... בין גשמיות לבין רוחניות. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא מפיק
הנאה רוחנית שלמה ואין סופית, מכל דבר שיש בעולם. ואין אצלו הבדל בין רוחניות לבין גשמיות. וגם אדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק
הנאה גשמית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי וגשמי. כי גם מי שהוא לא רוחני, גם הוא מוגבל ביכולת שלו
ליהנות מדברים לא חומריים ולא ממשיים. כי ככל שהאדם יותר גשמי, כך הוא צריך שהדברים יהיו יותר מוחשיים כדי שהוא יוכל להפיק מהם
הנאה. והאדם החומרי, מוגבל ביכולת שלו
ליהנות מדברים לא ממשיים. ואדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק
הנאה ממשית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי ולא חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות אמיתית, היא כאשר האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין ... שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי
ליהנות מהנאות יותר ממשיות. כי מי שהוא צריך
הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של
הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן,
להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ישן, אז באים לידי ביטוי כל הדברים שאותם הוא מדחיק. וכאשר האדם הלא רוחני ישן, ... והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר,
וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיוב. ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על
ההנאה הממשית של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, מי שהוא רודף אחרי החומר, תמיד תרדוף אחריו המחשבה על
ההנאה שהיא לא תלויה בדברים ממשיים. וכל אדם רוצה את השלמות. והשלמות היא החיבור של הכל. וכל זמן שאין לאדם שלמות, תמיד הצד השני שממנו הוא מתרחק, הוא תמיד ... השינה. והשלמות הרוחנית של האדם, היא כאשר הוא חווה את כל
ההנאות הרוחניות שיש בעולם, בכל מצב ומצב, גם בשעת השינה. כי מי שהוא רוחני בשלמות, אצלו השינה היא רוחנית והוא מפיק ממנה
הנאה רוחנית, בדיוק כמו שהוא מפיק
הנאה מכל דבר רוחני אחר וכולי... ...