שאלה: האם הטוב והרע שווים ביחס ביניהם?

אליעד: יש לך פה שלוש מושגים, טוב, רע ויחסיות. אתה שואל, איזה מערכת יחסים מתקיימת בין הטוב לרע? ולכן הולכים לבסיס ובודקים מה זה טוב ומה זה רע ואז נבדוק מה מערכת היחסים ביניהם.

מה הגדרה של טוב? מה שממלא את רצונך.

ויש כאן שאלה, האם הטוב נובע ממלוי רצוני, או שהטוב נובע מזה שאין קונפליקט ביני לבין המציאות?

האם הטוב נובע מזה שאין חיסרון, או מזה שהחיסרון התמלא?

למשל היית צמא ושתית מים, האם טוב לך מזה ששתית מים, או שטוב לך שאתה כבר לא צמא?

אם תמלא את כל הרצונות, ולא יהיה לך שום רצון, האם תרגיש מאה אחוז טוב?

למשל אדם במדבר ושותה מים כי הוא צמא מאוד, ואדם שני לא צמא ולכן לא שותה, האם יש הבדל ביניהם? הרי שניהם לא צמאים.

נראה שזה ששתה מים ולא צמא עכשיו מרגיש יותר טוב.

לכאורה זה אומר, שכדי שתרגיש טוב אתה צריך להרגיש רע.

זה תלוי ברמת הרצון של החיסרון.

כול מה שאנחנו מדברים עכשיו, זה הכל מצד השכל.

בשכל, טוב ורע זה שתי הגדרות הפוכות, וכדי ליצור טוב אתה צריך ליצור רע, אבל יש דבר שנקרא אין שכל, מי יודע מה זה? ששם אתה יכול להרגיש טוב בלי להרגיש רע.

באין שכל אתה יכול לרצות מבלי שיהיה לך חיסרון. ואז אתה גם יכול למלא את החיסרון מבלי שיהיה לך חיסרון, ואז ממילא זה אומר שאתה יכול להרגיש טוב מבלי שתרגיש רע ממקודם.

בריאת העולם זה - בלי חיסרון נהיה יתרון וחיסרון, אז בגלל שבפנימי זה בלי חיסרון, אז ממילא אני יכול למלא את רצוני מבלי שבאמת רציתי.

זה דברים לא הגיונים שקורים באין שכל, אבל אם אפשר להרגיש טוב מבלי שיהיה לך חיסרון, אז יש לזה גם את ההפך, שאתה יכול להרגיש רע ללא יתרון. אם אתה יכול ליהנות בלי תנאים אז אתה גם יכול לסבול בלי תנאים. אבל האמת היא שאני גם יכול לשלוט בזה ולהחליט מה אני רוצה. אך מי יחליט לי מה להחליט? יש פה עוד שאלות.

שאלה: אז מה זה שאני רוצה שיהיה לי טוב?

אליעד: תסביר שוב את השאלה, וזה לא בגלל שלא הבנתי את השאלה, אלא אני רוצה שאתה תבין מה שאלת.

אל תלך לבקש יעוץ ממישהו שלא יודע מה הפיתרון לפני שאמרת לו מה היא הבעיה.

שאלה: על איזה בעיה? אני גם צריך כלים כדי לבחון אותו.

אליעד: כל בעיה, אם הוא לא יודע, אז המוח שלו לא עובד.

לי דרך אגב יש תשובות לכל השאלות, עוד לפני ששואלים אותם. אך אני מגלה לך את התשובה לפי רמת השאלה. אתה למעשה שואל עבור עצמך, לי בכל מקרה אין שאלה, אבל יש לי את התשובה.

שאלה: אני למשל רוצה להיות יותר חכם.

אליעד: או קי, ככול שאתה חווה שאתה יותר טיפש, כך אתה רוצה להיות יותר חכם. כדי לרצות להיות חכם, צריך לעשות הפרדה מטיפש, אם אתה אומר שאתה רוצה להיות חכם, זה אומר שאתה חושב שאתה טיפש. ואתה גם חושב שחכם זה טוב וטיפש זה רע. אז כמה שאתה חושב שאתה טיפש כך אתה רוצה להיות חכם, זה באותו הרגע.

למה אתה רוצה להיות חכם, כי אתה מספיק טיפש כדי לחשוב שחכם זה יותר טוב מטיפש. או שאתה מספיק חכם כדי לחשוב שחכם יותר טוב מטיפש, סתם צחקתי איתך. זה רק בראש שלך שיש חכם וטיפש.

מה שיגרום לך לרצות להיות חכם זה כמה שאתה חושב שחכם זה יותר טוב מטיפש, וכמה שאתה חושב שאתה טיפש ולא חכם.

שאלה: מה קודם למה, טיפש או חכם?

אליעד: זה ביחד, זה כמו זמן ומקום.

וכל זה מושתת על עוד תפיסות - שיש טוב ורע, שיש חכם וטיפש. וזה תלוי בעוד דבר, שהאדם חושב שהוא טיפש ולא חכם וחושב שלהיות חכם יותר טוב להיות טיפש, אך אין לו רצון חזק להיות חכם, ולמה? כי זה תלוי כמה אתה מרגיש רע באופן כללי, או כמה אתה רוצה להרגיש טוב באופן כללי.

זה תלוי בכמה אתה רוצה להרגיש יותר טוב מרע באופן כללי. זה אומר שאם האדם טוב לו באופן כללי, אז לא יהיה לו רע כל כך מזה שהוא חושב שהוא טיפש ולא חכם בעיניו.

אם תבין את מה שנאמר יותר טוב, כל השאלות יפתרו לך. הדרך שיפתרו לך השאלות, היא לא שתשאל עוד שאלות, אלא שתנסה להבין יותר טוב את מה שאתה מבין.

יש שתי רמות מציאות, רמת סובייקטיבית ורמה אובייקטיבית, אם אתה במציאות סובייקטיבית, אדם אחר לא יכול לתת לך תשובות מלאות לכל השאלות שלך, אין אפשרות, כי בסוף מה שלא יגידו לך יהיו לך עוד שאלות.

אבל יש דרך מילוט מכל השאלות, אם תהיה יותר אובייקטיבי.

אתה רוצה להיות יותר חכם, נכון? תשאל, מי מחליט לי שאני אהיה יותר חכם? תנסה להבין מה זה אומר להיות יותר חכם. רק תנסה להבין את זה ולא תהיה לך שאלה יותר.

כשתגיע לקצה של הרצון לא תהיה לך שום שאלה לגביו.

שאלה: איך אני מביא את ההבנה הזאת לחיי היום יום שלי?

אליעד: כל פעולה שאתה עושה זה ביטוי של ההבנה הזאת, אפילו כאשר אתה קם מהכיסא.

למה אתה קם? כי אתה חושב שלקום יותר טוב מאשר לשבת. אתה פועל לפי התחושה של החיסרון, לפי כמה שאתה חושב שזה יותר טוב מרע, ואתה מבדיל בין לקום ללשבת.

בכל פעולה, קודם כל המוח מפריד בין מה שיש לבין מה שאין, ואחר המוח חושב שהוא רוצה את הפעולה כי יהיה לו יותר טוב.

גם בקשר להיות חכם ולא טיפש, יש עוד פרמטר והוא כמה אתה חושב שיהיה לך רע בלהשיג את המטרה. שזה אומר שאמנם אתה טיפש ולא חכם ואתה חושב שעדיף להיות חכם, אבל השאלה היא כמה תצטרך לסבול כדי להיות חכם, גם זה שיקול.

בסופו של דבר אתה רוצה להרגיש כמה שיותר טוב ואתה בודק כמה זה טוב וכמה זה רע.

שאלה: האם אני שולט על המנגנון הזה?

אליעד: כן. אתה מחליט באם להגיד שזה טוב או רע, תבדוק?

קח לדוגמה את הנושא של פחד מוות. מה זה פחד מוות? שאדם בעצם מבדיל בין חיים למוות, וחושב שחיים יותר טוב מלמות, וכמה שהוא יותר קרוב למוות כך הוא יותר מפחד ממנו.

אבל אם אין הבדל בין חיים למוות, או אני תמיד בחיים וגם במוות, או שמוות וחיים זה אותו טוב או אותו רע, אז אין פחד מוות.

שאלה: האם ככול שאני נהנה מהחיים אני יותר...