החלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאות מהי החלטיות וכיצד היא משפיעה על קבלת החלטות? ההחלטיות נובעת מהיכולת להוציא פעולה או החלטה מתוך המחשבה או הכוונה, ולהפוך אותה למובחנת ומוחלטת. אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין החלטיות להיסוס, ומסביר שכאשר אדם פועל מתוך החלטיות, הוא לוקח דבר אפשרי ומחייב אותו, בעוד שבססנות היא להפוך דבר מחויב לאפשרי. אם יש לך ספקות כל הזמן על כל החלטה, אתה נשאר במצב של היסוס. מהי הססנות ואיך אפשר להתגבר עליה? הססנות היא למעשה כאשר אדם מתמודד עם דילמות ומתקשה לבחור בין אפשרויות רבות, תוך שהוא שואל את ... או מה אם אני מפסיד משהו?. הססנות נובעת לעיתים ממקום של ספק, או חוסר רצון לבחור בכיוון אחד באופן מוחלט, מתוך פחד להפסיד משהו טוב או להיתקל בכישלון. לדוגמה, כשאדם עומד בפני החלטה לבחור בין עבודה חדשה לבין שמירה על המצב הנוכחי, הוא עשוי להסס כי הוא לא יודע אם ההחלטה תהיה טובה יותר עבורו. כדי להתמודד עם הססנות, אליעד כהן מציין שיש צורך לצמצם את הדילמות ולהפוך את האפשרויות למוחלטות. כאשר אדם לוקח את הדברים בצורה מוחלטת, הוא מקבל את ההחלטה בצורה הרבה יותר מהירה ובטוחה. הוא מציין גם שלפעמים ההחלטות שאנחנו מקבלים לא תמיד יהיו אופטימליות, אך הן עדיין עשויות להוביל אותנו לפתרון הרצוי, ולא נוכל להימנע לחלוטין מהסיכון שבכך. מה המשמעות של לא להחליט ולמה זה נחשב להחלטה? לעיתים, כשהאדם לא מקבל החלטות וממתין לזמן הנכון, הוא למעשה בוחר לא לפעול. אליעד כהן מציין כי הססנות היא סוג של החלטה בפני עצמה - לא להחליט זהו אקט שמוביל למקום של חוסר פעולה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מלקבל החלטות מתוך פחד, ובכך הם בעצם בוחרים לא להחליט, מה שמוביל אותם להישאר במקום. אחד האיומים המרכזיים של חוסר החלטיות הוא מצב של נתק, בו האדם לא מצליח לקבל

... או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטה מה האפשרויות לסיום הסכסוך עם הפלסטינים? אליעד כהן מציג שלוש אפשרויות מרכזיות לפתרון הסכסוך בין ישראל לחמאס. האפשרות הראשונה היא לעשות שלום, ... שלום. לפי אליעד כהן, זהו בדיוק המצב שבו נמצאת ישראל כיום מול חמאס. מה המחיר של השלום ומה המחיר של המלחמה? אליעד כהן מדגיש שלכל החלטה יש מחיר. המחיר של השלום הוא ויתור של כל אחד מהצדדים על חלק מהרצונות שלו. למשל, ישראל תצטרך לוותר על חלק מהשטחים והפלסטינים יוותרו על חלק ... קשות. אם ישראל תנהל מלחמה מלאה מול חמאס, היא עלולה לספוג אבדות כבדות, אך גם להכריע את הסכסוך באופן חד וברור. מה המחיר של חוסר ההחלטה בין שלום למלחמה? אליעד מסביר שהמחיר הכבד ביותר הוא של חוסר ההחלטה. כאשר לא מחליטים בבירור האם לפנות לשלום או למלחמה, המצב מתדרדר בהדרגה. מדי פעם מתקיימות התקפות קטנות, מדי פעם הסכמי הפסקת אש זמניים, ללא פתרון אמיתי ויציב. מצב זה ... חמאס יורה טילים מידי פעם, אך לא ברמה שתאלץ את ישראל לתגובה מוחצת, וכך המאבק ממשיך ללא סוף ברור. מדוע ישראל לא מתייחסת לחמאס כאויב מוחלט? אליעד טוען שישראל אינה מתייחסת לחמאס כאויב מלא וברור. מצד אחד, ישראל מאפשרת לחמאס לקבל חשמל, מים, כסף ומשאבים, ומצד שני, תוקפת אותו מידי פעם בצורה מוגבלת. זאת גישה של חוסר החלטיות, כמו אדם שלא סגור על זהותו, וכך ישראל פועלת מול חמאס בצורה לא ברורה ולא עקבית. איך הדילמה בין שלום למלחמה מתבטאת בחיי היומיום? הדילמה ... נתקל בקונפליקטים פנימיים: אדם שמתלבט אם להתגרש או לעשות שלום בית, או אדם שמתלבט אם לשמור על דיאטה או לאכול כל מה שבא לו. כשאדם לא מחליט החלטה ברורה הוא משלם מחיר יקר - מחיר החוסר החלטה, מצב תמידי של אי נוחות וחוסר שביעות רצון. האם עדיף להצביע לביבי או לבני גנץ בבחירות, לפי הגישה הביטחונית? בהקשר הפוליטי - ביטחוני, אליעד כהן ... הבחירה במי להצביע תלויה בגישת האדם ביחס לסכסוך עם חמאס. מי שחושב שהמחיר של שלום או מלחמה גבוה מדי ומעדיף את המשך המצב הנוכחי, ללא החלטה אמיתית, עדיף לו להצביע לבנימין נתניהו. לפי אליעד, נתניהו הבטיח פעמים רבות למוטט את חמאס אך בפועל נמנע מכך ובחר בדרך האמצע - לא שלום מלא ולא מלחמה מוחלטת . מצד שני, מי שחושב שיש להכריע - בין אם במלחמה כוללת או בשלום כולל או בשילוב של שניהם - צריך לבחור מנהיג שאינו נתניהו, כיוון שנתניהו ימשיך במדיניות של חוסר החלטה, ובני גנץ או מנהיג אחר עשוי לפעול אחרת ולהכריע את הסכסוך לכיוון ברור יותר. האם המצב הנוכחי של אי - החלטה יכול להימשך לנצח? אליעד כהן מסביר כי מצב הביניים הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. הוא מעריך שבסופו של דבר, יגיע הרגע שבו אחד הצדדים יחליט לפנות לפתרון מלא - או למלחמה ברורה או לשלום ברור. הוא מציין כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא כנראה יחמיר עד לנקודה שבה תתרחש מלחמה גדולה או הסכם שלום יציב. בסוף, האנשים ימאסו במצב הקיים ויכריעו לצד אחד ברור. כיצד מקבלים החלטה ברורה בחיים האישיים? אליעד מדגיש שבחיים האישיים, כמו במצב המדיני, יש לקבל החלטה ברורה בין שתי אפשרויות: או לעשות שלום עם בעיה או פחד שמטריד אותך, או להילחם בו בצורה מלאה. כל מצב ביניים יביא לסבל מתמשך. למשל, אם אדם מפחד שלא יאהבו אותו, הוא צריך להחליט - או לקבל את הפחד, או להילחם בו באופן מלא. אם אדם לא מחליט, הוא נשאר תקוע בסבל מתמיד. סיכום המסר של אליעד כהן בנושא קבלת החלטות המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש בהרצאה הוא החשיבות של קבלת החלטה ברורה. בין אם מדובר בסכסוך המדיני עם חמאס ובין אם מדובר בקונפליקטים האישיים של כל אחד ואחת - אי אפשר לחמוק מתוצאות אי ההחלטה. כל אחד צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם את מחיר השלום, מחיר המלחמה, או להמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר - מחיר חוסר ההחלטה. האם עדיף שלום או מלחמה? מה המחיר של חוסר החלטה? למי להצביע בבחירות? איך לה

... למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו? למה העולם נגדנו ואיך חוסר החלטיות גורם לשנאה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא שהעולם אינו נגדנו בגלל אנטישמיות, שנאת יהודים או מתוך קנאה, אלא מפני שאנחנו כמדינה וכעם מתנהלים בצורה לא החלטית מבולבלת ודו - פרצופית. לפי אליעד, מדינת ישראל מתנהגת כאילו היא סובלת מהפרעת אישיות קשה - פעם אחת היא מתנהלת כאילו היא מוסרית ועדינה, ופעם אחרת כאילו היא אכזרית ותקיפה. ההתנהלות הזאת, שהיא בעצם חוסר החלטיות עמוק, יוצרת מסרים סותרים שמבלבלים גם את העולם וגם את אזרחי המדינה עצמה. מדוע חוסר החלטיות גרוע יותר מדיקטטורה ברורה? אליעד מסביר זאת באמצעות השוואה למדינות ומשטרים אחרים בעולם. הוא מביא דוגמאות כמו בשאר אל - ... וליצור הרתעה אמיתית, המדינה ממשיכה להעביר מסרים סותרים - פעם תוקפת, ופעם מחבקת את האויב. מה הקשר בין חוסר החלטיות למדיניות הפוליטית של ישראל? אליעד מדגים זאת דרך מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שלטענתו עסוק בעיקר בשמירה על הכיסא שלו. במקום לקבל החלטות ברורות - האם לפעול למלחמה או לשלום - הממשלה לא מחליטה אף פעם, וכאשר היא מחליטה, היא משנה את דעתה שוב ושוב. חוסר ההחלטיות הזה משדר חולשה וגורם לישראל להיראות לא אמינה וחשודה בעיני העולם. הוא נותן דוגמאות לכך שישראל אומרת שזו ההזדמנות האחרונה, אבל אז שוב מאפשרת לאויב להמשיך ולפעול נגדנו ללא תגובה משמעותית. איך חוסר החלטיות משפיע על האדם בחייו האישיים? אליעד מרחיב את הדיון על חוסר החלטיות מעבר לרמה הלאומית, ומסביר שהדבר נכון גם ברמה האישית. אדם שמעביר מסרים סותרים, שאינו ברור אם הוא רוצה להיות תקיף או רך, ... אותך ויתייחסו אליך כפי שאתה רוצה, אתה חייב להעביר מסרים חד - משמעיים ולא מתנדנדים. מה ההשפעה של חוסר החלטיות על האדם עצמו? הנקודה האחרונה שאליעד מדגיש היא ההשפעה הפנימית של חוסר החלטיות על האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים אבל לא מסוגל להחליט, שמתחיל משהו ומפסיק, שחוזר בו ומחליף דעות ללא הרף, בעצם פוגע בעצמו. ההתלבטויות וחוסר ההחלטה גורמים לו להישאר תקוע במקום, מתוסכל ואומלל. לדעתו של אליעד, הדרך היחידה לשפר את החיים ולהצליח היא לפתח החלטיות, להיות ברור עם עצמך לגבי מה שאתה רוצה ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך באופן חד וברור. מה המסקנה הסופית? המסקנה של אליעד היא שהעולם נגדנו פשוט כי אנחנו נגד עצמנו. המדינה לא החליטה האם היא רוצה להיות חזקה או חלשה, אם היא רוצה מלחמה או שלום, ולכן היא משדרת חולשה וסותרת את עצמה. ברמה האישית, זה אותו הדבר בדיוק - אם אתה רוצה להצליח ולהיות חזק, תהיה החלטי וברור. אל תשדר חולשה ואל תתנדנד בין החלטות, אחרת העולם יתייחס אליך בהתאם לחולשה שאתה משדר. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי הנקודה המרכזית שעולה היא שהעולם נגדנו לא כי הוא אנטישמי, ולא בגלל שאנחנו יהודים או מיוחדים באיזשהו אופן, אלא בגלל שאנחנו עצמנו פועלים בחוסר החלטיות, מבולבלים, דו - פרצופיים ולא מאמינים בדרכנו. כלומר, אם המדינה הייתה בן אדם, היא הייתה סובלת מהפרעת אישיות קשה - לא מחליטה האם היא רוצה להיות טובה ורחמנית או תקיפה וחזקה, ולכן היא משדרת חוסר אמינות ובלבול, שמעורר אנטגוניזם כלפיה. השוואה לשאר משטרים בעולם ... הן לא מעוררות את אותה התנגדות כמו מדינה שמנסה לשחק אותה מוסרית אבל מתנהגת אחרת. דוגמה להתנהלות הלא החלטית של ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם עזה, ישראל מתנהלת בצורה שמבלבלת גם את עצמה וגם את העולם: מצד אחד מטילה סגר, מצד שני מקלה עליו ... ומתן. ההתנהלות הזאת מעבירה מסרים סותרים, וגורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא יציבה, מפוחדת ובלתי החלטית.

... הכי רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, גל הטרור, לנצח את הטרור האם ביבי הוא ... אחר יגיד שבתקופת ביבי הכלכלה פורחת, ויגיע למסקנה הפוכה לחלוטין. כלומר, התשובה לשאלה תלויה בזווית שממנה מסתכלים על הדברים. למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו אין פתרון ברור. הוא מביא דוגמאות רבות: בצוק ... לבנייה בירושלים, הוא אומר גם שהוא בונה וגם לא בונה, גם שהוא לא מחזיר שטחים וגם שהוא כן מחזיר שטחים, מה שיוצר בלבול וחוסר כיוון ברור. הוא טוען שחוסר ההחלטיות הזאת יוצר מצב של חוסר תקווה וחוסר פתרון, שבו האזרחים אינם יודעים לאן הממשלה לוקחת אותם, וזה המצב הכי גרוע שיכול להיות. מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה קיצונית (שלום או מלחמה) עלולה לגרום ... כהן לא קובע חד משמעית שנתניהו הוא טוב או רע, אלא מדגיש שזה תלוי בהנחות היסוד של כל אדם. אם האדם מניח שיש פתרון אפשרי (או בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי גרוע שיש, כיוון שהיא משמרת מצב בלתי אפשרי שבו אין פתרון. אבל אם מניחים מראש שאין פתרון אפשרי למציאות הקשה של ישראל, אז חוסר ההחלטיות והתמרון של נתניהו הוא הדבר הכי טוב שיש. הוא נותן דוגמה אישית מהמצב של אדם שנמצא בקונפליקט פנימי ולא מסוגל להחליט מה הוא רוצה מעצמו, וכתוצאה מכך הוא תקוע במקום. אך מצד שני, לפעמים דווקא ההתלבטות הזו היא האפשרות הכי פחות גרועה, כי כל החלטה חד - משמעית יכולה לגרום לנזק גדול יותר. למה כולם נגדנו ואיך זה קשור לחוסר ההחלטיות של הממשלה? לדברי אליעד, אחת הסיבות שהעולם נגד ישראל היא ההססנות וחוסר ההחלטיות. העולם בוחן את ישראל, רואה אותה מתלבטת, וחושב שאם היא מתלבטת כנראה שהיא לא צודקת. הוא ... פועלת בנחישות, העולם היה מקבל את זה יותר, כי היה ברור שהיא פועלת מתוך הצדקה מלאה. האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? אליעד מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב הישראלי הוא של חוסר ברירה תמידית, ולכן נתניהו אולי מתפקד הכי ... אליעד היא פשוטה: הכל תלוי בהנחות היסוד של האדם שמסתכל על הדברים. אם האדם מאמין שיש פתרון אמיתי (או בשלום או במלחמה), נתניהו הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין פתרון אמיתי ושכל בחירה חד - משמעית תוביל לאסון, אז נתניהו הוא ... הקשות והגרועות. האם ביבי הוא ראש ממשלה טוב או רע? איך לנצח את הטרור בישראל? למה העולם נגד ישראל? שלום או מלחמה, מה עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? ...

... אינה הגורם הבלעדי. יש מצבים שבהם האדם מתעקש דווקא נגד הסביבה, ורוצה את הדבר אפילו יותר כשהסביבה מתנגדת. כך, ההחלטה הפנימית של האדם היא שקובעת בסופו של דבר האם הוא ייהנה או לא. האם שינויים בהנאה מעידים על חוסר החלטיות או על מנגנון עמוק יותר? אליעד מתייחס לטענה שהשינויים התכופים בתחושת ההנאה עשויים להעיד על חוסר החלטיות. אולם הוא מסביר שזה לא סתם חוסר החלטיות אלא תוצאה של מנגנון פנימי עמוק. דוגמה לכך היא אדם שכמעט עבר תאונה וחווה ... האדם יכול להרגיש טוב או רע בלי קשר למצבו החיצוני, וללא קשר ישיר לכמות הכסף שיש ברשותו. למה חשוב להבין מי מחליט על הרצונות שלנו? הנקודה החשובה ביותר שאליעד מדגיש היא השאלה: מי או מה מחליט מה אנחנו רוצים? אליעד מסביר שההנאה והסבל קשורים ישירות למה שהאדם רוצה או לא רוצה. אם האדם רוצה משהו - הוא יחווה הנאה כאשר ישיג אותו. אם הוא אינו רוצה אותו - הוא יחווה סבל. השאלה החשובה היא מי מחליט ברגע נתון מה האדם ירצה. דוגמה לכך היא מצב של אנשים חסרי בית (הומלסים) שלפעמים ממש ... החיים הזו ואף מתנגדים להצעות לשפר את מצבם, בעוד שאחרים חוששים מאוד מלהגיע למצב כזה. הפער העצום בתחושות נובע מהחלטה פנימית ולא מהמציאות החיצונית עצמה. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שההנאה אינה תלויה רק ... לרצון הפנימי איך ליהנות יותר? ניהול תחושות ורגשות בחיי היומיום האם הסביבה משפיעה על ההנאה? תהליך תת הכרתי בקבלת החלטות מהי השאלה הבסיסית לגבי ההנאה? שאלה: מדוע יש דברים שגורמים לאדם ליהנות, למשל ... שבו בעצם מתרחשת החוויה האמיתית של השמחה. האם עצם השגת הדבר הוא מקור ההנאה? שאלה: מדוע לא ניתן להסיק באופן מוחלט שדווקא עצם השגת הדבר הוא זה שמקנה לנו את ההנאה? תשובה: לפי ההתבוננות, אם אכן עצם הדבר ... שבה אחד מתלהב ממשהו ואחר אדיש או סובל ממנו, יכולה להוכיח שהצורה החיצונית אינה המקור הבלעדי להנאה? תשובה: כן, בהחלט. קח לדוגמה בן אדם שקונה רכב חדש והוא שמח מאוד בהתחלה, בעוד אדם אחר רואה את אותו רכב ... לבדה היא הגורם המכריע. עדיין קיים תהליך פנימי ותת הכרתי שנראה שהוא שבאמת קובע את חוויית ההנאה. האם מדובר בחוסר החלטיות או מנגנון פנימי משתנה? שאלה: האם ההנאות המתחלפות הן סימן לחוסר החלטיות, או שמא מדובר במנגנון עמוק יותר שמתפעל את הרצונות? תשובה: אפשר לקרוא לכך חוסר החלטיות, אבל בפועל זו דוגמה לכך שקיים מנגנון פנימי שיכול פתאום לגרום לאדם לרצות ... טעם לדאגה אם יהיה לאדם כסף או לא, כי בכל מקרה ימיו יעברו באותו אופן מבחינת תחושתו הפנימית. יש מנגנון פנימי שמחליט אם להיות מאושר או עצוב, וזה לא נקבע ישירות מכמה כסף יש לך או אין לך. האדם יכול לחיות בהרגשה טובה גם ללא שום דבר חיצוני, או לחיות בתחושת ריקנות למרות שיש לו הכל. מדוע חשוב להבין מי מחליט מה אנחנו רוצים? שאלה: אם ברור שההנאה תלויה ברצון, והשאלה מי מחליט איזה רצון יהיה לנו בכל רגע, היא שאלה חשובה - למה היא כל כך מהותית? תשובה: ברגע ... הרצון החיצוני לרצון הפנימי ניהול תחושות ורגשות בחיי היומיום השפעת הסביבה על ההנאה האישית תהליך תת הכרתי בקבלת החלטות יש דברים שגורמים לך ליהנות פשוט יש דברים שאתה עושה שגורמים לך ליהנות אתה משיג ... למה פתאום זה לא עניין אותך, אם זה לא עניין אותך איך פתאום זה כן עניין אותך אלא מה אולי יש משהו אחר בכלל שהוא מחליט לך מה תעשה כאילו הוא מחליט לך ממה תהנה וממה לא תהנה זה בכלל לא קשור לצורות החיצוניות. מה אתה מבין? ש: הייתה לי ... הסביבה למה כי יכול להיות מצבים. ש: ממבט ראשון אני אוהב את זה ואחר כך. אליעד: אבל איך זה יכול להיות מה אתה לא החלטי תחליט אם אתה אוהב את זה תישאר אם זה אם לא למה אתה זורק את זה, עכשיו אולי נגיד שזאת הסביבה ... זה המוני מדי, לא אני רוצה משהו ייחודי כזה אז זה לא בגלל הסביבה. ש: אבל כל ההנאות הרגעיות האלה זה אומר בעצם שיש חוסר החלטיות מוחלט בעצם כי בן אדם לא מסתפק במשהו אחד. אליעד: אפילו החיים לכשעצמם בן אדם נגיד כמעט עשה ... לו כסף או לו כי בין כך או בין כך יבלה את ימיו בשווה אתה בכל מקרה תרגיש אותו דבר כאילו יש בתוכך מנגנון שהוא מחליט לך מתי להיות מאושר ומתי להיות שמח וזה לא קשור ספציפית למה שיש לך או למה שאין לך. ... מה הדבר זה לא משנה מה הדבר אז אם אתה רוצה אותו זה טוב לך ואם אתה לא רוצה אותו זה רע לך. עכשיו השאלה הנשאלת ומי מחליט מה אתה רוצה מי מחליט לך אם תרצה או לא תרצה אבל זה כבר עניין אחר בכל מקרה מה שהוא ניסה לומר, הוא ניסה ... נוסף והתהליך הנוסף שבאותו רגע הוא רוצה את זה. אליעד: לדוגמה לצורך העניין כן עכשיו השאלה היא אם זה בסוף מי מחליט לך אם אתה רוצה או לא רוצה, נגיד לדוגמה יכולים לזרוק בן אדם לרחוב והוא יגיד לא, אני ... אל תשבשו לי, לא רוצה עכשיו בחדר מדרגות תעלה תיכנס עזוב זה מסובך מדי יש לו את החיים שלו אל תפריע לו עכשיו מי מחליט, יש אנשים שמתים מפחד להגיע למצב כזה עכשיו מי מחליט בסוף אם תרצה את זה או לא תרצה את זה זאת השאלה שמעניינת אותנו. ש: כן אז כאילו יש את ...

... לעסקים, קבלת החלטות בעסקים, החלטות עסקיות, אימון עסקים, פיתוח עסקים, יעוץ עסקי, לקבל החלטות בעסק, איך לפתח את העסק? איך למכור יותר? פחד בעסקים, בחירת תעסוקה, אימון קריירה איך הפחד משפיע על ההחלטות העסקיות שלנו? הסיבה המרכזית שגורמת לאנשים לקבל החלטות לא נכונות בעסקים, לפי אליעד כהן, היא הפחד. אדם יכול לרצות להקים עסק, להיות עצמאי, אך בפועל הוא מוצא עצמו בוחר במסלול של לימודים או ... אצלו ולהבין באמת לעומק את המהות של הפחד ושל ההחלטה שהוא לוקח בעקבותיו. מדוע אנשים בורחים מלפתח את העסק שלהם? אליעד מסביר שלרוב, אנשים מפחדים לקחת אחריות מלאה על העסק שלהם. כדוגמה, הוא מביא ... להתחיל לפעול באופן פרקטי לפיתוח העסק. איך קבלת החלטות לקויה משפיעה על העסק? אחד ההסברים המרכזיים של אליעד הוא שהקושי לקבל החלטות בעסק נובע מתחושת חוסר הבהירות לגבי האפשרויות השונות. הוא מביא דוגמה מעשית של אדם שהתלבט אם לפתוח סניף נוסף לעסק שלו או להשקיע בשיפור ... רק בחסרונות ובמה שעדיין חסר. איך להתמודד עם חוסר החלטיות עסקית? אליעד נותן הסבר מפורט לבעיית החוסר החלטיות שמקורה בריבוי אפשרויות. לדוגמה, אדם שרוצה לפתוח עסק אינטרנטי מתחיל להתבלבל מרוב האפשרויות: יבוא מסין, שיווק מוצרי זיכרון, אפליקציות או שדרוגים של המוצר הקיים. החוסר החלטיות הזו משתק אותו ומונע ממנו לעשות אפילו את הפעולות הבסיסיות ביותר. הפתרון של אליעד לבעיה הוא קודם כל לצמצם את האפשרויות ולדרג אותן ... מצוינת. איך להתמודד עם פחד בעסקים? איך לקבל החלטות עסקיות נכונות? האם כדאי לפתוח סניף נוסף לעסק? איך לשפר את העסק שלי? כיצד להתגבר על חוסר החלטיות? מה עושים כשמפחדים מכישלון עסקי? ...

החלטות קבלת החלטה להחליט - הכל כולל הכל על החלטות קבלת החלטה להחליט - רשימת כל הנושאים החלטה החלטה אקראית החלטה בלב שלם החלטה בלי אפשרות להתחרט החלטה בלתי חוזרת החלטה בקבוצה החלטה בקלות החלטה בתנאי אי וודאות החלטה בתנאי חוסר וודאות החלטה גורלית החלטה חד משמעית החלטה חשובה החלטה טובה החלטה להפסיק לעשן החלטה מתוך אי וודאות החלטה נבונה החלטה נחושה החלטה נכונה החלטה עתידית החלטה קבוצתית החלטה שגויה החלטה שקולה החלטות החלטות בחיים

... החלטות , לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות? איך אפשר לקבל החלטות בצורה טובה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד מציע טכניקות שונות לקבלת החלטות ומדבר על כיצד ניתן להבין מה באמת חשוב לנו בחיים. המטרה היא לדעת לקבל החלטות שמבוססות על הערכים האישיים שלנו, ולא להימנע מההחלטות בשל פחד או ספק. אליעד מציע את טכניקת ההחלטה מחר. כשאתה מתלבט בין שתי אופציות, שאל את עצמך מה היית עושה אם היית יודע שמחר תמות. השאלה הזו מכריחה אותנו לחשוב ... מת מחר? עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב. כשיש לנו את המודעות שהחיים מוגבלים, אנחנו מתחילים לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי פחד או דאגות עתידיות. הוא מביא דוגמה עם אוכל, כאשר אם אדם היה יודע ... על העתיד הרחוק, עלול להיות שנחפף את מה שאנחנו רוצים כרגע לטובת משהו שנראה טוב יותר בעתיד. איך ההחלטות שלנו מושפעות ממה שאנחנו רוצים עכשיו לעומת מה שאנחנו רוצים בעתיד? אליעד מבהיר שההחלטות שלנו לא תמיד נובעות מהמהות של מה טוב לי עכשיו, אלא הרבה פעמים אנחנו שוקלים מה טוב לנו בעתיד. זה יכול להוביל ... בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין שני דברים, כמו האם לבוא למפגש או לא, השאלה שיכולה לעזור לו להחליט היא: אם הייתי מת מחר, מה הייתי בוחר לעשות עכשיו? מה הסיבה שאנחנו לא מקבלים החלטות בקלות? הספק שמוביל אותנו לדחיית ההחלטות נובע לעיתים מהפחד מההשלכות של ההחלטה. מה שצריך להנחות אותנו זה להבין מה חשוב לנו עכשיו, ולעיתים אנחנו צריכים לזכור כי בסופו של יום, כל החלטה צריכה להתמקד באיזה טוב זה עושה לנו, או מה אנחנו מאמינים שהוא נכון עבורנו, ולא להתבלבל עם חישובים לגבי מה יהיה בעתיד. כיצד פחדים משפיעים על ההחלטות שלנו? הפחד הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותנו בקבלת החלטות. לדוגמה, אליעד מדבר על סוגי פחדים שונים: פחדים גשמיים כמו פחד ממחסור בכסף או פחד ממצב גופני, ופחדים רוחניים כמו ... לא מפחדים מההשלכות, אנחנו יכולים לפעול בצורה חופשית יותר. כלומר, אם אדם לא פוחד ממוות, הוא יכול להחליט באופן חופשי יותר ולהתמקד בעשייה שמביאה לו את הסיפוק האמיתי, בלי לחשוש מההשלכות של כל החלטה. איך מחשבות על מוות יכולות להשפיע על החיים שלנו? ההבנה שהחיים קצרים יכולה לשמש ככוח שמניע אותנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו. במילים אחרות, המודעות לכך שאולי מחר אנחנו לא ניהיה כאן, גורמת לנו לראות את הדברים בצורה יותר ברורה ופשוטה. כאשר אנחנו מבינים את משמעות המוות, אנחנו עשויים להפסיק לדחות את ההחלטות החשובות ולחיות את הרגע הזה. איך ניתן להתמודד עם חוסר החלטיות? אם אדם מוצא את עצמו מתלבט זמן רב, הדרך להתמודד עם חוסר החלטיות היא להסתכל על החיים דרך פרספקטיבה של זמן מוגבל. האם אותו אדם היה מת מחר, מה הוא היה רוצה להשאיר מאחור? דוגמה לכך היא אדם שמתלבט האם לקחת הלוואה או לא. אם הוא היה יודע שהוא ימות מחר, אולי הוא היה מחליט להוציא את הכסף על משהו שיביא לו הנאה מיידית. זהו דוגמה כיצד פחדים ודאגות לעתיד משפיעים על ה

... הרבה על הכוונות האמיתיות שמאחורי המשפט. הוא מציין שבחירה במילים יכולה לשדר גם חוסר החלטיות, כמו במקרה של משפטים לא ברורים כמו אני לא בטוח. כיצד ניתוח המילים משפיע על משא ומתן? אליעד מציין שבמשא ומתן, כל מילה שנאמרת יכולה לשדר משהו מעבר למשמעות הפשטנית של המשפט. כאשר אדם אומר אני מעדיף, הוא בעצם אומר שהוא לא בטוח ושהוא לא החלטי במאת האחוזים. מצד שני, אם הוא אומר אני חייב, זהו ביטוי הרבה יותר נחרץ וחד משמעי. כל מילה כזו, כשהיא נבדקת בצורה מעמיקה, יכולה לחשוף את הכוונות האמיתיות של הצד ... שמאחורי המשפט הזה. ייתכן שהוא לא רוצה להיות חד משמעי או להיראות כאילו הוא עושה החלטה נחרצת, דבר שיכול לחשוף יותר על מצבו הרגשי והפנימי. שימוש במילים וההבנה של מה שנאמר הבחירה במילים לא רק מעבירה את המידע הישיר, אלא גם מספקת לנו הצצה למחשבותיו ... אומר אני רוצה, הוא בעצם אומר גם הרבה יותר מזה - הוא יכול לשדר רצון ברור, אך גם חוסר החלטיות או רצון חלקי. המילים יכולות לשדר את עוצמת הרצון שלו. כלומר, אם הוא אומר אני רוצה מאוד, המשמעות משתנה. אם הוא אומר אני לא בטוח אם אני רוצה, כאן יש הכחשה או חוסר החלטיות. כל בחירה במילים, לדבריו, אינה מקרית. זהו חלק מהבנת הכוונה האמיתית שמאחורי המשפטים. מה אפשר ללמוד מתוך בחירה במילים ובמשפטים? אליעד מדבר על כך שכאשר ... שלו. כשמישהו אומר אני מעדיף, הוא בעצם אומר שהוא לא בטוח, יש לו ברירה, והוא לא החלטי במאת האחוזים. אם הוא היה אומר אני חייב, היינו מבינים שמדובר בהצהרה הרבה יותר נחרצת. כל מילה כזו מכילה הרבה יותר משמעויות, ואם לומדים לקרוא בין השורות, אפשר ... עשוי לחשוף את מה שהאדם לא אומר ישירות, את הצורך להסתיר משהו או את החשש להיות מוחלט מדי. כיצד שימוש במילים משפיע על הדרך בה אנחנו מבינים את המילים? המילים שמישהו בוחר לא רק שמעבירות לנו מידע ישיר, אלא גם הרבה פעמים משדרות עמדות רגשיות ואישיות יותר ...

... היא המילה אולי. השימוש במילה זו מאפשר להכניס רעיונות חדשים בצורה עדינה יותר, ללא התנגשות חזיתית. כאשר מישהו מציע רעיון או דרישה בצורה החלטית, השימוש באולי יכול להפחית התנגדות ולגרום לאדם השני להיות פתוח יותר. למשל, אם מישהו טוען בתוקף צריך לעשות כך וכך, במקום לענות באופן ... נכון, ניתן לומר: אולי לא חייבים לעשות את זה?. המילה אולי נשמעת פחות מחייבת, ולכן הצד השני אינו מרגיש מותקף או שמבטלים את דעתו באופן מוחלט. למה עדיף להשתמש במילה אולי ולא במילים אחרות? לדברי אליעד, המילה אולי עדיפה על מילים אחרות כמו אמת או אפשרי. המילה אמת מציגה את הדברים באופן מוחלט ומעוררת התנגדות מיידית. המילה אפשרי, אף שהיא טובה, פחות מקובלת בשפה היומיומית ועלולה להישמע רשמית מדי. אולי, לעומת זאת, היא מילה מוכרת ... להישמע פחות מאיימת ומפחיתה את תחושת הכפייה או ההתנגדות. כיצד אפשר להשתמש במילה אולי כדי להחליש את הטענה הנגדית? אם מישהו אומר משפט החלטי כמו זה בוודאות נכון, ניתן להחליש את עמדתו על ידי הכנסת ספק: אולי זה באמת נכון. באופן זה, אף שלא ביטלנו את עמדתו לחלוטין, כבר הצגנו אותה ... את זה כך, מה שמוריד את ההתנגדות הראשונית של הצד השני. מצד שני, כאשר מתייחסים לטענה הנגדית, גם כן משתמשים במילה אולי, כדי להחליש את ההחלטיות שלה. לדוגמה, אם הצד השני אומר חייבים לעשות זאת, אפשר לענות: אולי באמת חייבים לעשות זאת, אבל אולי גם לא. באופן זה מכניסים את הצד השני ... מעבר הדרגתי לרעיון שלנו. שימוש כפול זה במילה אולי גם מחליש טענות נגדיות וגם פותח דלת לרעיונות חדשים בלי התנגדות מיידית. מתי עדיף להיות החלטי ולא להשתמש באולי? אליעד מציין שישנם מקרים שבהם השימוש במילה אולי אינו מתאים, ודווקא נדרשת החלטיות ברורה ומידית. כדוגמה הוא מביא מצב שבו יש גוק בבית. במצב זה אין טעם לומר לגוק אולי תצא מכאן? כי אז הוא עלול לברוח או לקפוץ עליך. במקרה זה, עדיף לפעול מידית בהחלטיות ובלי ספקות. כיצד דוגמת הגוק מדגימה צורך בהחלטיות מיידית? בדוגמה ההומוריסטית של הגוק, אליעד מסביר שכאשר מתמודדים עם איום מיידי (כמו גוק), אסור להתמהמה או להתלבט עם אולי, שכן הפעולה חייבת להיות מהירה וחד - משמעית. במקרים כאלה, התגובה ההחלטית היא הכרחית כדי להימנע מתוצאות שליליות כמו פחד או נפילה בשל הבהלה. איך תשומת לב למילה אולי מסייעת לזהות מניפולציות? אליעד מדגיש כי ... אולי אצליח במשימה מסוימת, ולאט לאט הופך את האולי הזה לחייב. הבנת התהליך הפנימי עוזרת לזהות מתי אנו נוטים להפיל את עצמנו בפח של רעיונות והחלטות לא רצויים. סיכום הטכניקה: איך לשכנע באמצעות אולי? לסיכום, אליעד מסביר: המילה אולי היא כלי עוצמתי לשכנוע, כי היא יוצרת ספק ומקטינה התנגדויות. אפשר להשתמש באולי כדי להציג רעיונות חדשים בלי ליצור התנגדות ישירה, ולהחליש טענות נגדיות. במקרים הדורשים החלטיות מיידית, יש להימנע מהשימוש באולי ולהיות חד - משמעיים. מודעות לשימוש באולי מאפשרת זיהוי מניפולציות שמופעלות עלינו וגם על עצמנו, ומאפשרת ... יותר בקלות עם הרעיון שמציגים לו? תשובה: אליעד מסביר שמילת המפתח היא אולי. הוא אומר שזו מילה שמכניסה תחושה של אפשרות, ולא של קביעה מוחלטת. במקום להציב בפני האדם אמירה נחרצת כמו זה ככה או חייבים ככה, אומרים לו אולי זה ככה, אולי כדאי ככה. ברגע שאומרים אולי, זה נשמע פחות תוקפני ופחות מחייב, ולכן האדם השני פחות נלחץ, יותר פתוח להקשיב, והוא פחות מרגיש שמטילים ספק מוחלט בגישה שלו. למה דווקא אולי ולא אמת או אפשרי? שאלה: האם לא כדאי להשתמש במילים כמו אמת, אפשרי או לדעתי? תשובה: לפי ההסבר, אולי נתפסת כמילת קסם שנשמע קליל יותר, ולא נשמעת מלומדת או מחייבת מדי. אמת עלולה להיתפס כהצהרה מוחלטת שנלחמת מול אמירה אחרת. אפשרי גם היא מילה טובה, אבל היא פחות נפוצה בשיח יומיומי. הרבה אנשים יגיבו ביותר נינוחות למשפט שמתחיל במשהו כמו אולי ... משתמשים באולי. לדוגמה, אפשר לשאול: תגיד לי, אולי לא צריך את זה? במקום לא צריך את זה!. השימוש במילה אולי נשמע כמו שאלה במקום אמירה מוחלטת. כתוצאה מכך, הצד השני לא מתגונן אוטומטית. הוא לא מרגיש שמבטלים אותו או מבטלים את דעתו, אלא פשוט מנסים לראות אפשרות אחרת. בדומה לכך, אפשר ... בטוח שככה וככה, אפשר להשיב לו אולי זה באמת נכון, אבל באותה נשימה כבר הטלנו ספק. אמירת אולי זה נכון מראה ששמים סימן שאלה על הקביעה המוחלטת. זה מחליש במעט את הביטחון המוחלט שלו, כי במקום לקבל את דבריו כוודאות גמורה, משאירים את זה על תקן אפשרות. מה הטכניקה של לדחוף רעיון עם אולי ובמקביל להחליש את הטענה הנגדית עם ... פחות בטוח בדבריו. האדם השני לא נלחץ מרעיון עדין של אולי, ובצורה כזאת המחשבה מתחילה לשוטט בין האפשרויות. מתי לא להשתמש באולי וצריך להיות החלטי? שאלה: האם תמיד אולי הוא הכלי הנכון, או שיש מקרים שבהם צריך פשוט לתת מכה ולסיים עניין? תשובה: לפעמים כדאי לפעול במכה ישירה בלי אולי. לדוגמה, אם יש גוק שמסתובב ואתה חייב לחסל אותו במהירות, אי אפשר להגיד אולי תעוף מפה?. במצבים מסוימים נדרשת החלטיות כדי שהדברים לא יימשכו או יסכנו אותך. איך דוגמת הגוק מדגימה את זה? שאלה: מה קרה עם הדוגמה של הגוק? תשובה: הוסבר בצורה הומוריסטית שאם ... בחיי היומיום? שאלה: במה זה עוזר לנו לשים לב למניפולציות ביום יום? תשובה: ברגע שמודעים לכוח של המילה אולי, מבינים איך אפשר להפוך עמדה מוחלטת לעמדה חלקית, ולהיפך. אנשים רבים משתמשים באסטרטגיה של אולי כדי להכניס את הרעיון שלהם בשקט, ואז פתאום הופכים אותו למוחלט. כך לפעמים הצד השני מרגיש שבתחילה רק העלו לו הצעה, אולי תנסה את זה?, אבל למחרת כבר דורשים ממנו אתה חייב!. אם שמים לב לדינמיקה הזאת, אפשר ... הרעיון הנוכחי שלו. במקביל, כדי להחליש רעיון נוכחי, אפשר לתרגם אותו מהוא נכון בוודאות לאולי הוא נכון. ישנם מצבים שמצריכים דווקא ביטחון והחלטיות ולא אולי כדי שלא ייווצר מצב ארוך או מסוכן. הכי חשוב לשים לב שאנו לא מפילים את עצמנו למלכודות שאנחנו בונים לעצמנו או לאחרים באמצעות ...