מודעות עצמית, שכנוע עצמי, איך להטיל ספק? איך לשתול מחשבה? איזו שאלה לשאול? למה אני רוצה? האם אני רוצה? למה אני לא רוצה? איך להיפטר מרצון? סוגסטיה עצמית, אוטוסוגסטיה, דמיון מודרך... שאלה עמוקה יותר לגבי הרצון שלך? הדרך להתמודד עם הבעיה הזו, על פי אליעד, היא להחליף את השאלה למה? בשאלה עמוקה יותר: האם אני באמת לא רוצה את זה?. בשאלה כזו, במקום להניח מראש את קיום הרצון, האדם מתחיל להטיל ספק בעצם קיומו של הרצון עצמו. כלומר, לא למה אני לא רוצה כאב, אלא האם בכלל נכון שאני לא ... שאדם חזר שוב ושוב על השאלה למה אני לא רוצה כאב? ולא הצליח למצוא תשובה מספקת, עליו לעבור לשאלה חדשה וחזקה יותר: האם אני באמת לא רוצה כאב?. כך, במקום לחזק את ההנחה שהוא לא רוצה כאב, הוא פותח פתח אמיתי לספק ולבחינה מחודשת של הרצון שלו. איך שותלים מחשבה חדשה בתודעה באמצעות שאלות? אליעד מסביר כיצד הניסוח של השאלה האם אני לא רוצה את זה, ואם כן, אז למה? הוא בעצם סוג של שתילת מחשבה בתודעה. כשאדם אומר לעצמו אם אני באמת לא רוצה את זה, אז חייבת להיות לכך סיבה, הוא למעשה שותל במוחו מחשבה שתהיה לו חובה למצוא סיבה לרצונו. וכאשר האדם אינו מצליח למצוא סיבה, זה מערער אוטומטית את הרצון המקורי ... כדי להטיל ספק עמוק? אליעד מדגיש את החשיבות של המתנה קצרה בין השאלות כדי להעמיק את ההטלה בספק. הוא מציע לשאול האם אני באמת לא רוצה את זה?, להמתין מספר שניות, ואז להמשיך עם השאלה ואם כן, אז למה?. ההפסקה בין השאלות מאפשרת לאדם לקלוט טוב יותר את חוסר התשובה, דבר שמגביר את הספק הפנימי ומקל ... השלב הסופי שאליעד מתאר הוא להטיל ספק לא רק ברצונות אלא גם בהנחות היסוד שבבסיס השאלות. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם אני באמת לא רוצה כאב? הוא עדיין מניח שיש בכלל הבדל בין מצב של כאב למצב ללא כאב. אליעד מציע להטיל ספק גם בהבחנה עצמה - האם בכלל יש הבדל בין כאב לחוסר כאב, או שזו רק הגדרה ...