מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=7089
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו?

האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב יותר עם תחושות טובות ורעות, הצלחות וכישלונות בחיינו.

מתי קל יותר לקבל אירועים רעים, ביום טוב או ביום רע?

אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא מתי קל יותר להתמודד עם אירוע שלילי: האם ביום שבו האדם חווה דברים טובים, או ביום שבו הכל כבר שלילי? אליעד מדגים שני היבטים אפשריים:
  • מצד אחד, אם היום שלך היה מצוין, ייתכן שיהיה לך קל יותר לספוג אירוע שלילי קטן כי הטוב יגמד אותו.
  • מצד שני, דווקא ביום שהכל טוב, אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום.
אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע.

למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו אסון גדול?

כדי להדגים את הקושי להתמודד עם אירוע שלילי, אליעד מציג דוגמה שבה אדם מאבד שקל אחד. אם אותו אדם הוא מיליונר, הוא עשוי להרגיש אדישות לאובדן הזה, אבל אם מדובר בהומלס שמאבד את השקל האחרון שלו, האובדן עלול להרגיש כמו אסון של ממש. עם זאת, אליעד מדגיש שאין באמת קשר מוחלט בין חומרת האירוע לתגובה הרגשית. אפילו מי שזכה בלוטו באותו היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת "המזל" שהוא הרגיש קודם לכן.

האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה?

אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק.

לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך בערב, זה עשוי להיות קשור לכך שהתעצבנה בעבודה במהלך היום. לכאורה זו סיבה ברורה וסיבתית, אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל.

האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית?

לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו תגובה של חמלה או אפילו שמחה (אם היית מבין או מפרש את הסיטואציה אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן