שאיפה לשלמות עצמית, מאה אחוז, מצויינות אישית, פרפקציוניזם, אמת ואמת לאמיתה, שלמות אישית, להרגיש טוב בלי רע, לפני הטוב והרע, איך להיות אלוהים? הארה רוחנית, להרגיש שלמות, לא לדעת כלום, לוגיקה, חלק 3
איך להגיע לשלמות עצמית מוחלטת בכל תחום בחיים?
כדי להגיע לתחושה של שלמות מוחלטת, אליעד כהן מציג שיטה ברורה ופשוטה, למרות שהיא דורשת מאמץ נפשי ואינטלקטואלי רב. הוא מסביר את הרעיון המרכזי של "מאה אחוז של מאה אחוז" - כלומר, לשאוף לשלמות עד הסוף, ללא פשרות, בכל תחום בחיים. השלמות שאליעד מדבר עליה היא לא רק להיות "טוב", אלא להגיע למצב שבו אדם בטוח לחלוטין, מעבר לכל ספק, שאין אפשרות תיאורטית או מעשית לעשות את מה שהוא עושה טוב יותר.
האם אפשר בכלל להגיע לשלמות מוחלטת במציאות?
אליעד כהן טוען שבמציאות אף פעולה לא מתבצעת באופן מושלם לחלוטין, תמיד קיים הפוטנציאל לשפר ולהשתפר. אפילו אם אדם יעבוד אלף שנה על משהו מסוים, עדיין ייתכן מצב שהוא יכול היה לעשות זאת טוב יותר. גם אם אלוהים עצמו היה מבצע את הפעולה, עדיין אפשר לדמיין מצב שבו זה היה נעשה יותר טוב. אך למרות שזה כך בפועל, השאיפה לשלמות חייבת להיות אמיתית ומוחלטת. מדוע? מפני שדווקא השאיפה הזו היא הדרך להגיע לשלמות פנימית מוחלטת.
איך שאיפה לשלמות משפיעה על ההבנה שלנו?
כאשר אדם שואף לבצע פעולה כלשהי במאה אחוז של שלמות, הוא מחויב להבין את אותה הפעולה בצורה מלאה. אם לדוגמה ניתנת לאדם משימה לתקן רוכסן שנתקע בתיק, רוב האנשים יסתפקו רק בזה שהרוכסן נפתח ונסגר. אך האדם ששואף לשלמות יבדוק שוב ושוב: "האם יכולתי לעשות את זה טוב יותר? האם יש דרך קצרה יותר או יעילה יותר לבצע זאת?". כלומר, התהליך הזה גורם לאדם לחקור לעומק את החוקיות וההיגיון שעומדים מאחורי הפעולה.
מדוע השאיפה לשלמות עלולה "לתקוע" אותנו?
אליעד כהן מתייחס לכך שהשאיפה לשלמות עלולה לתקוע את האדם, אך מדגיש כי דווקא זאת המטרה. ברגע שאדם "נתקע" בחיפוש אחר השלמות המוחלטת, הוא יוצא מהמסגרת של המחשבה השגרתית והמציאותית, ומתחיל לחשוב בצורה עמוקה ואבסולוטית. הוא כבר לא חושב במושגים יומיומיים של "מספיק טוב", אלא במושגים מוחלטים של שלמות טוטאלית. מצב זה מוביל להתפתחות אישית משמעותית, ואף לתחושה של הארה רוחנית, לשלמות פנימית מוחלטת ואף לתחושה של "להיות אלוהים".
למה חשוב לבדוק שוב ושוב את מה שאנחנו עושים?
אליעד כהן ממחיש את העיקרון בדוגמה נוספת מתחום היומיום: כתיבת הודעה בוואטסאפ או אימייל. רוב האנשים יסתפקו בכך שהמסר עבר בבירור, אך הוא ממליץ לשאול שוב ושוב: "האם יכולתי לנסח את זה בצורה טובה יותר? האם באמת לא ניתן היה לעשות את זה טוב יותר בשום אופן?". גישה כזו יוצרת הרגל של מצוינות מוחלטת. עצם הבדיקה החוזרת והשאיפה להשתפר, גורמת לאדם להבין את הפעולות שלו לעומקן, ודרך זה הוא מגיע להבנה מעמיקה יותר של המציאות ושל עצמו.
מה הקשר בין פרפקציוניזם להארה רוחנית?
לדברי אליעד, מי שייקח כל פעולה יומיומית ויתייחס אליה כאל משימה שחייבת להיות מושלמת במאה אחוז, יגיע בסופו של דבר לתחושת שלמות פנימית. תהליך זה הוא בעצם הנתיב אל "האמת המוחלטת". הוא מסביר שזו הדרך הפרקטית והיחידה להגיע לאותה נקודה פנימית שבה אין יותר שאלות, ספקות או חוסר ביטחון - הנקודה שבה האדם חווה את עצמו כאלוהים, כהארה רוחנית, מעבר לטוב ולרע, מעבר לספק, אל התחושה האבסולוטית של שלמות.
איך דוגמת הסרוך ממחישה את הרעיון של שלמות מוחלטת?
אליעד נותן דוגמה ייחודית ומפורטת כדי להמחיש את התהליך הנדרש בדרך לשלמות: אדם שקיבל תקציב אינסופי ומטרה אחת...
כדי להגיע לתחושה של שלמות מוחלטת, אליעד כהן מציג שיטה ברורה ופשוטה, למרות שהיא דורשת מאמץ נפשי ואינטלקטואלי רב. הוא מסביר את הרעיון המרכזי של "מאה אחוז של מאה אחוז" - כלומר, לשאוף לשלמות עד הסוף, ללא פשרות, בכל תחום בחיים. השלמות שאליעד מדבר עליה היא לא רק להיות "טוב", אלא להגיע למצב שבו אדם בטוח לחלוטין, מעבר לכל ספק, שאין אפשרות תיאורטית או מעשית לעשות את מה שהוא עושה טוב יותר.
האם אפשר בכלל להגיע לשלמות מוחלטת במציאות?
אליעד כהן טוען שבמציאות אף פעולה לא מתבצעת באופן מושלם לחלוטין, תמיד קיים הפוטנציאל לשפר ולהשתפר. אפילו אם אדם יעבוד אלף שנה על משהו מסוים, עדיין ייתכן מצב שהוא יכול היה לעשות זאת טוב יותר. גם אם אלוהים עצמו היה מבצע את הפעולה, עדיין אפשר לדמיין מצב שבו זה היה נעשה יותר טוב. אך למרות שזה כך בפועל, השאיפה לשלמות חייבת להיות אמיתית ומוחלטת. מדוע? מפני שדווקא השאיפה הזו היא הדרך להגיע לשלמות פנימית מוחלטת.
איך שאיפה לשלמות משפיעה על ההבנה שלנו?
כאשר אדם שואף לבצע פעולה כלשהי במאה אחוז של שלמות, הוא מחויב להבין את אותה הפעולה בצורה מלאה. אם לדוגמה ניתנת לאדם משימה לתקן רוכסן שנתקע בתיק, רוב האנשים יסתפקו רק בזה שהרוכסן נפתח ונסגר. אך האדם ששואף לשלמות יבדוק שוב ושוב: "האם יכולתי לעשות את זה טוב יותר? האם יש דרך קצרה יותר או יעילה יותר לבצע זאת?". כלומר, התהליך הזה גורם לאדם לחקור לעומק את החוקיות וההיגיון שעומדים מאחורי הפעולה.
מדוע השאיפה לשלמות עלולה "לתקוע" אותנו?
אליעד כהן מתייחס לכך שהשאיפה לשלמות עלולה לתקוע את האדם, אך מדגיש כי דווקא זאת המטרה. ברגע שאדם "נתקע" בחיפוש אחר השלמות המוחלטת, הוא יוצא מהמסגרת של המחשבה השגרתית והמציאותית, ומתחיל לחשוב בצורה עמוקה ואבסולוטית. הוא כבר לא חושב במושגים יומיומיים של "מספיק טוב", אלא במושגים מוחלטים של שלמות טוטאלית. מצב זה מוביל להתפתחות אישית משמעותית, ואף לתחושה של הארה רוחנית, לשלמות פנימית מוחלטת ואף לתחושה של "להיות אלוהים".
למה חשוב לבדוק שוב ושוב את מה שאנחנו עושים?
אליעד כהן ממחיש את העיקרון בדוגמה נוספת מתחום היומיום: כתיבת הודעה בוואטסאפ או אימייל. רוב האנשים יסתפקו בכך שהמסר עבר בבירור, אך הוא ממליץ לשאול שוב ושוב: "האם יכולתי לנסח את זה בצורה טובה יותר? האם באמת לא ניתן היה לעשות את זה טוב יותר בשום אופן?". גישה כזו יוצרת הרגל של מצוינות מוחלטת. עצם הבדיקה החוזרת והשאיפה להשתפר, גורמת לאדם להבין את הפעולות שלו לעומקן, ודרך זה הוא מגיע להבנה מעמיקה יותר של המציאות ושל עצמו.
מה הקשר בין פרפקציוניזם להארה רוחנית?
לדברי אליעד, מי שייקח כל פעולה יומיומית ויתייחס אליה כאל משימה שחייבת להיות מושלמת במאה אחוז, יגיע בסופו של דבר לתחושת שלמות פנימית. תהליך זה הוא בעצם הנתיב אל "האמת המוחלטת". הוא מסביר שזו הדרך הפרקטית והיחידה להגיע לאותה נקודה פנימית שבה אין יותר שאלות, ספקות או חוסר ביטחון - הנקודה שבה האדם חווה את עצמו כאלוהים, כהארה רוחנית, מעבר לטוב ולרע, מעבר לספק, אל התחושה האבסולוטית של שלמות.
איך דוגמת הסרוך ממחישה את הרעיון של שלמות מוחלטת?
אליעד נותן דוגמה ייחודית ומפורטת כדי להמחיש את התהליך הנדרש בדרך לשלמות: אדם שקיבל תקציב אינסופי ומטרה אחת...
- איך להגיע לשלמות מוחלטת?
- מה הקשר בין פרפקציוניזם להארה רוחנית?
- איך להגיע למצוינות בכל תחום?
- האם שלמות אפשרית בכלל?
- מהי האמת המוחלטת?
- איך לחשוב בצורה לוגית?