מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - ... לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל החלום נוגע ... לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן מוחלט. ... מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - ... לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל החלום נוגע ... לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן מוחלט. ... מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות?

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת ... הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת ... תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ... מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד ... היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו ... ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה תיפול, יש אנרגיה מסוימת שמחליטה באיזה מספר תיפול הקובייה והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי? ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש ... יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, ... כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות ... זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. ... דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ... סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו ... הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי ... בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה ... וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק ... מציין שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר?

בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה ... עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, ... אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן ... לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה ... מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או ... האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה ... זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין את הבחירה ... אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלת קיומה ... העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם באמת ... בוחר ככה ולא אחרת, ואז נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול ... פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח ... לאדם בחירה, או שאין בחירה? על האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה אמיתית ...

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ... החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: ... ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד ... כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה ... קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ... בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך ... ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? ...

אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ... שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים ... בקבוק, אלא השאלה היא כיצד אנחנו תופסים את המושג בקבוק בהקשר מסוים. האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים ... כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש שהמציאות מחייבת סדר וארגון, למעשה הוא יכול להרגיש את אותה תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל אחד חווה את הדברים אחרת, למרות שהמציאות אינה משתנה. האם כל ... האישיות שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות

צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ... נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, אז ... אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם נראה כי תופעות לא מוסברות ... שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, אינן נובעות מהשגחה פרטית. תופעות כאלה קורות ... לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות מסוימת על ידי שימוש בספרי תהילים. ... נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות

בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה ... בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר ... בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל ... ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה ... בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, ... לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו ... הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של ... מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה ... מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר ... קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?

אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל ... אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא ... משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את זה ... ואחריו. זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד ... בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת ... לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? ... זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים?