בוקר טוב אליעד (-:

ראיתי חלק מההרצאה הזאת.

אמת? הופתעתי ממך. בדרך כלל אני אוהב לראות את כיוון המחשבה שלך. הפעם נתת שם תשובות, שאני בטוח שאפילו אתה עמוק בתוכך לא מסכים איתן.

למה ראיתי חלק מההרצאה ולא כולה?

כי איך אתה אומר? "אם מבינים את השורש של הדבר הראשון, מבינים את הסיבה לכל דבר".

לכן מיותר, לי לפחות, להקשיב לכל.

שאלה אותך מישהי שאלה לגבי מין.

ברור לחלוטין שאין לך מושג מה ענית שם (-:

אלא אם ענית לה בצורה כזאת כדי שהיא תבין, ואז כמובן, זה מקבל משמעות אחרת.

"אדם מקיים יחסי מין לצורך החוויה שבמין ולא לצורך המין עצמו"?

ועוד זה תופש לגבי כל דבר?

ואדם מחרבן למען החוויה עצמה של החירבון ולא של החירבון עצמו (-: ?

או שזה לא נחשב כ"חוויית אחדות" (-: ?

תראה, זה שאתה לוקח נושא שהוא אמיתי, כותב עליו כמה דברים אמיתיים, זה בסדר, כמובן.

גם זה שאתה "מוסיף" דברים לאותה "אמת", גם זה בסדר גמור.

אני מניח שחוץ מעליסה, אתה מכיר עוד סרטים.

ישנם סרטים ש "מבוססים על סיפור אמיתי".

מה הכוונה?

לוקחים מקרה מהמציאות, הופכים אותו לסרט.

אבל, בהרבה מקרים, ה"מציאות" של המקרה האמיתי פשוטה, ולעשות על זה סרט, יכול ליצור סרט משעמם ביותר.

לכן גם מייפים אותו בכל מיני "דברים" שירתקו את הצופה.

אתה נהנה מסקס בגלל "ריקנות ותיסכול"?

מאיפה אתה מביא את השטויות האלה (-: ?

בתוך השטויות, אתה כמובן מכניס דברים שהם אמת, לכן על פניו הכל אמור להיראות כאמת, מה שזה לא.

למשל, סקס זו חוויה שקרובה לאחדות. זה נכון.

בסקס, אמיתי, אין חשיבה. שכל וחוסר שכל הם אותו דבר. אבל זה רק אם אתה מתמסר במלואך, כמובן.

כמו בכל דבר (-:

לגבי רבי נחמן?

ילדים הם כמו צואה?

בתחילת ההתכתבות שלי כאן באתר, אמרתי לך משהו.

זהו אתר שלך, לכן מותר לך לכתוב כל מה שתרצה.

אבל לקחת דברים מסוימים מתוך דברים של אחרים, ולהריץ אחריך כמה פסיכים שישתו כל מילה שאתה כותב ויאמינו בזה?

לזה צריך כישרון אמיתי, ואת זה אני מוכרח להודות, יש לך.

למעשה, רבי נחמן העריך כל דבר שאלוהים יצר או ברא. אפילו המטאפורות שבהן הוא השתמש, היו לצורך הערכת הבריאה, ולא הדרך שבה אתה מציג את זה.

תזכור...

"לו ידעתיו... הייתיו.".

על מנת לדעת משהו, אתה צריך להיות אותו משהו.

"להבין" את אותו דבר, ממש, אבל ממש לא מספיק (-:

לשחק בסרטים מצויירים ולפתח אותם לרעיונות למיניהן, צורות מחשבה וכולי... זה אחלה.

לקחת כמה משפטי אמת ולעטוף אותם במציאות שנראית לך כאמיתית..?

שיהיה, גם זה לא דבר רע.

אבל מכאן ועד לקבוע בהחלטיות "כך המציאות"?

טוב, נו, תמיד יהיו פסיכים שיאמינו בזה (-:

אבל דבר אחד שמתי לב שאתה לא אומר להם...

דיברת פעם על "לזה יש יכולת ולהוא יש יכולת אחרת, אז מה".

אז לך יש יכולת מסויימת, שהיא יכולת של אליעד כהן.

האם אתה "יודע" מתוך ידיעה מוחלטת, שהאנשים למיניהם שמקשיבים לך, יגיעו לאותה "יכולת" שלך יש?

אם כן, אתה סותר את עצמך.

כי מצד אחד לך יש יכולת שלאחרים אין.

מצד שני, אם זה אכן יקרה, זה אומר שיש להם את אותה יכולת, והרי כבר אמרת שלכל אחד יש יכולת אחרת: ).

"לו ידעתיו, הייתיו".

אתה חושב שמישהו מהאנשים כאן "יהיה אתה?".

אפילו אני לא מאמין שאתה חושב כך (-:

רמת החוויה היא הרמה היחידה הקיימת, אליעד. גם אתה יודע את זה.

אף אדם אחר לא יוכל "לחוות את אליעד".

בדיוק כמו שאתה לא תוכל לחוות אדם אחר.

שכל אחד? שכל משותף? אז מה (-:

איך אתה אומר?

כל דבר הוא ביטוי אחר של המציאות, של האמת.

לכן אני זה לא אתה ואתה זה לא אני, למרות "האחדות" שמתקיימת.

ממקום של "אחדות", לא מתקיים כלום בנפרד.

מהמקום שבו אנחנו נמצאים, אתה לא גזר וגזר זה לא אתה.

מה זה נקרא "לחוות דבר במלואו"?

בדיוק המשפט שאותו אכתוב פעם שלישית.

"לו ידעתיו, הייתיו".

אתה רוצה לחוות מה זה גזר?

תהיה גזר (-:

לחשוב שאתה גזר?

זה לא מספיק (-:

כל אחד חש בתוכו את מה שהכי מפריע לו, ואם בך!!!!!! יש ניכור... אז אליעד שהוא כמו מראה שקופה לאנשים, מראה לך את הניכור והכאב שיש בתוכך וחוסר הרוגע שלך שאינו מוצא מנוח, שים לב. כי לעומתך אחרים חשים אהבה גדולה כפי שאומרים לו בהרבה הרצאות, או התחדשויות, חידוד של השכל, העמקת הרגש ועוד, אז... לפני שאתה מחליט מה כולם חשים או לא, לפני הנחת הנחות, תבדוק, כי אתה מבזבז זמן יקר בכך שמאשים את אליעד שהוא כך או לא אחרת, במקום לבדוק את הניכור וחוסר השקט שבתוכך.

לפי שיטתך היית אמור לייצג הכי מאוחד עם כולם ואתה משדר ניכור הכי גדול. ובזה שאתה טוען שהבעיה אצלינו זה הרבה יותר מוכיח שקיים נפרדות יש אני ואתה והבעיה שלך זה לא הבעיה שלי. ועד כדי כך מי שהוא התבטא עליך, שהאחדות שלך מתבטא שכולם משרתים האינטרסים שלך ומה שתתרום לאנושות עדיין זה לא עונה על ההרגשת הניכור שכולם חשים או שבאמת צריכים לחוש. ופה לא רואים אותך שואל כל השאלות למה אנשים חשים ככה והעיקר איך מורידים הכאב הנורא הזאת לפחות כמו הכאב שלך שלא רגוע עד שימצא פתרון הולם

תמיד אתה טוען שאם נבין את המציאות נוכל ליהנות מהאלטרנטיבה. הרי זה כל הקושי לזהות מה האפקט של ההנאה לדוגמה מה בעיקרון הנאת האכילה ואורגזמה איך זה שייך לאחדות? מה מתאחד עם מה? ואיך מגיעים לאלטרנטיבה? אם אפשר יותר לנתח תחושות כל ההנאות בהסברה יותר מוחשית תודה

הקטע שהכי התחברתי אליו, היה מסיבת האין יום הולדת, בקטע זה המציאות נראית, לא אמיתית, משעשעת, מצחיקה, ללא כל מטרה, מציאות שהכול בה אפשרי, ובכול זאת עליסה מנסה להיות רצינית. ראיתי את עצמי בעליסה, ואני אומרת לעצמי, די תתעוררי, אין שום דבר ממשי, הכול משחק, שום דבר רציני, סתם צחוק וצחוק וצחוק

אליעד סיפר על אדם שנמצא ליד עזריאלי, ולא מכיר את האזור, וצריך להגיע לעזריאלי. והוא שואל עוברי אורח שאומרים לו שפה זה עזריאלי, אבל הוא לא מאמין, בסוף הוא שואל נהג מונית, והנהג אומר לו שיקח אותו לעזריאלי, ואז הוא עושה לו סיבוב בחצי תל אביב, ומגיע איתו לעזריאלי. רק אחרי שהוא התאמץ ושלם, הוא הבין שהוא בעזריאלי, - כשאני חושבת על זה, נראה שהאשליה כל כך חזקה, שהיא אפשר לדעת מהיכן היא תוקפת אותי

ומוסר ההשכל מזה, שאין מקום מוגדר, הכול זה פה, וגם לא פה

עוד דמות שאהבתי בעליסה בארץ הפלאות, היא החתלתול. הוא מזכיר לי את אליעד, הכול אפשרי אצלו, משעשע, מיסתורי, מסקרן, מצד אחד מושך לכיוון מסויים ואחר מתנער ומרפה. ושוב מסקרן במשהו אחר, ושוב מרפה, ואפילו מראה לעליסה את הדרך הקצרה למלכה, גורם לפרובוקציות ונעלם.