אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ביקורתיות ✔רטוריקה, יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:15רטוריקה, יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת
איך להתמודד עם ביקורת באמצעות רטוריקה והפרכת הנחות יסוד?

כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו:
  • להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים.
  • להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה.
כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית?

כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?" תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו "איחרתי כי היו פקקים", או "איחרתי כי שכחתי את השעה", ובכך יש קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן.

מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד?

כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו.

לדוגמה, כשאדם שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות "לא קבענו פגישה בכלל". כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: "לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל". כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו.

איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום?

השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: "למה לא הכנת שיעורים?" יכול במקום לענות בצורה ישירה, לערער את עצם קיומם של השיעורים באמירה "אין לי בכלל שיעורים". אם האם תמשיך להתעקש, הוא יכול להמשיך ולשלול גם את ההנחות הבאות שלה: "המורה שלחה הודעה במייל", והתשובה תהיה "לא קיבלתי שום הודעה, כנראה הייתה טעות".

כיצד ניתן ליישם טכניקה זו בדיונים פוליטיים או תקשורתיים?

הטכניקה הזו נפוצה מאוד בדיונים פוליטיים ועימותים תקשורתיים. לדוגמה, אם מישהו מאשים: "למה צה"ל הרג חפים מפשע?" ניתן לערער מיד את ההנחה הראשונית ולענות: "מי אמר שהם חפים מפשע? כולם שם היו טרוריסטים". גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן.

כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו?

הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך "לך תעשן", במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: "אני בכלל לא מעשן". גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת.

בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו "תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע", אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת היסוד הבסיסית: "אני רוצה שיקרה לי משהו רע", או "אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע". הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי.

מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד?

חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון ("עכשיו בכלל לילה" כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי.

לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית?

המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני.

אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שכל בחירה - אם לענות ישירות או לערער את ההנחות - תלויה במטרה הרצויה של השיחה. אם רוצים לכבד ולנהל דיון ענייני - עונים ישירות. אך אם רוצים לזעזע את הצד השני, להוציא אותו מאיזון, או להתמודד עם ביקורת לא מוצדקת, עדיף לבדוק מהן ההנחות שלו ולשלול אותן מיד. כך יוצרים שליטה בשיחה ונמנעים להיכנס ללופים אינסופיים של הצדקות והתנצלויות.
איך לשגע מישהו רטורית ואיך להתמודד עם תלונות וביקורת?

כאשר מישהו מביע ביקורת, מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר:
  • להתייחס ישירות לדבריו ולענות בהתאם להנחות היסוד שהוא מציג.
  • להפריך את הנחות היסוד שבדבריו ולזעזע את המחשבה שלו.
התייחסות ישירה לדבריו

זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם מישהו שואל: "למה איחרת לפגישה?", ניתן להשיב לו ישירות על בסיס הנחת היסוד שבדבריו ולהסביר: "איחרתי כי היו פקקים", "לא שמתי לב לשעה", או "ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי". במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן.

הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו

אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה שלו, או לשבש את הטיעון שלו, ניתן לבחור שלא להסכים עם הנחות היסוד שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו הנחות מובלעות קיימות בשאלה או בתלונה, ואז להפריך אותן.

דוגמאות לפרכת הנחות יסוד
  • אם מישהו אומר: "למה איחרת לפגישה?" - ניתן לשלול את עצם קיום הפגישה ולהשיב: "איזו פגישה? בכלל לא קבענו פגישה."
  • אם הוא מתעקש ואומר: "אבל דיברנו בטלפון וקבענו!" - ניתן לומר: "לא דיברנו בטלפון בכלל, אתה מבלבל אותי עם מישהו אחר."
  • אם הוא מראה פירוט שיחות כהוכחה - ניתן לומר: "הטלפון שלך מקולקל, יש לך טעות בפירוט שיחות."
המטרה היא לערער את הביטחון של האדם שמולנו ולגרום לו לתהות אם מה שהוא טוען נכון בכלל. ככל שהוא ינסה להיאחז בטענותיו, ניתן להמשיך להפריך אותן ולגרום לו להרגיש אבוד.

דוגמאות נוספות
  • אם ילד נשאל על ידי אמו: "למה לא הכנת שיעורים?" - במקום להסביר או להתנצל, ניתן לומר: "איזה שיעורים? אין לי שיעורים."
  • אם היא משיבה: "מה זאת אומרת? יש לך שיעורים במתמטיקה!" - ניתן להשיב: "מאיפה את יודעת? המורה לא נתנה שום דבר."
  • אם היא מתעקשת: "המורה שלחה לכולם במייל!" - ניתן לומר: "אני לא קיבלתי שום מייל, כנראה הייתה טעות."
בדרך זו, ניתן לשגע את הצד השני ולגרום לו להרגיש שהוא נמצא בלופ חסר תועלת.

שימוש ברטוריקה זו בדיונים פוליטיים

הטכניקה הזו משמשת לעיתים גם בדיונים פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה?" - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: "מי אמר שהם חפים מפשע? הם היו טרוריסטים!" גם אם יש הוכחות שהם לא היו טרוריסטים, ניתן להמשיך ולומר: "כל מי ששם הוא טרוריסט."

המטרה היא לא להיכנס להסברים ארוכים, אלא להפוך את הנחת היסוד כך שהדיון יתערער והצד השני ימצא את עצמו נאבק על עצם הנחות היסוד ולא על העובדות.

שימוש בטכניקה על המחשבות שלנו

השיטה הזו אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות פנימיות לא רצויות.
  • אם המוח אומר: "לך תעשן!" - ניתן להשיב: "אני בכלל לא מעשן אף פעם!"
  • אם המוח משיב: "מה זאת אומרת? עישנת לפני שעה!" - ניתן לומר: "לא נכון, לא עישנתי, רק הייתי ליד אנשים שעישנו."
  • אם המוח מתעקש: "ברור שעישנת!" - ניתן להשיב: "אתה לא יכול להוכיח את זה, מבחינתי לא קרה."
כאשר משתמשים בטכניקה הזו כנגד המוח של עצמנו, היא יכולה לעזור לשבור דפוסי חשיבה לא רצויים ולהתמודד עם פחדים או הרגלים שליליים.

לסיכום

בכל דיון, תלונה, ביקורת או מחשבה פנימית יש הנחות יסוד שניתן לבחור האם להסכים איתן או להפריך אותן.
  • אם רוצים לנהל שיחה עניינית - אפשר להסכים עם הנחות היסוד ולתת תשובות ישירות.
  • אם רוצים לערער את הצד השני ולגרום לו להתבלבל - ניתן לזהות את הנחות היסוד ולהפריך אותן.
  • אם רוצים להתמודד עם מחשבות שליליות - אפשר להשתמש באותה טכניקה כדי לערער את המחשבה ולהוציא את עצמנו מהלופ.
זוהי טכניקה רטורית עוצמתית שיכולה לעזור במגוון מצבים, אך חשוב להשתמש בה בחוכמה כדי שלא תפעל לרעתנו.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של רטוריקה ושכנוע, אוקי והטיפ הבא מתייחס לגבי איך אפשר לשגע לבן אדם. מה זאת אומרת לשגע לבן אדם? לא במובן שרוצים לשלוח אותו לבית משוגעים אלא במובן שבן אדם בא מתלונן נגיד שזאת תלונה ורוצים להיפטר ממנו רוצים לכסח אותו לכסח אותו במובן המטאפורי והדרך היא כדלקמן, כאשר בן אדם בא שואל שאלה מגיש תלונה מתלונן מביע דעה, מביע ביקורת מה שזה לא יהיה ברמה הלוגית יש שתי דרכים איך אפשר להגיב למה שהוא אומר דרך אחת אומרת הוא אמר משהו להתייחס למה שהוא אמר דרך שניה אומרת אם הוא אמר משהו לא להתייחס למה שהוא אמר וכמובן שאני לא מתכוון להגיד את זה אני מתכוון להגיד משהו אחר.

אז הדרך האחת אומרת להתייחס למה שהוא אמר והדרך השנייה אומרת להפריך את הנחות היסוד של מה שהוא אמר. זאת אומרת זה עובד ככה נגיד שמישהו אומר "למה איחרת לפגישה?" סתם משפט "למה איחרת לפגישה?", עכשיו להתייחס למה שהוא אמר זה בעצם להגיד "איחרתי לפגישה כי 1.. 2.. 3.." זאת אומרת אנחנו מסכימים עם המשפט שאומר "איחרתי לפגישה" עכשיו צריך לנמק אותו "איחרתי לפגישה כי ידעתי בכלל מראש שאני אאחר, איחרתי לפגישה כי היו פקקים, איחרתי לפגישה זה לא בסדר אבל גם אתה מאחר לפגישות" וכו'.

זאת אומרת הסכמנו במקרה שרוצים לכבד בן אדם או מה שזה לא יהיה מסכימים עם מה שהוא אומר ומתייחסים למה שהוא אומר אבל אם רוצים לזעזע את הבן אדם שעומד בצד השני ולהפריך את מה שהוא אומר מה שבעצם צריך לעשות זה לקחת את מה שהוא שאל או את מה שהוא התלונן או את מה שהוא אומר "למה איחרת לפגישה?", אוקי ולשאול מה הנחות היסוד בן אדם צריך לעשות את זה בראש של עצמו ולשאול מה הנחות היסוד של מה שהוא שואל, לדוגמה "למה איחרת לפגישה?" יש פה כמה הנחות יסוד הנחה ראשונה שהייתה פגישה שנקבעה פגישה ההנחה השנייה שנקבע זמן לפגישה ההנחה השלישית שגם הוא איחר לפגישה.

עכשיו מה שצריך לעשות זה פשוט לקחת את ההנחות יסוד האלה ולהפריך אותן, זאת אומרת במקום להתייחס ל - "למה איחרת לפגישה" תבדוק "מה ההנחות יסוד שהוא אומר" הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "תקשיב בכלל לא קבעתי איתך פגישה" כאילו כלום. עכשיו אני מחדד שכמובן שאם באמת בן אדם לא קבע פגישה ומישהו אומר לו "למה איחרת לפגישה?" זה ברור שהוא יגיד לו "לא קבעתי איתך פגישה" זה היה ברור אין פה מה לחדש אבל אני מחדש ברמה הרטורית אם רוצים לזעזע בן אדם באיזה טענה שהוא טוען טענה ורוצים לזעזע אותה מה שצריך לעשות זה שכשהוא אומר את הדבר במקום להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס למה שהוא אומר אז לא להסכים עם הנחות היסוד שלו גם אם זה לא בדיוק נכון.

אוקי אז לדוגמה אם הוא אומר "למה איחרת לפגישה?", "לא קבעתי איתך פגישה" ואז נגיד הבן אדם אומר "מה זאת אומרת לא קבעת איתי פגישה אבל לפני שעתיים דיברנו בטלפון שניפגש פה ופה", עוד פעם אז מה עכשיו עושים? בודקים מה הנחת היסוד שלו שדיברנו בטלפון לפני שעתיים אז במקום להתייחס לזה עניינית להגיד לו "מה פתאום בכלל לא דיברתי איתך בטלפון לפני שעתיים אני בכלל הייתי בסרט הטלפון שלי היה כבוי", אז עוד פעם ואז הבן אדם מקבל שוק למה כי הוא ציפה שיתייחסו למה שהוא אמר ובכלל כאילו מנסים להוציא אותו משוגע אומרים לו "אדוני מה שאתה בכלל מדבר אתה בכלל לא זה, אתה לא לקחת את הכדורים שלך כשאכלת בוקר אתה בכלל מדבר לא לעניין".

ואז נגיד אותו בן אדם אומר "מה זאת אומרת לא דיברתי איתך לפני שעתיים הנה יש לי פירוט שיחות שדיברתי איתך" הוא אומר "אדוני הטלפון שלך מקולקל אתה מזייף פה את הפירוט שיחות זה לא דיברת איתי דיברת עם מישהו אחר" הוא אומר "אני אוכיח לך" אומרים לו "תקשיב אתה הזוי לגמרי אתה יש לך פה איזה הפרעה". ואז עכשיו מאשימים אותו בכלל באיזה משהוא אחר אומרים " בגלל זה וזה אתה אומר ככה וככה" ומנסים להוציא אותו מפוקוס.

מה המהות של מה שאני אומר? היא פשוטה, עוד פעם בא בן אדם טוען טענה "למה לא הכנת שיעורים?" סתם האמא אומרת לילד "למה לא הכנת שיעורים?" אז אם הוא רוצה לשגע את האמא "אין לי שיעורים". עכשיו עוד פעם זה ברור שאם אין לו שיעורים ושואלים אותו "למה לא הכנת שיעורים?" אז ברור שהוא יגיד "אין לי שיעורים" אבל אני בא לחדש או לחדד שגם אם יש לו שיעורים אם מישהו בא תוקף ורוצים להפריך את מה שהוא אומר אז לא צריך להתייחס למה שהוא אמר צריך לקחת את הנחות היסוד של מה שהוא אמר ואותן להפריך. "למה לא הכנת שיעורים", "אין לי שיעורים" או "למה זה עניינך בכלל למה לא הכנתי שיעורים", לדוגמה "למה זה עניינך למה לא הכנתי שיעורים".

למה לא הכנתי שיעורים, אוקי מה הנחת היסוד שאני צריך להגיד לה למה לא הכנתי שיעורים "רגע למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים" בוא בכלל נזרוק את זה אליה "למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים?", "כי אני דואגת לך אני רוצה שתכין שיעורים", "ממתי את דואגת לי?" ככה להפריך את הנחת היסוד, כמובן יש כאלה אולי שלא אהבו את הדוגמה הזאת אבל בגדול הנושא הוא די פשוט ברגע שמישהו בא עוין משתלט תוקף, מתלונן לא בצדק אז צריך לדעת לא לשתף פעולה עם האויב.

אוקי לדוגמה נגיד "למה צה"ל הרג חפים מפשע במלחמה תוך כדי שהוא רצה להרוג מחבלים", "מה פתאום הם לא חפים מפשע הם היו טרוריסטים" למרות שנניח שהם לא היו פורמאלית טרוריסטים "יש דרך לראות שהם היו טרוריסטים? הם היו טרוריסטים", "רגע והתינוק שם הוא גם היה טרוריסט?", "כן הוא היה טרוריסט". עכשיו אם מתייחסים למה שהבן אדם אומר אם הבן אדם בא בצורה מכובדת בצורה עניינית שואל רוצה להבין בהנחה שרוצים להתייחס אליו בכבוד אז אומרים לו "למה אתה אומר שככה וככה בא נבדוק בא נראה יש עוד היבט, אתה בטוח שהוא לא היה טרוריסט אתה מבין אבל שזה היה מחויב להרוג אותו כי הטרוריסט הסתתר באותו בית שהתינוק ישן אתה מבין את זה?".

אבל אם בן אדם בא לתקוף הוא תוקף הוא אומר "למה עשית ככה וככה הרי ככה וככה", הוא מוציא דברים מהקשרם מפרט דברים לא נכון מביא דברים לא נכון במקרה הזה לא חייבים להתייחס בכלל למה שהוא אמר אפשר לבדוק "מה הוא מניח מה הנחת היסוד שלו?" אותה להפריך. נגיד הוא אומר "למה הרגת חפים מפשע?" אתה אומר לו "מה הבעיה אני רוצה להרוג חפים מפשע" זהו סגרנו את הדיון וזהו, עכשיו בכל מה שהוא יטען נגיד "אבל זה לא מוסרי", "נכון אני לא מוסרי" הכי פשוט לא להסתבך בכלל, אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך.

עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו' ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר "כמה עולה המוצר הזה והזה?" המוכר יכול להגיד לו "זה עולה 10 שקלים", אוקי זאת אומרת אתה מניח אתה מסכים עם הנחות היסוד שלו ואומר לו "זה עולה 10 שקלים". לעומת זאת אתה יכול להגיד לו "המוצר הזה הוא בכלל לא למכירה" זה מפריך את הנחת היסוד בכלל שהמוצר למכירה המוצר הזה בכלל לא עומד למכירה או לדוגמה "אני בכלל לא רוצה למכור לך" או לדוגמה "תקשיב המוצר הזה קנו אותו קודם", זהו סגור את הדיון לא צריך בכלל עכשיו להתחיל לדון כמה המוצר הזה עולה לבדוק מה הנחות היסוד ולהפריך אותן.

האפשרות השנייה כמובן שאני מחדד אותה היא לזהות מה הנחות היסוד ואותן לשלול, עכשיו כאשר עושים את זה כמובן צריך לשים לב כשבן אדם עושה את זה שהוא לא מכניס את עצמו ללופ שבסוף יפגע בו, זאת אומרת אם לדוגמה הוא יגיד "עכשיו לילה" נגיד עכשיו יום והוא יגיד "לא מה פתאום עכשיו בכלל לילה" הוא צריך לשים לב שאחר כך לא ייקחו את המידע הזה שהוא אמר "עכשיו לילה" ושישתמשו בו נגדו יגידו "רגע אם עכשיו לילה אז ככה וככה", זאת אומרת לשים לב שגם כשמפריכים הנחות יסוד צריך לשים לב שאחר כך זה לא ישמש לרעתך של זה שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם אומר לו איזו מחשבה ובן אדם רוצה להתנגד אליה בן אדם יכול לעשות את אותו דבר מול המוח של עצמו.

לדוגמה נגיד שהמוח של הבן אדם אומר לו "לך תעשן" עכשיו הבן אדם יגיד "לא רוצה לעשן" מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו "לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן", יגיד לו "ואני בכלל לא מעשן אף פעם כאילו למה שאני אעשן אף פעם לא עישנתי" למרות שזה לא נכון "אני אף פעם לא עישנתי" ואז המוח אומר "מה זאת אומרת אף פעם לא עישנת מה אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה?", "לא אני לא זוכר שעישנתי לפני שעה", "מה זאת אומרת אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה אבל בהפסקה ההיא וההיא אתה עישנת", "לא נכון אני עמדתי בחוץ ולא עישנתי" אז המוח אומר "מה אתה משוגע מה אתה מנסה לעבוד עלי, מה אתה לא זוכר מה היה?", "לא אני זוכר מה היה ואני זוכר שהיה אחרת, אתה יכול להוכיח שזה היה ככה?" ואז המוח אומר "תקשיב אתה פה עבוד אתה שומע את העצות של אליעד עבוד לך" אומר לו "כן עבוד לי אז מה אני משוגע וככה אני רוצה" זה הכל.

מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו "תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות לך דבר רע", אוקי אז לא תמיד צריך להתייחס בקטע של "לא משנה גם אם לא יפטרו אותי אני אמצא עבודה" לא, אתה יכול להגיד "אוקי אז לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד "מה זאת אומרת" אז המוח עכשיו אומר "רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי הוא אוהב את עצמו הוא לא רוצה שיהיה לו רע", אז המוח יגיד לבן אדם "אבל מה אתה אוהב את עצמך אתה לא רוצה שיהיה לך רע", "לא נכון אני שונא את עצמי אני רוצה שיהיה לי רע" זהו ואז המוח יגיד "מה אתה משוגע?", "כן אני משוגע", "מה אי אפשר לדבר?", "אי אפשר לדבר" ובזה נגמר הדיון.

זאת אומרת עוד פעם שימו לב ברגע שמישהו מבחוץ או קול פנימי תוקף אותך האם הוא באמת תוקף אותך זאת שאלה אחרת אבל אתה מרגיש שהוא תוקף אותך ובא לך להיפטר ממנו אל תסכים עם הנחות היסוד שלו תנסה להפריך כמה שיותר את הנחות היסוד, למה? כי אם אתה תתחיל להסכים עם הנחות היסוד להתחיל להיכנס למשא ומתן זה פתח לצרות לכן עדיף מראש לבדוק מה הנחת היסוד ולהפריך אותה זה הכל. אז שלא יעבדו עליכם.
לאמן את החשיבה התמודדות עם פחד חוכמה לנהל משא ומתן לשפר את השכל מלחמות הוכחה פיתוח יכולות שכליות המחשבה שלי להבין לנהל דיון ביקורת ביקורתיות הנחה הנחות הנחות יסוד הנחת יסוד התגוננות יכולות יכולת יכולת רטורית לא לפחד לא לפחד מביקורת להפריך להפריך הנחות יסוד להתגונן להתגונן מביקורת להתגונן מול ביקורת לזהות לזהות הנחות יסוד לנהל לנהל משא ומתן לעמוד לעמוד מול ביקורת לפחד לשלול הנחות יסוד מנהל משא ומתן ניהול ניהול משא ומתן פחד פחד מביקורת פחדים רטוריקה
להעביר ביקורת, NLP, חינוך ילדים, העברת ביקורת בונה והורסת, מהי ביקורת בונה? ביקורת הורסת, ביקורת הרסנית, ביקורתיות עצמית, ביקורתיות בזוגיות, ביקורתיות במערכת יחסים, ביקורתיות כלפי עצמי
להעביר ביקורת, NLP, חינוך ילדים, העברת ביקורת בונה והורסת, מהי ביקורת בונה? ביקורת הורסת, ביקורת הרסנית, ביקורתיות עצמית, ביקורתיות בזוגיות, ביקורתיות במערכת יחסים, ביקורתיות כלפי עצמי
... ביקורת, NLP, חינוך ילדים, העברת ביקורת בונה והורסת, מהי ביקורת בונה? ביקורת הורסת, ביקורת הרסנית, ביקורתיות עצמית, ביקורתיות בזוגיות, ביקורתיות במערכת יחסים, ביקורתיות כלפי עצמי מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הרסנית? ביקורת היא אחד הכלים המשמעותיים בחיינו, אך יש להפעיל אותה בצורה חכמה ומבוססת על ההבנה שיש לה גם צדדים חיוביים וגם שליליים. בשיחה הזו, אליעד מדבר על מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הרסנית, ומדגיש את ההבדלים בין השניים. ביקורת בונה היא כשאתה מציין לאדם את החסרונות שבמעשיו, אבל בצורה כזו שמאפשרת לו להבין אותם ולהשתפר. ביקורת כזו משדרגת את היכולת של האדם לשפר את ההתנהגות או הפעולה שהוא עוסק בה. במילים אחרות, ביקורת בונה אינה מתמקדת רק במה לא טוב, אלא גם מציעה דרך לשיפור, מדברת על הדברים בצורה חיובית, ומדגישה את האפשרות להתקדם ולשפר את המצב. ביקורת הרסנית, לעומת זאת, אינה מתמקדת במתן כלים לשיפור או בהבנה של האדם את המצב. היא בדרך כלל מציינת את החסרונות של האדם או המצב בצורה שאינה מקדמת שום שינוי, ויכולה לגרום לאדם להרגיש רע יותר, מבלי שהוזכרו דרכים לשיפור. ביקורת כזו עלולה לעיתים להוביל לניכור או לרגשות של חוסר ערך אצל האדם שמקבל אותה. איך להעביר ביקורת בצורה שלא תזיק? בכדי להעביר ביקורת בצורה שלא תפגע במישהו, חשוב לדעת איך לנסח את הדברים בצורה שתהיה קלה לעיכול. ביקורת תמיד כוללת את הצבעה על חיסרון כלשהו, אך השאלה היא איך להגיש את החיסרון הזה בצורה פחות פוגענית. הדרך הראשונה היא להבין כי כל שינוי שמציעים הוא סוג של ביקורת. השאלה היא איך לשלב את הצגת החיסרון בצורה שתעודד את האדם לקבל את השינוי בצורה חיובית. אליעד מציין כי הדרך בה אנו מנסחים את הביקורת היא קריטית. במקום לומר אתה לא בסדר, כדאי לומר נראה לי שאתה יכול להיות יותר טוב, או אני חושב שאולי כדאי לשקול אפשרות אחרת. בכך אנו משדרים מסר של פוטנציאל לשיפור ולא חיסרון מוחלט. הרעיון הוא להקל על האדם את קבלת הביקורת, ולהפוך אותה להזדמנות לצמיחה אישית, ולא למכה. האם הביקורת היא תמיד שלילית? לא בהכרח. אליעד מסביר שלמעשה כל ביקורת, גם אם היא מציינת חיסרון או צורך בשינוי, יכולה להיות גם בונה. כל שינוי חיובי, אפילו קטן, מצריך שלב של זיהוי בעיה או חיסרון במצב הקיים. ביקורת למעשה מדברת על המצב הנוכחי ומצביעה על האפשרות לשיפור. כשאנחנו מציינים לאדם מה ניתן לשנות במעשיו, אנחנו בעצם פותחים בפניו את הדלת לשיפור ולקידום. ביקורת בהחלט יכולה להיתפס בצורה חיובית אם היא נעשית מתוך רצון לשיפור, ולא מתוך רצון להשפיל או להמעיט בערך האדם. איך להתמודד עם ביקורת עצמית? ה
ניתוח מקרה טיפולי, השמצת יתר, התקפה כהתגוננות, אימון למנהלים, יעוץ לשותפים, אימון עסקי, ביקורתיות יתר, הסרת אחריות, לקיחת אחריות
ניתוח מקרה טיפולי, השמצת יתר, התקפה כהתגוננות, אימון למנהלים, יעוץ לשותפים, אימון עסקי, ביקורתיות יתר, הסרת אחריות, לקיחת אחריות
... מקרה טיפולי, השמצת יתר, התקפה כהתגוננות, אימון למנהלים, יעוץ לשותפים, אימון עסקי, ביקורתיות יתר, הסרת אחריות, לקיחת אחריות למה אנשים מקטרים על אחרים בעבודה? אנשים רבים ... במעגל שלילי של השמצות ובריחה מאחריות. למה אנשים משמיצים עובדים? איך להתמודד עם תלונות בעבודה? מהי ביקורתיות יתר? איך לקחת אחריות בעסקים? מהו אימון עסקי למנהלים? כיצד להימנע מהתקפה ...
ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים
ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים
ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים איך להעביר ביקורת בצורה שיקשיבו לה? אחת השאלות החשובות שעולות בתחום השכנוע והתקשורת בין אנשים היא: איך אפשר להעביר ביקורת בצורה כזו שהאדם ששומע אותה באמת יקשיב ויקבל אותה, ולא יתנגד או ידחה אותה? אליעד כהן מציג גישה מעמיקה לסוגיה זו ומפרק אותה למרכיבים בסיסיים שמסייעים להבין מדוע אנשים מקבלים או דוחים ביקורת. מדוע השאלה איך להעביר ביקורת זהה לאיך לגרום למישהו לפעול? אליעד מסביר כי השאלה כיצד להעביר ביקורת באופן אפקטיבי היא למעשה אותה השאלה של איך לגרום למישהו לעשות משהו?. כדי שמישהו יפעל, הוא צריך להאמין שהפעולה תוביל אותו למצב טוב יותר מהמצב הנוכחי. ... לו יותר במקום החדש מאשר במקום שבו הוא נמצא כרגע. מהם שני סוגי הביקורת, ואיך הם משפיעים על ההקשבה? אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת אפשרית: זו ביקורת רכה יותר, לא מחייבת, כמו אתה אולי יכול להשתפר, אבל לא בטוח שאתה לגמרי טועה. לכאורה, ביקורת מחויבת יוצרת לחץ גדול יותר לשינוי, משום שהיא מדגישה עד כמה האדם אינו בסדר. אך דווקא עוצמה זו יוצרת פרדוקס בעייתי. מדוע ביקורת מחויבת יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, אך בו - זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ממנה. כלומר, הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד יעילה? מנגד, ביקורת אפשרית (אולי אתה יכול לשנות) עשויה להישמע חלשה מדי, ולכן האדם יכול בקלות להתעלם ממנה. הוא לא מרגיש שהמצב הנוכחי כל כך רע, ולכן הוא לא מרגיש דחף חזק לשינוי. ביקורת כזו אינה מעוררת בו מספיק מוטיבציה, וכך היא לא מביאה לשינוי הרצוי. איך קשורה דילמת הביקורת לשינוי הרגלים? הנושא של ביקורת מתקשר באופן ישיר לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא מבקר את עצמו (העישון שלי רע). אם הביקורת תהיה חזקה מדי (אני ממש גרוע כי אני מעשן), האדם ירגיש רע עם עצמו ולכן ידחה את המחשבה שהוא חייב להפסיק לעשן. מצד שני, אם הביקורת תהיה חלשה מדי (זה לא כל כך נורא לעשן), לא תהיה לו סיבה מספיק חזקה להפסיק. זהו פרדוקס שנמצא גם בביקורת עצמית. האם יש דרך מוחלטת להעביר
להתמודד עם העברת ביקורת, לנצח בויכוח, להתגונן מול ביקורת, ביקורתיות, להפוך מחויב לאפשרי, התמודדות עם ביקורת, להדוף ביקורת, לחסום ביקורת, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת, הדיפת ביקורת
להתמודד עם העברת ביקורת, לנצח בויכוח, להתגונן מול ביקורת, ביקורתיות, להפוך מחויב לאפשרי, התמודדות עם ביקורת, להדוף ביקורת, לחסום ביקורת, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת, הדיפת ביקורת
... עם העברת ביקורת, לנצח בויכוח, להתגונן מול ביקורת, ביקורתיות, להפוך מחויב לאפשרי, התמודדות עם ביקורת, להדוף ביקורת, לחסום ביקורת, התנהגות ילדותית, התנהגות לא בוגרת, הדיפת ביקורת איך להגיב לביקורת שמישהו מעביר עליך? כאשר אדם מעביר עליך ביקורת שלדעתו היא נכונה, בעוד שאתה בטוח שהיא אינה מוצדקת, אליעד כהן מסביר שדרך יעילה להתגונן מפניה היא להפוך את הביקורת ליחסית ולא למוחלטת. במקום לקבל את הטענה כעובדה מוחלטת, אפשר לענות באופן כזה שיהפוך את הטענה שלו לסובייקטיבית בלבד. לדוגמה, אם האדם אומר לך אתה לא עושה את העבודה שלך טוב, אתה ... מדגיש שככל שתפתח יותר שכל ומודעות, תוכל להקצין את ההתגוננות ולומר בצורה חד - משמעית שהביקורת שלו היא בלתי אפשרית, ולהציג את מעשיך כדבר הכי טוב בעולם. ככל שתהיה מיומן יותר בכך, יהיה לך קל יותר להפוך כל טענה של הצד השני ללא הגיונית ולסדר את ההיגיון לטובתך. איך להתמודד כשמישהו מגייס את דעת הרוב לביקורת שלו? כאשר המבקר אומר לך שהביקורת שלו היא לא רק דעתו האישית, אלא גם דעתם של אנשים נוספים, אליעד כהן מציע שתי דרכי תגובה: דרך קיצונית: תאמר לו אתה מספיק טיפש לחשוב שאנשים אחרים מסכימים איתך. בדרך זו אתה מערער ... מי שאמר את זה הוא בעצמו שיכור, או שכל השלושים אנשים האלו הם שיכורים. תגובה זו הופכת את הביקורת למשהו חסר משמעות, אבסורדי ומגוחך. עוד דרך שאליעד מציע היא לשאול בחזרה: ומה רע בלהיות שיכור? נכון, אני שיכור, וככה בא לי, מה הבעיה שלך עם זה? אם לא מתאים לך, תקפוץ מהגג. כך הביקורת הופכת ללא רלוונטית מבחינתך. איך להוציא את המבקר אידיוט באמצעות הביקורת שלו עצמו? אליעד כהן מסביר כיצד להפוך את הביקורת של האדם נגד עצמו. הרעיון הוא להראות לו שאם אתה אכן תקשיב לביקורת שלו, אתה תעשה בדיוק את ההפך ממה שהוא רוצה שתעשה. למשל, אם מישהו מאשים אותך בהתנהגות ילדותית, תוכל לענות לו: אתה בעצמך ילדותי שאתה בכלל חושב שאני ילדותי, אתה פשוט לא מסוגל ... מסביר אליעד, כך הוא יכול בקלות רבה יותר לראות את ההפך בכל טענה, ובכך להגן על עצמו מביקורת. אדם כזה יכול בקלות להסביר למה התנהגות שנתפסת כילדותית יכולה להיות דווקא בוגרת, ולהפך. אדם בעל שכל כזה יכול להגיד נכון ולהוכיח את הצד שלו, או לא נכון ולהוכיח את ההפך. מי ... סובייקטיבית בלבד. אפילו הילד הקטן, בגיל שנה, היה במובן מסוים בוגר יותר כי לא היה אכפת לו מביקורת של אחרים עליו. לעומת זאת, המבוגר שנהיה רגיש לביקורת ומוטרדת ממנה, דווקא הוא התדרדר והפך לילדותי. הנקודה החשובה היא שאין שום דבר מוחלט בטוב וברע של ילדותיות או בגרות, ולכן אפשר להשתמש בהיגיון הזה כדי להגן על עצמך מכל ביקורת שינסו להטיח בך. ביקורת עצמית שכל ומודעות התמודדות עם אנשים טכניקות חשיבה הבנת טוב ורע איך נפתחה השיחה בנושא ביקורת? ש: עכשיו כשמעבירים עליך ביקורת. אליעד: כן, מי מעביר עליך ביקורת? ש: מישהו במעביר באופן. אליעד: מישהו או אתה על עצמך ביקורת? ש: לא, מישהו בא אליך ומטיח בך ביקורת. אליעד: ואם אתה מעביר על עצמך ביקורת ואם אתה מטיח על עצמך ביקורת? ש: זאת שאלה אחרת. אליעד: מה זה שונה? ש: שאתה רוצה להתמודד נגיד עם... אליעד: אני בעצם נתתי לך את התשובה לפני ששאלת אבל לא משנה בא תשאל את השאלה עכשיו. מה קורה אם מישהו מטיח בך ביקורת שהוא חושב שהיא אמיתית? ש: אוקי אז אם מישהו מטיח בך
איך לא להיפגע? איך לא להיות רגיש? שיפוטיות כלפי אחרים, רגשי נחיתות, דימוי עצמי נמוך, ביקורתיות עצמית, נפגע מאחרים, חרדה חברתית, ביישנות חברתית, מה חושבים עליך? איך לאהוב את עצמי? איך לקבל את עצמי?
איך לא להיפגע? איך לא להיות רגיש? שיפוטיות כלפי אחרים, רגשי נחיתות, דימוי עצמי נמוך, ביקורתיות עצמית, נפגע מאחרים, חרדה חברתית, ביישנות חברתית, מה חושבים עליך? איך לאהוב את עצמי? איך לקבל את עצמי?
... לא להיפגע? איך לא להיות רגיש? שיפוטיות כלפי אחרים, רגשי נחיתות, דימוי עצמי נמוך, ביקורתיות עצמית, נפגע מאחרים, חרדה חברתית, ביישנות חברתית, מה חושבים עליך? איך לאהוב את עצמי? איך לקבל את ... שאם האדם היה בטוח לגמרי שאין חשיבות ליכולת שלו באותו התחום, הוא לא היה נפגע בכלל מביקורת על התחום הזה. לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם נפגע מכך שאומרים לו שאינו יודע לבשל. כאשר שואלים את אותו ... אם מישהו יודע לבשל, הוא יכול להגיד שלדעתו זה לא משנה. למרות זאת, הוא עדיין נפגע מביקורת שמופנית כלפיו. אליעד מראה כי הסיבה האמיתית לפגיעה היא שבתוך ליבו, האדם הזה כן חושב שידיעה בבישול היא ... הזאת לעצמו כי הוא משתמש באותו מנגנון של שיפוטיות כלפי אחרים. איך להפסיק להיפגע מביקורת ומהעלבות של אחרים? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא מאוד פשוט אך דורש שינוי תודעתי עמוק: להפסיק להתנשא על ... את כולם, בלי לשפוט או לדרג אותם לפי טוב או רע בתחום מסוים, הוא לא ייפגע יותר מביקורת של אחרים כלפיו באותו תחום. אם האדם מקבל את כולם במלואם, לא משנה מי חכם או טיפש, מי יפה או מכוער, הוא גם ... אותם בצורה שלילית, גם הוא לא יחוש פגיעה כשישפטו אותו באותה הצורה. לסיכום, מדוע הביקורת העצמית גורמת לפגיעה רגשית? הסיבה לפגיעה רגשית היא לא הביקורת החיצונית, אלא העובדה שאנחנו בתוכנו שופטים ומתנשאים על אחרים באותו תחום שבו נפגענו. ברגע שאדם משחרר את ההתנשאות והשיפוטיות, הוא גם משתחרר מהפגיעה הרגשית מביקורת של אחרים. אליעד כהן מדגיש שהשליטה נמצאת תמיד בידיים שלנו: אם אנחנו מפסיקים לשפוט אחרים ולהתנשא עליהם, אנחנו לא נפגעים יותר מביקורת כלפינו. איך לא להיפגע מאחרים? איך לשפר דימוי עצמי נמוך? איך להתמודד עם ביקורת? מה לעשות כשצוחקים עליך? איך לקבל את עצמי? למה אני נפגע מביקורת? איך להפסיק לשפוט אנשים? עכשיו יש עוד תופעה שלפעמים בן אדם מרגיש נגיד רגשי נחיתות ונגיד נפגע מאחרים כי ...
כישלון והצלחה, איך ללמוד מכישלון? איך להפוך כישלון להצלחה? איך ללמוד מטעויות? איך ללמוד מניסיון? איך לא להיכשל שוב? למידה מניסיון, למידה מניסיון אישי, התמודדות עם כישלון, מכישלון להצלחה, איך ללמוד מהכישלון? איך ללמוד להצליח?
כישלון והצלחה, איך ללמוד מכישלון? איך להפוך כישלון להצלחה? איך ללמוד מטעויות? איך ללמוד מניסיון? איך לא להיכשל שוב? למידה מניסיון, למידה מניסיון אישי, התמודדות עם כישלון, מכישלון להצלחה, איך ללמוד מהכישלון? איך ללמוד להצליח?
... ולמצוא דרכים לשפר את ההתנהגות או ההחלטות בעתיד. הדרך לעשות זאת היא לשאול את השאלות הנכונות ולהסתכל על הדברים בעיניים ביקורתיות . אם אפשר היה לעשות משהו שונה כדי למנוע את ... ולמצוא דרכים לשפר את ההתנהגות או ההחלטות בעתיד. הדרך לעשות זאת היא לשאול את השאלות הנכונות ולהסתכל על הדברים בעיניים ביקורתיות. אם אפשר היה לעשות משהו שונה כדי למנוע את ...
פחד להיות מושפע, להרחיק את השונה ממך, שיטת השקר, תורת הקבלה, נוכלות רוחנית, אמונה בשקר
פחד להיות מושפע, להרחיק את השונה ממך, שיטת השקר, תורת הקבלה, נוכלות רוחנית, אמונה בשקר
... ללימוד תורת הקבלה בלי לחשוב בצורה ביקורתית, כנראה לא שאל את השאלות החשובות באמת. האם הקבלה היא מדע או נוכלות ... אליעד מדגיש את החשיבות של חשיבה ביקורתית ובדיקה עצמאית, ומבהיר שלעולם לא מספיק לקבל תשובות רק מפני שמישהו מסוים ... הדרך לאמת עוברת דרך שאלות, ספקות וביקורתיות , ולא דרך אמונה עיוורת במישהו אחר. איך לזהות נוכלות רוחנית? מהי שיטת ... עם אמונה עיוורת? איך לשאול שאלות ביקורתיות? מיהו מקובל אמיתי? אנחנו נמשיך משהו ממש קצר על משהו שדיברו פה בהפסקה על ...
חיפוש האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית
חיפוש האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית
... מחזיקים באמת, יש לשאול שאלות ביקורתיות . הוא אומר שעל האדם לבדוק כל רעיון ... לאחר מכן ניתן להתחיל בתהליך הביקורתי והספקני של בדיקת הרעיונות. מה הקושי ... חייב לשאול את עצמו שאלות קשות וביקורתיות, להיות מוכן להטיל ספק בכל דבר, ...
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
... גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל, רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ביקורתיות, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? דיכאון ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ביקורתיות, איך להעריך את עצמך? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בזוגיות? איך לשתול מחשבות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיגמל מהימורים? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לקבל החלטות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור אהבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להנות בחיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם הכל אפשרי? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם באמת הכל לטובה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? למה לא להתאבד? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי קריירה, פסיכותרפיסט, אימון אישי לילדים בתחום ביקורתיות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.9375 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 22:02:06 - wesi1