11:24שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות
האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת.
לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות.
האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם?
אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר.
הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה.
האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת?
אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם תפיסה זו, לדבריו, מבוססת על ההיגיון האנושי בלבד. יתכן כי במציאות האובייקטיבית יש יותר מאמת אחת.
הוא מביא את הדוגמה של "מחויב המציאות", שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת "מחויבים". אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה "סיבות ראשונות", ואפילו כמה "אלוהים" מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית.
האם יתכן שיש יותר מ"סיבה ראשונה" אחת?
אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה "אלוהים", השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות.
האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא "דפוק"?
אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל:
האם ייתכן שכל הדעות נכונות באותה המידה?
אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא מציע אפשרות נוספת להתבוננות: יתכן כי הסיבה שהאדם חושב שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית.
השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך להתבונן בשכל באופן ביקורתי ולהטיל ספק בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף אמת מוחלטת? או שאולי המציאות עצמה מורכבת מכמה אמיתות, כמה "מחויבי מציאות" המקבילים זה לזה?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת.
לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות.
האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם?
אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר.
הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה.
האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת?
אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם תפיסה זו, לדבריו, מבוססת על ההיגיון האנושי בלבד. יתכן כי במציאות האובייקטיבית יש יותר מאמת אחת.
הוא מביא את הדוגמה של "מחויב המציאות", שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת "מחויבים". אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה "סיבות ראשונות", ואפילו כמה "אלוהים" מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית.
האם יתכן שיש יותר מ"סיבה ראשונה" אחת?
אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה "אלוהים", השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות.
האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא "דפוק"?
אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל:
- הפרספקטיבה הראשונה רואה בשכל מנגנון פגום ("דפוק"), כי הוא אינו מסוגל להביא אנשים להסכמה ואינו מאפשר להגיע למחויב המציאות בצורה חד - משמעית. אנשים משתמשים באותו שכל, אך מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין.
- הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ואינסוף סיבות ראשונות, ולכן השכל האנושי משקף את האמת באופן מושלם. כל דעה, אפילו השיגעון הכי גדול, משקפת אמת כלשהי.
האם ייתכן שכל הדעות נכונות באותה המידה?
אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא מציע אפשרות נוספת להתבוננות: יתכן כי הסיבה שהאדם חושב שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית.
השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך להתבונן בשכל באופן ביקורתי ולהטיל ספק בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף אמת מוחלטת? או שאולי המציאות עצמה מורכבת מכמה אמיתות, כמה "מחויבי מציאות" המקבילים זה לזה?
- האם השכל משקף את המציאות האמיתית?
- האם קיימת יותר מאמת אחת?
- האם אפשר לסמוך על הלוגיקה האנושית?
- האם המשוגע והחכם שווים בשכלם?
- האם יש כמה סיבות ראשונות למציאות?
- מהי אמת אובייקטיבית?
- האם כל הדעות נכונות באותה מידה?
הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית.
והאם עם השכל אפשר לברר את האמת?
ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת.
ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש את אותו מנגנון שכלי, אז אם הוא היה כל כך מדויק וחכם, כולם היו מסכימים על הכל, אבל אנחנו רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון?
לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל.
ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה להיאמר, האמת שהשכל של המשוגע ושל האדם החכם הוא אותו שכל בדיוק, ושניהם משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק?
אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים.
גם המשוגע שהוא משוגע גם הוא משתמש בשכל שלו.
על כן צריך להתבונן, האם השכל משקף את האמת המוחלטת?
אם השכל היה מדויק גם האדם עצמו היה מגיע בעצמו למסקנה מחייבת, אבל תמיד אפשר לשאול אולי הפוך וכו'.
עד כה אמרנו, האם השכל תופש את האמת כפי מה שהיא?
ועכשיו נאמר דבר הפוך, יכול מאד להיות שאין אמת אחת, ואני לא אומר שאי אפשר לגלות את האמת, אלא שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, למרות שאדם מבין שאמת זה אחד, כי השקר זה הרבה, והאמת אחת, כי אם אומרים שיש כמה אמיתות אז מה האמת, אבל אני אומר שגם התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק בצורה אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב
כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? כי אם יש יותר ממחויב אחד, אז הוא כבר לא מחויב
כמה מהויות יש למציאות? מהות אחת! אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא במקביל, למרות שזה לא הגיוני
אם נגיד שיש כמה אלוהים שונים, נשאל מי ברא אותם? אם נגיד שיש כמה מהויות שונות, נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן?
מצד האמת, יש ש פרספקטיבה שיש סיבה ראשונה שהיא יותר מסיבה אחת, יותר ממהות אחת, וזה לא הגיוני.
יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, למה דפוק? כי כל אחד עם אותו השכל, מגיע למסקנה אחרת, ואי אפשר להגיע למחויב המציאות בשום דרך באמצעות השכל, אבל יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שיש אינסוף מהות, אינסוף אלוהים, אינסוף אמת.
ואז זה אומר שהשכל של האדם כולל כל המשוגעים, כל השיגעונות, כל בני האדם, כולל כל הדעות השונות, הוא השכל האמיתי ביותר, כל השכלים נכונים, אין שכל לא אמיתי.
ולכן מה שאני בא לאמר, שזה שכל השכלים לא מסכימים, זה לא אומר שהשכל לא משקף את האמת האחת, כחי מבחינה אמיתית יכול מאד להיות שיש יותר מאמת אחת, ומאד יכול להיות שכל השכלים משקפים את האמת, הסיבה שנדמה לאדם שלא כל השכלים משקפים את האמת, זה בגלל שהוא חושב שיש אמת אחת וזה בשכל, גם נכון, כי הכל נכון באותה מידה.
בכל אופן הנושא להתבוננות הוא פשוט, המנגנון השכלי עד כמה אפשר באמצעותו להשיג את האמת, את המחויב, אבל אולי יש יותר ממחויב אחד? אולי שתי האפשרויות נכונות!
והאם עם השכל אפשר לברר את האמת?
ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת.
ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש את אותו מנגנון שכלי, אז אם הוא היה כל כך מדויק וחכם, כולם היו מסכימים על הכל, אבל אנחנו רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון?
לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל.
ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה להיאמר, האמת שהשכל של המשוגע ושל האדם החכם הוא אותו שכל בדיוק, ושניהם משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק?
אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים.
גם המשוגע שהוא משוגע גם הוא משתמש בשכל שלו.
על כן צריך להתבונן, האם השכל משקף את האמת המוחלטת?
אם השכל היה מדויק גם האדם עצמו היה מגיע בעצמו למסקנה מחייבת, אבל תמיד אפשר לשאול אולי הפוך וכו'.
עד כה אמרנו, האם השכל תופש את האמת כפי מה שהיא?
ועכשיו נאמר דבר הפוך, יכול מאד להיות שאין אמת אחת, ואני לא אומר שאי אפשר לגלות את האמת, אלא שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, למרות שאדם מבין שאמת זה אחד, כי השקר זה הרבה, והאמת אחת, כי אם אומרים שיש כמה אמיתות אז מה האמת, אבל אני אומר שגם התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק בצורה אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב
כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? כי אם יש יותר ממחויב אחד, אז הוא כבר לא מחויב
כמה מהויות יש למציאות? מהות אחת! אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא במקביל, למרות שזה לא הגיוני
אם נגיד שיש כמה אלוהים שונים, נשאל מי ברא אותם? אם נגיד שיש כמה מהויות שונות, נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן?
מצד האמת, יש ש פרספקטיבה שיש סיבה ראשונה שהיא יותר מסיבה אחת, יותר ממהות אחת, וזה לא הגיוני.
יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, למה דפוק? כי כל אחד עם אותו השכל, מגיע למסקנה אחרת, ואי אפשר להגיע למחויב המציאות בשום דרך באמצעות השכל, אבל יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שיש אינסוף מהות, אינסוף אלוהים, אינסוף אמת.
ואז זה אומר שהשכל של האדם כולל כל המשוגעים, כל השיגעונות, כל בני האדם, כולל כל הדעות השונות, הוא השכל האמיתי ביותר, כל השכלים נכונים, אין שכל לא אמיתי.
ולכן מה שאני בא לאמר, שזה שכל השכלים לא מסכימים, זה לא אומר שהשכל לא משקף את האמת האחת, כחי מבחינה אמיתית יכול מאד להיות שיש יותר מאמת אחת, ומאד יכול להיות שכל השכלים משקפים את האמת, הסיבה שנדמה לאדם שלא כל השכלים משקפים את האמת, זה בגלל שהוא חושב שיש אמת אחת וזה בשכל, גם נכון, כי הכל נכון באותה מידה.
בכל אופן הנושא להתבוננות הוא פשוט, המנגנון השכלי עד כמה אפשר באמצעותו להשיג את האמת, את המחויב, אבל אולי יש יותר ממחויב אחד? אולי שתי האפשרויות נכונות!