הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית.

והאם עם השכל אפשר לברר את האמת?

ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת.

ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש את אותו מנגנון שכלי, אז אם הוא היה כל כך מדויק וחכם, כולם היו מסכימים על הכל, אבל אנחנו רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון?

לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל.

ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה להיאמר, האמת שהשכל של המשוגע ושל האדם החכם הוא אותו שכל בדיוק, ושניהם משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק?

אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים.

גם המשוגע שהוא משוגע גם הוא משתמש בשכל שלו.

על כן צריך להתבונן, האם השכל משקף את האמת המוחלטת?

אם השכל היה מדויק גם האדם עצמו היה מגיע בעצמו למסקנה מחייבת, אבל תמיד אפשר לשאול אולי הפוך וכו'.

עד כה אמרנו, האם השכל תופש את האמת כפי מה שהיא?

ועכשיו נאמר דבר הפוך, יכול מאד להיות שאין אמת אחת, ואני לא אומר שאי אפשר לגלות את האמת, אלא שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, למרות שאדם מבין שאמת זה אחד, כי השקר זה הרבה, והאמת אחת, כי אם אומרים שיש כמה אמיתות אז מה האמת, אבל אני אומר שגם התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק בצורה אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב

כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? כי אם יש יותר ממחויב אחד, אז הוא כבר לא מחויב

כמה מהויות יש למציאות? מהות אחת! אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא במקביל, למרות שזה לא הגיוני

אם נגיד שיש כמה אלוהים שונים, נשאל מי ברא אותם? אם נגיד שיש כמה מהויות שונות, נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן?

מצד האמת, יש ש פרספקטיבה שיש סיבה ראשונה שהיא יותר מסיבה אחת, יותר ממהות אחת, וזה לא הגיוני.

יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, למה דפוק? כי כל אחד עם אותו השכל, מגיע למסקנה אחרת, ואי אפשר להגיע למחויב המציאות בשום דרך באמצעות השכל, אבל יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שיש אינסוף מהות, אינסוף אלוהים, אינסוף אמת.

ואז זה אומר שהשכל של האדם כולל כל המשוגעים, כל השיגעונות, כל בני האדם, כולל כל הדעות השונות, הוא השכל האמיתי ביותר, כל השכלים נכונים, אין שכל לא אמיתי.

ולכן מה שאני בא לאמר, שזה שכל השכלים לא מסכימים, זה לא אומר שהשכל לא משקף את האמת האחת, כחי מבחינה אמיתית יכול מאד להיות שיש יותר מאמת אחת, ומאד יכול להיות שכל השכלים משקפים את האמת, הסיבה שנדמה לאדם שלא כל השכלים משקפים את האמת, זה בגלל שהוא חושב שיש אמת אחת וזה בשכל, גם נכון, כי הכל נכון באותה מידה.

בכל אופן הנושא להתבוננות הוא פשוט, המנגנון השכלי עד כמה אפשר באמצעותו להשיג את האמת, את המחויב, אבל אולי יש יותר ממחויב אחד? אולי שתי האפשרויות נכונות!