פילוסופיה. מהו רצון אנושי חסר? מהו רצון אמיתי מושלם?
כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, הרצון של האדם הוא המעביד שמעביד את האדם.
האדם משועבד לרצון שלו.
האדם מרגיש חסר תמידי.
לא משנה מה יעשה האדם, הוא תמיד ירגיש חסר.
השלמות היא כאשר אין חסר, דהיינו, אין רצון.
וכאן יש לחדד ולהבהיר את העניין הזה.
קיימים שני סוגים של רצון. רצון חסר ורצון של שלמות.
הרצון האנושי הרגיל הוא רצון חסר. דהיינו, האדם מרגיש שחסר לו את מה שהוא רוצה.
האדם רוצה X כלשהו בגלל סיבה כלשהי, והרי שהX חסר לו בגלל סיבה כלשהי.
אם לא הרגיש האדם חסר כלשהו, הרי שהוא לא היה רוצה את אותו הדבר.
הרצון של האדם מתעתע בו לחשוב שהטוב נמצא הרחק ממנו. וכך האדם רודף אחרי הזנב של עצמו...
הרצון החסר נובע מהמחשבה שיש טוב ויש רע. שיש רע יותר ורע פחות. שיש טוב יותר וטוב פחות.
המחשבה שיש טוב ורע, גורמת לאדם כל הזמן להרגיש שהוא חסר את הטוב יותר וגם לפחד מהרע יותר.
הרצון החסר מפריד בין הסיבה לבין התוצאה.
אצל הרצון החסר, כל דבר הוא סיבה למשהו אחר.
התוצאה היא תמיד רחוקה ותמיד נפרדת מהפעולה ומהסיבה.
הרצון החסר, הוא שורש הרע והסבל של האדם.
אך קיים גם רצון של שלמות, דהיינו, הרצון שאינו חסר דבר, רצון ללא סיבה, רצון שהתכלית הסופית היא הפעולה עצמה, רצון שבו האושר הוא הדרך, הרצון שאינו חסר דבר, הרצון שאין לו סיבה, הרצון שהוא הסיבה של עצמו.
הרצון של השלמות, נובע מכך שהאדם מבין שהכל טוב ושהכל אחד.
כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, על ידי זה הרצון החסר שלו נעלם, ובמקומו מגיע רצון של אין חסר. דהיינו, האדם בוחר אם לרצות או לא, האדם בוחר מה לרצות, רק משום ש"ככה" בא לו בלי סיבה נוספת.
שעמום נובע מרצון חסר, האדם רוצה ריגוש.
אדם שאין לו רצון חסר, אינו יכול להשתעמם, מאחר שהוא אינו חסר דבר.
אדם ללא רצון חסר, יכול להיות במצב של דומם ושתיקה ולהגיש טוב בדיוק כמו בכל מצב אחר.
רצון של שלמות הוא רצון שבו האדם מרגיש אחדות מושלמת עם המציאות, הרמוניה מושלמת, שהכל טוב תמיד באותה המידה.
רצון שבו אפשר רק "להיות" ולא צריך "לעשות" דבר.
רק אדם שיש לו רצון של שלמות, רק לו יש באמת בחירה חופשית באמת.
אדם שיש לו רצון חסר, אין לו בחירה...
כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, הרצון של האדם הוא המעביד שמעביד את האדם.
האדם משועבד לרצון שלו.
האדם מרגיש חסר תמידי.
לא משנה מה יעשה האדם, הוא תמיד ירגיש חסר.
השלמות היא כאשר אין חסר, דהיינו, אין רצון.
וכאן יש לחדד ולהבהיר את העניין הזה.
קיימים שני סוגים של רצון. רצון חסר ורצון של שלמות.
הרצון האנושי הרגיל הוא רצון חסר. דהיינו, האדם מרגיש שחסר לו את מה שהוא רוצה.
האדם רוצה X כלשהו בגלל סיבה כלשהי, והרי שהX חסר לו בגלל סיבה כלשהי.
אם לא הרגיש האדם חסר כלשהו, הרי שהוא לא היה רוצה את אותו הדבר.
הרצון של האדם מתעתע בו לחשוב שהטוב נמצא הרחק ממנו. וכך האדם רודף אחרי הזנב של עצמו...
הרצון החסר נובע מהמחשבה שיש טוב ויש רע. שיש רע יותר ורע פחות. שיש טוב יותר וטוב פחות.
המחשבה שיש טוב ורע, גורמת לאדם כל הזמן להרגיש שהוא חסר את הטוב יותר וגם לפחד מהרע יותר.
הרצון החסר מפריד בין הסיבה לבין התוצאה.
אצל הרצון החסר, כל דבר הוא סיבה למשהו אחר.
התוצאה היא תמיד רחוקה ותמיד נפרדת מהפעולה ומהסיבה.
הרצון החסר, הוא שורש הרע והסבל של האדם.
אך קיים גם רצון של שלמות, דהיינו, הרצון שאינו חסר דבר, רצון ללא סיבה, רצון שהתכלית הסופית היא הפעולה עצמה, רצון שבו האושר הוא הדרך, הרצון שאינו חסר דבר, הרצון שאין לו סיבה, הרצון שהוא הסיבה של עצמו.
הרצון של השלמות, נובע מכך שהאדם מבין שהכל טוב ושהכל אחד.
כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, על ידי זה הרצון החסר שלו נעלם, ובמקומו מגיע רצון של אין חסר. דהיינו, האדם בוחר אם לרצות או לא, האדם בוחר מה לרצות, רק משום ש"ככה" בא לו בלי סיבה נוספת.
שעמום נובע מרצון חסר, האדם רוצה ריגוש.
אדם שאין לו רצון חסר, אינו יכול להשתעמם, מאחר שהוא אינו חסר דבר.
אדם ללא רצון חסר, יכול להיות במצב של דומם ושתיקה ולהגיש טוב בדיוק כמו בכל מצב אחר.
רצון של שלמות הוא רצון שבו האדם מרגיש אחדות מושלמת עם המציאות, הרמוניה מושלמת, שהכל טוב תמיד באותה המידה.
רצון שבו אפשר רק "להיות" ולא צריך "לעשות" דבר.
רק אדם שיש לו רצון של שלמות, רק לו יש באמת בחירה חופשית באמת.
אדם שיש לו רצון חסר, אין לו בחירה...
050-3331-331