... הוא מביא דוגמה של רובוט שנראה ומתנהג בדיוק כמו בן אדם. הרובוט יכול להיראות חי, לדבר ולהגיב בדיוק כפי שבן אדם מגיב. אליעד שואל, האם זה באמת אומר שהרובוט חי, או שאולי הוא רק מתוכנת לגרום לנו לחשוב שהוא חי? הטענה ... מה שנחשב כחי לעומת דומם הוא עניין סובייקטיבי של פרשנות ולא עובדה מוחלטת. כלומר, ההבדל היחיד בין אדם לרובוט הוא בחומר שממנו כל אחד עשוי. אם הרובוט היה עשוי בדיוק מהחומרים שהגוף האנושי בנוי מהם - בשר, עצמות, תאים ... להשתנות ולגדול ממש כמו בני אדם. אם כן, התפתחות או שינוי אינם יכולים להיות המדדים לקביעת חיים. האם קיום נשמה הוא ההבדל בין רובוט לבן אדם? אליעד מעלה שאלה נוספת - אולי ההבדל הוא בכך שלבן אדם יש נשמה, ולרובוט אין? ... לפי זה, ההבדל בין רובוט לבין בן אדם הוא אשליה בלבד. האם העובדה שאדם מתפתח מבדילה אותו מרובוט? בהמשך, אליעד מתייחס לכך שאדם גדל ומתפתח, לעומת רובוט, שלכאורה נשאר אותו הדבר מרגע יצירתו. אבל אליעד טוען שגם ... אלא תלויות רק בפרשנות שלנו. מה ההבדל בין חי לדומם? האם רובוט יכול להרגיש רגשות? האם לאדם יש נשמה? איך מזהים תודעה של רובוט? האם אטומים מרגישים? האם הרצון האנושי חופשי באמת? ...

... להגיב, לדבר או לזוז, עדיין נחשב לאדם חי. הוא משתמש בדוגמה בה אדם מפסיק לדבר או לתקשר עם אחרים ומחליט לא לאכול ולא לזוז. לפי אליעד, העובדה שהאדם מפסיק לתפקד, לתקשר ולאכול, לא בהכרח מעידה על מותו. הוא מציין דוגמה של ילד שהחליט להפסיק לעשות הכל: לדבר, לאכול, לזוז, לתקשר. אפילו אם הילד ... פרקטי בלבד. האם אדם שמפסיק לנשום או לאכול הוא בהכרח מת? אליעד מבהיר כי ההחלטה של האדם לא לנשום או לא לאכול אינה תמיד מעידה על מותו. אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה יותר לנשום או לאכול, ועדיין להיות חי. הוא מסביר שישנו הבדל בין מוות קליני או ביולוגי לבין מצב שבו אדם בוחר להפסיק לבצע פעולות ... הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת החיים רק לפי תגובה או מודעות הנראית לעין. לטענתו, עצם העובדה שאנחנו לא רואים שהאדם מרגיש משהו או מודע, אינה אומרת שהוא לא מרגיש ולא מודע. הוא מביא כדוגמה אדם שנמצא במצב של צמח ואומר שגם אדם כזה עדיין יכול להרגיש, גם אם הסביבה לא יכולה לראות או לדעת זאת בוודאות. אליעד מסביר שזה שאיננו מזהים רגשות או מודעות של אדם מסוים אינו אומר שהם לא קיימים. כיצד נדע אם האדם מרגיש או לא ... הוא משתמש בדוגמה פשוטה: כשאנחנו חשים כאב או שמחה, אלו תחושות שנוצרות בתהליכים כימיים ומוחיים שאנחנו עצמנו לא בהכרח מבינים עד הסוף. לכן, העובדה שאנחנו לא מזהים תגובה של אדם או צמח, לא אומרת בהכרח שהוא אינו חש או חי. אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה בה אדם נפטר בביתו, וקרוביו מחליטים להוציא אותו ... מורכבות, ולכן כל הדיון בשאלה מהי נשמה? מסתכם בעצם בדיון על מודעות ותפיסה. אליעד כהן מסכם את הנושא בהדגשה שמוות וחיים הם עניין מורכב, שלא יכול להיקבע רק על ידי פעולה אחת או שתיים (כמו נשימה או דיבור). לדבריו, חיים ומוות הם מושגים עמוקים שמצריכים הבנה יסודית של מהות הקיום והתודעה. מה ההבדל ...

... פשוטה: האדם לא באמת יכול להיות בטוח לחלוטין בשום דבר. ברגע שאתה אומר אני בטוח שכל אמת מכילה שקר, אתה ... ההתחלה, כי אינך יכול לדעת זאת בוודאות מוחלטת. אליעד מבהיר נקודה קריטית - כל אדם שטוען שהוא בטוח ... שהביטחון המוחלט אינו אפשרי, כי תמיד ייתכן מצב של טעות או אי - דיוק. לכן, כל אמירה חד - משמעית ללא ... הופכת מיד לשקר. איך יכול להיות שבכל אמת יש שקר ובכל שקר יש אמת? אליעד כהן מסביר את המשפט המורכב הזה ... הדגש שלו הוא שההכרה בעובדה שיש שילוב בין אמת לשקר בכל דבר חייבת להיות מלווה בזהירות ובצניעות, ולא ...

... זמן וסבל להגיע לאמת, לעומת אדם שיחפש אותה בכנות ובפתיחות מוחלטת. למה חיפוש האמת יכול להיות בעצמו סוג של שקר? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עצם העובדה שחיפוש האמת יכול להיות סוג של שקר בפני עצמו. כאשר האדם יוצא לחפש את האמת, הוא מניח שיש אמת אחת נכונה והוא מנסה להתאים אותה לרצונות ולאמונות שלו. ... האדם לא באמת יודע מה אמת ומה שקר באופן מוחלט, ולכן עצם החיפוש עם הנחות מוקדמות יכול להיות סוג של שקר. איך האדם מטעה את עצמו בדרך לאמת? דוגמה שאליעד נותן היא שאדם אומר לעצמו: אני מחפש את האמת, ואני יודע מה היא ... בביטחון מוחלט, הוא כבר נמצא בתוך שקר מסוים. אליעד אומר שאין שום דבר בעולם שאדם יכול להגיד שהוא בטוח בו ב - 100%, ולכן כל אמירה מוחלטת היא בהכרח שקרית במידה מסוימת. האם בסוף כולם יגיעו לאמת בכל מקרה? הבשורה הטובה ...

... לומר את האמת, לדייק בעובדות, שאלות על אליעד כהן, סובייקטיביות, אובייקטיביות למה קשה ... למה אנשים הופכים את האפשרי למוחלט? אליעד כהן טוען שרבים טועים כאשר הם הופכים אמירה אפשרית למוחלטת. לדוגמה, אם הוא אומר משהו שיכול להתפרש בכמה דרכים, אנשים רבים לוקחים פירוש אחד והופכים ... אדם צריך להיצמד לעובדות עצמן ולא למה שהוא מניח מראש. כאשר שואלים למה אמרת את ... רק אחרי שמוודאים את העובדות, אפשר באמת להבין לעומק את התשובה. מדוע אנשים מתבלבלים ... להם מוזרים או בלתי אפשריים. הם רגילים לצורת חשיבה מסוימת וכאשר הם שומעים רעיון ... לא הגיוני או בלתי אפשרי. כך נוצרת אצלם תפיסה מוטעית של דבריו, והם בטוחים שאמר ... את הצורך להבחין בין עובדות לפרשנויות, ואת החשיבות לא להפוך אמירות אפשריות לאמיתות מוחלטות. מה ההבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי? ...

... גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל ... או פיל. אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות מובנות אצלו. גם אם משהו נראה דומה לאחר, הוא ... נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם ... מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות ... לדייק בפרטים הפשוטים הללו, זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת יותר, עד כדי כך שיוכל להטיל ספק אפילו במידע שמגיע מהחושים ... של דיוק באמירות היום - יומיות, וזה מה שיכול לפתח באדם את היכולת לראות את העולם בלי תלות בחושים ובשכל, ולהבין את המציאות באופן ישיר יותר. אליעד ... הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל? ...

... נכון, לא ברור מאליו, לדבר אמת, תת מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה, להטיל ספק בחושים מה המשמעות של לדבר נכון ואיך זה קשור לאמת? אליעד כהן מדבר על החשיבות של דיבור נכון, כאשר הכוונה בדיבור נכון היא לדייק בצורה מלאה במה שאתה אומר. לדבר נכון פירושו להבחין באופן ברור בין העובדות לבין הפרשנות שלך עליהן. אליעד מסביר את זה באמצעות דוגמה פשוטה: אם ראית מישהו עם סכין, אין זה אומר באופן מוחלט שהוא הרוצח. מה שראית בפועל זו עובדה (אדם מחזיק סכין), אך ההבנה או הפרשנות שלך (הוא הרוצח) זו כבר סובייקטיביות. לדבר נכון משמעו לומר: ראיתי ... ולא לבלבל בין השניים. למה צריך לומר לדעתי ואיך זה משפיע על החיים? אליעד מסביר שיש נטייה לאנשים לדבר בצורה מוחלטת כאילו שהדברים שהם אומרים הם עובדות מוחלטות. הוא מדגיש שכדי להיות אמיתי, על האדם להבין שכל דבר שהוא אומר הוא תמיד לדעתו. אם אתה אומר התוכנית מעניינת, אתה נתקע במוחלטות, כאילו זו עובדה. במקום זה עדיף לומר לדעתי התוכנית מעניינת כרגע, כי זה משאיר מרחב לתפיסות משתנות ולהבנה שמדובר בחוויה ... אמיתית וכנה. מה הקשר בין תת - מודע, מודעות ואמת? אליעד מסביר שתת - מודע הוא הדברים שהאדם יודע אך אינו מודע אליהם באופן ישיר. למשל, אדם יכול לחשוב שהוא לא יודע סינית, אבל בתת - מודע שלו קיימת האפשרות שהוא יודע סינית, אלא שאין לו גישה ישירה לידע הזה. כך גם ביחס לאמת. הרבה אנשים חושבים שהם מדברים אמת, אך לא מבינים שבתת - מודע הם מערבבים בין עובדות לפרשנויות. הדיבור הנכון הוא להכיר בכך ולבטא בצורה מדויקת את מה שאתה יודע באמת ומה שאתה מפרש, ולהיות מודע ... בחושים ובתפיסת המציאות? אליעד כהן ממליץ להטיל ספק בחושים, משום שהחושים אינם בהכרח מציגים אמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה שאם אתה רואה שולחן, אתה יכול להגיד שיש שולחן, אבל גם להיות מודע לכך שזו רק חוויית החושים שלך, וייתכן שבמציאות האבסולוטית אין בכלל ... האדם צריך להיות מסוגל לומר בביטחון מלא גם יש שולחן וגם אין שולחן, כדי לחוות את המציאות בצורה שלמה יותר, מעבר לחושים. למה לומר את האמת יכול לגרום לסבל ומה הפתרון לכך? אליעד מסביר שגם אם אדם מנסה להיות מדויק ולהגיד תמיד את האמת, הוא עדיין יכול לסבול. הסיבה היא שכאשר אדם מתחיל לדייק ולבדוק כל משפט אם הוא אמת או לא אמת, הוא יוצר לעצמו נפרדות חדשה. ... לאמין. לכן, כדי לדבר נכון ולהימנע משקרים עצמיים, צריך תמיד להטיל ספק במה שנראה ברור מאליו. אליעד מדגיש שוב ושוב שבכל דיבור צריך להבחין בין עובדה לפרשנות, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, ולהיות מודע באופן תמידי לכך שאין שום דבר שהוא מוחלט או וודאי בצורה מוחלטת. איך לדבר נכון? מהו תת מודע? האם אפשר לסמוך על החושים? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך לשפר זוגיות טובה? האם הכל יחסי או אובייקטיבי? ...

... לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מציג ... וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית שהכל אחד, שהכל שווה והכל אותו הדבר, אך ההבנה הזו, לדבריו, אינה מספיקה. לדבריו, ההבנה האמיתית היא הבנה פרטית, שכוללת להטיל ... סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית. איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו? לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או מחשבה. למשל, במקום להגיד יש פה קיר, להגיד אני חווה שיש פה ... כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי ... שצריך תמיד לזכור שיכול להיות שהחוויה היא רק תפיסה ולא אמת מוחלטת. מה המשמעות של גם רק במושגים של אליעד? אליעד מציג מושג בשם גם רק שמשמעותו היכולת להכיל שני הפכים מוחלטים בעת ובעונה אחת. למשל, אי אפשר לדמיין שיש דלת שהיא גם רק פה וגם רק שם. אפשר לדמיין שהיא גם פה וגם שם, אבל לא ... האנושית, שממנו אדם יכול להגיע למצב שהוא באמת לא יודע כלום, וזהו המצב שבו הוא דבק באמת באופן מוחלט. מה הדרך הפרקטית להגיע להיצמדות לאמת? אליעד מספק כלי מעשי: הוא מציע ... שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים. כיצד להבחין בין עובדות לפרשנות? אליעד נותן דוגמה מעיתון שבו נכתב בלוני גז חשופים בגן ילדים. הוא מדגים כיצד אפילו משפט שנראה עובדה הוא פרשנות, משום שבמציאות הבלונים נמצאים ליד הגן ולא בתוכו, אך הניסוח המטעה יוצר תחושה אחרת לגמרי. כך הוא מבהיר את החשיבות הגדולה של להבחין בצורה חדה בין עובדה לפרשנות, וכיצד על האדם לעשות זאת גם כלפי עצמו בחיי היום - יום. מדוע אנשים לא רוצים להטיל ספק באמת שלהם? אליעד מסביר שאנשים מפחדים להטיל ספק ... מחשבותיך ודבריך, לבדוק עובדות מול פרשנויות, ולהטיל ספק מתמיד בכל תפיסה. ככל שאדם מתרגל זאת יותר, הוא מתקרב יותר לאמת המוחלטת ולהבנת המציאות כפי שהיא. איך להיצמד לאמת? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך להפסיק לשקר לעצמי? מהי הבנה כללית מול פרטית? מדוע אנשים מפחדים להטיל ספק? מה המשמעות של המושג גם רק? איך להטיל ספק בצורה ...

... ורע, לקבל את הטוב, לקבל את הרע, לא להקצין, לדייק בעובדות, יתרונות וחסרונות, יתרון יחסי, יתרון מוחלט, חיסרון יחסי, חיסרון מוחלט, פרופורציה נכונה איך להתמודד נכון עם תחושות של טוב ורע בחיים? הרבה פעמים אנשים חווים מחשבות ... אפשר לבחור לקבל רק את הטוב ולסרב לקבל את הרע, אך אסור לשקר לעצמך ולהגיד שמה שרע הוא בעצם טוב. לדוגמה, אדם יכול לומר אני מקבל רק את הטוב ולא את הרע, אבל עליו להיות מודע לכך שהרע עדיין קיים ואינו נעלם מעצם ההכחשה. האם נכון לערבב טוב ורע ולהחליט לפי רוב? כאשר יש מצב הכולל חלקים טובים ורעים, קיימות שתי גישות אפשריות: להסתכל על הסיטואציה כמכלול אחד ולהחליט לפי אחוזים (למשל 80% טוב ו - 20% רע), ואז לקבל החלטה על סמך רוב. להבין שטוב ורע הם מסלולים שונים לחלוטין שאינם מתערבבים, ולכן ... לכל אחד מהם בנפרד. לדוגמה, אם אדם מחליט לעשות משהו שלדעתו טוב ב - 80%, עדיין יש 20% של חסרונות. הוא יכול להחליט שהוא מקבל את זה מפני שהיתרונות גוברים על החסרונות, אבל עליו לזכור שהוא אינו יכול להגיד לאחרים שכל ההחלטה הייתה טובה באופן מוחלט. עליו לדייק ולהודות גם בחסרונות הקיימים. איך לדייק נכון בהחלטות ובתיאור המציאות? אליעד מדגיש שהנטייה הטבעית של אנשים היא ... לשמור על פרופורציה נכונה ועל יציבות רגשית. מדוע אנשים נוטים לעוות ולהקצין את המציאות? אנשים נוטים לעוות עובדות ולהקצין בגלל שהם אינם רוצים להתמודד עם האמת הפשוטה. טבע האדם הוא להקצין מצבים ואז להתלונן עליהם כשהם הופכים קיצוניים מדי. לדוגמה, אדם שמתלהב בצורה מוגזמת מדבר טוב ... חסרונות, ההחלטה תהיה לא לקנות, ולהפך. אך עליו לזכור שאם הוא מחליט לקנות בגלל שיש יותר יתרונות, הוא לא יכול להתעלם מהחסרונות אלא עליו להכיר בהם ולקבל אותם כחלק מההחלטה. ההחלטה בסוף צריכה להיות ברורה: או שקונים או שלא קונים, או שהולכים ימינה או שמאלה. בסוף חייבים להחליט. כאשר ... לראות את האמת לגבי עצמם, ולכן הם לא תמיד מסוגלים לראות את המציאות בצורה צלולה. רק אדם שאינו מפחד מהאמת, יכול לראות אותה כפי שהיא. איך לקבל את הטוב ואת הרע? איך להתמודד עם דיכאון ומועקה? יתרונות וחסרונות בקבלת החלטות למה אנשים מקצינים דברים? איך לשמור על פרופורציה נכונה? האם ...

... מכירות השפעה - להציג פירוש כעובדה - איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך למכור יותר? ... להשפיע על אנשים? איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד דרך איך באפשרותך לשכנע מישהו ולגרום למישהו להאמין לך? והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מציג את הפירוש כעובדה. ואסביר, כי כל דבר בעולם שלנו, או שהוא עובדה שקרתה ממש בפועל, או שהוא רק פירוש ופרשנות של אותה העובדה שקרתה בפועל. ויש כמובן גם שקרים ברורים, שהם לא רק שהם לא קרו, אלא שהם אפילו לא פירוש של משהו שקרו, אלא הם מומצאים כולם מתחילתם ועד סופם. ומי שיתבונן יראה, כי טבע האדם הוא שהוא מציג בצורה שונה עובדות, מאשר איך שהוא מציג פירושים של עובדות. דהיינו, כאשר האדם מציג מספר לדוגמה על איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות כאשר הוא לא ... לכך שהוא יאמין למה שאומרים לו. ואיך אפשר להעלות את רמת הקושי של הבדיקה הפנימית שהאדם בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו ... בטוח שבאמת המציאות היא כך ולא אחרת. וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ואז, כאשר השומע בודק בתוכו את מה שאמרת, הוא בעצם מרגיש רמת קושי רגשי גדולה יותר, לבדוק את נכונות הדברים. מאחר שהם הוצגו כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את ... סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של ... בודק את מה שאתה אומר. ועליך פשוט לבדוק, כיצד היית אומר למישהו אחר עכשיו יום השמש זורחת יורד גשם וכיוב, באיזו תחושה היית ומה היית משדר כאשר היית מתאר עובדות, והאם באמת אתה מציג כך את הרעיון שלך, שאתה רוצה שיקבלו אותו?! כי אם לא, אז הרי שאתה נותן לגיטימציה לכך שהשומע יבדוק את נכונות הרעיונות שלך, כי אתה עצמך משדר לו, שמה שאתה אומר, זאת לא עובדה, אלא רק פירוש בלבד. והשומע, בכל מקרה מנסה לבדוק את מה שאתה אומר לו. אבל ככל שהדברים מוצגים בצורה יותר עובדתית ופחות בצורה של פירוש, כך בעצם אתה שולל את הלגיטימציה של ... שלך. וכך ממילא קשה לו רגשית לבדוק את אמיתות הסיפור שלך, וכך יש סיכוי גדול יותר לכך שהוא ישתכנע ויקבל ויאמין למה שאמרת. ואתה... אתה אל תפחד לבדוק עובדות ולא רק פירושים... כדי שלא יעבדו עליך... ...