החלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאות מהי החלטיות וכיצד היא משפיעה על קבלת החלטות? ההחלטיות נובעת מהיכולת להוציא פעולה או החלטה מתוך המחשבה או הכוונה, ולהפוך אותה למובחנת ומוחלטת. אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין החלטיות להיסוס, ומסביר שכאשר אדם ... דבר אפשרי ומחייב אותו, בעוד שבססנות היא להפוך דבר מחויב לאפשרי. אם יש לך ספקות כל הזמן על כל החלטה, אתה נשאר במצב של היסוס. מהי הססנות ואיך אפשר להתגבר עליה? הססנות היא למעשה כאשר אדם מתמודד עם דילמות ... חוסר רצון לבחור בכיוון אחד באופן מוחלט, מתוך פחד להפסיד משהו טוב או להיתקל בכישלון. לדוגמה, כשאדם עומד בפני החלטה לבחור בין עבודה חדשה לבין שמירה על המצב הנוכחי, הוא עשוי להסס כי הוא לא יודע אם ההחלטה תהיה טובה יותר עבורו. כדי להתמודד עם הססנות, אליעד כהן מציין שיש צורך לצמצם את הדילמות ולהפוך את האפשרויות למוחלטות. כאשר אדם לוקח את הדברים בצורה מוחלטת, הוא מקבל את ההחלטה בצורה הרבה יותר מהירה ובטוחה. הוא מציין גם שלפעמים ההחלטות שאנחנו מקבלים לא תמיד יהיו אופטימליות, אך הן עדיין עשויות להוביל אותנו לפתרון הרצוי, ולא נוכל להימנע לחלוטין מהסיכון שבכך. מה המשמעות של לא להחליט ולמה זה נחשב להחלטה? לעיתים, כשהאדם לא מקבל החלטות וממתין לזמן הנכון, הוא למעשה בוחר לא לפעול. אליעד כהן מציין כי הססנות היא סוג של החלטה בפני עצמה - לא להחליט זהו אקט שמוביל למקום של חוסר פעולה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מלקבל החלטות מתוך פחד, ובכך הם בעצם בוחרים לא להחליט, מה שמוביל אותם להישאר במקום. אחד האיומים המרכזיים של חוסר החלטיות הוא מצב של נתק, בו האדם לא מצליח לקבל החלטות בצורה פעילה, ומחמיץ הזדמנויות. איך ההחלטה משתלבת בחיים האישיים והזוגיים? במסגרת החיים האישיים, במיוחד בזוגיות, הססנות יכולה להתבטא בתהליך קבלת החלטות, כמו למשל האם להישאר בזוגיות מסוימת או להיפרד. במקרה כזה, הססנות נובעת מהפחד מהלא נודע - האם להישאר בזוגיות ... טוב או רע? כל צד מייצג את האפשרות שהוא מאמין בה כטובה יותר, ובסופו של דבר כל בחירה מהווה החלטה שיכולה להוביל לתוצאה שונה. אם אדם לא יודע אם הוא רוצה להישאר או להתפצל, הוא נמצא במצב של חוסר ודאות. ההבנה שמניעה את התהליך היא להבין שמהות ההחלטה היא לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר, אלא להחליט מה אתה רוצה ולהתחייב לכך. החלטה כזאת מבוססת על ההבנה שאין אף מצב שהוא שלם ומושלם, ואנחנו צריכים להפסיק לחפש את האידיאל. האם כל החלטה חייבת להיות מוחלטת? לא כל החלטה חייבת להיות מוחלטת. לעיתים, הדרך להתמודד עם קבלת החלטות היא להבין שאין פתרון מושלם, וללמוד לקבל את התוצאות של ההחלטות שנעשו, גם אם הן לא תמיד היו מדויקות או אידיאליות. אליעד כהן מציין שההבנה שאין החלטה אופטימלית מאפשרת לאדם לקבל את ההחלטות בצורה יותר רגועה, מבלי להיסחף לעולם של ספקות וחוסר החלטיות. כיצד להתמודד עם חששות ולמצוא את ההשלמות הפנימית? החשש שמוביל להססנות פעמים רבות נובע מהפחד להפסיד או לטעות. אולם, אליעד כהן מציין שבסופו של דבר, עלינו להבין שאין חיסרון אמיתי בהחלטה כזו או אחרת, ואם אנחנו מבינים את זה, נוכל לקבל את ההחלטה בצורה רגועה יותר. אם אדם מבין שאין באמת חיסרון בהחלטה שהוא מקבל, הוא יוכל לפעול ממקום של שלמות פנימית, מבלי להיות משוגע ממחשבות של ספקות. מהי ההבדל בין החלטה אמתית להחלטה שקרית? ההחלטה האמיתית היא כאשר אדם מקבל החלטה מתוך מקום של ביטחון פנימי, תוך שהוא מבין שההחלטה היא לא בהכרח האידיאלית או מושלמת, אך היא הדרך להוציא ... את הפתרון המושלם, הוא למעשה מבצע החלטה שקרית, החלטה שגורמת לו להתלבט ולסס, במקום להכריע. האם יש דרך לקבל החלטות בצורה קלה יותר? כיצד נוכל לקבל החלטות בצורה פשוטה ובלי לחשוב כל הזמן על האפשרויות השונות? אליעד כהן מציין כי ככל שהמצב ברור יותר וההחלטות פחות סובייקטיביות, כך יותר קל לקבל החלטה. אם נוכל להסתכל על האפשרויות השונות בצורה אובייקטיבית, נוכל להוריד את הספק ... שעומד לפנינו הוא אפשרות אחת מול אפשרות שנייה, נוכל להפסיק לחשוב על כל הפרטים ולהתמקד בתוצאה הסופית. מה זה חוסר החלטיות? כיצד להתגבר על הססנות? מהם התנאים לאי החלטיות? איך מקבלים החלטה? האם החלטות צריכות להיות מוחלטות?

אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו? למה העולם נגדנו ואיך חוסר החלטיות גורם לשנאה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא שהעולם אינו נגדנו בגלל אנטישמיות, שנאת יהודים או מתוך קנאה, אלא מפני שאנחנו כמדינה וכעם מתנהלים בצורה לא החלטית מבולבלת ודו - פרצופית. לפי אליעד, מדינת ישראל מתנהגת כאילו היא סובלת מהפרעת אישיות קשה - פעם אחת היא מתנהלת כאילו היא מוסרית ועדינה, ופעם אחרת כאילו היא אכזרית ותקיפה. ההתנהלות הזאת, שהיא בעצם חוסר החלטיות עמוק, יוצרת מסרים סותרים שמבלבלים גם את העולם וגם את אזרחי המדינה עצמה. מדוע חוסר החלטיות גרוע יותר מדיקטטורה ברורה? אליעד מסביר זאת באמצעות השוואה למדינות ומשטרים אחרים בעולם. הוא מביא דוגמאות כמו בשאר אל ... ברורה וליצור הרתעה אמיתית, המדינה ממשיכה להעביר מסרים סותרים - פעם תוקפת, ופעם מחבקת את האויב. מה הקשר בין חוסר החלטיות למדיניות הפוליטית של ישראל? אליעד מדגים זאת דרך מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שלטענתו עסוק בעיקר בשמירה על הכיסא שלו. במקום לקבל החלטות ברורות - האם לפעול למלחמה או לשלום - הממשלה לא מחליטה אף פעם, וכאשר היא מחליטה, היא משנה את דעתה שוב ושוב. חוסר ההחלטיות הזה משדר חולשה וגורם לישראל להיראות לא אמינה וחשודה בעיני העולם. הוא נותן דוגמאות לכך שישראל אומרת שזו ההזדמנות האחרונה, אבל אז שוב מאפשרת לאויב להמשיך ולפעול נגדנו ללא תגובה משמעותית. איך חוסר החלטיות משפיע על האדם בחייו האישיים? אליעד מרחיב את הדיון על חוסר החלטיות מעבר לרמה הלאומית, ומסביר שהדבר נכון גם ברמה האישית. אדם שמעביר מסרים סותרים, שאינו ברור אם הוא רוצה להיות ... שיכבדו אותך ויתייחסו אליך כפי שאתה רוצה, אתה חייב להעביר מסרים חד - משמעיים ולא מתנדנדים. מה ההשפעה של חוסר החלטיות על האדם עצמו? הנקודה האחרונה שאליעד מדגיש היא ההשפעה הפנימית של חוסר החלטיות על האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים אבל לא מסוגל להחליט, שמתחיל משהו ומפסיק, שחוזר בו ומחליף דעות ללא הרף, בעצם פוגע בעצמו. ההתלבטויות וחוסר ההחלטה גורמים לו להישאר תקוע במקום, מתוסכל ואומלל. לדעתו של אליעד, הדרך היחידה לשפר את החיים ולהצליח היא לפתח החלטיות, להיות ברור עם עצמך לגבי מה שאתה רוצה ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך באופן חד וברור. מה המסקנה הסופית? המסקנה של אליעד היא שהעולם נגדנו פשוט כי אנחנו נגד עצמנו. המדינה לא החליטה האם היא רוצה להיות חזקה או חלשה, אם היא רוצה מלחמה או שלום, ולכן היא משדרת חולשה וסותרת את עצמה. ברמה האישית, זה אותו הדבר בדיוק - אם אתה רוצה להצליח ולהיות חזק, תהיה החלטי וברור. אל תשדר חולשה ואל תתנדנד בין החלטות, אחרת העולם יתייחס אליך בהתאם לחולשה שאתה משדר. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי הנקודה המרכזית שעולה היא שהעולם נגדנו לא כי הוא אנטישמי, ולא בגלל שאנחנו יהודים או מיוחדים באיזשהו אופן, אלא בגלל שאנחנו עצמנו פועלים בחוסר החלטיות, מבולבלים, דו - פרצופיים ולא מאמינים בדרכנו. כלומר, אם המדינה הייתה בן אדם, היא הייתה סובלת מהפרעת אישיות קשה - לא מחליטה האם היא רוצה להיות טובה ורחמנית או תקיפה וחזקה, ולכן היא משדרת חוסר אמינות ובלבול, שמעורר אנטגוניזם כלפיה. השוואה ... ולכן הן לא מעוררות את אותה התנגדות כמו מדינה שמנסה לשחק אותה מוסרית אבל מתנהגת אחרת. דוגמה להתנהלות הלא החלטית של ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם עזה, ישראל מתנהלת בצורה שמבלבלת גם את עצמה וגם את העולם: מצד אחד ... ומנהלת איתם משא ומתן. ההתנהלות הזאת מעבירה מסרים סותרים, וגורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא יציבה, מפוחדת ובלתי החלטית. חוסר החלטיות הוא הבעיה המרכזית כאשר מנהיג ישראלי אומר הפעם זו ההזדמנות האחרונה, ואז ממשיך לתת הקלות לאויבים, זה משדר מסר ... תקיף. העולם לא מבין את ההתנהלות הזאת ולכן מתנגד לה. השלכה על רמה אישית כמו שהמדינה סובלת מהפרעת אישיות וחוסר החלטיות, כך גם אדם בחייו האישיים. מי שמתנהל בחוסר החלטיות - פעם מרשה שידרכו עליו, פעם מתנגד לזה, פעם נכנע ופעם עומד על שלו - ישדר חולשה ויהפוך לטרף ... סותרים ולא ברור איך הוא רוצה שיתייחסו אליו, הסביבה תנצל זאת נגדו. השלכה פנימית מעבר ליחסים עם אחרים, חוסר ההחלטיות הזה מתבטא גם בתוך האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי, אבל מתלבט, מתקדם ואז חוזר בו, משנה את דעתו ... שהאדם לא שלם עם הבחירות שלו, ולכן נשאר תקוע ומתוסכל. מסקנה העולם נגדנו כי אנחנו נגד עצמנו. ישראל לא החליטה אם היא רוצה להיות אכזרית או מוסרית, אם היא רוצה שלום או מלחמה, אם היא רוצה למגר את הטרור או להכיל אותו. כל עוד המדינה משדרת חוסר החלטיות, העולם ימשיך לראות בה גורם בעייתי ובלתי אמין. כך גם בחיים האישיים - אם אתה רוצה להיות חזק, היה ... רך. אבל אל תהיה באמצע, כי אז אתה משדר מסר של בלבול וחולשה, והעולם יתנגד לך בהתאם. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי פגיעה בחפים מפשע, המלחמה נגד החמאס, המלחמה בטרור, הססנות מול הטרור, איך לנצח את הטרור? למה העולם כולו נגדנו? מוסריות במלחמה, צהל צבא מוסרי, הססנות בצבא, מדיניות פוליטית, ביבי נתניהו, המחיר של ההססנות, המחיר של חוסר ההחלטיות, למוטט את שלטון החמאס, שלום או מלחמה, למה הם נגדנו? גינוי ישראל באום

ביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטה מה האפשרויות לסיום הסכסוך עם הפלסטינים? אליעד כהן מציג שלוש אפשרויות מרכזיות לפתרון הסכסוך בין ישראל לחמאס. האפשרות הראשונה ... המצב שבו נמצאת ישראל כיום מול חמאס. מה המחיר של השלום ומה המחיר של המלחמה? אליעד כהן מדגיש שלכל החלטה יש מחיר. המחיר של השלום הוא ויתור של כל אחד מהצדדים על חלק מהרצונות שלו. למשל, ישראל תצטרך לוותר ... מול חמאס, היא עלולה לספוג אבדות כבדות, אך גם להכריע את הסכסוך באופן חד וברור. מה המחיר של חוסר ההחלטה בין שלום למלחמה? אליעד מסביר שהמחיר הכבד ביותר הוא של חוסר ההחלטה. כאשר לא מחליטים בבירור האם לפנות לשלום או למלחמה, המצב מתדרדר בהדרגה. מדי פעם מתקיימות התקפות קטנות, מדי פעם הסכמי הפסקת אש ... לא ברמה שתאלץ את ישראל לתגובה מוחצת, וכך המאבק ממשיך ללא סוף ברור. מדוע ישראל לא מתייחסת לחמאס כאויב מוחלט? אליעד טוען שישראל אינה מתייחסת לחמאס כאויב מלא וברור. מצד אחד, ישראל מאפשרת לחמאס לקבל חשמל, מים, כסף ומשאבים, ומצד שני, תוקפת אותו מידי פעם בצורה מוגבלת. זאת גישה של חוסר החלטיות, כמו אדם שלא סגור על זהותו, וכך ישראל פועלת מול חמאס בצורה לא ברורה ולא עקבית. איך הדילמה בין ... או לעשות שלום בית, או אדם שמתלבט אם לשמור על דיאטה או לאכול כל מה שבא לו. כשאדם לא מחליט החלטה ברורה הוא משלם מחיר יקר - מחיר החוסר החלטה, מצב תמידי של אי נוחות וחוסר שביעות רצון. האם עדיף להצביע לביבי או לבני גנץ בבחירות, לפי הגישה הביטחונית? ... ביחס לסכסוך עם חמאס. מי שחושב שהמחיר של שלום או מלחמה גבוה מדי ומעדיף את המשך המצב הנוכחי, ללא החלטה אמיתית, עדיף לו להצביע לבנימין נתניהו. לפי אליעד, נתניהו הבטיח פעמים רבות למוטט את חמאס אך בפועל נמנע מכך ובחר בדרך האמצע - לא שלום מלא ולא מלחמה מוחלטת. מצד שני, מי שחושב שיש להכריע - בין אם במלחמה כוללת או בשלום כולל או בשילוב של שניהם - צריך לבחור מנהיג שאינו נתניהו, כיוון שנתניהו ימשיך במדיניות של חוסר החלטה, ובני גנץ או מנהיג אחר עשוי לפעול אחרת ולהכריע את הסכסוך לכיוון ברור יותר. האם המצב הנוכחי של אי - החלטה יכול להימשך לנצח? אליעד כהן מסביר כי מצב הביניים הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. הוא מעריך שבסופו של דבר, יגיע הרגע שבו אחד הצדדים יחליט לפנות לפתרון מלא - או למלחמה ברורה או לשלום ברור. הוא מציין כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא כנראה ... שבה תתרחש מלחמה גדולה או הסכם שלום יציב. בסוף, האנשים ימאסו במצב הקיים ויכריעו לצד אחד ברור. כיצד מקבלים החלטה ברורה בחיים האישיים? אליעד מדגיש שבחיים האישיים, כמו במצב המדיני, יש לקבל החלטה ברורה בין שתי אפשרויות: או לעשות שלום עם בעיה או פחד שמטריד אותך, או להילחם בו בצורה מלאה. כל מצב ביניים יביא לסבל מתמשך. למשל, אם אדם מפחד שלא יאהבו אותו, הוא צריך להחליט - או לקבל את הפחד, או להילחם בו באופן מלא. אם אדם לא מחליט, הוא נשאר תקוע בסבל מתמיד. סיכום המסר של אליעד כהן בנושא קבלת החלטות המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש בהרצאה הוא החשיבות של קבלת החלטה ברורה. בין אם מדובר בסכסוך המדיני עם חמאס ובין אם מדובר בקונפליקטים האישיים של כל אחד ואחת - אי אפשר לחמוק מתוצאות אי ההחלטה. כל אחד צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם את מחיר השלום, מחיר המלחמה, או להמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר - מחיר חוסר ההחלטה. האם עדיף שלום או מלחמה? מה המחיר של חוסר החלטה? למי להצביע בבחירות? איך להחליט נכון? האם ביבי או בני גנץ? כיצד לפתור קונפליקטים? למי להצביע בבחירות? מי מתאים להיות ראש ממשלה? בנימין נתניהו, ...

ביבי הכי רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, גל הטרור, לנצח את הטרור האם ביבי הוא ראש הממשלה הכי טוב ... ויגיע למסקנה הפוכה לחלוטין. כלומר, התשובה לשאלה תלויה בזווית שממנה מסתכלים על הדברים. למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו אין פתרון ברור. הוא מביא דוגמאות רבות: בצוק ... גם שהוא לא מחזיר שטחים וגם שהוא כן מחזיר שטחים, מה שיוצר בלבול וחוסר כיוון ברור. הוא טוען שחוסר ההחלטיות הזאת יוצר מצב של חוסר תקווה וחוסר פתרון, שבו האזרחים אינם יודעים לאן הממשלה לוקחת אותם, וזה המצב הכי ... שיכול להיות. מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה קיצונית (שלום או מלחמה) עלולה לגרום לנזקים גדולים, היכולת ... שזה תלוי בהנחות היסוד של כל אדם. אם האדם מניח שיש פתרון אפשרי (או בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי גרוע שיש, כיוון שהיא משמרת מצב בלתי אפשרי שבו אין פתרון. אבל אם מניחים מראש שאין פתרון אפשרי למציאות הקשה של ישראל, אז חוסר ההחלטיות והתמרון של נתניהו הוא הדבר הכי טוב שיש. הוא נותן דוגמה אישית מהמצב של אדם שנמצא בקונפליקט פנימי ולא מסוגל להחליט מה הוא רוצה מעצמו, וכתוצאה מכך הוא תקוע במקום. אך מצד שני, לפעמים דווקא ההתלבטות הזו היא האפשרות הכי פחות גרועה, כי כל החלטה חד - משמעית יכולה לגרום לנזק גדול יותר. למה כולם נגדנו ואיך זה קשור לחוסר ההחלטיות של הממשלה? לדברי אליעד, אחת הסיבות שהעולם נגד ישראל היא ההססנות וחוסר ההחלטיות. העולם בוחן את ישראל, רואה אותה מתלבטת, וחושב שאם היא מתלבטת כנראה שהיא לא צודקת. הוא נותן דוגמה נוספת: ... כי היה ברור שהיא פועלת מתוך הצדקה מלאה. האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני? אליעד מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב הישראלי הוא של חוסר ברירה תמידית, ולכן נתניהו אולי מתפקד הכי טוב שאפשר ... שמסתכל על הדברים. אם האדם מאמין שיש פתרון אמיתי (או בשלום או במלחמה), נתניהו הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין פתרון אמיתי ושכל בחירה חד - משמעית תוביל לאסון, אז נתניהו הוא הטוב ביותר ... רע? איך לנצח את הטרור בישראל? למה העולם נגד ישראל? שלום או מלחמה, מה עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון אמיתי למצב הביטחוני?

... אינה הגורם הבלעדי. יש מצבים שבהם האדם מתעקש דווקא נגד הסביבה, ורוצה את הדבר אפילו יותר כשהסביבה מתנגדת. כך, ההחלטה הפנימית של האדם היא שקובעת בסופו של דבר האם הוא ייהנה או לא. האם שינויים בהנאה מעידים על חוסר החלטיות או על מנגנון עמוק יותר? אליעד מתייחס לטענה שהשינויים התכופים בתחושת ההנאה עשויים להעיד על חוסר החלטיות. אולם הוא מסביר שזה לא סתם חוסר החלטיות אלא תוצאה של מנגנון פנימי עמוק. דוגמה לכך היא אדם שכמעט עבר תאונה וחווה תחושת שמחה עצומה כי הוא ... להרגיש טוב או רע בלי קשר למצבו החיצוני, וללא קשר ישיר לכמות הכסף שיש ברשותו. למה חשוב להבין מי מחליט על הרצונות שלנו? הנקודה החשובה ביותר שאליעד מדגיש היא השאלה: מי או מה מחליט מה אנחנו רוצים? אליעד מסביר שההנאה והסבל קשורים ישירות למה שהאדם רוצה או לא רוצה. אם האדם רוצה משהו ... הוא יחווה הנאה כאשר ישיג אותו. אם הוא אינו רוצה אותו - הוא יחווה סבל. השאלה החשובה היא מי מחליט ברגע נתון מה האדם ירצה. דוגמה לכך היא מצב של אנשים חסרי בית (הומלסים) שלפעמים ממש רוצים את צורת החיים הזו ואף מתנגדים להצעות לשפר את מצבם, בעוד שאחרים חוששים מאוד מלהגיע למצב כזה. הפער העצום בתחושות נובע מהחלטה פנימית ולא מהמציאות החיצונית עצמה. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שההנאה אינה תלויה רק בצורות החיצוניות של המציאות אלא בתהליך ... לרצון הפנימי איך ליהנות יותר? ניהול תחושות ורגשות בחיי היומיום האם הסביבה משפיעה על ההנאה? תהליך תת הכרתי בקבלת החלטות מהי השאלה הבסיסית לגבי ההנאה? שאלה: מדוע יש דברים שגורמים לאדם ליהנות, למשל כאשר הוא משיג או קונה דבר ... בעצם מתרחשת החוויה האמיתית של השמחה. האם עצם השגת הדבר הוא מקור ההנאה? שאלה: מדוע לא ניתן להסיק באופן מוחלט שדווקא עצם השגת הדבר הוא זה שמקנה לנו את ההנאה? תשובה: לפי ההתבוננות, אם אכן עצם הדבר עצמו היה ... שבה אחד מתלהב ממשהו ואחר אדיש או סובל ממנו, יכולה להוכיח שהצורה החיצונית אינה המקור הבלעדי להנאה? תשובה: כן, בהחלט. קח לדוגמה בן אדם שקונה רכב חדש והוא שמח מאוד בהתחלה, בעוד אדם אחר רואה את אותו רכב ולא ... לבדה היא הגורם המכריע. עדיין קיים תהליך פנימי ותת הכרתי שנראה שהוא שבאמת קובע את חוויית ההנאה. האם מדובר בחוסר החלטיות או מנגנון פנימי משתנה? שאלה: האם ההנאות המתחלפות הן סימן לחוסר החלטיות, או שמא מדובר במנגנון עמוק יותר שמתפעל את הרצונות? תשובה: אפשר לקרוא לכך חוסר החלטיות, אבל בפועל זו דוגמה לכך שקיים מנגנון פנימי שיכול פתאום לגרום לאדם לרצות דבר מסוים או לא לרצות אותו ... אם יהיה לאדם כסף או לא, כי בכל מקרה ימיו יעברו באותו אופן מבחינת תחושתו הפנימית. יש מנגנון פנימי שמחליט אם להיות מאושר או עצוב, וזה לא נקבע ישירות מכמה כסף יש לך או אין לך. האדם יכול לחיות בהרגשה טובה גם ללא שום דבר חיצוני, או לחיות בתחושת ריקנות למרות שיש לו הכל. מדוע חשוב להבין מי מחליט מה אנחנו רוצים? שאלה: אם ברור שההנאה תלויה ברצון, והשאלה מי מחליט איזה רצון יהיה לנו בכל רגע, היא שאלה חשובה - למה היא כל כך מהותית? תשובה: ברגע שמבינים שההנאה ... בין הרצון החיצוני לרצון הפנימי ניהול תחושות ורגשות בחיי היומיום השפעת הסביבה על ההנאה האישית תהליך תת הכרתי בקבלת החלטות יש דברים שגורמים לך ליהנות פשוט יש דברים שאתה עושה שגורמים לך ליהנות אתה משיג גורמים לך ליהנות, עכשיו ... אם זה לא עניין אותך איך פתאום זה כן עניין אותך אלא מה אולי יש משהו אחר בכלל שהוא מחליט לך מה תעשה כאילו הוא מחליט לך ממה תהנה וממה לא תהנה זה בכלל לא קשור לצורות החיצוניות. מה אתה מבין? ש: הייתה לי שאלה ... מצבים. ש: ממבט ראשון אני אוהב את זה ואחר כך. אליעד: אבל איך זה יכול להיות מה אתה לא החלטי תחליט אם אתה אוהב את זה תישאר אם זה אם לא למה אתה זורק את זה, עכשיו אולי נגיד שזאת ... רוצה משהו ייחודי כזה אז זה לא בגלל הסביבה. ש: אבל כל ההנאות הרגעיות האלה זה אומר בעצם שיש חוסר החלטיות מוחלט בעצם כי בן אדם לא מסתפק במשהו אחד. אליעד: אפילו החיים לכשעצמם בן אדם נגיד כמעט עשה תאונה וניצל ... כך או בין כך יבלה את ימיו בשווה אתה בכל מקרה תרגיש אותו דבר כאילו יש בתוכך מנגנון שהוא מחליט לך מתי להיות מאושר ומתי להיות שמח וזה לא קשור ספציפית למה שיש לך או למה שאין לך. עכשיו ... אם אתה רוצה אותו זה טוב לך ואם אתה לא רוצה אותו זה רע לך. עכשיו השאלה הנשאלת ומי מחליט מה אתה רוצה מי מחליט לך אם תרצה או לא תרצה אבל זה כבר עניין אחר בכל מקרה מה שהוא ניסה לומר, הוא ניסה ... הנוסף שבאותו רגע הוא רוצה את זה. אליעד: לדוגמה לצורך העניין כן עכשיו השאלה היא אם זה בסוף מי מחליט לך אם אתה רוצה או לא רוצה, נגיד לדוגמה יכולים לזרוק בן אדם לרחוב והוא יגיד לא, אני רוצה ... עכשיו בחדר מדרגות תעלה תיכנס עזוב זה מסובך מדי יש לו את החיים שלו אל תפריע לו עכשיו מי מחליט, יש אנשים שמתים מפחד להגיע למצב כזה עכשיו מי מחליט בסוף אם תרצה את זה או לא תרצה את זה זאת השאלה שמעניינת אותנו. ש: כן אז כאילו יש ...

... במילה זו מאפשר להכניס רעיונות חדשים בצורה עדינה יותר, ללא התנגשות חזיתית. כאשר מישהו מציע רעיון או דרישה בצורה החלטית, השימוש באולי יכול להפחית התנגדות ולגרום לאדם השני להיות פתוח יותר. למשל, אם מישהו טוען בתוקף צריך לעשות כך ... לעשות את זה?. המילה אולי נשמעת פחות מחייבת, ולכן הצד השני אינו מרגיש מותקף או שמבטלים את דעתו באופן מוחלט. למה עדיף להשתמש במילה אולי ולא במילים אחרות? לדברי אליעד, המילה אולי עדיפה על מילים אחרות כמו אמת או אפשרי. המילה אמת מציגה את הדברים באופן מוחלט ומעוררת התנגדות מיידית. המילה אפשרי, אף שהיא טובה, פחות מקובלת בשפה היומיומית ועלולה להישמע רשמית מדי. אולי, לעומת זאת, ... את תחושת הכפייה או ההתנגדות. כיצד אפשר להשתמש במילה אולי כדי להחליש את הטענה הנגדית? אם מישהו אומר משפט החלטי כמו זה בוודאות נכון, ניתן להחליש את עמדתו על ידי הכנסת ספק: אולי זה באמת נכון. באופן זה, אף ... ההתנגדות הראשונית של הצד השני. מצד שני, כאשר מתייחסים לטענה הנגדית, גם כן משתמשים במילה אולי, כדי להחליש את ההחלטיות שלה. לדוגמה, אם הצד השני אומר חייבים לעשות זאת, אפשר לענות: אולי באמת חייבים לעשות זאת, אבל אולי גם ... כפול זה במילה אולי גם מחליש טענות נגדיות וגם פותח דלת לרעיונות חדשים בלי התנגדות מיידית. מתי עדיף להיות החלטי ולא להשתמש באולי? אליעד מציין שישנם מקרים שבהם השימוש במילה אולי אינו מתאים, ודווקא נדרשת החלטיות ברורה ומידית. כדוגמה הוא מביא מצב שבו יש גוק בבית. במצב זה אין טעם לומר לגוק אולי תצא מכאן? כי אז הוא עלול לברוח או לקפוץ עליך. במקרה זה, עדיף לפעול מידית בהחלטיות ובלי ספקות. כיצד דוגמת הגוק מדגימה צורך בהחלטיות מיידית? בדוגמה ההומוריסטית של הגוק, אליעד מסביר שכאשר מתמודדים עם איום מיידי (כמו גוק), אסור להתמהמה או להתלבט עם אולי, שכן הפעולה חייבת להיות מהירה וחד - משמעית. במקרים כאלה, התגובה ההחלטית היא הכרחית כדי להימנע מתוצאות שליליות כמו פחד או נפילה בשל הבהלה. איך תשומת לב למילה אולי מסייעת לזהות ... הופך את האולי הזה לחייב. הבנת התהליך הפנימי עוזרת לזהות מתי אנו נוטים להפיל את עצמנו בפח של רעיונות והחלטות לא רצויים. סיכום הטכניקה: איך לשכנע באמצעות אולי? לסיכום, אליעד מסביר: המילה אולי היא כלי עוצמתי לשכנוע, כי היא ... ספק ומקטינה התנגדויות. אפשר להשתמש באולי כדי להציג רעיונות חדשים בלי ליצור התנגדות ישירה, ולהחליש טענות נגדיות. במקרים הדורשים החלטיות מיידית, יש להימנע מהשימוש באולי ולהיות חד - משמעיים. מודעות לשימוש באולי מאפשרת זיהוי מניפולציות שמופעלות עלינו וגם על ... לו? תשובה: אליעד מסביר שמילת המפתח היא אולי. הוא אומר שזו מילה שמכניסה תחושה של אפשרות, ולא של קביעה מוחלטת. במקום להציב בפני האדם אמירה נחרצת כמו זה ככה או חייבים ככה, אומרים לו אולי זה ככה, אולי כדאי ... זה נשמע פחות תוקפני ופחות מחייב, ולכן האדם השני פחות נלחץ, יותר פתוח להקשיב, והוא פחות מרגיש שמטילים ספק מוחלט בגישה שלו. למה דווקא אולי ולא אמת או אפשרי? שאלה: האם לא כדאי להשתמש במילים כמו אמת, אפשרי או ... לפי ההסבר, אולי נתפסת כמילת קסם שנשמע קליל יותר, ולא נשמעת מלומדת או מחייבת מדי. אמת עלולה להיתפס כהצהרה מוחלטת שנלחמת מול אמירה אחרת. אפשרי גם היא מילה טובה, אבל היא פחות נפוצה בשיח יומיומי. הרבה אנשים יגיבו ביותר ... לי, אולי לא צריך את זה? במקום לא צריך את זה!. השימוש במילה אולי נשמע כמו שאלה במקום אמירה מוחלטת. כתוצאה מכך, הצד השני לא מתגונן אוטומטית. הוא לא מרגיש שמבטלים אותו או מבטלים את דעתו, אלא פשוט מנסים ... זה באמת נכון, אבל באותה נשימה כבר הטלנו ספק. אמירת אולי זה נכון מראה ששמים סימן שאלה על הקביעה המוחלטת. זה מחליש במעט את הביטחון המוחלט שלו, כי במקום לקבל את דבריו כוודאות גמורה, משאירים את זה על תקן אפשרות. מה הטכניקה של לדחוף רעיון ... לא נלחץ מרעיון עדין של אולי, ובצורה כזאת המחשבה מתחילה לשוטט בין האפשרויות. מתי לא להשתמש באולי וצריך להיות החלטי? שאלה: האם תמיד אולי הוא הכלי הנכון, או שיש מקרים שבהם צריך פשוט לתת מכה ולסיים עניין? תשובה: לפעמים ... לדוגמה, אם יש גוק שמסתובב ואתה חייב לחסל אותו במהירות, אי אפשר להגיד אולי תעוף מפה?. במצבים מסוימים נדרשת החלטיות כדי שהדברים לא יימשכו או יסכנו אותך. איך דוגמת הגוק מדגימה את זה? שאלה: מה קרה עם הדוגמה של ... עוזר לנו לשים לב למניפולציות ביום יום? תשובה: ברגע שמודעים לכוח של המילה אולי, מבינים איך אפשר להפוך עמדה מוחלטת לעמדה חלקית, ולהיפך. אנשים רבים משתמשים באסטרטגיה של אולי כדי להכניס את הרעיון שלהם בשקט, ואז פתאום הופכים אותו למוחלט. כך לפעמים הצד השני מרגיש שבתחילה רק העלו לו הצעה, אולי תנסה את זה?, אבל למחרת כבר דורשים ממנו ... במקביל, כדי להחליש רעיון נוכחי, אפשר לתרגם אותו מהוא נכון בוודאות לאולי הוא נכון. ישנם מצבים שמצריכים דווקא ביטחון והחלטיות ולא אולי כדי שלא ייווצר מצב ארוך או מסוכן. הכי חשוב לשים לב שאנו לא מפילים את עצמנו למלכודות ...

... הבחירה בה ומידת העוצמה שלה, אומרת הרבה על הכוונות האמיתיות שמאחורי המשפט. הוא מציין שבחירה במילים יכולה לשדר גם חוסר החלטיות, כמו במקרה של משפטים לא ברורים כמו אני לא בטוח. כיצד ניתוח המילים משפיע על משא ומתן? אליעד מציין ... משהו מעבר למשמעות הפשטנית של המשפט. כאשר אדם אומר אני מעדיף, הוא בעצם אומר שהוא לא בטוח ושהוא לא החלטי במאת האחוזים. מצד שני, אם הוא אומר אני חייב, זהו ביטוי הרבה יותר נחרץ וחד משמעי. כל מילה כזו, ... עמוק על המחשבות והמניעים שמאחורי המשפט הזה. ייתכן שהוא לא רוצה להיות חד משמעי או להיראות כאילו הוא עושה החלטה נחרצת, דבר שיכול לחשוף יותר על מצבו הרגשי והפנימי. שימוש במילים וההבנה של מה שנאמר הבחירה במילים לא רק ... אדם אומר אני רוצה, הוא בעצם אומר גם הרבה יותר מזה - הוא יכול לשדר רצון ברור, אך גם חוסר החלטיות או רצון חלקי. המילים יכולות לשדר את עוצמת הרצון שלו. כלומר, אם הוא אומר אני רוצה מאוד, המשמעות משתנה. אם הוא אומר אני לא בטוח אם אני רוצה, כאן יש הכחשה או חוסר החלטיות. כל בחירה במילים, לדבריו, אינה מקרית. זהו חלק מהבנת הכוונה האמיתית שמאחורי המשפטים. מה אפשר ללמוד מתוך בחירה במילים ... ניתוח בחירות המילים שלו. כשמישהו אומר אני מעדיף, הוא בעצם אומר שהוא לא בטוח, יש לו ברירה, והוא לא החלטי במאת האחוזים. אם הוא היה אומר אני חייב, היינו מבינים שמדובר בהצהרה הרבה יותר נחרצת. כל מילה כזו מכילה ... כל מילה כזו עשוי לחשוף את מה שהאדם לא אומר ישירות, את הצורך להסתיר משהו או את החשש להיות מוחלט מדי. כיצד שימוש במילים משפיע על הדרך בה אנחנו מבינים את המילים? המילים שמישהו בוחר לא רק שמעבירות לנו ...

קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות? איך אפשר לקבל החלטות בצורה טובה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד מציע טכניקות שונות לקבלת החלטות ומדבר על כיצד ניתן להבין מה באמת חשוב לנו בחיים. המטרה היא לדעת לקבל החלטות שמבוססות על הערכים האישיים שלנו, ולא להימנע מההחלטות בשל פחד או ספק. אליעד מציע את טכניקת ההחלטה מחר. כשאתה מתלבט בין שתי אופציות, שאל את עצמך מה היית עושה אם היית יודע שמחר תמות. השאלה הזו ... אם הייתי מת מחר? עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב. כשיש לנו את המודעות שהחיים מוגבלים, אנחנו מתחילים לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי פחד או דאגות עתידיות. הוא מביא דוגמה עם אוכל, כאשר ... חושבים על העתיד הרחוק, עלול להיות שנחפף את מה שאנחנו רוצים כרגע לטובת משהו שנראה טוב יותר בעתיד. איך ההחלטות שלנו מושפעות ממה שאנחנו רוצים עכשיו לעומת מה שאנחנו רוצים בעתיד? אליעד מבהיר שההחלטות שלנו לא תמיד נובעות מהמהות של מה טוב לי עכשיו, אלא הרבה פעמים אנחנו שוקלים מה טוב לנו בעתיד. ... נמצא בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין שני דברים, כמו האם לבוא למפגש או לא, השאלה שיכולה לעזור לו להחליט היא: אם הייתי מת מחר, מה הייתי בוחר לעשות עכשיו? מה הסיבה שאנחנו לא מקבלים החלטות בקלות? הספק שמוביל אותנו לדחיית ההחלטות נובע לעיתים מהפחד מההשלכות של ההחלטה. מה שצריך להנחות אותנו זה להבין מה חשוב לנו עכשיו, ולעיתים אנחנו צריכים לזכור כי בסופו של יום, כל החלטה צריכה להתמקד באיזה טוב זה עושה לנו, או מה אנחנו מאמינים שהוא נכון עבורנו, ולא להתבלבל עם חישובים לגבי מה יהיה בעתיד. כיצד פחדים משפיעים על ההחלטות שלנו? הפחד הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותנו בקבלת החלטות. לדוגמה, אליעד מדבר על סוגי פחדים שונים: פחדים גשמיים כמו פחד ממחסור בכסף או פחד ממצב גופני, ופחדים רוחניים ... שברגע שאנחנו לא מפחדים מההשלכות, אנחנו יכולים לפעול בצורה חופשית יותר. כלומר, אם אדם לא פוחד ממוות, הוא יכול להחליט באופן חופשי יותר ולהתמקד בעשייה שמביאה לו את הסיפוק האמיתי, בלי לחשוש מההשלכות של כל החלטה. איך מחשבות על מוות יכולות להשפיע על החיים שלנו? ההבנה שהחיים קצרים יכולה לשמש ככוח שמניע אותנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו. במילים אחרות, המודעות לכך שאולי מחר אנחנו לא ניהיה כאן, גורמת לנו לראות את הדברים בצורה יותר ברורה ופשוטה. כאשר אנחנו מבינים את משמעות המוות, אנחנו עשויים להפסיק לדחות את ההחלטות החשובות ולחיות את הרגע הזה. איך ניתן להתמודד עם חוסר החלטיות? אם אדם מוצא את עצמו מתלבט זמן רב, הדרך להתמודד עם חוסר החלטיות היא להסתכל על החיים דרך פרספקטיבה של זמן מוגבל. האם אותו אדם היה מת מחר, מה הוא היה רוצה ... לכך היא אדם שמתלבט האם לקחת הלוואה או לא. אם הוא היה יודע שהוא ימות מחר, אולי הוא היה מחליט להוציא את הכסף על משהו שיביא לו הנאה מיידית. זהו דוגמה כיצד פחדים ודאגות לעתיד משפיעים על ההחלטות שלנו ומובילים אותנו לדחיינות. איך נוכל לדעת אם החלטה היא נכונה? כשהגענו לצומת דרכים, וההחלטה היא קשה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה באמת חשוב לנו. מה אנחנו מעדיפים עכשיו על פני מחר? האם ... אליה יותר ממה שאנחנו מפחדים ממנו? אליעד מציין שכשיש ספק, זה סימן שצריך לבחור בטכניקות שמסייעות לנו לקבל את ההחלטה, כמו תכנון מה לעשות אם היינו מתים מחר. איך לקבל החלטות? איך מקבלים החלטה? לחיות את הרגע האחרון של החיים? קבלת החלטות בצורה נכונה? הפחד שמונע מקבלת החלטה? האם חשוב לחשוב על העתיד בקבלת החלטה?

... להתמודד עם אובססיה טורדנית כפייתית? איך לנצח את מצח הנחש? מהו מצח הרצון? איך לנצח את הטרור? המלחמה בחמאס חוסר החלטיות איך להתמודד עם חרדות? למה אנשים לא מצליחים להיפטר מחרדות, מחשבות טורדניות והפרעות נפשיות? יש אנשים שסובלים מחרדות, לחצים, ... בדרכי שלום, אי אפשר להתדיין, לעשות הפסקות אש, להעביר תקציבים, לתת הקלות. הדרך היחידה לנצח טרור היא באמצעות כוח מוחלט, בלי רחמים. אם הטרור פוגע באזרחים, צריך להשמיד אותו בכל דרך אפשרית, בלי להתחשב בשום דבר אחר. איך זה ... להתמודד עם אובססיה טורדנית כפייתית? איך לנצח את מצח הנחש? מהו מצח הרצון? איך לנצח את הטרור? המלחמה בחמאס, חוסר החלטיות, הססנות, אוייב או אוהב, למה ביבי נתניהו ראש הממשלה? סודות השכנוע של ביבי, פחד לא הגיוני, לשגע את המשוגע, ...

... במציאות סביב הדבר הזה ישפיעו עליו יותר. כיצד היחס למציאות משפיע על היציבות הרגשית? הדרך להשיג יציבות רגשית היא להחליט כיצד להתייחס למציאות באופן ברור ויציב. אדם יכול לבחור האם הוא תמיד רוצה להצליח, תמיד להפסיד, או תמיד להתלונן. אפילו החלטה מודעת לחיות בדיכאון היא יציבה יותר מאשר להיות במצב של התלבטות מתמדת וחוסר ודאות. אליעד מדגיש כי הבעיה נוצרת כאשר אדם מתלבט בין מצבים שונים ולא מצליח להגיע להחלטה ברורה. ככל שאדם יגבש עמדה ברורה ויציבה לגבי המציאות, כך הוא יחוש פחות תנודות במצב רוחו. למה חשוב להבין ... האם יש לו שליטה על רגשותיו, ומה גורם לו להרגיש טוב או רע. רק כאשר האדם מגיע להבנה ברורה ומוחלטת של המציאות, ללא זיגזוגים וספקות, הוא מגיע ליציבות רגשית מוחלטת. לדוגמה, אדם שמתמודד עם מציאות מסוימת וחש שהיא רעה, חייב להבין לעומק מדוע הוא תופס אותה כרעה. מנגד, אם ... במצב של התלבטות מתמדת בין רצונות שונים, יחווה תמיד זיגזוג רגשי. הוא מציע לבחור בכיוון ברור ולא לזגזג: או להחליט שלא רוצים להבין את המציאות כלל, או להחליט שרוצים להבין עד הסוף, או פשוט לקבל את המציאות כמו שהיא ללא כל תלות בהבנה. מה שחשוב הוא לא להישאר במצב ביניים, שבו האדם פעם רוצה להבין ופעם לא. ההתלבטות היא הגורם המרכזי לתנודות הרגשיות. כאשר אדם מגיע להחלטה ברורה - לטוב או לרע - הוא מגיע ליציבות רגשית. למשל, אם האדם מחליט שהוא רוצה להבין את הסיבות למה דברים קורים, עליו להתמיד בזה עד הסוף. אם הוא מחליט שזה לא מעניין אותו - עליו לוותר לגמרי על הרצון להבין, ורק אז יגיע לשלווה. כיצד הגעה להבנה יציבה של המציאות תיצור שקט נפשי? ברגע שהאדם מגיע להבנה יציבה ומוחלטת של המציאות, הוא מפסיק לחוות זיגזוגים בין מצבי רוח שונים. הוא כבר לא מתלבט אם העולם טוב או רע, ... וזה נותן לו שקט נפשי ויציבות רגשית עמוקה. אליעד מדגיש שהגעה לשלווה פנימית ויציבות רגשית אינה בהכרח קשורה לאושר מוחלט, אלא להבנה יציבה ומוחלטת של המציאות. מי שמצליח להגיע להחלטה כזו כבר לא מתייסר בתנודות של מצב רוח, כי כל מה שקורה לו נתפס אצלו בצורה יציבה וברורה. כיצד להיות אמיתי עם עצמך מוביל ליציבות? אליעד כהן מסביר כי להיות אמיתי עם עצמך פירושו להבין באופן מוחלט מה אתה באמת רוצה. אם אדם מחליט משהו, עליו ללכת איתו עד הסוף ולהפסיק את הזיגזוג. אם מחליטים להיות מאושרים, חייבים להבין בדיוק מה יגרום לאושר ולהשיג אותו. אם מחליטים לוותר על האושר, יש לקבל זאת באופן מלא. ברגע שאדם אמיתי עם עצמו לגבי מה הוא באמת רוצה, הוא ... רגשית. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהמפתח ליציבות רגשית הוא יציבות תפיסתית: לתפוס את המציאות בצורה ברורה ויציבה, ולדבוק בהחלטות שלך באופן מוחלט. על ידי כך, האדם חווה רוגע פנימי עמוק, והוא הופך לשלם עם עצמו ועם המציאות שסביבו. איך לשלוט במצבי ... המצב הרגשי של האדם מושפע יותר מהשינויים בו. איך ניתן להגיע ליציבות רגשית? על מנת להגיע ליציבות רגשית, יש להחליט כיצד להתייחס למציאות. האדם צריך לגבש עמדה ברורה: האם הוא רוצה להצליח תמיד? האם הוא רוצה להפסיד תמיד? האם הוא רוצה להתלונן על מצבו? מהם הדברים שהוא מוכן לקבל ומהם אלו שהוא רוצה לשנות? אפילו אם אדם מחליט שהוא רוצה להיות בדיכאון, זו החלטה מודעת שנותנת לו יציבות מסוימת. הבעיה נוצרת כאשר הוא מתלבט - רוצה להבין אך לא מצליח, רוצה להיות מאושר ... לי שליטה על הרגשות שלי או שמישהו אחר בוחר בשבילי מה להרגיש? ברגע שהאדם מבין את המציאות בצורה יציבה ומוחלטת, הוא מפסיק לזגזג בין רגשות סותרים, מה שמוביל ליציבות רגשית. איך להפסיק את הזיגזוג הרגשי? האדם צריך להפסיק לעבור ... ולא נעצר באמצע. או שהוא מקבל את המציאות כמו שהיא ללא תלות בהבנה שלו. היציבות הרגשית מושגת כאשר האדם מחליט לא לזגזג יותר, והוא הולך עד הסוף עם האמת שלו. כאשר הוא מגיע להבנה יציבה של המציאות, הוא מפסיק ... האדם יגיע ליציבות רגשית כאשר יפסיק להתלבט בין רצונות סותרים ויבין את המציאות לעומק. רק על ידי חקירה מעמיקה, החלטיות והבנה יציבה, יוכל האדם להרגיש רגוע, מאוזן ושלם עם עצמו. איך לשלוט במצבי הרוח? מה גורם לאדם להיות לא ... חשוב יותר כך המצב רוח משתנה בהתאם לשינויים שחלו בעניין הנתפס כחשוב. חשוב להתייחס למציאות בצורה יציבה. על האדם להחליט ולנקוט עמדה, או שאני תמיד רוצה להצליח, או שאני תמיד רוצה להפסיד, או שאני רוצה להתלונן, מהם הדברים שאני ...