... מודרנית והתפתחות מדעית - מהי המשמעות הרוחנית? כפי שכבר ביארתי, כל תהליך שמתרחש בעולם בנושא כלשהו, יש לו משמעות גם לגבי כל שאר התהליכים שיש בעולם. וכל מה שנכון לגבי נושא אחד, בפנימיות שלו ובמהות שלו, ... גוף האדם ואת המבנה הגנטי שלו, ובמקביל הרפואה והמדע מכירים גם יותר טוב את העולם שלנו, ואת החומרים השונים והרכיבים השונים שמהם ניתן להרכיב ולהתאים עבור האדם תרופות שונות. והרפואה המודרנית, מאפשרת לאדם לקבל ... שגם הן עצמן נובעות מההתפתחות הטכנולוגית והמדעית, שהן משפיעות על הסביבה ויוצרות מחלות חדשות. והרפואה מתמודדת כל הזמן עם מחלות חדשות. ובשורה התחתונה, הרפואה מסוגלת לספק מענה ליותר בעיות, להאריך את חיי ... לבריאים יותר ונוחים יותר. וכל הנל נכון גם ברמה הרוחנית. כי כדי שהאדם יתפתח רוחנית, לשם כך עליו להכיר שני דברים יותר טוב. את עצמו ואת המבנה הנפשי והרגשי שלו, ואת העולם שבו הוא חי. וככל שהאדם מבין טוב יותר את עצמו ואת המציאות שבה הוא חי, ... כדי לחיות בה טוב יותר. וכאשר האדם מתפתח מבחינה רוחנית, הוא משפר את היכולת שלו להתמודד עם מצבים שונים, ולהכיל בתוכו רגשות שונים, מחשבות שונות, ודעות שונות. כי המחלות של האדם, הן סוג של מלחמה. כי כאשר כוח כלשהו ... שונות, בלי להיכנס איתן למאבק. אבל, ההתפתחות הרוחנית של האדם, היא גם יוצרת לו בעיות חדשות. בדיוק כמו שהמדע יוצר גם מחלות חדשות. כי מי שלא עושה לא טועה. וכאשר האדם מתקדם וחופר לעומק ומחפש את הטוב שבתוכו, אז האדם נתקל לפעמים בכל מיני מחיצות שונות שאותן הוא צריך ... הן לא באו לידי ביטוי בפועל. וההתקדמות של המדע וההתפתחות הטכנולוגית, עוררו את המחלות שכבר היו קיימות בעולם, וגרמו להן להתגלות. וכאשר מחפשים נפט או כל אוצר אחר במעמקי האדמה, הרי שהסלעים שנמצאים במעמקי ... את האוצרות שבתוכו, והוא פתאום נתקל באיזו בעיה רוחנית חדשה, על האדם להבין, שהבעיה הזאת הייתה קיימת כבר קודם. אלא שהאדם לא היה מודע אליה. וכאשר מתחילים להרתיח מים שיש בהם לכלוך, אז הלכלוך מתחיל לצוף ומתחילים ... המכשולים שבדרך. והרעיון הוא, שלמרות שההתפתחות המדעית מעוררת מחלות חדשות, הרי שזה בהכרח שזה יקרה כך. והמדע לא יוצר שום מחלה חדשה, אלא הוא רק מעורר מחלות ובעיות קיימות. כי לדוגמה קרינה סלולארית, עלולה ליצור אצל האדם את מחלת הסרטן. אבל החולשה של הגוף לקרינה, הייתה ... שהגוף שלו חלש ורגיש. וכך גם כאשר האדם מתקדם רוחנית, והוא מתחיל להתבונן על הדברים בצורה יותר חדה, פתאום הוא מגלה בעיות רוחניות חדשות. כי כאשר מגדילים את זכוכית המגדלת, אז רואים את הנקודות הקטנות ביותר שיש על היהלום. וכדי לראות את החיידקים, לשם כך צריך מיקרוסקופ. אבל החיידקים ... עליהם. וככל שהרפואה מתפתחת יותר ויותר, וככל שהמדע מתפתח יותר ויותר, כך מוצאים תרופות חדשות, גם למחלות החדשות שהתעוררו בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית עצמה. כאשר הנמשל הוא, שככל שהאדם מתפתח יותר רוחנית, כך נוצרות אצלו בעיות רוחניות חדשות, אבל אם הוא ממשיך להתקדם, אז הוא מוצא גם להן פתרון. והיכולת של הרפואה לתת לאדם חיסון מראש בטרם תבוא המחלה, משמעותה היא שהחכם האמיתי הוא יודע לתת לאדם עצות מאוד חכמות, שיש בהן שכל מאוד גדול, שאם האדם נצמד לשכל הזה, על ידי זה הוא מציל את עצמו מלהסתבך בכל מיני בעיות, שהוא בכלל לא ידע על קיומן. כי החכם האמיתי נותן לאדם עצות חכמות, שבאמצעותן הוא מקדים תרופה למכה. וכל העצות של מי שהוא חכם אמיתי, הן כולן עצות שאם האדם יתבונן בהן היטב, הרי שהוא יכול באמצעותן להתמודד עם כל ענייני החיים באשר הם. וזה עניין אחד, עם כל עניין החיסונים. והיכולת של המדע להתמודד עם המון מחלות, היא ביטוי לכך שמי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול להכיל בתוכו המון דעות שונות. דהיינו, הוא מסוגל למצוא את נקודת האמת שיש בכל דבר, ולא לפחד משום סוג של מחשבה, אלא פשוט להכיל גם אותה, ולתת לה ... להאריך את חיי האדם, היא מוגבלת. כי נכון לעכשיו המדע עדיין לא הצליח לייצר חיי נצח. אבל ברוחניות הדבר אפשרי. כי העולם החיצוני הוא עולם של נפרדות ושל שינויים וממילא של גבולות ומוגבלות. אבל העולם הפנימי, הוא עולם של אחדות ושל אין סוף. ולמרות שהמדע לא הצליח להאריך את חיי האדם לנצח, הרי שברמה ה

מדע פיזיקה הוכחות מדעיות פילוסופיה איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים ... עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה ... הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין ... תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט ...

חשיבה מדעית מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית , הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - אחד מהחוקים שגוי מבחינת המציאות ... בתוכו את 2 החוקים שסותרים זה את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף יותר וכולל יותר, כך הוא מייצג ... הראשי, חלק שמתאים עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את מהות המקום וכולי. ככל שהחוק הוא שורשי יותר, כך ... והזמן. החוק הראשי ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה להסביר את כל התופעות האפשריות ... מה מהווה את מימד המקום? מה יוצר את הקשר שבין מימד המקום לבין מימד הזמן? ועוד. כמו כן על החוק הזה להסביר גם את כל שאר התופעות המטאפיזיות שיש ביקום. כגון התודעה האנושית, המחשבות, הרצונות וכולי. על החוק להסביר מהי מהותה של המחשבה? מהי מהותם של הרצונות? מהי מהותו של ... מהי מהותם של הרגשות? מהי מהותה של התודעה? מהי מהותה של הבחירה החופשית? מי המהות של תחושת הזמן עבר הווה עתיד? מהי מהותו של השכל? מהי מהות החיים המוות? מהי מהות הדמיון? מהי מהות השינה החלומות? ועוד. על החוק הראשי לספק הסבר מלא לכל התופעות שמתרחשות בתוך המציאות. מדוע כל התופעות הן כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור לו ושלא יישארו לו שום ספקות לגבי חייו. על האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל. ...

... מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע בדיוני. כאשר הדגש הוא, על סרטים שבהם חוויית המציאות שבסרט, שונה מהמציאות שלנו. כגון לדוגמה סרט מצויר, שבו האנשים ... סרטים ותכנים, שבהם המציאות שלנו והחוקים שלה, משנים את הצורה שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי ... אינה טבעית. והטבע של הדברים, הוא חסר כל צורה. ומצד האחדות של המציאות ששם הכל אחד, שום דבר לא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת ... ידי האחדות של המציאות. (שבה הכל אחד, ואין שום שינוי כלל). וכאשר האדם מתבונן בדמויות השונות בסרטים המצוירים, אז אם יש לאדם שכל אמיתי, אז לאחר מכן, כאשר הוא חוזר אל העולם הלא בדיוני שלנו, אז הוא יודע את האמת וגם מרגיש את האמת. שכל העולם שלנו הוא בדיוני לגמרי, והוא רק אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות שונות של המציאות. ...

... לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי לימוד קבלה? הרבה אנשים מתלבטים האם ללכת ללמוד קבלה או לבחור בפעילות אחרת, כגון ... מחפש מפגש חברתי, אפשר למדוד בצורה תכליתית איפה המפגש הזה מתקיים בצורה טובה יותר. לעומת זאת, אם אתה מחפש ידע או עומק רוחני, אתה צריך לשאול את עצמך איפה הידע הרוחני באמת קיים ואיפה תוכל לקבל אותו בצורה טובה ומועילה יותר. מה ההבדל בין לימודי קבלה לבין פעילויות אחרות? אליעד מסביר שהיתרון לכאורה של ... אווירה של אהבה וחיבור. בקבלה, אנשים מחויבים להיות נחמדים ולחייך אחד לשני מתוך אמונה שזה יקדם אותם לגן עדן ויקרב אותם לאלוהים. אם מישהו מרגיש בודד, הוא ימצא במקום כזה אנשים שיחייכו אליו ויגרמו לו להרגיש שייך ואהוב. עם זאת, אליעד מזהיר שזה סוג של מפגש חברתי ... תוכל ליצור קשר חברתי עמוק ואמיתי עם כל העולם ולא רק עם קבוצה מצומצמת של אנשים. האם לימודי קבלה הם באמת שיטה להתפתחות רוחנית? לימודי קבלה מציגים את עצמם כמקום שבו תוכל להבין את עצמך בצורה עמוקה, אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או לעדכן אותם, בשונה ממדע אמיתי שבו כל דבר נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה בלימודי קבלה ובכתות בכלל? אליעד מזהיר מפני מה שהוא מכנה כתות, כולל קבוצות קבלה למיניהן, בכך שהן יוצרות מסגרת סגורה. במקום לעודד אנשים לחשוב בצורה עצמאית, הן מלמדות להאמין בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא לא יתקבל בברכה. לעומת זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן מתערבות בחשיבה הפנימית של האדם, ובכך הן ... ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ספק במה שכבר נאמר. למה אנשים ... עיוורת מאדם שמכנה את עצמו מקובל. מה היתרון של חשיבה ביקורתית מול אמונה בקבלה? אליעד אומר שאדם שרוצה להתפתח באמת חייב לחשוב בצורה ביקורתית ולשאול את עצמו כל הזמן שאלות כמו מה אני רוצה?, איך אני יכול להשיג זאת?, ומה אני באמת מרגיש וחושב?. הוא מסביר שרק בדרך הזו ... ושל העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי קבלה וכתות? למה אנשים נמשכים ללימוד קבלה? ...

... טבע, מעל הטבע, תופעה על טבעית, לשנות את המציאות, לשלוט במציאות, לשלוט בחוקי הטבע, להיות אלוהים, פיזיקה, תורה ומדע, אמונה באלוהים, מפורסמים של שקר, רבי נחמן מברסלב מהו הקשר בין ניסים, טבע ואמונה באלוהים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את הקשר המורכב בין ניסים, טבע, יכולת לשלוט במציאות, ואמונה באלוהים. הוא מתחיל בכך שלדבריו, השלטון בטבע הוא חלק מהשלמות של האדם. הוא מתאר כיצד חלק מהשלמות האישית של האדם לא נגמר רק ביכולת להתמודד עם ... אליעד שואל אם היה אדם שמסוגל לגרום לשמש לא לזרוח בבוקר עד שהוא לא רוצה בכך, ואחר כך גם לשלוט בכיצד תרד השמש. זו הצגה של שליטה מוחלטת בטבע. האם יכול אדם להיות אלוהים? נראה שאליעד מעלה את הרעיון ששלטון בטבע חייב לכלול את המחשבה שבסופו של דבר, אדם יכול להיות אלוהים בעיניו. הוא מציין שהיכולת לשלוט בעולם, להבין את הפיזיקה ולשנות את חוקי הטבע, מתארת את שליטתו של האדם, שמסוגל להיות כמו אלוהים, ברגע שהוא שולט בכל מה שקורה ביקום, כולל מה שקורה מחוץ לכדור הארץ. עם זאת, הוא מציין ששליטה זו מצריכה את צמצום האישיות וההבנה שכל שליטה כלשהי חייבת לבוא מתוך גבולות מסוימים. מהו תפקיד הניסים בתפיסת אליעד כהן? בהמשך, אליעד עובר לנושא של ניסים, ומסביר את תפיסתו עליהם. הוא מציין שהרבה אנשים סבורים כי ניסים הם הוכחה לכך ששליטתם של רבנים או אנשי דת על העולם היא משהו שמעיד על יכולת אלוהית. עם זאת, אליעד מבטל את הרעיון הזה ומספר סיפור על רבי נחמן מברסלב, שאמר כי הניסים אינם קרו בגללו, אלא אנשים פשוט חושבים שהם קורים בגלל פעולתו. רבי נחמן לא רצה שהמאמינים בו יראו בו אדם שעושה ניסים, אלא הדגיש שמנגד יש כוחות פיזיקליים ומדעים שאינם תלויים בניסים. מהי הבעיה בהאמנה בניסים? בהקשר הזה, אליעד מציין את בעיית ההשפעה של אמונה בניסים, כאשר אנשים מתחילים להאמין ... כי כל אדם שמספר על ניסים חייב להיות תחת בדיקה קפדנית, כי ברגע שיש אינטרס אישי מאחורי הסיפור, יש לפקפק בו. הוא משתמש בהשוואה לעובדה שאנשים מעדיפים להאמין במדענים ובעובדות הפיזיקליות על פני ניסים, משום שזו הדרך בה העולם עובד. מהו הלקח שצריך להישמע מתוך הדברים? הלקח העיקרי מדבריו של אליעד כהן הוא ששליטה בטבע ובמציאות אינה מסתכמת רק בהבנה האמיתית של היקום ויכולתו לשנות אותו, אלא גם בתהליך פנימי של צמצום האגו והבנת הגבולות האנושיים. אדם לא יכול להיות אלוהים במובן האמיתי של המילה, אלא אם כן הוא מסוגל להתעלות מעל לכל רצון אישי ולשלוט גם ברצונותיו. כל היבט של החיים, כולל ניסים ונסים, צריך להיות נשקל בקפידה ונמדד בתוך מערכת חוקים של מציאות. מהי שליטה בטבע? האם אדם יכול להיות אלוהים? מה הקשר בין ניסים לפיזיקה? האם ניסים הם תופעה אמיתית? מה אמר רבי נחמן מברסלב על ניסים? ...

... העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת את השנייה, אלא תלויות בפרספקטיבה ובזמן ... נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל האפשרויות הקיומיות. אליעד מסביר כי כל ... לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת שהיקום ... להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף ... לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, שבחלקו אינו תלוי בהגדרות פיזיות של זמן. מה ... למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ ... היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית ... היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות ... שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של ... לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות הללו, שתיהן נראות כאילו סותרות אחת את ... לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים של קיום, כמו רעיונות פילוסופיים על ... בזמן. ההסבר המרכזי של אליעד הוא שכל התפיסות הללו נכונות, תלוי בפרספקטיבה ובזמן שבו אנו בודקים את השאלה. לדוגמה, אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? אפשר להסתכל עליו ולהגיד שהוא קיים עשר ... לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו עשוי להיות ...

... תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות , איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם ... לך היום באופן חד - משמעי שהגעת מחיידק קדום, הדבר לא באמת ישנה את הדרך שבה אתה חווה רגשות בהווה. אליעד מדגיש שלמרות שבני אדם מחפשים כל הזמן אינפורמציה נוספת, אין סיבה לחשוב שאינפורמציה זו באמת משנה משהו ברמה החווייתית. למשל, הוא שואל: אם נאמר לך כמה גרגירי חול יש ... פי שההחלטה הגיעה באופן מלאכותי. הוא שואל, כיצד אנחנו יודעים אם הרצונות שלנו באמת מגיעים מתוך בחירה חופשית או מתוך תכנות חיצוני כלשהו? האם המוח שלנו הוא בסך הכל רובוט מתוחכם? אליעד משתמש בדוגמאות מרובות סביב רובוטים כדי להדגיש את ההבדל או הדמיון בין בני אדם ... גם בלי להסתמך על האבולוציה או על ידע היסטורי. מה הקשר בין אבולוציה ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ... משום שאלה תמיד יכולים להיות מוטעים או חלקיים. האם ניתן להגיע לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים ... טוען שהדרך לוודאות כזו צריכה לעבור בחקירה פנימית של תהליכים לוגיים בסיסיים שאינם תלויים בתצפית חיצונית כלל. האם תהליך האבולוציה הוא התפתחות או רק שינוי? אליעד מציע לחשוב מחדש על המושג התפתחות. הוא שואל מדוע מייחסים להתפתחות אבולוציונית ערך חיובי דווקא, ולא ... להתעניין בנושא זה, יותר מאשר את הנושא עצמו. האם האבולוציה נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק? ...

... המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם ... השאלה אם אפשר לחיות ללא הקשר לזמן ובלי המשמעויות שאנחנו נותנים לו. הוא מציין כי אם היינו חיים רק ברגע הזה, בלי לחשוב על עבר ועתיד, היינו מבינים שהמציאות היא פחות מוחשית ממה שאנחנו מניחים. הוא מציע גם להתבונן במושג ... איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על כל ההבנה של הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו. הוא מתאר את הזמן כחוויות ...

... עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם קיימים חייזרים? ... אדם, אך משמיע קולות לא מובנים ועושה תנועות לא ברורות. ברגע הראשון היינו יכולים לחשוב שזה חייזר, אבל בפועל יכול להיות שזה פשוט קוף או יצור מוכר אחר שלא התרגלנו אליו. האם קיימות צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? ההיגיון הפשוט אומר שככל ... של צורות חיים תבוניות נוספות. מכיוון שהיקום הוא אינסופי בזמן ובמרחב, הגיוני לחשוב שצורות חיים נוספות קיימות איפשהו. אליעד מסביר שאם קיימת אפשרות תיאורטית לישות עם שלוש קרניים או ארבע עיניים, הרי שביקום אינסופי האפשרות הזאת ככל הנראה ... והיא שאין לנו וודאות שחוקי הפיזיקה והמתמטיקה שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות שבמקומות אחרים ביקום ... אליעד מסביר כי ההיגיון הלוגי לא מחייב את המציאות בפועל, אך הוא מחייב ברמת ההבנה השכלית בלבד. כלומר, ההיגיון תומך בכך שיש חייזרים, אך אינו מחייב באופן מוחלט את קיומם. לסיכום, האם קיימים חייזרים בוודאות? השאלה על קיומם של חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. עם זאת, מאחר ... של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום עשוי להיות בעל ... בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, איננו יכולים ... עושה משהו הוא עושה אחריך, אתה אומר הנה זה חייזר מה הוא עושה כאילו יש לו שפה מתוחכמת שאם אני עושה משהו הוא חוזר אחרי. מה המסקנה מה בעצם אני בא לומר שמה זה חייזרים, חייזרים זה צורות שאתה לא מבין אותן לפעמים אתה לא מבין את עצמך אתה אומר ... הזאת ויש אינסוף מקום וזמן הגיוני שיש למה שלא יהיה. עכשיו אם היית חייזר בצורת מדען עוד פעם אם היית חייזר בצורת מדען גם אם היום היית איש מדע שחושב שהוא חכם והיו אומרים לך לא נכון המקום והזמן הם מוגבלים הם לא אינסופיים ויש חוקי פיזיקה מסוימים ואז הוא אומר לך אפשר להוכיח שיש צורות חיים שלא יכולות להתקיים אז היית אומר אין חייזרים או לא יכולים להיות חייזרים נניח, אבל אם אתה יותר חכם ואתה יודע שהמקום והזמן באופן כללי הם לא מוגבלים וחוקי הפיזיקה אתה לא באמת יכול להיות בטוח שמה שנכון פה נכון שם, כי אתה לא יכול להיות בטוח גם אם תוכיח ... זה יכול להיות זה לא אומר שזה לא יכול להיות, אז אם יכול להיות אינסוף מקום וזמן שכל אחד מהם הוא בגודל אינסופי ויש אינסוף אפשרויות אז למה שתחשוב שרק אתה קיים, איזה לא רק אני קיים מה קרה מה אולי אתה אחדש מהחייזרים. אתה הבנת, אוקי שאלות על זה ... תראה לא מחויב שגם אתה פה גם זה שאתה פה זה לא מחויב, הגיוני פירושו מחויב מצד השכל כשאני אומר הגיוני פירושו מחויב מצד השכל, טוב. ש: רגע למה אם זורקים קוביות. אליעד: תבדקי. ש: רגע אינסוף פעמים? אליעד: אינסוף פעמים כן, אם תזרקי מאה פעמים זה יצא מספרים אחרים אבל אם תזרקי ...