האם אפשר לגלות את האמת באמצעות שכל פגום?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה היא כיצד ניתן להגיע אל האמת המוחלטת בעזרת כלי פגום לכאורה, שהוא השכל האנושי. השכל, כפי שאנחנו מכירים אותו, נראה פגום ומוגבל, ולכן נשאלת השאלה כיצד ייתכן למצוא דרכו את האמת המוחלטת, שאמורה להיות בלתי מוגבלת ולא מצומצמת.

מדוע נראה שהשכל האנושי פגום?

אליעד מסביר שהסיבה לכך שהשכל נראה לנו פגום היא שאנחנו משתמשים בו בצורה מצומצמת ולא עד הסוף. אם היינו משתמשים בשכל בצורה מלאה, הוא לא היה נראה לנו פגום כלל. המגבלות והסתירות בשכל הן תוצאה של שימוש לא נכון או חלקי בו. השכל עצמו, במהותו, הוא מושלם, אך האדם אינו משתמש בו עד תום ולכן מרגיש שהוא פגום.

כיצד ניתן להשתמש בשכל בצורה שלמה?

אליעד כהן מסביר שכדי להשתמש בשכל בצורה שלמה, האדם צריך לחקור ולהגיע עד סוף היכולת שלו לחשוב ולברר. החיפוש והבירור אינם יוצרים משהו חדש, אלא רק חושפים מצב שכבר קיים. האדם אינו הופך פתאום לאלוהים, אלא שהוא כבר אלוהים במהותו, והוא פשוט שכח זאת. כשאדם מברר עד הסוף, הוא בעצם "נזכר" בטבעו האמיתי ובכך שהוא כבר מצוי במצב של שלמות.

לדוגמה, אליעד נותן דוגמה של אדם ששואל כיצד הוא יכול לחוות שלמות בעולם המצומצם והמוגבל שבו הוא חי. אליעד מסביר שהחוויה של המציאות המצומצמת נובעת מנקודת מבט מצומצמת. במציאות עצמה, כבר יש שלמות אינסופית, והצמצום והאינסופיות אינם באמת סותרים זה את זה, אלא קיימים בו זמנית. האדם רק צריך לשנות את נקודת המבט שלו כדי לראות את השלמות שכבר קיימת בתוך הצמצום.

האם ניתן באמת להבחין בין אמת ושקר?

אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת, והיא שבעומק המציאות, האמת והשקר אינם נפרדים באמת. האדם חושב במושגים של אמת ושקר כי יש לו נקודת מבט מוגבלת שמפרידה בין "יש" ל"אין". אך בעומק האמת המוחלטת, ההפרדה הזאת לא קיימת. בסופו של דבר, כל דבר מוגדר הוא מוגבל ולא מושלם. כך גם המושגים של "אמת" ו"שקר". כאשר אדם מגיע לתובנה המוחלטת, הוא מגלה שהאמת והשקר מאוחדים, ולכן אין טעם בחיפוש אחר האמת כשלעצמו, כי בשורש הכל אחד.

כיצד ניתן להגיע לתובנה המוחלטת הזו?

כדי להגיע לתובנה הזו, על האדם להשתמש בשכלו, לא על ידי קבלת תשובות שטחיות אלא על ידי בירור עמוק ויסודי. התהליך דומה לקילוף קליפות, וככל שאדם ממשיך לברר ולהסיר את השכבות החיצוניות של החשיבה, כך האמת המוחלטת, שכבר קיימת בתוכו, נחשפת. התהליך לא יוצר משהו חדש, אלא מגלה את מה שכבר נמצא שם מלכתחילה.

מה משמעות "להיות אלוהים" לפי אליעד כהן?

להיות אלוהים, לפי אליעד, זה להבין שהאדם כבר נמצא במצב של אלוהות, אבל הוא שכח זאת. האדם אינו הופך למשהו חדש שהוא לא היה קודם, אלא רק חוזר למצבו המקורי, הטבעי והשלם. אליעד מדגיש שאין מדובר ביצירת "יש מאין" אלא בגילוי והיזכרות במצב המקורי שבו האדם כבר מצוי באחדות מוחלטת עם כל המציאות.

מה תפקיד השכל בחיפוש האמת?

אליעד מדגיש שהשכל מצד אחד הוא כלי הכרחי וחשוב מאוד בתהליך הבירור, ומצד שני הוא מזהיר לא לסמוך עליו בצורה עיוורת, כי כל עוד האדם לא הגיע לשלמות מלאה של הבירור, השכל עדיין נתון לשגיאות ולטעויות. כלומר, למרות שהשכל הוא מושלם במהותו, האדם עדיין משתמש בו בצורה לא מלאה ולכן הוא נראה לו פגום.

לדוגמה, אליעד מדמה זאת למטוס שנוסע על הקרקע במקום לעוף באוויר. המטוס עצמו לא פגום, אלא שהטייס לא משתמש בכל הכפתורים ובכל האפשרויות של המטוס. באופן דומה, האדם אינו משתמש בכל הפוטנציאל של שכלו ולכן הוא חווה אותו כפגום.

האם השכל של האדם מוגבל או אינסופי?

אליעד מציג את הפרדוקס של השכל: כאשר הוא אומר שהשכל הוא "טוב אמיתי", מצד אחד הוא מחמיא לשכל, ומצד שני הוא גם מגביל אותו. לומר על משהו שהוא טוב אמיתי פירושו גם לצמצם אותו ביחס ל"טוב" באופן כללי. כך שבכל פעם שמוגדר משהו באופן מוחלט, ההגדרה עצמה יוצרת צמצום. האמת המוחלטת היא מצב שבו כל ההגדרות נעלמות ואין הפרדות כלל בין דברים.

למה חשוב להבין את ההבדל בין טוב רגיל לטוב אמיתי?

אליעד מסביר שכאשר האדם סובל או רע לו, הוא מחפש טוב בתוך הרע, וזו טעות, כי טוב ורע רגילים סותרים זה את זה. במקום זאת, הוא ממליץ לאדם לחפש את הטוב האמיתי, זה שנמצא מעבר לפרספקטיבה של טוב ורע רגילים. הטוב האמיתי אינו תלוי בפרספקטיבה, ולכן הוא נמצא מעבר לדואליות של "טוב" ו"רע", "אמת" ו"שקר".

מהי התכלית הסופית של הבירור לפי אליעד כהן?

התכלית היא לחשוף את השלמות שכבר קיימת בתוך האדם, לא לייצר אותה. בסופו של דבר, האדם מגיע להבנה עמוקה שהוא האמת עצמה, לא רק "יודע" את האמת, אלא שהוא האמת בעצמו. אליעד מבהיר שהאדם הוא כבר מושלם בפנימיותו, אך עליו לזכור שעדיין בתהליך הבירור הוא משתמש בשכל שלו בצורה חלקית, ולכן עדיין פגיע לטעות.