אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הבדל בין בכח לבפועל ✔השכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
49:00השכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן ח"א נג
מהם חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי?
  • ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו.
  • ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל.
  • ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית או גבול.
  • ההבדל הרביעי: אין שינוי בידיעת אלוהים - הוא יודע את הדבר בכוח ובפועל בו זמנית.
  • ההבדל החמישי: ידיעתו של אלוהים לא מוציאה את הדבר מאפשרותו.
אליעד כהן דיבר על חמשת ההבדלים הללו, שמובאים בתורת רבי נחמן מתוך ליקוטי מוהרן, והסביר כיצד השכל האלוהי שונה באופן מוחלט מהשכל האנושי, תוך הצגת פרדוקסים עמוקים. כל אחד מההבדלים המוצגים חושף את התפיסה האלוהית שמערערת על ההיגיון האנושי, ולכן דרוש להעמיק ולהתאמץ להבין את המשמעות העמוקה שעומדת מאחורי כל רעיון.

ההבדל הראשון מציין את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כ"השכל הנקנה", שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי.

בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר עוד לפני שהוא קיים, ולאו דווקא אפילו כפוטנציאל. לדוגמה, אם אדם מדמיין כיסא או חולצה אדומה, הוא צריך איזשהו פוטנציאל לתמונה הזו. אולם אלוהים יודע את הדברים גם לפני שנבראו, לא מתוך דמיון או פוטנציאל, אלא מההוויה האלוהית שמקיפה את כל האפשרויות.

ההבדל השלישי עוסק בכך שאלוהים יכול לדעת דברים שאין להם גבול, כמו מספרים אינסופיים. מבחינה אנושית, אין לנו את היכולת להקיף את הבלתי - סופי, אולם עבור אלוהים אין כל קושי לדעת ולהקיף את כל מה שכביכול אין לו גבול.

ההבדל הרביעי מציין שידיעת אלוהים לא משתנה - אין הבדל בין הידיעה כשהיא בכוח (הפוטנציאלית) לבין הידיעה כשהיא בפועל (המציאות). על פי הרעיון האלוהי, גם כאשר אנחנו מדמיינים משהו שעתיד לקרות, אלוהים יודע את כל זה בו - זמנית, ללא כל שינוי, גם אם המידע קיים רק כפוטנציאל.

ההבדל החמישי עוסק בקיומה של אפשרות בחירה. אלוהים יכול לדעת בוודאות משהו, אך הידיעה שלו לא שוללת את האפשרות שזה עדיין יכול להתרחש אחרת. זהו פרדוקס שבאמצעותו אלוהים מהווה את הידיעה והמציאות בו - זמנית, תוך שמירה על פתח לאפשרויות.

לסיכום, ההסבר האלוהי מפרק את גבולות השכל האנושי ומאתגר את כל תפיסות הזמן, הפוטנציאל והידיעה. המושגים של "יש" ו - "אין", "פוטנציאל" ו - "מציאות", "מחויב" ו - "אפשרי", מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית.
האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי, וכיצד מתוארים חמישה הבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי?
  • ישנה טענה ולפיה כל דבר מוחשי מתחיל בצורה של אמונה או דמיון, ורק אחר כך הופך למובן באמצעות השכל. מובאת האמירה ש"עד שתבין בשכל, תאמין", וטוענים שאין חובה להאמין, אך בפועל בכל תהליך ראשוני ישנו מימד של דמיון או אמונה שמקדים את ההבנה השכלית. בהמשך, אם מתעמקים בדבר, ניתן להבין אותו בשכל.
  • ניתנת דוגמה של אדם שניסה להבין מה אינו מובן לו, ופגש רעיון האומר שיש חמישה דברים שבהם השכל של האל שונה מהשכל של האדם. מתוך כך הסיק שאם האל אינו חווה שאלות, אז מי שיחשוב כמוהו לא יחווה שאלות. ניסה להחזיק בדפוס חשיבה שכזה, לא תמיד הצליח, אך לפחות כיוון את עצמו לאותה נקודת מבט. הוא הסביר שגם אם לא מגיעים לשלמות בהבנה, עצם האמונה שיש אפשרות כזו מכוונת את המחשבה.
  • בתורה נג בליקוטי מוהרן מופיעים חמישה הבדלים בין השכל של האל לבין השכל הרגיל של האדם. מי שמתעמק בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. כשמתאמצים להבין זאת, המוח מגיע לסוג של 'גבול', ושם נוצר שינוי בתפיסה.
חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם
    • האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם.
    • בציטוט נאמר "במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו". במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב "הרבה" ו"אחד" בלי סתירה.
    • הרבה מקשרים זאת למונח "השכל הנקנה", שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. אלו לכאורה דבר והיפוכו בו - זמנית.
    • האל יודע דברים עוד לפני שהם באים לידי מציאות, אפילו אם אינם קיימים אפילו כפוטנציאל. בני האדם אולי מסוגלים לדמיין משהו לפני שהוא מתרחש, אבל עדיין יש צורך ש"משהו" כבר יהיה קיים בדמיון או בהרהור. האל, לעומת זאת, "יודע" את מה שעדיין לא נברא ולא מוגדר בשום צורה.
    • מסבירים זאת באמצעות דוגמה: אדם יכול לדמיין מישהו שלובש חולצה אדומה, כי הוא יכול לנחש או ליצור בדמיון. ואולם, אצל האל לא חייבת להיות אפילו אותה הנחת יסוד או פוטנציאל, אין עדיין כלום, ואף על פי כן האל יודע את הדבר בדיוק כאילו היה קיים.
    • כך אומר רבי נחמן: אפשר לדמיין כסא ו"להביא" אותו אחר כך למציאות, אבל האל יודע את כל מה שיתקיים גם אם איננו קיים עדיין ואפילו לא כאפשרות. זה מראה על תפיסה שחורגת מהמסגרת הלוגית המוכרת, ולא רק קוראת תיגר על מושג הזמן אלא על עצם מושג הפוטנציאל.
    • האל יודע ומקיף דברים שהם אין - סופיים ושאין להם גבול. למשל, אין סוף מספרים. מהיבט אנושי, אם משהו אין - סופי לא ניתן להקיף אותו, שהרי "להקיף" משמע גבול כלשהו. אך האל נתפס כמי שמקיף גם את מה שחסר גבול.
    • כדי להסביר זאת נאמר שאם אין הבדל בין "יש" ל"אין" מנקודת מבט אלוהית, הרי שממילא שאלת "איך אפשר לדעת דבר אינסופי" אינה מתקיימת. הניגודים הישנים שלנו (סופי - אינסופי, יש - אין) אינם חלים באותה צורה, ולכן אפשר להכיל הכל בבת אחת.
    • זו עוד דוגמה לפרדוקס: להקיף משהו שאין לו תכלית, בו בזמן שההיקף מעיד על תכלית. כשמוח האדם נתקל ברעיון כזה, הוא רואה בו סתירה, מבחינת האל, הסתירה אינה קיימת כלל.
    • בידיעת האל אין שינוי בין הפוטנציאל לבין המימוש. בזמן שאצל האדם יש הבדל בין מה שקיים רק בפוטנציאל (למשל, אפשרות שהיד תזוז) לעומת מה שקורה בפועל (היד באמת זזה), האל "יודע" את שני המצבים ללא הבדל וללא שינוי.
    • במחשבה האנושית, "כוח" (פוטנציאל) ו"פועל" (מציאות) הם שני מושגים שונים. אבל מבחינת האל, ידיעה על מה שעתיד להיות וידיעה על מה שהוא עכשיו הן אותה ידיעה. אין כאן "קודם" ו"אחר כך", כי גם מושג הזמן נתפס אחרת.
    • מכאן נובעת המחשבה על "יקומים מקבילים" או תנועה חופשית בזמן, אך הרעיון הוא עמוק יותר: פשוט אין הבדל אמיתי בין מה שמתרחש לבין מה שיכול להתרחש, אין ריחוק ביניהם מנקודת המבט האלוהית.
    • ידיעתו של האל לא מוציאה את הדבר מאפשרותו. כלומר, גם אם האל יודע משהו בוודאות - הדבר עדיין אפשרי ולא בהכרח מחויב, מה שמנוגד לתפיסה הרגילה שלנו שלפיה "ידיעה ודאית" פירושה שהדבר מחויב.
    • כאן משתמש רבי נחמן ברעיון שכאשר אומרים "האל יודע", אפשר להחליף זאת במילים "האל מהווה". כך, עצם "הידיעה" של האל היא עצם המציאות. אבל למרות שהידיעה היא ודאית, זה לא סותר את העובדה שהדבר יכול להיות עדיין בגדר אפשרות. אלו שני קטבים, והאל מחזיק בשניהם בעת ובעונה אחת.
    • מבינים מזה שאין מניעה שמשהו יהיה אפשרי למרות שהאל "יודע" אותו. הפרספקטיבה הזאת שוברת את הגבולות הרגילים של מושגים כמו מחויב, אפשרי, סיבה ותוצאה, לפני ואחרי. הכל מתערבב לעומק אחד.
שימוש בפרדוקס כמפתח להבנה חדשה
  • מודגש שאם מחליפים את המילה "יודע" במילה "הוויה", מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). זו גישה שאיננה מובנת לשכל הרגיל, וכדי להבין אותה צריך לדחוק את השכל לקצה גבולו.
  • הרעיון הוא שכאשר מגיעים לפרדוקסים כאלו ומנסים לפתור אותם בלוגיקה רגילה, הדבר בלתי אפשרי. מי שמשתמש בשכל עד הסוף, מגלה שההיגיון "נשבר" איפשהו. על פי הקבלה והחסידות, בנקודה הזו נמצאת מדרגת ה'כתר', הגבול בין ההיגיון האנושי לאינסוף, שמעליו כביכול הכל אפשרי ואין סתירות.
  • לכן ישנן שתי דרכי התייחסות לפרדוקסים הללו:
    1. לראות בהם רעיונות תאורטיים מעניינים, כחומר למחשבה פילוסופי.
    2. לנסות ליישם אותם בחיים המעשיים, למשל בעת פחד, דיכאון, או שאלה קיומית, ולשאול כיצד אלוהים היה רואה זאת. כך הדבר הופך לכלי התמודדות עם מצבים רגשיים.
  • במילים אחרות, אדם יכול "להתאמן" על תפיסות אלו. כשיש בעיה: לדוגמה, "האם ללכת לעבוד או לא?" - אפשר לשאול, "אם לא הייתה אצלי אבחנה חדה בין יש לאין או בין מחויב לאפשרי, איך הייתי חווה את ההתלבטות הזאת?" יכול להיות שזה מפחית את עוצמת הפחד, כי הדברים נהיים פחות מוחלטים. יש בכך מעין ריכוך של הנוקשות המחשבתית.
כיצד לדחות או להרחיב את הגבולות של השכל?
  • אם במצבי קושי אדם שואל את עצמו "מה היה קורה אילו ראיתי את הבעיה מנקודת המבט שאליה רומז רבי נחמן?", הוא עשוי להיכנס לחוויה שהיא מעבר לשכל הרגיל. לא בטוח שיוכל לתפוס את כל הפרדוקס, אבל עצם הכוונה לשם כבר משנה משהו בגישתו.
  • כאשר המוח מתעמק עוד ועוד בסתירות, הוא במידה מסוימת נכנס למצב של "אין לי מושג". יש האומרים שהמצב של "אין לי מושג" הוא עצמו נקודת פתיחת הדלת לאפשרות להבין דברים אחרת. כי, במידה מסוימת, גם "לא להבין" הוא סוג של ידיעה חדשה - ידיעת הגבול.
  • מקובל לחזור שוב ושוב על הטקסטים, כגון ליקוטי מוהרן בתורה נג, כדי להעמיק בהם. כל קריאה עשויה להסיר שכבה נוספת של המחשבות הרגילות. בפעם הראשונה זה נשמע לא הגיוני, בשנייה מתחילים לתפוס משהו, בשלישית מהדהד משהו אחר, וכן הלאה.
המעבר מ"תיאוריה מעניינת" ל"תפיסה אקטיבית בחיים"
  • יש מי שיקרא את הדברים ויראה בהם רק רעיונות פילוסופיים. אך יש מי שייקח אותם אל חיי היומיום: למשל, כשמופיע דיכאון. אז במקום להתמקד רק בתחושה "יש לי דיכאון", אפשר לנסות לפרק את התפיסה של עצמי לכמה רבדים, ולראות איך אפשר להסתכל על המצב מנקודת המבט שאין בה כבר הפרדה חדה בין קיום לאי - קיום של הבעיה.
  • אומרים שצריך כוח התמדה, שכן המוח נוטה מיד לחזור למוכר ולנסח: "יש כאן בעיה". אך בהדרגה, כשמצליחים להחזיק קצת את התודעה של "אין הבדל בין יש לאין", הדפוסים הרגילים מתערערים, והבעיה מאבדת חלק מכוחה.
  • במקומות שבהם יש סתירה בין לא הגיוני להגיוני, בין אחד לרבים, בין אין - סוף לסוף - דווקא שם, לפי ההסבר, מסתתרת ההבנה העמוקה. אם ממשיכים, נוצרת פתיחות לחוויה של "שכל אחר" או "פרספקטיבה נוספת".
למה חשוב "לשחרר" תוך כדי מאמץ להבין?
  • לעתים נשאלת השאלה: אם מדובר ברעיון שלא לגמרי הגיוני, אולי כדאי לא לנסות בכלל להבין? אך ישנה המלצה הפוכה: כשהאדם קורא, שיעשה מאמץ מרבי להתעמק, לנסות להקיף את הפרדוקס, לשאול כיצד ייתכן. ואז, כאשר פוגשים במצב יומיומי מסוים, אפשר "להרפות" ודווקא לא להתאמץ כל כך, אלא להתמסר לרעיון שאין הבדל בין יש לאין.
  • צורת העבודה הזו משמרת את ההבחנה המועילה (בזמן לימוד - לוגיקה, שאלה, בירור) ומחברת אותה לקבלה של הפרדוקס (כשנתקלים בבעיה אמיתית - להרפות, לאפשר לעצמך לחוות את האיחוד בין הניגודים).
דוגמה יומיומית: איך מסתכלים על "האם ללכת לעבוד" מנקודת המבט הזו?
  • אדם מתלבט: "האם עדיף שאצא לעבודה או שאשאר בבית?" הוא מרגיש לחץ, חשש, לא בטוח כיצד ההחלטה תשפיע על עתידו. מנקודת המבט הרגילה, יש כאן שתי אופציות מנוגדות, והאדם מחלק אותן לחיובי או שלילי.
  • מי שמנסה להתבונן בדרך של "אין הבדל בין יש לאין" יראה שבעצם גם ללכת לעבוד וגם לא ללכת - קורות ברמה מסוימת בו - זמנית, או שאין באמת הבדל מוחלט בין השניים. במבט כזה, עשויה להיות הקלה רגשית, כיוון שהדבר אינו נתפס כטראגי או כסופי. האדם מבין שכל הזמן כל האפשרויות קיימות, רק בוחר "לטעום" אחת מהן.
  • זה לא אומר שלא בוחרים בפועל, אלא שבוחרים מתוך מקום שמכיר בכך שההבדל בין לבחור או לא לבחור איננו חד כל כך. יש בכך פוטנציאל לרוגע ולשחרור מפחד מוגזם.
סיכום מלא של הפרדוקס והיישום בחיים
  • הטקסט המתאר את הדברים (בתורה נג בליקוטי מוהרן) מציג חמישה הבדלים מרכזיים בשכל האלוהי, כגון: האל יודע ריבוי בבת אחת בלי ריבוי, הוא מקיף דברים אין - סופיים, הוא יודע גם לפני שיש הוויה, ואין הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי.
  • אם מנסים להבין זאת בשכל אנושי רגיל, מתעוררות המון סתירות. אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת את מושג הזמן, את מושג ההבדל בין יש לאין, ואת עצם הניגוד בין מחויב לאפשרי - אפשר להתחיל להכיל את הסתירות באופן חדש.
  • רבי נחמן טוען שכל מי שינסה להשתמש בשכל שלו עד הסוף בשאלות קיומיות (כמו "למה אני חי?"), יגיע להכרח להתמודד עם הסתירות הללו. בשלב כלשהו התודעה מתרחבת, ו"השכל הנקנה" מאפשר להכיר שהמציאות מכילה סתירות בלי שהן מתבטלות זו מול זו.
  • בתכלס, אדם עשוי להיעזר בכך בזמנים שבהם הוא חווה קשיים רגשיים. במקום להזדהות עם "יש בעיה" או לברוח ל"אין בעיה", הוא יכול לראות ששתי האפשרויות נכונות בו זמנית, וזה נותן מרחב שקט נפשי מסוים, כי המוח לא נצמד רק לאחת מהאפשרויות.
  • התהליך לא מיידי, ולכן מומלץ לחזור על הלימוד של הטקסטים ולהתבונן בהם בתשומת לב. עוצמתו של הרעיון נגלית כאשר מנסים לקחת בעיה יומיומית ולבדוק כיצד אותה זווית ראייה משפיעה. מי שמעמיק בכך עשוי לחוות שינוי בתפיסה הכללית שלו.
לסיכום
  • פרדוקסים כמו "יודע בוודאות אבל הדבר נשאר אפשרי" או "אין הבדל בין ריבוי לידיעה אחת" משקפים חשיבה מעל ההיגיון האנושי הרגיל. זוהי נקודת מפגש עם אינסוף, עם חוסר גבול, ועם מצב שבו זמן ופוטנציאל אינם מוגדרים באותו אופן שאנו מכירים.
  • כאשר מעיזים להפנים גישה זו בחיים המעשיים, עשויים לגלות שהרבה פחדים ופיצולים מנטליים מבוססים על ההנחה שיש הבדל מובהק בין יש לאין, בין קיים ללא קיים, בין אפשרי למחויב. ברגע שמבינים שהדברים לא בהכרח נפרדים, משהו נרגע מבפנים.
  • מי שרוצה להעמיק, מוזמן לחזור ולקורא מאותן שיחות או טקסטים שוב ושוב, ולשלב את ההבנה בעת שמגיעה התמודדות עם מצוקה אמיתית. כך הדמיון הופך למשהו מוחשי, והאמונה הראשונית הופכת להבנה (או חוויה) שאולי פורצת את הגבולות הרגילים של השכל.
שאלה: האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי?

אליעד: כן, כל מוחשי מתחיל בדמיון. רבי נחמן אומר, עד שתבין בשכל, תאמין. אתה לא חייבים להאמין, אבל כל תהליך מתחיל האמונה.

אני לדוגמה ניסיתי להבין, מה אני לא מבין. ואז קראתי אצל רבי נחמן שאומר, שיש חמישה דברים שאלוהים חושב אחרת ממני. ואז אמרתי, אני מניח שלאלוהים אין שאלות, ואם אני אחשוב כמוהו, גם לי לא יהיו שאלות. ואז ניסיתי את עצמי בכוח לחשוב ככה. לא הצלחתי, אבל לפחות התכווננתי למשהו. אני האמנתי בזה ואחרי שהאמנתי בזה, הבנתי את זה.

בתורה נג' כתוב שיש חמישה דברים, שהשכל של אלוהים שונה מהשכל של הבן אדם.

"ואלו חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו.

הראשון, "שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו." במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו. בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני יודע שפה יש כסא, ופה יש שולחן, אני יודע שני דברים שונים, ובו בזמן אני יודע דבר אחד. אז איך זה יכול להיות? אם הם שונים אז הם לא אחד. תחליט, איך אלוהים תופס את זה, שהוא יודע דברים שונים, או שהוא יודע רק דבר אחד?

אלוהים יודע את כל הדברים, ובעצם הוא יודע רק דבר אחד.

רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות.

מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ואף על פי כן הוא ישות אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד.

מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת, זה השכל הנקנה.

אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין השולחן לבינך, אני יודע שיש פה שולחן, ואני יודע שאתה פה, כמה דברים אני יודע? שניים. אבל זה כמו להגיד מבחינתי שאני יודע שיש פה שולחן ואני יודע שיש פה שולחן. ובכל זאת אני מפריד בינך לבין השולחן. כמו פה תפוז אחד, ושם שני תפוזים, ואין הבדל בין אחד לשניים. ואם אין הבדל, איך אני רואה אחד ושניים? אתה צריך לתת את האופציה לטירוף.

אני יודע שיש ואני יודע שאין, ומבחינתי למרות שאמרתי שיש ואמרתי שאין, זה אותו הדבר. יש ריבוי ובאותו זמן אני יודע רק דבר אחד.

או שאני יודע להבדיל בין מה שאין לבין מה שיש, או שאני לא יודע להבדיל. ומבחינתי שאמרתי שיש ואמרתי שאין זה אותו הדבר. הוא גם הרבה הוויות שונות ובו זמנית הוא הוויה אחת.

השני "יודע דברים קודם הימצאם, אפילו שאין להם הוויה כלל." אלוהים יודע הכל, לפני שזה היה, עוד לפני שזה היה מצוי הוא ידע את זה, אפילו שאין להם הוויה, עוד לפני הפוטנציאל.

למשל, אלוהים ידע מי יבוא היום, אבל עוד לפני שהיתה לו הוויה הוא ידע את זה, ואם לא היתה לו הוויה אז איך הוא ידע את זה? הוא ידע מה יהיה במציאות עוד לפני שהוא יצר את האופציה. אפשר להגיד אולי שהוא תכנן מה הוא יעשה, אבל איך הוא מתכנן אם אפילו אין הוויה? אפילו את הפוטנציאל אין, והוא כבר יודע איך זה יהיה כאשר זה יהיה מצוי.

רבי נחמן אמר, שאם אתה תשתמש בשכל שלך עד הסוף, זאת ההבנה שתקרה לך בסוף. אם תנסה להפעיל את השכל עד הסוף, כמו למה אתה חי? אם תנסה להבין למה אני חי, בכל המוח תנסה, בסוף יקרה לך משהו, שהמוח יתחיל לחשוב אחרת בחמש זוויות חדשות, ומזה תקבל תפיסה חדשה.

למשל אני רוצה להביא לכאן כסא, אז אני יודע איך הכסא יהיה כאן. אבל אלוהים יודע את הכסא עוד לפני שיש לכסא הוויה. אפילו הוויה אין לזה, הוויה הכוונה לפוטנציאל.

אתה למשל מדמיין אותה עם חולצה אדומה, אתה יכול בדיוק לדמיין אותה עם חולצה אדומה. תחשוב שהיא לא פה, אין כאן שום דבר, אפילו אין הוויה, האם אתה יכול לחשוב איך היא תהיה עם חולצה אדומה? אפילו אין הוויה. אז אלוהים יודע איך זה יהיה אחרי, עוד לפני שיש הוויה.

ויש כאן תחכום יותר גדול, הוא יודע איך זה יהיה ממשי, בעין הוא רואה את הממשי, ובכלל עוד אין הוויה והוא כבר רואה את זה. זה דבר והיפוכו. זה כמו שאלוהים יודע את הדמיון בלי אפילו לחלום עליו. הוא חולם את החלום תוך כדי שהוא ער. האדם למשל מדמיין דבר ואחר הוא הופך את זה למציאות. אצל אלוהים הוא עושה את המציאות למרות שזה אפילו לא נמצא בדמיון. אלו לא דברים הגיוניים.

השלישי, "שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית." להקיף דברים שאין להם גבול. למשל הוא יכול לדעת מה כמות כל המספרים. איך אפשר לדעת מה כמות כל המספרים? הרי יש אין סוף מספרים.

יש כאן דבר והיפוכו, הוא מקיף את הדברים, שאין להם גבול. הוא יודע אותם על ידי זה שהוא מקיף אותם, למרות שאי אפשר לדעת אותם. אם לדבר אין גבול, איך אפשר לדעת אותו?

שאלה: זה שוב היש והאין.

אליעד: כשאין הבדל בין יש לאין, אפשר הכל. אז אין שאלה איך זה אפשר. כשיש הבדל את אומרת או שיש גבול או שאין גבול, או שיש פוטנציאל או שאין פוטנציאל, אבל אם אין הבדל בין יש לאין זה כבר לא משנה גבול או לא גבול.

שאלה: אני מנסה להבין מה אתה אומר, ולא מצליח, וברגע מסויים אני נכנע, לא יודע מה זה.

אליעד: אולי החוויה של, הלא יודע מה זה" היא עצמה הדבר. כאשר אתה באמת לא יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ידיעה.

למשל מה הסיבה הראשונה של כל האירועים? לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת מה הסיבה הראשונה, הרי זה נמצא במרחק אין סופי? זה כמו שאני יגיד לך מה נמצא במקום הכי רחוק בעולם. איך אפשר לדעת? כי אם אתה יודע זה סוף, אבל יש אין סוף, ואני יודע מה שיש באין סוף.

אם אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית, אז איך הוא מקיף אותם? ברגע שאני אומר מקיף, זה אומר שיש להם תכלית, שיש להם גבול, במילה מקיף כן יש הבדל בין דבר להיפוכו, כי כאשר אתה מקיף אתה מבדיל.

אני למשל לא יודע מה שיש באין סוף, וגם לא יודע מה שיש מעבר לדלת אך מצד שני אני יודע מה שיש בקצה של העולם.

הרביעי, "שאין שינוי בידיעתו, ואין שינוי כשיודע את הדבר בכוח ואחר כך שבפועל."

מה זה אומר, למשל היד שלי עכשיו היא כאן, בפועל. והיא אחר כך יכולה להיות במקום אחר שזה עכשיו בכוח - יש כאן שתי ידיעות. מה שקורה אצל אלוהים, אין שינוי בידיעתו, מה זה אומר? שהוא יודע עכשיו היכן היד, והוא יודע כאשר היד תזוז, אך אין הבדל בין לדעת בכוח או בפועל.

שאלה: אפשר לנוע בזמן איך שרוצים.

אליעד: מצד אחד אפשר לנוע בזמן ומצד שני עדיין יש אצלך הבדל בין בכוח לבפועל. מהצד שיש הבדל בין בכוח לבפועל, אתה חווה הבדל בין מה שיש לבין מה שיש בפוטנציאל, למשל בפוטנציאל יש כאן פילו בפועל אין פיל, ואני מבדיל בין יש פיל לאין פיל, אך מצד אלוהים אין הבדל בין זה שיש כאן פילו לבין זה שאין כאן פיל. זה מחובר ליקומים מקבילים דרך אגב.

חמישי, "שידיעתו, אין מוציא את הדבר מאפשרותו". זאת אומרת שאני יודע משהו בוודאות וזה עדיין רק אפשרי. אני יודע שזה ככה ועדיין זה רק אפשרי שזה יהיה ככה. אם אתה יודע משהו בוודאות, זה כבר מחויב, אז איך זה אפשרי?

אם מתרגלים זאת לרמה הגבוהה יותר, אז במקום להגיד את המילה יודע, נחליף אותה למילה הוויה. בטקסט הזה רשומות התשובות שבאות מהחלל הפנוי. אם בכל מקום שרשום יודע אני מחליף למילה הוויה, יש כאן את השכל שבאמצעותו אפשר לתת תשובה לשאלות שבאות מהחלל הפנוי.

למשל, "שידיעתו אין מוציא את הדבר מאפשרותו", הוויתו משאירה את הדבר אפשרי, זאת אומרת שאין הבדל בין המחויב לאפשרי, או שאין הבדל בין בפועל לבכוח, אין הבדל בין לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה.

כשרבי נחמן אומר, אלוהים יודע, הוא מתכוון לומר ש.. ההויה של המציאות היא.. למשל זה שהמציאות מממשת משהו, זה עדיין רק אפשרי. ההוויה של המציאות היא ישויות רבות, אבל מצד האמת אין ריבוי במדעו, זה אחד. זה גם הרבה וגם אחד בו זמנית. זה לא הגיוני, אבל אם אתה מבין את זה, אין לך יותר שאלות.

שוב, את המילה ידיעה להחליף למילה הוויה ואז אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה.

הרעיון הוא, שאם אתה מתעמק בזה ומנסה ומרגיש שאתה חייב להבין את הדבר הזה, מתעמק בו ומתעמק בו ומתעמק בו, זה כמו שהחוכמה נותנת בעיטה לכתר, ואז היא נוגעת באין סוף. הכתר מפריד בין האין סוף לחוכמה שהיא השכל. הכתר זה הגבול של השכל.

שאלה: מה זה גבול?

אליעד: מה שדברנו לדוגמה אתה לא יכול להבין בשכל. לשכל שלך יש גבול, הוא לא יכול להבין דברים כאלו, זה לא הגיוני לו. אני מסביר שוב, כאן יש דברים לא הגיוניים, אם אתה אומר, אני אבין את זה, אז בעצם אתה כופר בהיגיון, אתה מנסה להבין בצורה הגיונית דבר לא הגיוני. והדבר הזה למעשה מכניס את המקיפים פנימה.

מה שאנו מדברים עכשיו אפשר לחוות זאת בשני דרכים. אחת, להרגיש זאת כעוד תיאוריה מעניינת. אבל אם אתה פעם אחת אומר לעצמך, אני באמת רוצה לחשוב ככה, אז זוהי תפיסה אחרת. לדוגמה, אתה יושב בבית בדיכאון ומנסה להסתכל על הדיכאון שלך מנקודת המבט הזאת, ואז מה שנאמר נהפך להיות אמיתי וזה לא רק דיבורים.

אם בבית אתה מגיע לפחד מסויים, נסה להשתמש בתאוריה ששמעת כאן, ואז זה יהפך לממשי. כמו אם הייתי חושב כמו אלוהים, איך הייתי רואה את הבעיה שלי? לכן לנסות לשמוע את הוידאו הזה מאה פעם, לקרוא גם את הטקסט בליקוטי מוהרן מאה פעם, ולנסות להבין, כי זו היא התפיסה האולטימטיבית, ואז כאשר יש לך בעיה, אתה מנסה בזמן אמת להסתכל על הבעיה שלך מהזווית הזאת. אתה מכריח את עצמך להבין.

למה אתה לא מבין את זה, כי אתה מרוכז, אתה שואל, יש או אין? תפסיק להתרכז אם יש או אין, שחרר, מה אתה יודע להבדיל בין יש לאין? שחרר עד הסוף. זה אפס אחוז מאמץ, אם תפסיק להתרכז תבין את זה.

שאלה: אז אם אני רוצה ליישם את מה שאתה אומר, האם לקרוא את זה בלי לנסות להבין?

אליעד: לא, לא, לא כשאתה קורא את זה תתרכז. כשקורית לך הבעיה, כמו האם ללכת לעבוד או לא ללכת לעבוד? תנסה להסתכל על הבעיה הספציפית הזאת במשקפים האלה.
להרגיש שאתה לחשוב תמונה בעבודה מנטליות התמדה ברסלב לפתור בעיות לימוד לוגיקה תודעה משתמש בשכל עד הסוף 5 דברים 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו איך אלוהים איך אלוהים חושב אלוהות אלוהים אלוהים חושב אלוהית אליעד אליעד כהן דברים שנבדל מדעו ממדענו הסיפור של אליעד הסיפור של אליעד כהן השכל השכל הגדול ביותר השכל של אלוהים חשיבה מדעית ליקוטי מוהרן ליקוטי מוהרן חא ליקוטי מוהרן חא נג מדע מדענים מושלם מעל השכל מציאות מציאות אלוהים נבדל מדעו ממדענו סיפור רבי נחמן רבי נחמן מברסלב שכל שכל גדול שכל מושלם שכל מעל השכל שלמות תפישת מציאות תפישת מציאות אלוהית
3 המימדים של המציאות, יקומים מקבילים, לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים, לפני השכל האנושי, מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה
3 המימדים של המציאות, יקומים מקבילים, לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים, לפני השכל האנושי, מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה
... אבל תיאורטית, מה יכול להיות פה? פרופיל חתול סוס כל דבר אחר שעולה בדעתכם יש הבדל בין מה שיכול להיות לבין מה שקורה בפועל. זה נקרא הבדל בין בכוח לבפועל, הבדל בין פוטנציאל לבין ממשי. בעולם שלנו, ברמה החיצונית והפשוטה, אנחנו מבדילים בין מה שיכול לקרות, שזה נקרא פוטנציאל או אפשרות, לבין מה שבאמת קורה, שזה נקרא ממשי. ההפרדה בין ... מהות לצורה, אין הבדל בין לפני לאחרי, אין הבדל בין אפשרי ללא אפשרי, אין הבדל בין פוטנציאל לממשי, אין הבדל בין דמיון למציאות, אין הבדל בין בכח לבפועל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, מחוץ לשכל האנושי, מעבר לשכל האנושי, מעל לשכל האנושי, מה אי אפשר לדמיין? מה אי אפשר לחשוב? גבולות השכל, גבולות הדמיון, 3 רמות של תפישת המציאות, 3 ...
מימוש עצמי, מימוש הפוטנציאל העצמי, לממש את הפוטנציאל, מנגנון הרצון, איך נוצר רצון? איך עובד הרצון? בפועל ובכוח, לפני הפוטנציאל של המציאות, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, ליקוטי מוהרן ח"א נג
מימוש עצמי, מימוש הפוטנציאל העצמי, לממש את הפוטנציאל, מנגנון הרצון, איך נוצר רצון? איך עובד הרצון? בפועל ובכוח, לפני הפוטנציאל של המציאות, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, ליקוטי מוהרן ח"א נג
... כהן מסביר שההבנה העמוקה והאולטימטיבית היא שבאמת, בעומק המציאות, אין הבדל בין בכוח לבפועל. כאשר האדם מגיע להבנה זו באופן מוחלט, הוא משתחרר מתחושת החיסרון. הוא מפסיק לחוות את העולם כמוגבל, מפסיק לחוש חוסר שלמות, וכך הוא מגיע לחופש פנימי מלא. כל זמן ... הגבוהה ביותר שמאפשרת מימוש עצמי מוחלט. איך עובד מנגנון הרצון? מה ההבדל בין בכוח לבפועל? איך לממש את הפוטנציאל שלי? מדוע קיים רצון? מהי דעת לפי ליקוטי מוהרן? למה קשה לי לממש את עצמי? האם יש הבדל בין פוטנציאל למציאות? ...
הסוד של שורש השכל - איך לגלות את השכל שיש מעל השכל?
... של שורש השכל - איך לגלות את השכל שיש מעל השכל? כפי שכבר ביארתי וכידוע לכל, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לא מסוגל למצוא בשכל שלו תשובות לכל השאלות. כגון לדוגמה לשאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שכל תשובה שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה מראש. משום, שעצם מהותו של השכל, היא שהוא לא יכול להבין את הכל. ולנסות להבין את הכל, פירושו לנסות לשנות את המהות של השכל, וזה לא אפשרי. וכפי שכבר ביארתי, יש גם עוד סוג של שכל נוסף, שהוא השכל שיש מעל השכל. והשכל שיש מעל השכל, הוא השורש של השכל האנושי. כי כל דבר בעולם, הוא חלק מדבר אחר גדול יותר. וגם השכל של האדם ויכולת התפישה של האדם, גם היא, רק חלק משכל אחר גדול יותר. כי יש יכולת תפישה אין סופית ובלתי מוגבלת, שהיא השכל הגדול, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשכל של האדם. ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם לשאלות הפרדוקסאליות האלו. וכאן נחדד את העניין. והעניין הוא, כי שם בשכל הגדול יותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא, ששם השאלות האלו, הן לא שאלות כלל. ולא משום שיש להן תשובה, אלא שבשכל הגדול יותר, אי אפשר אפילו לשאול את השאלות האלו. כי שם בשכל הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה ... כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה האדם יכול להבין ב
להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד
להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד
... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק ... ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש ... אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של ... שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות ... אי אפשר להפסיק באמת את המחשבה, אפשר רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין ... של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, אין הפרדה בין החווה למושא החוויה. הוא מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד השכל והאגו יוצרים סבל ומונעים מיקוד? יש אדם שאומר שהוא רוצה דברים רבים ולא יודע במה להתמקד, או שמתקשה להתרכז. אליעד מסביר שלמעשה, כל הרצונות החיצוניים מובילים לתסכול, כי תמיד חסר עוד משהו. השכל גורם לאדם להאמין שאם ישיג דברים בעולם, יימלא חיסרונו. אך בפועל, הוא לא נעשה שבע רצון באמת. הרצון הפנימי ביותר הוא להפסיק לחוש חסר, כלומר, ... לעצור באיזו מדרגה. מי שחושב שהוא לגמרי בשלמות - יכול להישאל: למה אתה עדיין פועל כדי לעשות טוב, אם הכל אצלך שלם? מכאן מובן שהוא עדיין מונהג בידי השכל החלקי. מי שהבין את האחדות מבין גם שאין חוויית סוף פסוק, אלא אין סוף שבו גם יש חידוש וגם אין שינוי, הכל בעת ובעונה אחת. האם אפשר להיות כבהמה כדי לעקוף את השכל? יש שמעלים את הרעיון שבעלי חיים אינם מסתבכים במחשבות ורצונות עמוקים ולכן אין להם סבל. אמנם, להיות באמת ללא שום שכל משמעותו לחיות כמו רהיט, ללא שום רצון לנוע, אפילו לא לקום או לאכול. זה לא פרקטי, ואף לא באמת פותר את שורש הבעיה. מצד שני, שימוש נכון בשכל עד קצהו מביא לתובנה שכל ההפרדות אינן מוחלטות, ואז אין סבל. למה רצונות חיצוניים לא מביאים למילוי אמיתי? אדם אומר: אני רוצה ללכת לפאב, אך הוא לא הולך, ומרגיש ... לרדיפה שלנו, אנו רודפים אחר טוב פנימי, ואיננו מבינים שאפשר להשיג אותו רק על ידי גילוי שהוא כבר קיים בנו או על ידי ביטול חוויית החסר. מי שמבין עד הסוף שכל מימוש חיצוני לא ייתן את השלמות, מתחיל לחפש את המקור הפנימי שייתן שחרור מוחלט מתלות ברצון. כיצד מבינים שאנו בעצם אלוהים היוצר את עצמנו? אליעד מתאר שיש ישות ראשונה המהווה את העולם כולו, ולכן שום דבר לא נפרד מרצון הישות הזו. בעצם, האדם עצמו, במקום העמוק ... ולהגיד אני רוצה כל מה שקורה מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה מדויקת. כך הולכים ומוחקים אפשרויות, עד שיום אחד נחשפת התובנה המקורית של האחדות. רבי נחמן אמר: אם היית יודע את כל מה שזה לא, היית יודע מה זה כן. פירוש הדבר הוא שעל ידי שלילה של כל הגדרות מוגבלות, מגיעים לתפיסה המוחלטת שנמצאת ... סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל עוד לא הגענו לכל, עדיין יש לאן להתקדם? אדם שמאמין שמצא את התשובה, מתגלה עדיין כבעל רצון ומחשבות על טוב ורע, ולכן יש לו לאן להתקדם. ברגע שרואים שההבנה של האחדות הייתה רק חלקית, מבינים שיש עוד מה לחקור. אמנם, לפי אליעד, אפשר להגיע לנקודה שבה השכל מכיל הכל, ואז האדם בו זמנית ממשיך לנוע קדימה בחידוש התמידי, אך גם חווה שזה תמיד אותו אחד. כיצד מצליחים לחוש חופש מוחלט בתוך חיי היומיום? ... יכול. עצם העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ההגדרות הישנות. כך נעשית פריצת דרך אל הבנת האחדות. כיצד עובדים עם שלב ההתנוצצות וירידה חזרה למציאות? יש שיתוף ... במצבים יומיומיים ביותר האדם מודע לאחדות. מדוע שלב השלילה (אני לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, ... לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני. כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא יכולה להיות תשובה ללמה, כי כשהיה הכל אחד לא היה בכלל דבר כזה - ... אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך
חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים
חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים
... שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים מהי חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית? אליעד כהן מסביר על חוויות שאנשים מכנים כחוויה שאינה שכלית וטוענים שהן חוויות שאי אפשר להסביר במילים או בשכל. לפי אליעד, אין באמת דבר כזה חוויה שאי אפשר להסביר בשכל. כל חוויה שנחוויית היא בהכרח מוגדרת ולכן ניתנת להסבר. כאשר אדם אומר: ... להבחין בהבדל בין החוויה הזאת לחוויה אחרת שחווה, המשמעות היא שהחוויה שלו מוגדרת וברגע שמשהו מוגדר, אפשר להסביר אותו בשפה ובשכל. זה שהאדם מרגיש שהוא לא יודע להסביר, לא מעיד על כך שאין הסבר, אלא רק מעיד על כך שאותו אדם באופן אישי אינו יודע כיצד להסביר. האם יש דברים שלא ניתן לחשוב עליהם בשכל? לפי אליעד כהן, הרעיון שיש דברים שהם מחוץ לשכל ושלא ניתן לחשוב עליהם, הוא רעיון שגוי. הוא מדגיש שוב ושוב שהשכל מסוגל לחשוב על כל דבר שניתן להגדיר אותו בצורה כלשהי. כאשר אנשים מדברים על דבר שנמצא מחוץ לשכל, הכוונה שלהם בדרך כלל היא לתאר דבר שלא ניתן להבין אותו, להגדיר אותו, ... אותן, הן סתם הגדרות שגויות. אם החוויה קיימת עבורך, אתה יכול להגדיר אותה, ואם אתה יכול להגדיר אותה, אתה יכול להסביר אותה בשכל. מדוע אנשים חושבים שיש חוויות בלתי מוסברות? הסיבה שאנשים טועים לחשוב שיש חוויות בלתי מוסברות או דברים שנמצאים מעל השכל, היא חוסר הבנה של מושג ההגדרה. אדם שחושב שהוא חווה חוויה ... ולכן ניתן להסבירה במילים. כשאדם אומר שאין לו מילים, זה מעיד על חוסר יכולת התנסחות של אותו אדם, ולא על חוסר קיומו של הסבר שכלי. מהו הדבר שעליו באמת אי אפשר לחשוב? אליעד מסביר שיש דבר אחד שבאמת לא ניתן לחשוב עליו ולא ניתן להסביר אותו בשכל. הדבר הזה הוא מה שנמצא מחוץ לכל ההגדרות האפשריות ומחוץ לכל המילים ולכל ... היחיד שעליו אי אפשר באמת לחשוב הוא דבר שלא קיים כלל. ואם הוא לא קיים, אז באמת אי אפשר לחשוב עליו או להסביר אותו. מכאן נובע שכל מה שקיים במציאות שלנו, יכול להיות מוסבר באמצעות השכל וההיגיון. האם ניתן להגיע להבנה של דבר שאי אפשר להבין אותו? לדברי אליעד, כל מטרת השכל שמוצגת בספר להיות אלוהים היא להביא את האדם להכרה בפרדוקס האמור. המטרה של תהליך החשיבה היא שהאדם ... לא ניתן להבנה ולא ניתן לחשוב עליו, הוא בהכרח אינו קיים. ולכן כל מה שקיים, ניתן לחשיבה וניתן להסבר. מדוע אנשים מתבלבלים בין שכל לרגש? אליעד מסביר כי אנשים מתבלבלים בין רגש לשכל ולכן מאמינים שיש דברים מעל השכל או שאינם שכליים. חוויות רגשיות ואינטואיציות פנימיות נתפסות לעיתים כחסרות מילים, אך זאת רק מכיוון שאנשים לא השקיעו מספיק מאמץ להבין אותן לעומק. הרגש עצמו מבוסס על השכל, כי על מנת להרגיש רגש מסוים, האדם חייב להבחין בין רגש זה לרגש אחר, וזאת פעולה שכלית טהורה של הבחנה. לכן גם חוויות שנראות בלתי - שכליות, הן
טוב ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי
... ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל (באנלוגיה ל: מחויב שיש נפרדות, ... הוא מרגיש רע. ואעפכ ולמרות כל הנל, מי שיתבונן יראה, כי האדם לא מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, אכ, למה האדם לא מוכן לקבל את זה, שהוא תמיד ירגיש גם רע? ולמה האדם ממשיך תמיד בתוך ליבו, לחפש את השלמות? ולמה האדם לא מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה שהוא שונה ממנו, הרי שתמיד האדם ירגיש חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק ... מוגדרת כלל, דהיינו, כלום שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא לא מחויבת להיות נכונה. ולכן, גם כאשר האדם מבין בשכל שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר
התחדשות רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי
התחדשות רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי
... רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל , השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי מהי הסיבה שהוספת ידע לא מובילה לחוויית טרנספורמציה? הוספה של ידע בפני עצמה לא מביאה לטרנספורמציה ... החוויה הרגשית? אליעד מבהיר שקיים קשר ישיר בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית של האדם. אם אדם מבין יותר ב - 2%, החוויה שלו משתנה בהתאם ב - 2%. מכאן, שכדי לחוות שינוי מהפכני בחוויה הרגשית, חייב להתרחש שינוי מהפכני בהבנה השכלית. כלומר, לא ניתן לשנות חוויה רגשית מבלי לשנות את ההבנה שמובילה אליה. לדוגמה, אדם הרואה קיר משעמם אותו כי הוא ... ההתחדשות נובעת מכך שהאדם מתקרב לגבול ההבנה, למקום שבו השכל אינו מסוגל לתפוס את המציאות. המקום הזה נקרא מעל השכל האנושי או מחוץ לשכל. כיוון שהשכל האנושי מוגבל ואינו יכול להבין הכל, תמיד נשאר מרחב בלתי ידוע שמאפשר לאדם להתחדש ללא סוף. אליעד מדגיש שדווקא ... מהקסם שלו עם הזמן. מהו המנגנון של חוויית ההתחדשות לפי רבי נחמן ואליעד? אליעד מצטט את רבי נחמן (מתוך תורה כד בליקוטי מוהרן), שם מתואר תהליך שבו השכל נתקל במחסום בלתי עביר כאשר הוא מנסה לתפוס את האין סוף. ההיתקלות במחסום זה, וההתעקשות של השכל להבין בכל זאת, יוצרת מעין שקעים או כלים המאפשרים לאור אין סוף לחדור פנימה. זוהי בעצם חוויה פרדוקסלית שבה מצד ... ילד ברחם המנסה לצאת לעולם שמחוץ לרחם ואינו מסוגל, כך השכל מנסה להבין מה יש מעבר לו. עצם הניסיון להבין מעבר לגבולות ההיגיון, יוצר התחדשות מתמדת וחוויית פליאה אין סופית. ... גם את השלם וגם את ההתחדשות היא להגיע למקום שהוא מעבר לשכל האנושי. המקום הזה נקרא האחדות או האחד, והוא בלתי נתפס במלואו על ידי ההיגיון. עצם העובדה שאי אפשר לתפוס אותו לגמרי בשכל יוצרת מצב של התחדשות אין סופית, מכיוון שתמיד נשארת תחושה של משהו חדש ובלתי מובן. לסיכום - מהו סוד החוויה ... עד להגעה לקצה גבול ההבנה האנושית. שם מתגלה נקודה שבה השכל וההיגיון נעצרים, והאדם חווה את המציאות כמשהו חדש לגמרי, מעבר להבנה רגילה. דווקא חוסר היכולת להבין לחלוטין הוא ... ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד להתחדשות שכלית? איך לצאת מתחושת שעמום? איך לחוות את האין סוף? ...
אמונה, שימוש באמונה או שימוש בשכל, אמונה מעל השכל, ידיעה, אמונה נגד השכל, להאמין באהבה או שנאה, טיפשות טובה
אמונה, שימוש באמונה או שימוש בשכל, אמונה מעל השכל, ידיעה, אמונה נגד השכל, להאמין באהבה או שנאה, טיפשות טובה
... שימוש באמונה או שימוש בשכל, אמונה מעל השכל, ידיעה, אמונה נגד השכל, להאמין באהבה או שנאה, טיפשות טובה מה היא אמונה ולמה אליעד רואה בה משהו לא טוב? אליעד כהן מתחיל את ההסבר על אמונה בכך שהוא מתייחס אליה כאל הדבר ... טוב ומה רע, מה נכון ומה שגוי. אליעד מסביר שכל הגדרה כזאת היא למעשה אמונה, שהיא סוג של צמצום. לכן, האדם צריך להבין שכל תפיסה שלו מבוססת על אמונה, אפילו אם הוא בטוח שהיא אמת מוחלטת. הדרך היחידה להשתחרר באמת היא להטיל ספק בכל אמונה, עד שהאדם יגיע למקום פנימי ללא שום ... הגדרה וללא שום צמצום. מה המשמעות של אמונה מעל השכל לפי אליעד? אליעד מתייחס למושג אמונה מעל השכל, המוכר מתורתו של רבי נחמן מברסלב. לפי אליעד, רבי נחמן דיבר על מצב שבו האדם צריך להשתמש בשכל שלו ככל האפשר, עד שיגיע למקום בו הוא מבין שיש דברים מעבר לשכל שלו. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה: אם אדם רואה שיש לו רגל, ורבי נחמן יאמר לו אין לך רגל, האדם יחשוב שזה שיגעון. אבל האמונה מעל השכל היא ההבנה שישנה אפשרות שהמציאות שונה ממה שהשכל תופס. כאשר האדם יתאמץ מספיק, הוא יוכל להגיע להבנה אמיתית שהכל אחד, ואז כבר לא יזדקק לאמונה אלא יבין זאת באמצעות שכל גבוה יותר. האם יש הבדל בין להאמין באהבה ולהאמין בשנאה? אליעד מתייחס לאמונות כמו אני מאמין באהבה או אני מאמין בשנאה. הוא מסביר שאם האדם יאמין ... לו להכיר בכך שהוא תמיד מאמין. הוא מזכיר את סיפורו של החכם והמלך, שבו החכם אומר למלך שעליהם לאכול מהתבואה המשוגעת אך להכיר בכך שהם משוגעים. הכרה זאת מאפשרת לאדם לתקשר עם העולם, תוך ידיעה שהוא ... מוחלטת. מהי אמונה? מה המשמעות של אמונה מעל השכל? איך להשתחרר מאמונה? מה ההבדל בין אמונה לידיעה? האם להאמין באהבה או בשנאה? מהי טיפשות טובה? ...
עליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת
עליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת
... בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת מהי באמת מטרת המשחק של אלוהים? אליעד כהן מסביר שהשאלה המרכזית ששואלת ... אין הפרדה בין לפני הבריאה לאחריה, ובין הרצון לשחק לרצון שלא לשחק. אליעד מסביר שכל השאלות בנוגע לתכלית הבריאה, מדוע אלוהים ברא את העולם או מה מטרת המשחק, מגיעות ... בדיוק, אין שום הבדל בין לעבוד קשה לבין לשבת רגל על רגל. ההבנה הזו היא הבנה שמעל לשכל, מצב שבו אין כבר הגדרות והכל הופך להיות ... האחדות ביום יום? אליעד מסביר כיצד אפשר להגיע לחוויית האחדות בחיים היום - יומיים. בשכל, לדבריו, זה פשוט מאוד. אפשר להוכיח לוגית ... מתה וחסרת חיים. זה דומה לאדם שחווה את חייו בצורה יבשה, משעממת, חסרת חיות, ומרגיש שכל המידע והסיפורים שהוא שומע סביבו הם ריקים מתוכן. עליסה ... זה בדיוק מה שאני רוצה. הכוונה כאן היא שהדרך לאמת עוברת דרך המוכנות ללכת נגד השכל המקובל, ולחקור דווקא את מה שנחשב שטויות. ... שאמור להיות הגיוני, יהיה לא הגיוני. אליעד מסביר שכך גם האדם צריך לעיתים ללכת נגד השכל כדי להבין דברים עמוקים יותר. בכך שהאדם מוכן לוותר על ההיגיון, הוא בעצם מאפשר לעצמו להיפתח לשכל חדש לחלוטין, כזה שיכול לקלוט ולהבין דברים ... דרכה, היא חווה זאת כמניעה אמיתית, אך הדמויות חוות זאת כמשחק. אליעד מסביר שזה מראה שכל המכשולים שיש לאדם בחייו אינם באמת נועדו ... וההבנה הזו היא תחילת ההארה. איך להסתכל על כל מה שקורה בחיים? לסיכום, אליעד מראה שכל אירוע שקורה בחיים, כל שיחה, כל סרט וכל סיטואציה, נושאים בתוכם את אותו שכל פנימי ועמוק. הוא קורא לאדם לראות כל דבר דרך עיניו של היוצר, של אלוהים, להבין שהכל הוא למעשה השתקפות של המציאות הפנימית שלו, ובכך להפוך את החיים למסע פנימי של גילוי עצמי מתמשך. למה אלוהים ברא את העולם? איך לחוות אחדות ביום יום? ... בו. שתביני שאין דבר כזה אחדות, אז תביני מה היא אחדות. השאלה שלך היא למעשה, למה אלוהים ברא את העולם? איך מהאחדות נוצרת נפרדות? ... הבריאה לבין מה שיש אחרי הבריאה, את מבדילה בין רצון לשחק, לרצון לא לשחק, אם היה לך שכל, היית מבינה שאין הבדל בין לשחק ללא לשחק. ... אם אין הבדל בין אחד לשניים, אז אין הבדל בין לעבוד או לשבת ולא לעשות שום דבר. יש שכל שהוא מעבר לכל, ששם אין הגדרות. שאלה: איך אני מגיעה לשם? אליעד: בשכל זה קל, אפשר להוכיח לך שהכל אחד. השאלה איך ... נאחז בצורה הספציפית הזאת. עכשיו נראה את עליסה בארץ הפלאות. שימו לב שבכל דבר יש שכל. יש תהליכים בסרט וזה מתאים לחיים שלנו. ... שלמעשה הוא לא מקשיב, כי העולם לא מעניין אותו, לא מעניין אותו מה שאומרים לו. בשכל עליסה שומעת את המורה, היא באמצע שיעור, ... מדוכאת מהשיעור הזה. מצד אחד היא נמצאת במקום פתוח מלא חיות ומצד שני מצמצמים אותה בסיפורים על ההיסטוריה. הסבל הכי גדול לאדם זה ... אמרה שאם זה לא הגיוני, אז זה מה שהיא רוצה. כמו שאתה חוקר את עצמך, ומבין שזה נגד השכל, שזה לא הגיוני, לדעת את אלוהים. ואז מגיעים להבנה שצריך לחשוב נגד השכל. שזה גם וגם, שאין הבדל בין כלום. בעולם של ... החיות ידברו באותה שפה, כך שזה סוג של אחדות. עליסה אומרת, בעולם שלי, מה הכוונה? אלוהים אומר העולם שלי, בעולם שלי יש חוויית האלוהות, השמש זורחת בשבילי, הציפורים מצייצות לאלוהים, ה
שיגעון, פחד להשתגע, מעל השכל, גבולות השכל, ארבעה נכנסו לפרדס, עבודת השם, לזרוק את השכל, להיות משוגע, יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסא, ליקוטי מוהרן (ברסלב)
שיגעון, פחד להשתגע, מעל השכל, גבולות השכל, ארבעה נכנסו לפרדס, עבודת השם, לזרוק את השכל, להיות משוגע, יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסא, ליקוטי מוהרן (ברסלב)
... פחד להשתגע, מעל השכל, גבולות השכל, ארבעה נכנסו לפרדס, עבודת השם, לזרוק את השכל, להיות משוגע, יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסא, ליקוטי מוהרן (ברסלב) מדוע רבי נחמן אומר שצריך להיות מוכן להשתגע? אליעד כהן מסביר לעומק את אחד הרעיונות המרכזיים שמופיעים בספר ליקוטי מוהרן של רבי נחמן מברסלב, המדבר על כך שהאדם צריך להיות מוכן להשתגע, כלומר, לצאת מההיגיון ומהשכל הרגיל כדי להגיע להבנת המציאות ולהבנת האלוהים. ההסבר מתבסס על הקטע המפורסם מחזל: ארבעה נכנסו לפרדס. על פי הסיפור, ארבעה חכמים ניסו להיכנס ולהבין את האמת האלוהית (הפרדס), אך לכל אחד מהם הייתה תוצאה שונה: רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, בן זומא הציץ ומת, בן עזאי הציץ ונפגע, ואלישע בן אבויה (אחר) כפר. אליעד מדגיש שהסיפור הזה משקף ארבעה סוגים של בני אדם וארבעה מצבים אפשריים כאשר אדם מתקרב לתורת השם או לדרך רוחנית עמוקה: יש מי שנכנס בשלום ויוצא בשלום - האדם מבין ... הולך לקיצוניות ומאבד את דרכו לחלוטין. ויש מי שכפר - לקח את הדברים שנאמרו לו ופרש אותם בדרך שמזיקה לו, עד כדי כך שהוא מתרחק עוד יותר מהאמת. אליעד מסביר שרבי נחמן טוען שכל הארבעה הם למעשה בחינת צדיקים בדרגות שונות, מפני שכל אחד מהם לפחות ניסה להתקרב לאמת האלוהית. אפילו זה שהציץ ונפגע או הציץ ומת, גם הוא עשה מאמץ אמיתי להתקרב לאמת ולכן אינו נחשב לרשע מוחלט. מהו הרעיון של לזרוק את השכל לפי רבי נחמן? ההסבר המרכזי שמביא אליעד מדברי רבי נחמן הוא שלפעמים אדם צריך לסלק לגמרי את השכל שלו, גם את השכל שנראה בעיניו חכם ומעמיק. רבי נחמן מדגיש שלא רק את השכל הפשוט של היום - יום צריך לזרוק, אלא גם את השכל הגבוה והרוחני ביותר - אפילו רעיונות פילוסופיים עמוקים חייבים להיזרק הצידה לפעמים, כדי להגיע לפשיטות. הפשיטות הזו משמעותה לעבוד את השם ולהיות מחובר לאחדות, ללא תלות בשום הבנה שכלית. מה הקשר בין אהבה לשיגעון בעבודת השם לפי רבי נחמן? אליעד מתאר שרבי נחמן אומר שכדי לעבוד את השם באמת, על האדם להיות מוכן לפעמים להתנהג בצורה הנראית לאחרים כשיגעון. הוא נותן דוגמה על שודד שלא פוחד למות, ולכן מצליח להיכנס לכל מקום בלי ספק ובלי פחד. כך גם האדם צריך להיות מוכן לחשוב בצורה קיצונית, בלי פחד מהתוצאה או מה יחשבו עליו. הרעיון הוא שהאהבה לאלוהים צריכה להיות כל כך גדולה וחזקה, שהאדם מוכן לזרוק את כל החכמה, את כל ההיגיון ואת כל הזהירות, ולקפוץ לרפש וטיט - כלומר, למקומות הכי נמוכים, הכי מוזרים, והכי פחות נעימים, אם הוא חושב שזה יקרב אותו לאמת ולאלוהים. מה ההבדל בין בן המלך לעבד לפי
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על השכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן ח"א נג
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הבדל בין בכח לבפועל, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להצליח בזוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשנות תכונות אופי? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך להיות מאושר ושמח? איך לנהל את הזמן? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: הבדל בין בכח לבפועל, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות מאושר? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לירידה במשקל, מאמן למציאת עבודה, אימון אישי לפרישה בתחום הבדל בין בכח לבפועל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 28_06_2025 השעה 19:17:47 - wesi1