רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת ... היא לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית ...

סטטיסטיקה והסתברות, הסתברות וסטטיסטיקה, שיעור בהסתברות, שיעור בסטטיסטיקה, הסתברות סטטיסטית, מה לא יכול להיות? הכל יכול להיות, כמה סיכוי יש? מה הסיכוי? כל קבוע כמחצה על מחצה דמי מה הקשר בין סטטיסטיקה והסתברות לחיים היומיומיים שלנו? הנושא של סטטיסטיקה והסתברות, כפי שמסביר אליעד כהן, נוגע בכל תחומי החיים. הוא מציג רעיון מרכזי לפיו כל פעולה שאדם מבצע בחייו מבוססת על הסתברות וסטטיסטיקה ברמה כזו או אחרת. לדוגמה, כאשר אדם פותח דלת, הוא מניח שהדלת תיפתח, ומניח שלא יקרה אסון או אירוע חריג. זו פעולה הסתברותית. בעצם, האדם חי כל הזמן בתוך תהליך של בדיקות הסתברותיות וסטטיסטיות, אף אם הוא אינו מודע לכך. אליעד מחדד כי כל פעולה שאדם עושה מבוססת על עלות מול תועלת ... שהוא מצפה להפיק. למשל, אדם לא יבדוק בכל רגע נתון האם הקיר שנמצא לידו עומד לזוז או להתמוטט, כי ההסתברות לאירוע כזה היא נמוכה מדי, ולכן התועלת בבדיקת הקיר קטנה מדי לעומת העלות. כך, למעשה, האדם חוסך זמן ואנרגיה ... דבר אפשרי כל הזמן. האם הכל אפשרי או שיש דברים שלא יכולים להיות כלל? אליעד מתייחס גם לנושא של הסתברות של 0% ואומר שיש דברים שמבחינה שכלית אינם יכולים לקרות בכלל, כמו שדבר והיפוכו לא יכולים להתקיים באותו זמן ובאותו מקום. לדוגמה, לא ייתכן שבאותו רגע ובאותו מיקום יהיה קיים שולחן וגם לא יהיה קיים שולחן. זה נקרא הסתברות של 0%. עם זאת, הוא מדגיש שכל דבר אחר, מלבד דבר והיפוכו, הוא כן אפשרי, גם אם הסיכוי לכך ... הוא נותן דוגמה של אדם שהולך לעבודה כי הוא מאמין שיקבל משכורת, ומדגיש שכל פעולה שאדם עושה מבוססת על הסתברות מסוימת ואמונה מסוימת לגבי התוצאות הצפויות של הפעולה. למה בכל זאת כדאי להטיל ספק גם באמונות הכי ודאיות? אליעד ... ביותר שלו, הוא יכול להשתחרר מהחרדות ומהלחץ הנובעים מכך שהוא מאמין לתפיסות שיכולות להתברר כשגויות. מה היתרון של בדיקות הסתברותיות ומה החיסרון של אי - בדיקה? אליעד מסביר שכאשר אדם לא בודק דברים, יש לזה יתרון וחיסרון: היתרון הוא שהאדם לא צריך להשקיע אנרגיה בבדיקה של אירועים עם הסתברות נמוכה, החיסרון הוא שכאשר אדם אינו בודק, הוא עלול לחוות חרדות ופחדים מיותרים. הוא נותן דוגמה של אדם חרד ... באופן מוחלט. למשל, אדם שנוהג בכביש מקבל החלטות בזמן אמת, כל רגע מחדש, ולא בודק בכל שנייה את כל ההסתברויות של כל תאונה אפשרית, כי אין לזה סוף. לכן, החיים עצמם מתנהלים על בסיס הסתברות מסוימת ואמונה מסוימת, כשעלות הבדיקה עומדת מול התועלת מהבדיקה. האם יש חשיבות לבדיקת האמונה הבסיסית ביותר? אליעד מדגיש את ... הזאת, הוא מצליח לחוות את החיים בצורה יותר חופשית ועמוקה. בסופו של דבר, אליעד מציג את החיים כמשחק של הסתברות, שבו האדם בוחר במה להאמין ובמה לא, בהתאם ליחס שבין העלות של הבדיקה לבין התועלת שהיא תביא לו. הוא קורא לאדם להכיר בכך שהוא תמיד פועל תחת הנחות מסוימות של הסתברות, ולכן עליו לבחור בחוכמה במה להתמקד, מה לבדוק ומה לא לבדוק, ובכך להשיג חיים מאוזנים ובריאים יותר. מה הסיכוי שזה יקרה? האם הכל יכול לקרות? מהי הסתברות של 100 אחוז? למה אנחנו לא בודקים הכל כל הזמן? מה זה עלות מול תועלת? איך להשתחרר מחרדות?

הסתברות, סטטיסטיקה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי, יקומים מקבילים, אפשרויות מנוגדות, אפשרויות סותרות, אפשרויות ביחס לאין סוף, אפשרויות זהות מה המשמעות של אינסוף אפשרויות ויקומים מקבילים? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא המשמעות של אינסוף אפשרויות, הסתברות, סטטיסטיקה, יקומים מקבילים והסתירות האפשריות שנוצרות בתוך המושגים האלו. הטענה המרכזית היא שכאשר אנחנו מדברים על אין סוף אפשרויות, ... וכל אפשרות יכולה לסתור אפשרות אחרת. אליעד מדגים את הבעיה באמצעות הדוגמה של זריקת מטבע. לפי התפיסה המקובלת של הסתברות, אם נזרוק מטבע אינסוף פעמים, הוא אמור ליפול חצי פעמים על הצד של עץ וחצי פעמים על הצד של פלי. אליעד מציין שההיגיון הזה מבוסס על הנחה של שוויון הסתברותי, אך בעצם הנחה זו אינה מחויבת. בפועל, גם אם המטבע נזרק אינסוף פעמים, אין באמת הבטחה שהוא ייפול בדיוק חצי על צד אחד וחצי על צד שני, אלא זוהי רק הנחה שמבוססת על תפיסה הסתברותית. איך מתמודדים עם אפשרויות שסותרות אחת את השנייה? כדי להמחיש את הסתירה המהותית שנמצאת באינסוף אפשרויות, אליעד נותן דוגמה ... יכולות להתקיים שתי אפשרויות מנוגדות בו זמנית. כל אחת מהאפשרויות מתקיימת ביקום נפרד, וכך נמנעת הסתירה. מה המשמעות של הסתברות וסטטיסטיקה מול הסיבתיות? אליעד כהן מתייחס גם לשאלה לגבי הסתברות וסטטיסטיקה לעומת סיבתיות, ונותן דוגמה של גשם בפברואר מול אוגוסט. בפברואר יש יותר סיכוי לגשם לא בגלל הסתברות אקראית, אלא בגלל סיבתיות ספציפית ותנאים מסוימים (חורף, טמפרטורה וכדומה). כך, ההסתברות של אירוע אינה תמיד מבוססת על אקראיות טהורה, אלא לעיתים היא מבוססת על תנאים וסיבות ספציפיות. מה משמעות המהות ... המהות האינסופית, הכל הוא אחד וללא הפרדה. מה זה יקומים מקבילים? מה המשמעות של אינסוף אפשרויות? מה הקשר בין הסתברות למציאות? האם יש סתירות ביקומים מקבילים? האם אפשרויות אינסופיות סותרות זו את זו? מה זה אינסוף פחות אחד?

הסתברות המפץ הגדול מול בריאת העולם יש מאין, מה ההסתברות שיהיה מפץ גדול? ולמה אלוהים לא ברא את העולם? מה ההבדל בין הסתברות המפץ הגדול להסתברות לקיומו של אלוהים? אליעד כהן מסביר על הסתברות המפץ הגדול מול בריאת העולם יש מאין, תוך שהוא מנתח לעומק את הסתירה לכאורה בין המדע לבין תפיסות דתיות של בריאת העולם. הוא פותח בדיון על הטענה הרווחת בקרב דתיים שההסתברות להיווצרות העולם במפץ הגדול נמוכה מאוד עד בלתי אפשרית. על פי הטענה הזאת, הם אומרים שההסתברות לכך שיקום שלם ייווצר מאירוע מקרי, כגון שפיכת דיו שפתאום תיצור אותיות ומשפטים, דומה להסתברות שאירוע מקרי יביא להיווצרות העולם כולו על מורכבותו המוכרת לנו. הם מסכמים זאת בטענה שההסתברות לכך היא אחד לאין סוף, ולכן לטענתם בלתי אפשרית. אליעד מפריך את הטענה הזו בעזרת ההיגיון המתמטי הבסיסי, כשהוא שואל באופן רטורי מהי באמת ההסתברות להיווצרות העולם שלנו מתוך כלום. הוא מדגיש שגם האפשרות שהעולם נברא על ידי אלוהים היא לא יותר סבירה מאשר ... כאירוע בלתי סביר, עדיין אפשרית מבחינה הגיונית, במיוחד כשמתחשבים בזמן אינסופי ואינסוף אפשרויות. האם אלוהים יכול לברוא יש מאין? הסתברות המפץ הגדול האם ייתכן קיום ללא זמן ומקום? האם המפץ הגדול הגיוני יותר מבריאת העולם? מה המשמעות של אינסוף ...

סטטיסטיקה, קבוצת בקרה, קבוצת ניסוי, קבוצת מדגם, שיטות דגימה, מדגם לא מייצג, מדגם מייצג, הסתברות, תזונה בריאה, בריאות, מה נכון לאכול? מה בריא לאכול? הוכחה מדעית מהי המשמעות של סיכויים גבוהים במחקרים סטטיסטיים? כאשר ... יותר: לנסות לשנות את אורח החיים, אך ללא הבטחות מוחלטות לתוצאות ספציפיות, אלא מתוך הבנה שזהו ניסיון המבוסס על הסתברות בלבד. מדוע אליעד כהן מזהיר מפני הבטחות מוחלטות בתוצאות מחקרים ותחזיות? אליעד מתייחס גם לנושא של תחזיות והבטחות מוחלטות, ...

העולם נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים! טיעון: העולם לא נוצר במקרה, אלא הוא נוצר על ידי בורא מתכנן וכולי. הוכחה: מבחינה הסתברותית, סטטיסטית, לא מסתבר שהכל נוצר במקרה. ההסתברות לכך שהכל נוצר במקרה היא כמעט אפסית. ולכן הגיוני יותר לומר שיש מתכנן לבריאה וכולי. סוף טיעון. הפרכה: נסכים להנחה כי ההסתברות ליצירת העולם היא כמעט אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם ... משך קיומם הוא אין סופי (כפי שכבר ביארתי במקומות שונים). כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, התרחשה ההסתברות של יצירת העולם גם אם היא נמוכה מאוד. כאשר מדובר על משך זמן אין סופי, הכל אפשרי. היבט נוסף: ...

מה לא יכול להיות? אין אפשרות, יש אפשרות, חוקי הטבע, חוקי המציאות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה, הסתברות, הכל יכול להיות, ניסים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי מה לא יכול להיות? איך עוברים ...

... סיכוי סטטיסטי, איך העולם נוצר? האם העולם נוצר מעצמו? רצפים בין מילים, העולם נוצר במקרה, סטטיסטיקה, כמות אין סופית, הסתברות סטטיסטית, בריאת העולם האם העולם נוצר במקרה או על ידי בורא? אליעד כהן מציג דיון מפורט העוסק בשאלה כיצד נוצר העולם, האם הוא נוצר במקרה, על פי סטטיסטיקה והסתברות, או שמישהו ברא אותו במכוון. אליעד משתמש בדוגמה של כתיבת ספר באופן אקראי כדי להמחיש את הרעיון שהעולם, שהוא ...

שיעור תורה, שיעור בהלכה, לימוד תורה, אליעד כהן דתי, סטטיסטיקה, הסתברות סטטיסטית, הולכים אחר הרוב, לימוד הלכות, כל דפריש מרובא פריש, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, שמירת מצוות מה ... כמחצה על מחצה דמי משמשים בקבלת החלטות בהלכה ובחיים בכלל. השיעור ממחיש כיצד חוקי ההלכה מתכתבים עם עקרונות הסטטיסטיקה וההסתברות, ומדגים כיצד ניתן ליישם את אותם עקרונות גם בסוגיות אחרות בחיים. מה הכוונה הולכים אחר הרוב וכל קבוע כמחצה ...

... נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע שמדברים על הסתברות, אז תמיד יכול להיות שאולי דווקא ההסתברות הנמוכה ביותר, היא דווקא הנכונה. (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל ...