דיאטה, לרדת במשקל, תזונה נכונה, ירידה במשקל, הפרעת אכילה, לאכול בריא, לשמור על המשקל, לרזות, השמנה, הרזיה... ביותר שבגללה האדם מרגיש שהוא ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא עבורו, והסיבה הרגשית החזקה ביותר, לכך שהאדם מרגיש, שממש כאילו אין לו בחירה חופשית, ושהוא ממש אוכל בצורה כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את תחושת החופש האישי שלו, לעשות כרצונו, ולא להיות מוגבל ... לעשות, את מה שיגרום לו להרגיש הכי חופשי והכי משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חוויית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם חושב שהוא מוכרח לעשות משהו, אז ... להדחיק, את הדברים שהוא חושב בתת המודע שלו, שהוא לא יכול להתנגד אליהם. כך שיש לאדם רצון מאוד חזק, להפר כל מסגרת, ולהיות חופשי, ולעשות כרצונו החופשי, נגד כל חוקיות כלשהי. וזאת הסיבה העיקרית, לכך שכאשר האדם רוצה לרזות ולרדת במשקל, שככ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל אותו, שהוא יהיה מוכרח לעשות דווקא כך או אחרת. וזה סוג של פגיעה באגו של האדם, שהוא לא אדם חופשי לעשות כרצונו החופשי, אלא הוא מוגבל לעשות כך או אחרת. והאדם אוכל בצורה לא מאוזנת, גם כדי להוכיח לעצמו, שהוא מלך, שהוא יכול לעשות כרצונו, גם אם רצונו הוא נגד בריאותו. כי ... לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית מלאה, בלי שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי. וזאת הסיבה האמיתית שבגללה קשה לאדם להציב לעצמו גבולות וכיוב. משום, שהאדם רוצה להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי מגבלה כלשהי. ולפעמים המצב מתהפך. דהיינו, שהאדם מרגיש שכבר כאילו אין לו בחירה חופשית לאכול בצורה בריאה. והאדם יותר מרגיש שהוא מוכרח לאכול לא בריא, יותר מאשר שהוא מרגיש, שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. זא בהתחלה נראה לאדם שהוא מוכרח ... לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש האישי שלו, לבחור את מה שהוא אוכל. ושהוא לא מוכרח לאכול מתוך שיעבוד, אלא מתוך רצון חופשי ובחירה חופשית. ואז האדם גם משתדל לשמור על המשקל שלו, על ידי זה שהאגו של האדם מתנפח, מכך שהוא מרגיש, שהוא הצליח להיות חופשי ולעשות כרצונו, ... ולהבין, שהוא כן יכול לאכול כמה שהוא רוצה בלי לשמור על המשקל, ושהוא לא מוכרח בכלל לשמור על המשקל שלו. ושמתוך המקום הזה, מתוכו האדם בוחר בבחירה חופשית, כן לשמור על המשקל שלו, וכן לאכול בצורה בריאה. זא, כל זמן שהאדם יחשוב שהוא מוכרח לעשות משהו, ושאסור לו לעשות משהו, הוא אוטומטית, ירצה לעשות את ... בתחושה, שהוא זה שבוחר מה מותר ומה אסור לו לעשות, בלי שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. והרעיון הוא, שעל האדם לחוות, שהוא זה שבוחר בבחירה חופשית, להגביל את עצמו, ולצמצם את האפשרויות שלו, כי ככה הוא רוצה, בבחירה חופשית מלאה בלי כל אילוצים כלשהם. כי אם יש אילוצים וסיבות, אז ממילא אין כאן בחירה חופשית מלאה, ואז אין תחושה של חופש, אלא יש תחושה של שעבוד וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך להביא את עצמו להבנה (שכבר ביארתי איך להגיע אליה במקומות ...