אליעד מתייחס להסכם השלום בין חמאס לבין פתח כאל משל להבנת כוחות שונים הפועלים בתוך האדם עצמו. הוא מסביר כי האירועים המדיניים, כגון ההסכם בין הארגונים הפלסטינים, מהווים ייצוג סמלי לתהליכים נפשיים פנימיים של כל אדם ואדם. כל אחד מהגורמים המעורבים (חמאס, פתח, ומדינת ישראל) משקפים כוחות שונים באישיות האדם ובמחשבותיו.
מהם שלושת הכוחות הפנימיים שההסכם משקף?
אליעד מציג שלושה כוחות מרכזיים בתוך האדם, המשתקפים דרך הגורמים החיצוניים המדוברים:
- הכוח המיוצג על ידי "מדינת ישראל", המייצג את האדם עצמו, את האינטרסים שלו, ואת הרצון שלו בחיים טובים ומאושרים. כוח זה הוא כביכול ה"אני" האמיתי והטוב של האדם.
- הכוח שמיוצג על ידי "חמאס", שמסמל את הכוח הפנימי ההרסני של האדם. זהו כוח שמטרתו לפגוע, להרע, או אפילו להשמיד את האדם מבפנים. למשל, מחשבות שליליות קיצוניות, כמו מחשבות התאבדותיות, או דחפים הרסניים שמזיקים לאדם.
- הכוח שמיוצג על ידי "פתח", המסמל כוח פנימי פשרני בתוך האדם. זהו כוח שאינו מבקש להרוס או להיטיב באופן מוחלט, אלא נמצא במקום ביניים, ובוחר להתפשר. זה הכוח שאומר "אולי לא הכל טוב, אבל אפשר להסתדר גם כך". זהו כוח החשיבה הפשרנית, שאינה מחויבת לטוב מוחלט, אך גם לא שואפת להרס מוחלט.
בהסברו, אליעד מדגיש את החשיבות של זיהוי האינטרסים והפחדים שמניעים כל אחד מהכוחות הפנימיים הללו:
- האינטרסים של "חמאס" (הכוח ההרסני) הם להחליש את האדם, מתוך מניעים של שליטה, או מתוך פחדים ואינטרסים פסיכולוגיים עמוקים, כמו הימנעות מכאב או חוסר מסוגלות להתמודד עם המציאות.
- האינטרסים של "פתח" (הכוח הפשרני) הם להישאר באזור של נוחות וביטחון יחסי, לא להסתכן יותר מדי ולא לקחת אחריות מלאה על הטוב או הרע.
- האינטרסים של "מדינת ישראל" (האדם עצמו) הם לחיות חיים טובים ומלאים, להימנע מכאב ומסכנה, ולהיות מאושר ככל שניתן.
אליעד מתייחס לשאלת האיחוד בין חמאס (הרס מוחלט) לבין פתח (פשרנות). הוא מסביר כי כאשר האדם מתחיל להרגיש שאין הבדל משמעותי בין המחשבות הפשרניות למחשבות השליליות, עשויים לקרות שני דברים אפשריים:
- אפשרות ראשונה: שהאדם יצליח להשתמש באיחוד זה כהזדמנות לעבור לשלב מתקדם יותר, שבו הכל יהיה טוב. זוהי הזדמנות לשינוי ולשיפור.
- אפשרות שנייה: שהאדם יישאב לתוך הצד השלילי, שהפשרנות תהפוך לשלילית, והאדם יאבד את האחיזה בחשיבה חיובית כלשהי, ויישאר במצב גרוע עוד יותר.
הסכם שלום פנימי אמיתי מתרחש רק כאשר האדם מצליח להגיע למצב שבו הוא רואה את כל המציאות כ"טובה באופן מוחלט". אליעד מגדיר מצב זה כמצב של שלמות פנימית, שבו שלושת הכוחות (החיובי, השלילי, והפשרני) מתאחדים לתפיסת מציאות אחת שבה הכל טוב. כל עוד האדם מתפשר על "חצי טוב וחצי רע", הוא נשאר במצב ביניים, שבו אין שלום פנימי מוחלט.
מה מסוכן בתהליך של איחוד הכוחות הפנימיים?
אליעד מזהיר מפני הסיכון שבתהליך הזה. אם האדם מוותר על הפשרנות ומחליט ללכת על "הכל או כלום", הוא עלול ליפול לצד השלילי, במקום להגיע לצד החיובי. כאשר האדם...
- מה מסמל ההסכם בין חמאס לפתח?
- איך מגיעים לשלום פנימי מוחלט?
- מה המשמעות של שלושת הכוחות הפנימיים באדם?
- האם כדאי להפסיק להתפשר בחיים?
- מה ההבדל בין חשיבה חיובית לפשרנית?
- האם חשיבה פשרנית היא מסוכנת?
- מהם האינטרסים הפנימיים של האדם?