטחון המדינה? ניתן ההסבר המפורט שבתקופתו של ביבי היו יותר פיגועים ואזעקות, מה שהפך את הטענה שלו שהוא מביא ביטחון לפחות אמינה. אליעד ... אז אולי עדיף לתת הזדמנות למישהו שעדיין לא הוכח שהוא שקרן כרוני, ואולי יש סיכוי שאיתו יהיה יותר טוב. איך ביבי נתניהו משכנע את הציבור? למי להצביע בבחירות? האם הטרור משרת את ביבי נתניהו? מהן שיטות השכנוע של פוליטיקאים? האם נתניהו באמת ילחם בטרור? כיצד פוליטיקאים משתמשים בפחד כדי לשכנע? ...

... את החטופים בכל מחיר? האם לשחרר את החטופים בכל מחיר? האם משפחות החטופים גורמות נזק למשא ומתן לשחרור החטופים? איך לשחרר את החטופים? איך לנצח את הטרור? פגיעה בחפים מפשע, שחרור החטופים בכל מחיר וכאן נתייחס לטענה שאומרת שמשפחות החטופים, בקריאה שלהן לשחרור החטופים בכל מחיר, גורמות נזק למשא ומתן, כי הן מגדילות את הסיכוי לכך שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר בעד שחרור החטופים, כי הרי הן רוצות לשחרר את החטופים בכל מחיר. ואז ממילא החמאס יבקש מחיר עוד יותר גבוה כדי לשחרר את החטופים, ואז זה מגדיל את הסיכוי שהמשא ומתן יהיה עוד יותר קשה, כי הוא מגדיל את הדרישות של החמאס . ומאחר שלכולם ידוע שהרי לא באמת ישחררו את החטופים בכל מחיר כפשוטו, הרי שמכך נובע שככל שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר, כך ממילא המשא ומתן יהיה יותר קשה ויגרם יותר נזק למדינת ישראל. אבל מה האמת? האם באמת דרישת משפחות החטופים לשחרר את החטופים ... דהיינו, הפירוש שהאנשים יפי הנפש מפרשים את הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא שצריך לשחרר את החטופים, גם במחיר של שחרור כל המחבלים והפסקת הלחימה וכיוב. שזה כמובן יגרום לכך שהמון ישראלים חפים מפשע יפגעו בעתיד. כי ככל שיהיו יותר מחבלים משוחררים וככל שהחמאס פחות יוכנע, כך זה מגדיל את הסיכוי שיותר חפים מפשע ישראלים יפגעו. אבל זה הפירוש רק של השמאלנים יפי הנפש, שרפיסות וחדלות אישים זורמת בעורקיהם. אבל ... להרוג ולאבד את כל האויבים ביום אחד, כמו שנאמר במגילת אסתר. במובן שאם היו רוצים, היו יכולים למנוע הכנסת סיוע הומניטרי וכיוב לרצועה ובכך להכריח את החמאס לשחרר את החטופים, או שכולם כולל כולם מתים ובכך נגמר האירוע כולו. אבל את זה לא עושים, מסיבות שונות, כי הממשלה מעדיפה לפגוע בחפים מפשע ישראלים באמצעות שחרור מחבלים והפסקת הלחימה למרות שהחמאס לא הוכנע, יותר מאשר לפגוע בחפים מפשע תושבי עזה. אבל ממה תושבי ישראל יפגעו יותר? מכך שישחררו אלפי מחבלים לתכננן את הפיגועים הבאים, או מכך שירעיבו ...