נושא של טיפול בטראומות והרגלי חשיבה, באמצעות ניתוח רגשי של פחדים לא הגיוניים.
בן אדם הוא לא רובוט וגם אם הוא רובוט הוא לא הרובוט הכי חכם שיש. דהיינו, האדם לא באמת יכול בבת אחת, במהירות, או אפילו בתהליך מתמשך, לזהות ולגלות את כל ההתניות שיש בתת המודע שלו. האדם לא באמת יכול במהירות ואפילו לפעמים גם לא לאט, להבין את עצמו במאה אחוז.
אם לדוגמה יש לאדם טראומה מהעבר, שיצרה הרגל מחשבתי שגוי, האדם לא יכול בבת אחת להבין ולדעת, למה באמת הוא מפחד וממה באמת הוא חושש.
וגם אם כן, גם אם האדם יודע ומבין את כל הסיבות שבגללן הוא חושש, עדיין האדם פועל גם מתוך הרגל. וזה משהו שלוקח זמן לשנות אותו וזה לא בבת אחת. וככל שהאדם יותר רגיל לפעול מתוך הרגל, ככה יהיה לו יותר קשה לצאת מהטראומה ומההרגלי חשיבה שלו.
הפתרון המוצע, הוא, להתרגל לשאול שאלות, לנסות לא לפעול מתוך הרגל, לא להאמין לרגשות, אלא לנסות להבין את השורש שלהם. ללמוד לשאול שאלות, את המוח שלך, את עצמך. למה אני מפחד, ממה בדיוק אני חושש, מה בדיוק מפריע לי. השאלות האלו, הן נשק, נגד המוח שמפחיד את האדם. באמצעותן ניתן לשלוט בפחד.
לדוגמה: אדם שמפחד מסיטואציה שמישהו מרים עליו את הקול, אפילו בשיחת טלפון, כי הוא חושב שאולי יפגעו בו פיזית.
ננסה לשאול: האם אתה מדמיין שהאדם השני הולך לתקוף אותך, או שאתה רק נזכר במישהו אחר שתקף אותך? האם אתה חש כרגע סכנה, או רק נזכר באירוע אחר מהעבר?
האם אתה חושש גם אם תשמע מישהו אחר שצועק על מישהו אחר, בלי קשר אליך? לדוגמה, שכנים שצועקים "גול" במשחק כדורגל?
האם אתה חושש גם אם מישהו ירים את הקול עליך, לדוגמה יגיד לך שהוא "לא שומע אותך", גם בלי קשר לתוכן השיחה. לדוגמה, אתה רוצה לומר לו משהו טוב, והוא מרים את הקול ואומר לך שהוא לא שומע אותך. האם גם אז תילחץ מעצם הרמת הקול, גם בלי קשר לתוכן השיחה?
האם אתה מפחד מרעשים אחרים, או רק מהרמות קול?
האם אתה חש סכנה מיידית או רק זיכרון רע ממשהו אחר? האם יש לך התניה שאומרת, צעקות = אלימות? מה בדיוק הפקודה?
תוך כדי חקירה, האדם מגלה שגם בצבא, הוא חשש כאשר הוא שמע את המפקדים צועקים על החיילים. שם הצעקה, הייתה באמת גם מתוך מטרה להפחיד.
כמו כן האדם מגלה שהוא חושש באופן מוגזם מאלימות, גם בלי קשר לצעקות קולניות.
לדוגמה, מישהו לוחץ לו את היד, או שמישהו ברחוב נכנס לטריטוריה שלו, הוא חש פחד וסכנה, מפחד להיות מותקף פיזית.
אז נמשיך לחקור, אולי יש כאן שורש אחר. אולי אין במוח התניה שגויה שצעקות = אלימות, אבל כן יש התניה שגויה, שפגיעה פיזית = סוף העולם. ניתוח של סיכוי סיכון.
אולי יתכן, שהחשש של אותו אדם, מצעקות של מישהו אחר, לא נובע בגלל טעות בניתוח של הסיכוי להיפגע פיזית, ואפילו גם לא בגלל זיכרון של פגיעה פיזית, אלא אולי הוא נובע מחישוב שגוי של הסיכון בלהיפגע פיזית. בו בחישוב שגוי של הסיכוי להיפגע פיזית, ברמת פגיעה שלא ניתן להכיל אותה.
לכן, צריכים לחקור, נניח שכן תיפגע פיזית, מה לדעתך עלול לקרות, ואם זה יקרה, אז מה? מה האמת מאחורי הפחד?
ושוב, כל השאלות האלו, עוזרות כמו נשק, לעשות רציונליזציה של הרגשות, כדי לשלוט ברגשות מפחידים מוגזמים.
בן אדם הוא לא רובוט וגם אם הוא רובוט הוא לא הרובוט הכי חכם שיש. דהיינו, האדם לא באמת יכול בבת אחת, במהירות, או אפילו בתהליך מתמשך, לזהות ולגלות את כל ההתניות שיש בתת המודע שלו. האדם לא באמת יכול במהירות ואפילו לפעמים גם לא לאט, להבין את עצמו במאה אחוז.
אם לדוגמה יש לאדם טראומה מהעבר, שיצרה הרגל מחשבתי שגוי, האדם לא יכול בבת אחת להבין ולדעת, למה באמת הוא מפחד וממה באמת הוא חושש.
וגם אם כן, גם אם האדם יודע ומבין את כל הסיבות שבגללן הוא חושש, עדיין האדם פועל גם מתוך הרגל. וזה משהו שלוקח זמן לשנות אותו וזה לא בבת אחת. וככל שהאדם יותר רגיל לפעול מתוך הרגל, ככה יהיה לו יותר קשה לצאת מהטראומה ומההרגלי חשיבה שלו.
הפתרון המוצע, הוא, להתרגל לשאול שאלות, לנסות לא לפעול מתוך הרגל, לא להאמין לרגשות, אלא לנסות להבין את השורש שלהם. ללמוד לשאול שאלות, את המוח שלך, את עצמך. למה אני מפחד, ממה בדיוק אני חושש, מה בדיוק מפריע לי. השאלות האלו, הן נשק, נגד המוח שמפחיד את האדם. באמצעותן ניתן לשלוט בפחד.
לדוגמה: אדם שמפחד מסיטואציה שמישהו מרים עליו את הקול, אפילו בשיחת טלפון, כי הוא חושב שאולי יפגעו בו פיזית.
ננסה לשאול: האם אתה מדמיין שהאדם השני הולך לתקוף אותך, או שאתה רק נזכר במישהו אחר שתקף אותך? האם אתה חש כרגע סכנה, או רק נזכר באירוע אחר מהעבר?
האם אתה חושש גם אם תשמע מישהו אחר שצועק על מישהו אחר, בלי קשר אליך? לדוגמה, שכנים שצועקים "גול" במשחק כדורגל?
האם אתה חושש גם אם מישהו ירים את הקול עליך, לדוגמה יגיד לך שהוא "לא שומע אותך", גם בלי קשר לתוכן השיחה. לדוגמה, אתה רוצה לומר לו משהו טוב, והוא מרים את הקול ואומר לך שהוא לא שומע אותך. האם גם אז תילחץ מעצם הרמת הקול, גם בלי קשר לתוכן השיחה?
האם אתה מפחד מרעשים אחרים, או רק מהרמות קול?
האם אתה חש סכנה מיידית או רק זיכרון רע ממשהו אחר? האם יש לך התניה שאומרת, צעקות = אלימות? מה בדיוק הפקודה?
תוך כדי חקירה, האדם מגלה שגם בצבא, הוא חשש כאשר הוא שמע את המפקדים צועקים על החיילים. שם הצעקה, הייתה באמת גם מתוך מטרה להפחיד.
כמו כן האדם מגלה שהוא חושש באופן מוגזם מאלימות, גם בלי קשר לצעקות קולניות.
לדוגמה, מישהו לוחץ לו את היד, או שמישהו ברחוב נכנס לטריטוריה שלו, הוא חש פחד וסכנה, מפחד להיות מותקף פיזית.
אז נמשיך לחקור, אולי יש כאן שורש אחר. אולי אין במוח התניה שגויה שצעקות = אלימות, אבל כן יש התניה שגויה, שפגיעה פיזית = סוף העולם. ניתוח של סיכוי סיכון.
אולי יתכן, שהחשש של אותו אדם, מצעקות של מישהו אחר, לא נובע בגלל טעות בניתוח של הסיכוי להיפגע פיזית, ואפילו גם לא בגלל זיכרון של פגיעה פיזית, אלא אולי הוא נובע מחישוב שגוי של הסיכון בלהיפגע פיזית. בו בחישוב שגוי של הסיכוי להיפגע פיזית, ברמת פגיעה שלא ניתן להכיל אותה.
לכן, צריכים לחקור, נניח שכן תיפגע פיזית, מה לדעתך עלול לקרות, ואם זה יקרה, אז מה? מה האמת מאחורי הפחד?
ושוב, כל השאלות האלו, עוזרות כמו נשק, לעשות רציונליזציה של הרגשות, כדי לשלוט ברגשות מפחידים מוגזמים.
שיחה בין אליעד כהן לבין מישהו, בנושא היווצרות טראומה, חקירת רגשות ופחדים לא רציונליים, מוצג בצורת דיאלוג, כולל ציטוטים ושלבי השיחה באופן ברור ומעמיק ככל הניתן.
מהו הגורם לטראומה ולפחדים לא הגיוניים?
האדם מסביר שהוא קיים דיאלוג עם עצמו והבין שהטראומה שלו היא בגלל ביטחון עצמי מופרז שהיה לו, אך למרות זאת הוא עדיין נשאר עם תחושות של חולשה ופחד.
למה חשוב להבדיל בין חולשה "אמיתית" לחולשה "מדומיינת"?
אליעד: "המטרה שלי היא להביא אותך להבין שאתה לא באמת דפוק. אם אתה חושב שאתה דפוק, זה רק תוצאה של משהו. זה לא משהו אובייקטיבי."
האדם שואל מדוע חשוב להבחין בין "אובייקטיבי" ל"לא אובייקטיבי".
אליעד מסביר לו שהבנה זו מאפשרת לו להפסיק להרגיש אשמה עצמית ולפתח גישה חדשה שלא מבוססת על פחד או הרגלי חשיבה שגויים.
מה המקור האמיתי של הפחד?
בשלב זה, הם מנתחים אירוע מהעבר בו האדם הסתבך בקטטה אלימה. לפני האירוע האדם הרגיש חזק מאוד, אך בפועל הוא נפגע קשה. האירוע הזה יצר טראומה עמוקה, כי האדם היה בטוח שהוא בלתי פגיע וגילה את ההפך.
אליעד: "אתה חשבת שאתה חזק מאוד. ואז במציאות גילית שאתה לא חזק כמו שחשבת. הפער העצום הזה בין הציפייה שלך לבין מה שקרה בפועל, הוא זה שיצר את הטראומה."
האדם מוסיף שהאירוע פגע בביטחון העצמי שלו ומאז הוא חש פחד מוגזם בכל סיטואציה של עימות, אפילו מילולי.
איך מתפתחת הטראומה והפחד עם השנים?
אליעד מסביר את המנגנון הפסיכולוגי באופן מפורט:
"למה אתה מפחד כשצועקים עליך? כי נוצרה אצלך התניה אוטומטית שמקשרת צעקה עם אלימות. הצעקה מפעילה אצלך מיד פחד מפגיעה פיזית, אפילו אם במציאות אין איום ממשי."
הם ממשיכים לדוגמאות מפורטות. האדם מתאר מקרים יומיומיים כמו שיחת טלפון עם הבוס שבה רק הרמת הקול גרמה לו להיכנס לחרדה עמוקה ולתחושה שמישהו עומד לפגוע בו פיזית.
חקירת הפחד ברמת תת - המודע
אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלות נוקבות: "למה אני מפחד? האם באמת האדם הזה עומד לתקוף אותי או שאני רק נזכר באירוע מהעבר?"
האדם מבין תוך כדי השיחה שהחרדה מופיעה גם כשהוא שומע צעקות בין אנשים אחרים שאינם קשורים אליו כלל, ואפילו כשהוא שומע צעקות כמו "גול" במשחק כדורגל.
אליעד: "הפחד שלך הוא פחד אוטומטי שמקורו בזיכרון של אלימות שחוויית בעבר. הצעקה מפעילה מידית את הזיכרון ומכניסה אותך למצב הישרדותי אוטומטי."
האם הפחד הוא מצעקות או מאלימות פיזית?
האדם מבין שהשורש האמיתי של הפחד שלו הוא החשש מאלימות פיזית עצמה, ולא רק מצעקות. הוא נותן דוגמה לכך שכשהוא הולך ברחוב ומתקרב לאדם אחר, הוא מרגיש מיד איום פיזי וחרדה עמוקה.
אליעד: "אולי אתה כל כך מפחד מאלימות פיזית, שכל מצב שבו אתה מזהה איום פוטנציאלי, אפילו הזעיר ביותר, מפעיל אצלך חרדה עצומה."
איך להתמודד עם הטראומה ועם החרדות שהיא יוצרת?
אליעד מציע תהליך מעמיק ומפורט כדי לשנות את ההרגלים המחשבתיים וההתניות שנוצרו בעקבות הטראומה:
מהו הגורם לטראומה ולפחדים לא הגיוניים?
האדם מסביר שהוא קיים דיאלוג עם עצמו והבין שהטראומה שלו היא בגלל ביטחון עצמי מופרז שהיה לו, אך למרות זאת הוא עדיין נשאר עם תחושות של חולשה ופחד.
למה חשוב להבדיל בין חולשה "אמיתית" לחולשה "מדומיינת"?
אליעד: "המטרה שלי היא להביא אותך להבין שאתה לא באמת דפוק. אם אתה חושב שאתה דפוק, זה רק תוצאה של משהו. זה לא משהו אובייקטיבי."
האדם שואל מדוע חשוב להבחין בין "אובייקטיבי" ל"לא אובייקטיבי".
אליעד מסביר לו שהבנה זו מאפשרת לו להפסיק להרגיש אשמה עצמית ולפתח גישה חדשה שלא מבוססת על פחד או הרגלי חשיבה שגויים.
מה המקור האמיתי של הפחד?
בשלב זה, הם מנתחים אירוע מהעבר בו האדם הסתבך בקטטה אלימה. לפני האירוע האדם הרגיש חזק מאוד, אך בפועל הוא נפגע קשה. האירוע הזה יצר טראומה עמוקה, כי האדם היה בטוח שהוא בלתי פגיע וגילה את ההפך.
אליעד: "אתה חשבת שאתה חזק מאוד. ואז במציאות גילית שאתה לא חזק כמו שחשבת. הפער העצום הזה בין הציפייה שלך לבין מה שקרה בפועל, הוא זה שיצר את הטראומה."
האדם מוסיף שהאירוע פגע בביטחון העצמי שלו ומאז הוא חש פחד מוגזם בכל סיטואציה של עימות, אפילו מילולי.
איך מתפתחת הטראומה והפחד עם השנים?
אליעד מסביר את המנגנון הפסיכולוגי באופן מפורט:
"למה אתה מפחד כשצועקים עליך? כי נוצרה אצלך התניה אוטומטית שמקשרת צעקה עם אלימות. הצעקה מפעילה אצלך מיד פחד מפגיעה פיזית, אפילו אם במציאות אין איום ממשי."
הם ממשיכים לדוגמאות מפורטות. האדם מתאר מקרים יומיומיים כמו שיחת טלפון עם הבוס שבה רק הרמת הקול גרמה לו להיכנס לחרדה עמוקה ולתחושה שמישהו עומד לפגוע בו פיזית.
חקירת הפחד ברמת תת - המודע
אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלות נוקבות: "למה אני מפחד? האם באמת האדם הזה עומד לתקוף אותי או שאני רק נזכר באירוע מהעבר?"
האדם מבין תוך כדי השיחה שהחרדה מופיעה גם כשהוא שומע צעקות בין אנשים אחרים שאינם קשורים אליו כלל, ואפילו כשהוא שומע צעקות כמו "גול" במשחק כדורגל.
אליעד: "הפחד שלך הוא פחד אוטומטי שמקורו בזיכרון של אלימות שחוויית בעבר. הצעקה מפעילה מידית את הזיכרון ומכניסה אותך למצב הישרדותי אוטומטי."
האם הפחד הוא מצעקות או מאלימות פיזית?
האדם מבין שהשורש האמיתי של הפחד שלו הוא החשש מאלימות פיזית עצמה, ולא רק מצעקות. הוא נותן דוגמה לכך שכשהוא הולך ברחוב ומתקרב לאדם אחר, הוא מרגיש מיד איום פיזי וחרדה עמוקה.
אליעד: "אולי אתה כל כך מפחד מאלימות פיזית, שכל מצב שבו אתה מזהה איום פוטנציאלי, אפילו הזעיר ביותר, מפעיל אצלך חרדה עצומה."
איך להתמודד עם הטראומה ועם החרדות שהיא יוצרת?
אליעד מציע תהליך מעמיק ומפורט כדי לשנות את ההרגלים המחשבתיים וההתניות שנוצרו בעקבות הטראומה:
- להבין לעומק את השורש האמיתי של הפחד - החשש מפגיעה פיזית.
- לזהות את המצבים שבהם הפחד מופיע ולשאול שאלות שמפרקות את ההתניה, כמו "האם באמת האדם הזה מתכוון לפגוע...
- איך נוצרת טראומה?
- איך מתמודדים עם פחדים לא הגיוניים?
- איך לחקור רגשות שליליים?
- איך להתגבר על פחד מפגיעה פיזית?
- למה צעקות מפחידות אותי?
- איך לשנות הרגלי חשיבה טראומטיים?
- מהי התניה אוטומטית ואיך לשנות אותה?
050-3331-331