דימוי עצמי בעבודה, ערך עצמי בעבודה, להעריך את עצמך, תחרותיות בעבודה, רגשי נחיתות בעבודה, קושי במקום עבודה, מרגישה טיפשה, מרגישה לא חכמה, תחרות במקום עבודה, קריירה, עבודה בהייטק
למה את מרגישה טיפשה בעבודה ואיך להתמודד עם התחושה הזו?
אליעד כהן מסביר איך להתמודד עם רגשות של דימוי עצמי נמוך ותחושת טיפשות במקום העבודה, במיוחד בסביבה תחרותית כמו תחום ההייטק. הוא מתחיל בשאלה למה בכלל את מרגישה טיפשה. לתחושת הטיפשות יכולות להיות מספר סיבות, למשל, כאשר עובדים אחרים מבצעים משימות מהר יותר או טוב יותר ממך. במקרה כזה, את עשויה להרגיש שאת לא עומדת בקצב או שאת פחות חכמה מהם.
אליעד מדגיש כי חשוב מאוד להיצמד לאמת. אם אכן עובדים אחרים יעילים או זריזים יותר ממך, זאת עובדה. אבל השאלה המרכזית היא - אז מה? נניח שאת באמת הכי איטית או הכי פחות מוכשרת במשימה ספציפית. מה המשמעות של זה? אליעד מביא דוגמה מעולם העבודה: אם אדם אחר יכול לבצע משימה בשעה אחת ואת עושה את אותה משימה בחמש שעות, אפשר להגדיר אותך כ"טיפשה" באופן יחסי לאותו אדם. אבל האם יש בזה באמת בעיה?
אליעד מבהיר שאין באמת שום בעיה אובייקטיבית בכך שאת נמצאת במקום האחרון בשרשרת המזון בעבודה, כל עוד את מקבלת את השכר שלך ומבצעת את העבודה. אם את סובלת מהרגשה שאת בתחתית הסולם, אז ייתכן שהבעיה האמיתית היא הרצון להיות יותר טובה או הפחד שיחשבו עלייך דברים שליליים.
איך להתמודד עם הרגשה של נחיתות מקצועית מול עמיתים לעבודה?
אליעד מציע גישה של שינוי פרספקטיבה. במקום להרגיש רע שאת הכי איטית או שאת בתחתית, הוא מציע לבדוק מה היתרון האמיתי שלך לעומת אחרים. לדוגמה, אם את עובדת בקצב איטי יותר, יכול להיות שאת גם פחות מתאמצת ופחות לחוצה. זה בעצם יתרון שלך. עובדים אחרים, שנמצאים אולי בראש "שרשרת המזון", עובדים הרבה יותר קשה, לחוצים, וחלקם אפילו מקנאים ביכולת שלך לעבוד באווירה רגועה ופחות תובענית.
אליעד נותן דוגמה ממשית להמחשת הרעיון: בעבודה שלך יש אנשים נשואים עם מחויבויות כלכליות גדולות יותר ממך, ולכן הם חייבים להרוויח יותר ולעבוד קשה יותר. לעומת זאת, את יכולה להרשות לעצמך לעבוד לאט יותר או להתאמץ פחות. אז מה יותר כדאי לך - להיות בעמדה שלך, עם פחות לחץ ופחות כסף, או להיות במקומם, עם הרבה לחץ והרבה כסף? התשובה תלויה רק בך ובסדרי העדיפויות שלך.
האם העובדים שמצליחים יותר ממך באמת נהנים מהעבודה?
אליעד מציג שאלה מעניינת נוספת: האם העובדים האחרים באמת כל כך אוהבים את העבודה כפי שזה נראה? הוא מעלה טענה שלפעמים אנשים עובדים קשה ומציגים את עצמם כמסופקים רק כי הם משכנעים את עצמם שטוב להם, כדי לא לסבול מתחושת ניצול או תסכול. אליעד משתמש בדוגמה של "תסמונת סטוקהולם", שבה אנשים מזדהים עם מי שמשעבד אותם, רק כדי להרגיש טוב יותר לגבי מצבם.
כלומר, יכול להיות שרוב העובדים במקום העבודה שלך לא באמת נהנים כל כך כמו שנראה לך. הם פשוט משכנעים את עצמם שטוב להם, כי אחרת לא יוכלו להמשיך להתמודד עם העומס והלחץ. במילים אחרות, העובדה שאת מודעת לחסרונות בעבודה היא דווקא סימן שאת כנה עם עצמך, בעוד שהם בורחים מהאמת.
איך להפסיק להרגיש טיפשה ולשפר את הדימוי העצמי בעבודה?
אליעד מציע לך להבין את הסיבה האמיתית שבגללה את מרגישה טיפשה. אם הסיבה היא שאת פשוט איטית יותר, זאת לא באמת בעיה אלא רק הגדרה. אם את באמת רוצה להשתפר, אפשר לעבוד על מיומנות מסוימת כדי להיות יעילה יותר. אבל אם את לא רוצה או לא יכולה, אז אין באמת סיבה להרגיש רע.
בנוסף, אליעד ממליץ לשנות את נקודת המבט שלך על מה שחשוב באמת בעבודה. אם...
אליעד כהן מסביר איך להתמודד עם רגשות של דימוי עצמי נמוך ותחושת טיפשות במקום העבודה, במיוחד בסביבה תחרותית כמו תחום ההייטק. הוא מתחיל בשאלה למה בכלל את מרגישה טיפשה. לתחושת הטיפשות יכולות להיות מספר סיבות, למשל, כאשר עובדים אחרים מבצעים משימות מהר יותר או טוב יותר ממך. במקרה כזה, את עשויה להרגיש שאת לא עומדת בקצב או שאת פחות חכמה מהם.
אליעד מדגיש כי חשוב מאוד להיצמד לאמת. אם אכן עובדים אחרים יעילים או זריזים יותר ממך, זאת עובדה. אבל השאלה המרכזית היא - אז מה? נניח שאת באמת הכי איטית או הכי פחות מוכשרת במשימה ספציפית. מה המשמעות של זה? אליעד מביא דוגמה מעולם העבודה: אם אדם אחר יכול לבצע משימה בשעה אחת ואת עושה את אותה משימה בחמש שעות, אפשר להגדיר אותך כ"טיפשה" באופן יחסי לאותו אדם. אבל האם יש בזה באמת בעיה?
אליעד מבהיר שאין באמת שום בעיה אובייקטיבית בכך שאת נמצאת במקום האחרון בשרשרת המזון בעבודה, כל עוד את מקבלת את השכר שלך ומבצעת את העבודה. אם את סובלת מהרגשה שאת בתחתית הסולם, אז ייתכן שהבעיה האמיתית היא הרצון להיות יותר טובה או הפחד שיחשבו עלייך דברים שליליים.
איך להתמודד עם הרגשה של נחיתות מקצועית מול עמיתים לעבודה?
אליעד מציע גישה של שינוי פרספקטיבה. במקום להרגיש רע שאת הכי איטית או שאת בתחתית, הוא מציע לבדוק מה היתרון האמיתי שלך לעומת אחרים. לדוגמה, אם את עובדת בקצב איטי יותר, יכול להיות שאת גם פחות מתאמצת ופחות לחוצה. זה בעצם יתרון שלך. עובדים אחרים, שנמצאים אולי בראש "שרשרת המזון", עובדים הרבה יותר קשה, לחוצים, וחלקם אפילו מקנאים ביכולת שלך לעבוד באווירה רגועה ופחות תובענית.
אליעד נותן דוגמה ממשית להמחשת הרעיון: בעבודה שלך יש אנשים נשואים עם מחויבויות כלכליות גדולות יותר ממך, ולכן הם חייבים להרוויח יותר ולעבוד קשה יותר. לעומת זאת, את יכולה להרשות לעצמך לעבוד לאט יותר או להתאמץ פחות. אז מה יותר כדאי לך - להיות בעמדה שלך, עם פחות לחץ ופחות כסף, או להיות במקומם, עם הרבה לחץ והרבה כסף? התשובה תלויה רק בך ובסדרי העדיפויות שלך.
האם העובדים שמצליחים יותר ממך באמת נהנים מהעבודה?
אליעד מציג שאלה מעניינת נוספת: האם העובדים האחרים באמת כל כך אוהבים את העבודה כפי שזה נראה? הוא מעלה טענה שלפעמים אנשים עובדים קשה ומציגים את עצמם כמסופקים רק כי הם משכנעים את עצמם שטוב להם, כדי לא לסבול מתחושת ניצול או תסכול. אליעד משתמש בדוגמה של "תסמונת סטוקהולם", שבה אנשים מזדהים עם מי שמשעבד אותם, רק כדי להרגיש טוב יותר לגבי מצבם.
כלומר, יכול להיות שרוב העובדים במקום העבודה שלך לא באמת נהנים כל כך כמו שנראה לך. הם פשוט משכנעים את עצמם שטוב להם, כי אחרת לא יוכלו להמשיך להתמודד עם העומס והלחץ. במילים אחרות, העובדה שאת מודעת לחסרונות בעבודה היא דווקא סימן שאת כנה עם עצמך, בעוד שהם בורחים מהאמת.
איך להפסיק להרגיש טיפשה ולשפר את הדימוי העצמי בעבודה?
אליעד מציע לך להבין את הסיבה האמיתית שבגללה את מרגישה טיפשה. אם הסיבה היא שאת פשוט איטית יותר, זאת לא באמת בעיה אלא רק הגדרה. אם את באמת רוצה להשתפר, אפשר לעבוד על מיומנות מסוימת כדי להיות יעילה יותר. אבל אם את לא רוצה או לא יכולה, אז אין באמת סיבה להרגיש רע.
בנוסף, אליעד ממליץ לשנות את נקודת המבט שלך על מה שחשוב באמת בעבודה. אם...
- איך להתמודד עם רגשי נחיתות בעבודה?
- איך להעלות את הדימוי העצמי בעבודה?
- איך להפסיק להרגיש טיפשה בעבודה?
- האם תחרותיות בעבודה היא דבר חיובי?
- איך להשתחרר מהשוואות חברתיות?
- האם העובדים סביבי באמת נהנים בעבודה?
- איך להתגבר על ביקורת מהבוס?