מה זה בעצם "ספר המידות" של רבי נחמן מברסלב?

אליעד כהן מסביר ש"ספר המידות" של רבי נחמן מברסלב הוא ספר המחולק לשני חלקים: החלק הראשון נכתב על ידי רבי נחמן לפני שהגיע לארץ ישראל, והחלק השני נכתב לאחר הביקור שלו בארץ ישראל. רבי נחמן ביקש במפורש לא לפרסם את הדברים שהוא אמר לפני שהגיע לארץ ישראל, מכיוון שהוא התבייש בהם, אך למרות זאת, "ספר המידות" (בעיקר החלק הראשון) הוא ספר שבו רבי נחמן אסף ציטוטים וקטעים מספרי קודש, בעיקר מהגמרא ומהיהדות בכלל.

אליעד מסביר שהחלק הראשון של "ספר המידות" לא נחשב על ידי רבי נחמן בעצמו כבעל השגות רוחניות גבוהות, אלא מדובר בעיקר בסיכומים של מקורות יהודיים קיימים. הסיבה שרבי נחמן כן הסכים לפרסם את הספר הזה, למרות שאינו מכיל רעיונות ייחודיים או עמוקים, היא כדי לספק גם לציבור הרחב פסוקים קצרים ופשוטים שהם יכולים להתחבר אליהם ולהפיק מהם תועלת ברמה המעשית והיום - יומית.

מה ההבדל בין רבי נחמן לפני ואחרי שהגיע לארץ ישראל?

לפי אליעד, יש הבדל משמעותי בין רבי נחמן לפני ואחרי הביקור בארץ ישראל. לפני הביקור בארץ ישראל, רבי נחמן דיבר על רעיונות שהיום הוא מתבייש בהם ולא רואה בהם ערך גבוה. לאחר שהגיע לארץ ישראל, חל בו שינוי פנימי עמוק, והוא התחיל לדבר בצורה שונה ולכתוב רעיונות בעלי ערך רוחני גבוה יותר. הוא עצמו ביקש שיתייחסו בעיקר למה שכתב ואמר לאחר הביקור בארץ ישראל, ולא למה שהיה לפני כן.

האם אפשר לזהות אילו תורות נכתבו לפני או אחרי ארץ ישראל?

אליעד מסביר שלדעת רבי נחמן עצמו, רק מי שהגיע בעצמו לרמה רוחנית של "ארץ ישראל" יכול לדעת באמת להבחין בין הדברים שנאמרו לפני ואחרי ההגעה לארץ ישראל. רק מי שיש לו השגה גבוהה מספיק יוכל להבדיל בין רעיונות עמוקים לרעיונות שטחיים, וכך להבחין איזה חלק מהתורה של רבי נחמן נכתב לפני או אחרי הביקור בארץ ישראל.

איך אפשר להשתמש בעצות מתוך "ספר המידות"?

אליעד נותן דוגמה לשימוש נכון ושגוי בעצות מתוך "ספר המידות". למשל, כתוב בספר: "מי שהיה שקרן יתגלגל בעיבור על ידי זה שיתגזלו". לכאורה, אם ניקח את המשפט הזה כפשוטו, נחשוב שכל אדם שלא מצליח או שיש לו קשיים בחיים הוא כזה בגלל שגלגול קודם שלו היה שקרן. אבל ההסבר העמוק יותר הוא לא ללכת לכיוון של "גלגולים", אלא להבין את הרעיון הכללי - לא לשקר ולא להתנהג בצורה לא נכונה, כדי לא לגרום לעצמך נזק בעתיד.

דוגמה נוספת היא הפסוק "על ידי קריאת תהילים נפקדות עקרות". אפשר להבין את זה כפשוטו, שאישה עקרה שתאמר תהילים תוכל להיכנס להריון. אך אליעד מסביר שזו דוגמה לתפיסה שגויה, וכי המשמעות העמוקה יותר היא ש"תהילים" מסמל אמונה באלוהים, כלומר, אם האדם יחזק את האמונה שלו שהכל אפשרי, הוא יוכל להצליח בחייו ולהגשים את מטרותיו. כלומר, הרעיון הוא רוחני ונפשי ולא קשור באופן ישיר ושטחי לתוצאה גשמית פשוטה.

כיצד לזהות איזו עצה נכונה יותר?

אליעד מסביר שעצות של אנשים או של רבי נחמן הן בעצם תוצאה של הנחות יסוד מסוימות. כדי להחליט אם עצה מסוימת היא נכונה או לא, צריך להבין מהן הנחות היסוד שלה. לפעמים אנשים נותנים עצות שנראות מושכות ויפות, כמו "תאמין בעצמך", אבל בפועל אלו עצות שעלולות להוביל את האדם לכישלון ואכזבה גדולה יותר, משום שהן מבוססות על הנחות שגויות או לא מדויקות לגבי המציאות.

הוא נותן דוגמה של שני אנשים שנותנים עצות שונות לאדם שרוצה להצליח בעסק:

• אדם אחד מציע לו "להאמין בעצמו", "לחשוב בגדול", ולהיות שאפתן. זו עצה שמושכת את העין ונראית נוצצת, אך עלולה לגרום לאכזבה וכאב גדולים יותר כאשר האדם נתקל בקשיים שהוא לא נערך אליהם.
• אדם אחר אומר לו "תחשוב פשוט", "תלך לאט ובסבלנות". עצה זו נראית פחות מושכת אך היא חכמה יותר כי היא מבוססת על הנחות מציאותיות יותר, שלפיהן הצלחה אמיתית נבנית צעד אחר צעד ולא מתוך דמיון ואשליה.

אליעד מדגיש שהחוכמה האמיתית היא לדעת לזהות איזו עצה בנויה על הנחות יסוד אמיתיות יותר ולהעדיף אותה, גם אם היא נראית פחות אטרקטיבית.

האם כל עצה יכולה להוביל לשלמות?

אליעד טוען שכל עצה, אפילו הפשוטה ביותר, אם האדם יקח אותה עד הסוף ויבין אותה לעומק, יכולה להביא אותו לשלמות ולהגשמת כל המטרות הרוחניות והגשמיות שלו. אך הבעיה היא שרוב האנשים לא לוקחים עצות עד הסוף ולא מבינים את המשמעות העמוקה שלהן.

לדבריו, גם עצה פשוטה כמו זו שסבתא נתנה יכולה להוביל אותך לשלמות אם רק תבין ותיישם אותה בצורה מוחלטת ועמוקה עד הסוף.