איך לצאת מהשכל? איך לא להבדיל בין יש לאין? מה זה אין הבדל בין יש לאין? איך להגיע למחוייב המציאות? מהו המחוייב הראשון? איך להגיע להארה רוחנית? איך להיות אלוהים? מה זה אלוהים?
איך אפשר לצאת מהשכל ולהגיע למצב שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד כהן מסביר שקיימים שני סוגים עיקריים של מצבים מחשבתיים ודרכים לתפוס את המציאות. המצב הראשון הוא מצב שבו האדם אינו מבדיל כלל בין "יש" ל"אין", ובמצב כזה לא קיימת לו יכולת חשיבה, בירור או התקדמות, מאחר והמחשבה עובדת תמיד על בסיס הבדלים. למשל, אם האדם אינו מבחין בין שולחן ללא - שולחן, בין קיום לאי - קיום, או בין יש לאין, מוחו לא יוכל לפתח שאלות או מחשבות כלשהן. כאשר אין לאדם יכולת להבדיל בין דבר להיפוכו, הוא למעשה לא יכול לחשוב על שום דבר, ולכן לא יכול גם לשאול שאלות או לייצר תשובות כלשהן.
לעומת זאת, המצב השני הוא מצב שבו האדם מבחין בין "יש" ל"אין", ובמצב זה הוא מסוגל לשאול שאלות ולחקור את המציאות. כאן, כל תפיסה מחשבתית של האדם נשענת על ההבחנה בין דבר להיפוכו. אליעד מדגים זאת באמצעות הדוגמה של השולחן: כאשר אדם אומר שיש שולחן, זה אומר שבמוחו קיימת האפשרות המנוגדת שאין שולחן. כלומר, ההבנה של קיום השולחן אפשרית רק אם קיימת במוח האדם גם האפשרות ההפוכה. אם לא הייתה קיימת אצלו כלל האפשרות שאין שולחן, לא היה משמעות למילים "יש שולחן".
מדוע חייבים לדעת את ההפך של משהו כדי להבין אותו?
אליעד מסביר שכל ידיעה של האדם מבוססת על שלילת ההפך של אותה הידיעה. אם אדם אומר "אני קיים", הוא חייב להבין שיש גם אפשרות שהוא לא קיים. בעצם, כל אמירה, כל תפיסה, וכל מחשבה מבוססת על שלילה של האפשרות ההפוכה. ככל שאדם בטוח יותר באמירה מסוימת, המשמעות היא שהוא שלל בצורה חזקה יותר את ההפך שלה. לדוגמה, כאשר אדם אומר: "אני רוצה לשתות מים", הוא בטוח בדבר הזה משום שהוא שלל בתודעתו בצורה ברורה את האפשרות שהוא אינו רוצה לשתות מים.
מהו המחויב הראשון ומה המשמעות שלו?
אליעד כהן מציין שהמטרה העיקרית בחיפוש רוחני, פילוסופי או מחשבתי היא לגלות מהו הדבר היחיד והראשון שאי אפשר להטיל בו ספק - "המחויב הראשון". המחויב הראשון הוא אותה נקודה ודאית שאיננה יכולה להיות אחרת. אליעד מסביר כי המחויב הראשון הוא הדבר המוחלט היחיד שאין לו שום אפשרות שלילית, שהוא חייב להיות קיים. לדוגמה, שולחן אינו יכול להיות המחויב הראשון כי קיימת האפשרות שאין שולחן. אפילו המחשבה "אני קיים" איננה המחויב הראשון, כי קיימת האפשרות של "אולי אני לא קיים".
אליעד מוסיף שהמחויב הראשון הוא למעשה אלוהים. אך הוא מדגיש כי אלוהים איננו "משהו" וגם לא "כלום". כלומר, הדבר שהכי בטוח שהוא קיים - אינו דבר ואינו כלום, כי כל "דבר" וכל "כלום" אפשר להטיל בהם ספק. המחויב הראשון נמצא מעבר להגדרות הללו. הוא חייב להיות נכון באופן מוחלט, ולכן אינו נתון לשום ספק.
מה הקשר בין המחויב הראשון לבין שאלת ההבדל בין יש לאין?
אליעד מסביר שישנה שאלה אחת מרכזית שמכילה בתוכה את כל השאלות - שאלת ההבדל בין "יש" ל"אין". השאלה הזו היא למעשה המשקל הכבד ביותר שניתן להרים מבחינה מחשבתית, משום שהיא מכילה בתוכה את כל השאלות האפשריות. הוא משתמש בדוגמה של הרמת משקולות, שאם אתה יכול להרים משקולת כבדה של עשרים קילו, המשמעות היא שאתה יכול גם להרים את כל המשקולות הקלות יותר. בדומה לכך, שאלת "האם יש הבדל בין יש לאין?" כוללת את כל השאלות האחרות. אם אדם מצליח להטיל ספק באופן אמיתי בשאלה הזו, הוא למעשה מטיל ספק בכל המציאות ובכל המחשבות האחרות.
אליעד מדגים את זה בכך שכשאדם אומר "אני מבין שאין הבדל בין יש לאין", עליו לחוות זאת באופן אמיתי ולא רק לחשוב את זה ברמה פילוסופית. לדוגמה, אם האדם באמת אינו מבדיל בין "יש אש" ל"אין אש", אז כאשר הוא יראה אש שתשרוף אותו, הוא לא יברח. אך אם...
אליעד כהן מסביר שקיימים שני סוגים עיקריים של מצבים מחשבתיים ודרכים לתפוס את המציאות. המצב הראשון הוא מצב שבו האדם אינו מבדיל כלל בין "יש" ל"אין", ובמצב כזה לא קיימת לו יכולת חשיבה, בירור או התקדמות, מאחר והמחשבה עובדת תמיד על בסיס הבדלים. למשל, אם האדם אינו מבחין בין שולחן ללא - שולחן, בין קיום לאי - קיום, או בין יש לאין, מוחו לא יוכל לפתח שאלות או מחשבות כלשהן. כאשר אין לאדם יכולת להבדיל בין דבר להיפוכו, הוא למעשה לא יכול לחשוב על שום דבר, ולכן לא יכול גם לשאול שאלות או לייצר תשובות כלשהן.
לעומת זאת, המצב השני הוא מצב שבו האדם מבחין בין "יש" ל"אין", ובמצב זה הוא מסוגל לשאול שאלות ולחקור את המציאות. כאן, כל תפיסה מחשבתית של האדם נשענת על ההבחנה בין דבר להיפוכו. אליעד מדגים זאת באמצעות הדוגמה של השולחן: כאשר אדם אומר שיש שולחן, זה אומר שבמוחו קיימת האפשרות המנוגדת שאין שולחן. כלומר, ההבנה של קיום השולחן אפשרית רק אם קיימת במוח האדם גם האפשרות ההפוכה. אם לא הייתה קיימת אצלו כלל האפשרות שאין שולחן, לא היה משמעות למילים "יש שולחן".
מדוע חייבים לדעת את ההפך של משהו כדי להבין אותו?
אליעד מסביר שכל ידיעה של האדם מבוססת על שלילת ההפך של אותה הידיעה. אם אדם אומר "אני קיים", הוא חייב להבין שיש גם אפשרות שהוא לא קיים. בעצם, כל אמירה, כל תפיסה, וכל מחשבה מבוססת על שלילה של האפשרות ההפוכה. ככל שאדם בטוח יותר באמירה מסוימת, המשמעות היא שהוא שלל בצורה חזקה יותר את ההפך שלה. לדוגמה, כאשר אדם אומר: "אני רוצה לשתות מים", הוא בטוח בדבר הזה משום שהוא שלל בתודעתו בצורה ברורה את האפשרות שהוא אינו רוצה לשתות מים.
מהו המחויב הראשון ומה המשמעות שלו?
אליעד כהן מציין שהמטרה העיקרית בחיפוש רוחני, פילוסופי או מחשבתי היא לגלות מהו הדבר היחיד והראשון שאי אפשר להטיל בו ספק - "המחויב הראשון". המחויב הראשון הוא אותה נקודה ודאית שאיננה יכולה להיות אחרת. אליעד מסביר כי המחויב הראשון הוא הדבר המוחלט היחיד שאין לו שום אפשרות שלילית, שהוא חייב להיות קיים. לדוגמה, שולחן אינו יכול להיות המחויב הראשון כי קיימת האפשרות שאין שולחן. אפילו המחשבה "אני קיים" איננה המחויב הראשון, כי קיימת האפשרות של "אולי אני לא קיים".
אליעד מוסיף שהמחויב הראשון הוא למעשה אלוהים. אך הוא מדגיש כי אלוהים איננו "משהו" וגם לא "כלום". כלומר, הדבר שהכי בטוח שהוא קיים - אינו דבר ואינו כלום, כי כל "דבר" וכל "כלום" אפשר להטיל בהם ספק. המחויב הראשון נמצא מעבר להגדרות הללו. הוא חייב להיות נכון באופן מוחלט, ולכן אינו נתון לשום ספק.
מה הקשר בין המחויב הראשון לבין שאלת ההבדל בין יש לאין?
אליעד מסביר שישנה שאלה אחת מרכזית שמכילה בתוכה את כל השאלות - שאלת ההבדל בין "יש" ל"אין". השאלה הזו היא למעשה המשקל הכבד ביותר שניתן להרים מבחינה מחשבתית, משום שהיא מכילה בתוכה את כל השאלות האפשריות. הוא משתמש בדוגמה של הרמת משקולות, שאם אתה יכול להרים משקולת כבדה של עשרים קילו, המשמעות היא שאתה יכול גם להרים את כל המשקולות הקלות יותר. בדומה לכך, שאלת "האם יש הבדל בין יש לאין?" כוללת את כל השאלות האחרות. אם אדם מצליח להטיל ספק באופן אמיתי בשאלה הזו, הוא למעשה מטיל ספק בכל המציאות ובכל המחשבות האחרות.
אליעד מדגים את זה בכך שכשאדם אומר "אני מבין שאין הבדל בין יש לאין", עליו לחוות זאת באופן אמיתי ולא רק לחשוב את זה ברמה פילוסופית. לדוגמה, אם האדם באמת אינו מבדיל בין "יש אש" ל"אין אש", אז כאשר הוא יראה אש שתשרוף אותו, הוא לא יברח. אך אם...
- איך לא להבדיל בין יש לאין?
- מה זה מחויב ראשון?
- איך להגיע להארה רוחנית?
- מהו אלוהים?
- מה זה אין הבדל בין יש לאין?