... אנשים, מורים רוחניים, הגישה של אליעד כהן, להבין שאתה טיפש, התנשאות של מורה רוחני, הגאווה של רבי נחמן מברסלב , שחצנות, יוהרה, יהירות, יחסי מורה ותלמיד, המחלוקת על רבי נחמן מה ...

... הלכה היא ואין מורין כן, אליהו הנביא, הדיל של רבי נחמן מברסלב עם השטן, האם הרצון לסקס הוא שורש הרצון? הגאווה של רבי נחמן מברסלב , הפרישות של משה רבנו, צדיק כמו משה רבנו, אתה פה עמד עמדי, חטא אדם הראשון, חוה פיתתה את אדם ...

תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין רעיון האחדות של המציאות - הרעיון שהכל אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע, מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא למעשה טוב מוחלט, כי הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני, התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את ... עולם שבו קיימת נפרדות כדי שהאדם ירגיש שהוא צריך להתקרב אליו. אבל למה אלוהים ירצה שאנשים ירגישו נפרדות אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, לא הייתה סיבה לברוא עולם עם תחושת נפרדות מלכתחילה. ובכל זאת, העולם נברא כך, וניתנו לאדם רצונות אחרים. הסיבה היא, לפי אליעד, שכל תהליך הצמצום והנפרדות הוא חלק ממשחק של המציאות ... המחשבות, ואפילו את תחושת הבחירה. לכן, כל הרעיון של בחירה חופשית מול ידיעה של אלוהים הוא סתירה ברורה. זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר בכך שכל סיפור הבחירה הוא למעשה חלק מהמשחק של המציאות עצמה. האם יש משמעות לשכר ועונש אם הכל מאלוהים? אליעד כהן מדבר גם על סתירת השכר והעונש. הדת אומרת שאלוהים ברא את יצר הרע כדי לתת לאדם אפשרות ... הרע הוא חלק ממנו בדיוק כמו הטוב. לכן, לפי אליעד, מי שחושב שיש באמת טוב ורע וצריך לקבל שכר ועונש על מעשיו - בעצם כופר באחדות של הבורא. מהי המסקנה לגבי התורה והדת לפי תפיסת האחדות? לסיום, אליעד כהן מסביר שמנקודת המבט האמיתית של אחדות המציאות, כל התורה וכל המצוות הן בסופו של דבר חסרות משמעות כיעד סופי. לדבריו, מי שבאמת יבין את התורה עד הסוף יזרוק אותה הצידה, כי הוא יבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, וממילא אין צורך במצוות או איסורים. הוא מדגיש שאנשים חכמים באמת יגיעו לתובנה שהתורה היא לא האמת המוחלטת אלא רק כלי זמני - צמצום של ... שחטא, כשלא הייתה לו בכלל תודעה של טוב ורע. אליעד מסכם שהאדם צריך לשאוף לאמת מוחלטת, לא לפחד לשאול שאלות, ולא להאמין לשום דבר בלי לבדוק אותו לעומק, אפילו לא לתורה או לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית - לא מתוך אמונה, אלא מתוך הבנה פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי משמעות החיים לפי היהדות? מהי אחדות הבורא? איך אפשר להתקרב לאלוהים? מדוע ...

... שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של האדם היא בעצם סוג של ... אם אדם חוקר את כל השאלות עד השורש שלהן, הוא מגיע לשאלה האחרונה והבסיסית ביותר שהיא השורש של כל השאלות כולן. השאלה האחרונה הזאת היא שאלה שהשכל לא יכול לענות עליה, משום שהשכל הרגיל לא מסוגל להכיל בתוכו דבר והיפוכו. איך יש ואין יכולים להיות אחד? הנושא המרכזי בהרצאה של אליעד הוא השאלה: איך היש נובע מהאין? או איך יש ואין יכולים להתקיים בו זמנית?. לפי אליעד, השכל האנושי מסוגל להבין שיש רק יש או רק אין, אך לא את שניהם יחד. אבל כשהאדם חוקר ומעמיק במציאות הוא מגלה באופן ברור שיש ואין הם בעצם דבר אחד, וזה נקרא הפרדוקס הגדול ... את כל הצורות, הוא מגיע להבנה שלכל דבר אין באמת שום צורה, ולכן בסוף הכל מתמזג לדבר אחד בלבד, והדבר הזה הוא גם יש וגם אין באותו הזמן. מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס של היש והאין? אליעד מסביר שהשכל הרגיל שלנו עובד על בסיס ניגודים: או שיש דבר, או שאין דבר. הוא לא יכול לקבל את העובדה שדבר והיפוכו קיימים יחד. האדם חייב להגיע להבנה עמוקה של הסיבה מדוע הוא לא מסוגל להבין את הפרדוקס. זה נובע מכך שהשכל מניח שיש הפרדה בין יש לאין. השכל מניח שיש הפרדה בין אדם לסביבה, בין אתמול להיום, ובין טוב לרע, אך במציאות האמיתית - אין הפרדות. רק כשהאדם חווה את זה באמת, הוא מבין שהמציאות אינה כפופה לחוקי השכל הרגיל. כיצד מגיעים להבנה מוחלטת של המציאות? אליעד מדגיש שכדי להגיע להבנה מוחלטת חייבים לעבור דרך כל האפשרויות, כל התירוצים וכל הסתירות האפשריות עד הסוף. חייבים ... והוא רואה שאין אפשרות אחרת חוץ מהאמת המוחלטת, רק אז הוא מבין באופן מוחלט את המציאות. מה זה סם החיים וסם המוות לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שכל דבר במציאות יכול לשמש כסם חיים או כסם המוות. סם המוות הוא כאשר אדם נאחז בצורה החיצונית של הדברים, ולכן הוא נמצא בשקר. סם החיים הוא כאשר האדם מתחבר לשורש של ... האדם נאחז בצורה החיצונית שהיא השקר, כי היא קלה יותר, ולכן הוא חייב לעבור דרך כל הבלבולים והשקרים כדי להגיע לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה המסורתית שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות החשובות באמת נשארות ללא תשובה, או שהתשובות הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר מסוכנות כי הן נראות נכונות ואמיתיות, למרות שהן מסתירות את המהות האמיתית. למה האדם חייב לשקר לעצמו כדי למצוא את האמת? לפי ... מהאמת, ולכן האדם חייב לאתגר את עצמו בכל דרך אפשרית ולבדוק כל אפשרות וכל שקר אפשרי עד הסוף. איך האדם משתחרר מהסבל ומהספקות? אליעד מסביר שכל סבל, ספק או שאלה מגיע מתוך הנחה שיש הבדל בין יש לאין, בין טוב לרע, ובין האדם למציאות. כאשר האדם מבין באמת שהכל אחד, הוא משתחרר מהסבל, כי אין יותר הפרדה, אין יותר ספק, ואין יותר סיבה לסבול. האדם כבר לא צריך לאחוז בשום דבר ספציפי כי הוא מבין שכל הצורות הן ביטוי של אותה מהות אחת. מה המשמעות של אל תאמרו מים מים בליקוטי מוהרן? אליעד מציין ציטוט מתוך רבי נחמן מברסלב, אל תאמרו מים מים, שמכוון לכך שאסור להפריד בין היש והאין ולחשוב שהם שני דברים שונים. המשמעות היא שהאדם לא צריך להסתפק בשכל המפריד בין טוב ורע, אמת ושקר, אלא הוא חייב להגיע למצב שבו הכל אחדות מוחלטת. כשאדם מצליח לראות את הכל כאחד, הוא מגיע אל האמת ומתגבר על כל הקשיים, הבלבולים והספקות בחיים. איך יש ואין יכולים להיות אחד? מהי השאלה הראשונה והאחרונה? מה זה סם החיים וסם המוות? מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס? איך משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון שעולה בו, הם למעשה חוויה של חיסרון וספק. כאשר אדם אומר אני רוצה משהו, הוא בעצם שואל האם הדבר הזה יהיה טוב עבורו או ... סיבה או אין סיבה?, מה זה טוב ומה זה רע? - בסוף הוא יגיע לשאלה שכוללת בתוכה את כל הניגודים האפשריים. השאלה הזאת היא כל כך בסיסית ועמוקה עד שהשכל לא מסוגל בכלל להתמודד איתה. הסיבה לכך היא שהשכל האנושי הרגיל מבוסס על הפרדה מוחלטת בין דבר והיפוכו. השכל יכול לקבל שיש שולחן או שאין שולחן, שיש סיבה או שאין סיבה, אבל לעולם לא יוכל לקבל את העובדה שיש ואין יכולים להתקיים בו - זמנית כישות אחת. איך אפשר להסביר את ... ונוריד את כל ההגדרות של הצורה, הזמן, והמקום, נישאר בלי כלום מוחלט - אפילו לא מקום ריק, כי גם המקום הוא סוג של הגדרה. כך בעצם האדם מגלה שכל צורה בעולם אינה קיימת בפני עצמה, אלא תמיד נשענת על משהו אחר. אם האדם ימשיך להוריד את הצורות עוד ועוד, הוא יגיע להבנה שבסוף כל היש והאין הם בכלל ישות אחת ויחידה. הבעיה הגדולה של האדם, לפי אליעד, היא שהשכל הרגיל והיומיומי שלו מתנגד להבנה כזאת. השכל בנוי על ההנחה שיש או דבר או היפוכו, ולכן הוא לא מסוגל להבין שדבר והיפוכו זה אחד. האדם חייב להבין למה הוא לא מבין את הפרדוקס הזה, וככל שהוא מתעמק ומבין למה הוא ... כי תמיד קיימות אינסוף אפשרויות ווריאציות שיכולות להסביר כל דבר. רק כאשר האדם רואה שאין אפשרות לחשוב אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה סוג של הונאה אינטלקטואלית, ...

... הסביבה, סביבה חברתית, כתות, תלות במורה הרוחני, להיות אינדיבידואל, יהדות, סביבה טובה, סביבה רעה, סביבה תומכת, סביבה חיובית, סביבה שלילית איך ... קולט או שומע הופך לחלק מהסביבה הפנימית שלו ומעצב את מחשבותיו. האם תמיד כדאי לבחור בסביבה חיובית? אליעד מדגיש שכל החלטה לגבי הסביבה חייבת להיות תלויה במטרה הסופית. למשל, אם המטרה ... בסביבה שיוצרת תלות? אליעד מסביר בפירוט שישנן סביבות שבהן האדם תלוי מאוד בגורם שמוביל את הסביבה, כגון מורה רוחני, רב או מנהיג כלשהו. בסביבות כאלו, אותו אדם בראש הסביבה מפיק תועלת ... יותר, חזק יותר ובעל ערך. אבל הבעיה היא שזה יוצר תלות גדולה מאוד בקרב האנשים שסביבו. לדוגמה, אדם שתלוי במורה הרוחני שלו יתקשה מאוד להסתדר לבד, ויהיה חייב תמיד לחזור לאותו אדם או לאותה ... מסוגל להתמודד לבד. כיצד אליעד מגדיר סביבה טובה באמת? אליעד טוען שסביבה טובה באמת זו סביבה שמאפשרת לך לצמוח ולהתפתח, אך גם מעודדת אותך להגיע למצב שבו אתה כבר לא תלוי בה. זוהי סביבה ... אמיתי הוא כמו אלוהים שמתואר כישות שלא זקוקה לאיש סביבו כדי להרגיש שלם או מאושר. בניגוד לכך, בסביבות אחרות, כגון הדת היהודית או קבוצות רוחניות שונות, תמיד יש היררכיה - אלוהים, משה, רבנים, ואז האדם הפשוט. ... תומכת לסביבה שמקדשת תלות? אליעד מבחין באופן ברור בין שני סוגי סביבות: סביבה תומכת אמיתית - סביבה שעוזרת לך להתפתח, ומכינה אותך לעצמאות מלאה. זו סביבה שמטרתה לעזור לך לגלות את הכוח ... תלות - סביבה שמציגה את עצמה כחיובית, אך היא גורמת לך להאמין שאתה תמיד חייב להיות בה או קשור אליה. למשל, קבוצות רוחניות שבהן המורה הוא הכרחי, ובלעדיו אי אפשר להתפתח . כיצד לדעת אליעד אפשר להימנע מתלות בסביבה? אליעד מדגיש כי הדרך ... לחלוטין, ללא תלות בשום סביבה, גם אם זו הסביבה הטובה ביותר. איך הסביבה משפיעה על האדם? כיצד להימנע מתלות במורה רוחני? מהי סביבה תומכת באמת? האם תלות בסביבה היא דבר רע? איך לפתח אושר ...

... ממון, תאוות אכילה, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, יהדות, לשבור את התאוות, רוחניות, העולם הבא מהן תאוות הגוף ולמה ... שלו. אליעד טוען שכל עוד האדם קיים בצורה של רצון, הוא ... בין תאוות גשמיות לרוחניות? לפי אליעד, אין הבדל מהותי בין תאוות גשמיות לתאוות רוחניות. תאווה היא תאווה ללא קשר לתוכן שלה. לדוגמה, אדם שרוצה כבוד או אדם שרוצה אוכל - שניהם חווים ... שניהם מתאווים. תאווה רוחנית, כמו רצון ללמוד תורה, אינה שונה במהותה מתאווה גשמית כמו ... וסבל. מדוע השיטות הרוחניות טוענות שתאוות הגוף רעות? אליעד מסביר שהסיבה שהשיטות הרוחניות (כמו היהדות ושיטות אחרות) נוטות להגדיר את ... שהן משוות אותן לתאוות רוחניות שנראות להן גבוהות יותר או ... ולהמיר אותן בתאוות רוחניות, כמו לימוד תורה או שאיפה לעולם הבא, כי אלה ... יותר. האם באמת תאוות רוחניות עדיפות על תאוות גשמיות? אליעד טוען שהעדיפות של תאווה רוחנית על פני תאווה גשמית היא רק לכאורה. ... כסף), ולכן הם מסיקים שרוחניות היא פתרון עדיף. אך אליעד מדגיש ... כי בפועל גם תאווה רוחנית יוצרת את אותו מנגנון של חיסרון ... מה קורה כשאנשים חוזרים בתשובה או בשאלה? אליעד מתייחס גם לחזרה בתשובה וחזרה בשאלה. הוא מביא את ... כסף או נשים) לתאוות רוחניות (כמו לימוד תורה). הוא מראה שלמעשה לא נפתרה ... שינתה צורה. גם מי שחוזר בשאלה, ועובר מתאוות רוחניות לתאוות גשמיות, עובר תהליך דומה, ... שמוביל אנשים להעדיף רוחניות על גשמיות? ההיגיון מאחורי העדפת הרוחניות הוא שהאדם רואה שהתאוות הרוחניות פחות גורמות לו סבל מידי או נראה ... גשמיות. לדוגמה, אדם שלומד תורה עשוי להרגיש פחות סבל מיידי ... יחסית, משום שגם תאוות רוחניות, ככל שהן חזקות יותר, יוצרות ...

... העיניים ביהדות, להסתכל על נשים, להסתכל על בחורות, הסתכלות אסורה, מחשבות מיניות, גירוי ... מה המשמעות של שמירת העיניים לפי היהדות? הנושא של שמירת העיניים ביהדות קשור לפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, שהתפרש במסורת היהודית כאיסור להסתכל על נשים מתוך חשש שההסתכלות תוביל למחשבות מיניות ולסטייה ... האלוהים. מתוך ההיגיון הזה, התפתחה ההחמרה שאסור לחשוב על נשים, ומכאן גם שאסור להסתכל עליהן, ואם אסור להסתכל, אז על הנשים לכסות את עצמן. התפתחות זו יכולה להגיע עד מצב של כיסוי מוחלט, כמו נשות הטאליבן או מנהגים ... במשקפיים מטשטשים. מה המקור להתפתחות ההלכתית של איסור הסתכלות על נשים? אליעד מסביר שההתפתחות מתחילה באיסור פשוט של עבודה זרה ומגיעה עד לכדי ציפייה מנשים לשבת ... הוא מספר על מקרים בהם אנשים דתיים שמו לעצמם כיסוי לעיניים או משקפיים מטשטשות כדי להימנע מהסתכלות על ... הזונה, לעומת זאת, תמיד חלמה להיות צדיקה, והשאיפה שלה לטוב העניקה לה יתרון רוחני. המשל הזה ממחיש שהניסיון להימנע בכוח ממשהו אסור רק מחזק את ההתעסקות בו. מה ... למה אסור להסתכל על נשים ביהדות? איך להתמודד עם מחשבות מיניות? האם איסור מיני מגביר את המשיכה? למה דברים ...

... צפוי והרשות נתונה, הכל מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה, בחירה וידיעה, בחירה חופשית, אלוהים יודע את העתיד, ידיעת הבורא, אלוהים יודע מה יהיה, אלוהים יודע מה יקרה מה המשמעות של ... הללו יכולים להתקיים בו - זמנית. אליעד מציין שהרשות נתונה היא משהו שנאמר בתורה. הוא מציין שהתורה מביאה את הרעיון של הכל צפוי, אך גם את הרעיון של הרשות נתונה. אליעד שואל, אם הכל צפוי, אז איך יכולה להיות רשות נתונה? אם ... אם הכל כבר ידוע. במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא מתאר את הדיון הפילוסופי שמתנהל על פני הדורות, ושם דגש על איך יש אנשים שמבינים את הרעיון של הכל צפוי ואחרים ... של הרעיונות הללו. הוא מתאר איך לפעמים אנו מבינים את הדברים רק דרך הפילטר של השכל האנושי שלנו, אך יתכן שישנם מושגים או רעיונות שהשכל שלנו לא מסוגל לקלוט אותם במלואם. לכן, הוא מציע שמה שנראה לנו כסתירה עשוי להיות אמיתי ונתפס רק ממקום שונה, שלא תמיד נמצא ... עשויים להיות חלקיים, ומדגיש את המורכבות שבמשמעות העמוקה יותר של הרעיונות בתנך וביהדות. על פי אליעד, כאשר אנו מדברים על מה שהכל צפוי והרשות נתונה, זה לא בהכרח אומר שאם אתה בוחר, אתה לא עושה את מה שאלוהים ... אותם להיגיון האנושי שלנו. המילים או ההבנות שלנו עשויות להיות מוגבלות, ולפעמים השכל שלנו לא יכול להכיל את המורכבות של רעיונות רוחניים גבוהים. הוא מציין שייתכן שבחירה חופשית יכולה להתקיים לצד ידיעת אלוהים, רק שאנחנו לא תמיד מסוגלים לתפוס את ההשלכות ... עלינו לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר לגבי האמת שבתוך ההבנה שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ידיעת אלוהים והבחירה החופשית ...

אמונה באלוהים , נתינת צדקה, כוחי ועוצם ידי, השתדלות, פרנסה, להאמין באלוהים, הפרשת מעשרות, ביטחון באלוהים, לבטוח באלוהים, כפירה באלוהים, שמירת מצוות, הכל מאלוהים, יהדות מהו התפקיד של השתדלות באמונה ובפרנסה? ההרצאה מתארת את הקשר בין אמונה באלוהים, השתדלות ופרנסה, תוך כדי דיון במושגים כמו כוחי ועוצם ידי, נתינת צדקה והפרשת ... יכול לבוא גם ללא דאגה לפתרונות חיצוניים, והביטחון הזה הוא זה שצריך ללוות את האדם לאורך כל הדרך. מהו הקשר בין עבודה לפרנסה בעיני הדתי? אליעד מביא דוגמה על אדם דתי שמקבל קצבה, אך עדיין לא הולך לעבוד. הוא מסביר את המתח שבין המצוות - יש מצוות ללמוד תורה ויש מצוות להתפרנס. הוא שואל מדוע האדם הדתי לא הולך לעבוד ומסביר כי כאשר יש לו מספיק כסף, אין לו צורך לעבוד. אם יש לו כסף כבר, הוא עובר לדאגה לצרכים רוחניים. אליעד מציין שגם כאשר יש לאדם את כל הצרכים הכלכליים, ישנו עדיין את הצורך לבצע את המצוות, ובחלק מהמצוות יש צורך בשיתוף פעולה עם אלוהים. כיצד אדם יכול להראות אמונה מוחלטת באלוהים? בהמשך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלת האמונה המוחלטת. הוא מתאר את הקונספט של להאמין באלוהים באופן טוטאלי, לא רק מתוך תיאוריה אלא מתוך חוויות. הוא מביא את הדוגמה של אדם שהולך ללמוד תורה בלי לדאוג לאוכל, כשהוא בטוח שאלוהים יספק לו את הצרכים. אליעד מסביר את הרעיון שמי ... צפוי ממנו. האדם לא רק שואל את עצמו מה אם זה לא יקרה?, אלא חי את חייו תוך אמונה מוחלטת בכך שאלוהים יעזור לו ויתן לו את מה שהוא צריך. מהם העקרונות המרכזיים של תורת השתדלות? העקרונות המרכזיים שואל אליעד עליהם במהלך ההרצאה הם כיצד לאזן את ... פעולה אינה מועילה, וכשאדם פועל מתוך אמונה אמיתית הוא יראה את התוצאות במעשיו. מה שמדגיש אליעד הוא שנדרשת התמדה והאמונה בעשייה לאורך כל הדרך. השתדלות באמונה אמונה באלוהים ופרנסה כיצד להאמין באלוהים השתדלות על פי היהדות ביטחון באלוהים הפרשת מעשרות ...

... אנשי רוח, דעות פוליטיות, החברה החרדית, הרמבם, משה רבנו, יהדות, פרס נובל, לא יראני האדם וחי, רבי נחמן מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל? בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע לפוליטיקה ולמקומם של אנשי רוח בחברה ... כי גם בצד הימני של המפה יש אנשי רוח משמעותיים - למשל רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים. האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות? אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית , יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב האנשים היו מסכימים לפיצוי ולעבור ... כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית. מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות? אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס נובל. הוא הסביר שהם פשוט אינם ... לפיתוח המצאות מעשיות אלא עסוקים בעניינים אחרים. אולם, אליעד טען שאם הם באמת היו משתמשים בשכל שלהם למטרות מעשיות, יכלו להמציא פתרונות טכנולוגיים ומדעיים רבים, אבל בפועל הם לא עושים זאת. אליעד טען כי יש בכך הוכחה לכך שהשכל שלהם מוגבל לתחומים מסוימים של חשיבה ואינו בהכרח אינטליגנציה פתוחה ויצירתית. מה היחס בין אמונה לשכל? אליעד טען בצורה ברורה ונחרצת שאמונה ושכל הם הפכים מוחלטים. לדבריו, ככל שאדם פחות אינטליגנטי הוא נוטה יותר להאמין בדברים ללא הוכחה. הוא הסביר שאדם עם שכל גבוה יותר ייטה להיות יותר ספקן ולהאמין פחות באופן אוטומטי. הוא הסביר שלפעמים דווקא כשאדם מגיע לשיא האינטלקט הוא מבין שיש שאלות שאין להן תשובה שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה אינה תוצאה של שכל אלא דווקא של מגבלתו. מדוע רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם? אליעד התייחס לנושא מורכב יותר שבו רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם. הוא הסביר שרבי נחמן כיבד מאוד את הרמבם על יצירתו ההלכתית, בעיקר את ספרו היד החזקה, אך הוא שלל בצורה נחרצת את הפילוסופיה שהציג הרמבם בספר מורה ...