🖨מנהיגות / בודהיזם / הנאה - גם ליהנות צריך לדעת!כפי שכבר ביארתי, זכותו המלאה של האדם לא לדעת את הכל. אך יש כאלו שאינם יודעים את הכל, ובכל זאת הם מנסים להורות את הדרך לאנשים אחרים ולהנהיג אנשים אחרים, כל זמן שהם עצמם עדיין לא הובילו את עצמם אל השלמות האישית של עצמם.
וכפי שכבר ביארתי, מי שאין לו תשובות לכל השאלות, ומי שמפחד שאם יגלו שאין לו תשובות לכל השאלות, אז יפסיקו להאמין בו ולהעריץ אותו, הוא מנסה לקדם ולמכור לעצמו ולסביבתו, את המחשבה שלא לכל השאלות יש תשובות. כדי להרגיש טוב עם עצמו, שהוא מנהיג אחרים למרות שהוא לא באמת ראוי להנהיג וכולי.
וכך הוא הדבר לגבי עניין ההנאה. כי המציאות היא טובה. וגן עדן זה כאן. ובכל דבר ודבר בעולם, יש בו משהו טוב שאפשר ליהנות ממנו. ומי שבאמת מבין את המציאות, הוא מתחבר לכל דבר ודבר שיש במציאות, ונהנה מכל דבר.
ולא כל אחד זוכה לראות את הטוב שיש בכל דבר, ולא כל אחד חייב לראות ולהבין את הטוב שיש בכל דבר. אבל, מי שרוצה להנהיג אחרים, הוא כן חייב להגיע אל השלמות האישית של עצמו. ולהגיע אל השלמות, פירושו כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות.
כי האדם הוא חלק מהמציאות. וכדי להבין את הדבר, צריך לראות את התמונה המלאה שבתוכה הוא נמצא. וכדי שהאדם יבין את עצמו בשלמות, לשם כך הוא צריך להבין את כל המציאות בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא מגלה את הטוב שיש בכל דבר. והוא יודע ליהנות מכל דבר.
כי בכל דבר ודבר, יש את ההנאה של השלמות. כי כל דבר בעולם, יש בו שלמות. ומי שרואה את השלמות שיש בכל דבר, הוא יודע ליהנות מכל דבר. ומי שרוצה להנהיג אחרים, הוא חייב קודם לכן להבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ורק לאחר מכן הוא באמת יכול להוביל גם אחרים אל האושר.
כי האושר הוא כאשר האדם יודע לראות את הטוב שיש בכל דבר. ומי שלא יודע להבין ולראות את הטוב שיש בכל דבר, הוא לא יכול להראות את הטוב שיש בכל דבר גם לאחרים. מחמת שהוא עצמו עוד לא רואה את הטוב הזה.
וכאשר המנהיג לא יודע איך ליהנות מכל דבר, אז הוא ממציא את המחשבה שאומרת שלא בכל דבר יש טוב, ושעל האדם לסגף את עצמו, ושהאדם לא יכול להרשות לעצמו לאהוב את העולם ולהקשר רגשית לדברים. כי ההנאה של האדם מהעולם, תיצור עבורו סבל.
ולמרות שבאמת ההנאה של האדם מהעולם עלולה ליצור אצלו סבל, הרי שגם ליהנות צריך לדעת. ומי שיודע ליהנות באמת מכל דבר, הוא זה שיכול להרשות לעצמו להקשר רגשית לדברים וכיו"ב. והוא יכול להראות לכל אחד את הדרך, איך אפשר ליהנות מכל דבר, ולהקשר...
בודהיזם - מה בודהה *לא* ידע? לאיזו הארה בודהה *לא* הגיע? חלק 1בודהיזם - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 1 במאמר הזה נדבר על תפישת העולם הבודהיסטית. נסביר את היתרון שלה, ונסביר גם את החיסרון שלה. וממילא נסביר גם מה בודהה לא ידע ולאיזו הארה בודהה לא הגיע. וכאשר מדברים על תפישת חיים כלשהי, בפרט כאשר באים לבאר את החסרונות שלה, אז יש לזכור כי ... שהוא שמע. אך עדיין יתכן שהחכם עצמו אמר דבר אחר והתכוון לדבר אחר. ולכן, בטרם נסביר את החיסרון של הבודהיזם, נגדיר את תפישת הבודהיזם שעליה אנחנו מדברים. כי ההתייחסות צריכה תמיד להיות לדבר מוגדר, דהיינו, לפירוש כלשהו של תפישת העולם הבודהיסטית. ואם מישהו תופס את הבודהיזם בצורה שונה, הרי שאין כאן התייחסות לכל תפיסות הבודהיזם השונות. וכאן במאמר נעמוד על מספר רעיונות בודהיסטים ונתייחס אליהם. והרעיון הבודהיסטי הראשון שאליו נתייחס, הוא אל תפישת החיים הבודהיסטית, שעל פיה הבודהיזם הוא הדרך לשחרור מסבל. כי עפ הבודהיזם העולם הזה הוא מלא בסבל. ושורש הסבל של האדם עפ הבודהיזם, הוא בכך שהאדם נאחז בתופעות משתנות. כי בעולם שלנו הכל משתנה כל הזמן. וכאשר האדם נאחז מבחינה רגשית בתופעה חולפת כלשהי, על ידי זה האדם סובל כאשר התופעה משתנה. ואדם מואר עפ הבודהיזם, הוא מי שהצליח להשתחרר מכל תלות רגשית כלשהי לגבי תופעה משתנה כלשהי. וניתן למצוא עמקויות כלשהן בבודהיזם, לגבי זה שגם האני של האדם הוא תופעה משתנה וכיוב, ועוד רעיונות שונים שאליהם לא נכנס כאן. וכאן נתמקד ... שנוצר על ידי היצמדות לתופעות משתנות. וההארה היא כאשר האדם משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ושמחים. כי כאשר לוקחים בן אדם שכל היום רודף אחרי ... עליו, רואים כמובן אדם לא מאושר, שהוא בעצם חי את חייו מתוך מרדף לא ברור. וכאשר שמים לידו את הבודהיסט, שהוא אולי בדיוק עושה באותו הרגע איזו מדיטציה שמרגיעה אותו וכיוב, אז האדם שנמצא בתוך מרוץ משוגע של החיים, כאשר הוא מסתכל על הבודהיסט הרגוע שנח לו מחוץ למרוץ, הוא בטוח שהבודהיסט הזה מאושר. כי הוא האדם הרגיל נמצא בתוך מרוץ, והבודהיסט נח מהמרוץ. ונראה כאילו שהבודהיסט כבר הגיע לסוף המרוץ. ולכן האדם שנמצא במרוץ, חושב שהבודהיסט הוא אדם מואר ומאושר. וכאשר האדם מתבונן על הבודהיסט והוא רואה מולו אדם רגוע, שמשדר כלפי חוץ תחושה של שלווה, שקט נפשי, רוגע, שמחה, שלוות נפש וכיוב, אז האדם שנמצא במרוץ ושאין לו את כל הדברים האלו, אז נדמה לו שהבודהיסט הזה הוא אדם מואר ומאושר. ובפרט אם אותו הבודהה בא לאדם ומספר לאדם שהעולם הזה מלא בסבל, ושהסבל נובע מכך שהאדם רודף אחרי דברים שכל הזמן משתנים, והבודהה ... בטוח שהנה הבודהה הזה הוא אדם מואר ומאושר באמת. ואז האדם גם הוא מנסה ללמוד את שיטת הבודהה ואת הבודהיזם. והאדם מנסה גם הוא להשתחרר מהסבל שיש בעולם. והאדם מתחיל להשתחרר מכל התלויות הרגשיות שיש לו. והאדם חושב מקווה ... לא ידע, אז נאמר שבודהה לא ידע ליהנות. כי כל מה שבודהה ניסה להסביר, זה שהעולם הזה מלא בסבל. ושהבודהיזם יראה לאדם את הדרך להשתחרר מהסבל, ושזאת הארה ופסגת חלומותיו של האדם שאליה רוצה להגיע האדם. וכפי שכבר ביארתי ... אז המקסימום שהוא יכול להתחייב עליו, זה לגרום לך לא לסבול כמו כולם. וכאשר האדם סובל, והוא רואה מולו בודהיסטי שדוגל בכך שהאדם צריך להשתחרר רגשית מכל מה שקיים, אז נדמה לאדם שהנה המפתח אל האושר. וכאשר האדם מתחיל לתרגל בודהיזם, והאדם מתחיל לעשות מדיטציות והתבוננות כלשהי, ומתחיל להשתחרר מהתלות הרגשית שלו בכל מיני דברים, אז האדם באמת מרגיש סוג ... התעלות רוחנית. ונדמה לאדם שמי שהוא לא תלוי רגשית בשום דבר, הרי שהוא מאושר. ומי שיתבונן היטב על הרעיון הבודהיסטי הנל, הוא יראה שיש חסרונות מאוד גדולים במה שלימד בודהה. וניתן כאן כמה נקודות להתבוננות על התורה הבודהיסטית. והדבר הראשון שצריך להדליק נורה אדומה אצל מי ששומע את התפישה הבודהיסטית, הוא שהבודהה מגדיר את עצמו באמצעות הסבל. פירושו שהבודהה מצהיר שהוא יעזור לאדם להשתחרר מהסבל. וכפי שהבודהיזם עצמו מוגדר הדרך לשחרור מסבל. וכאשר הגדרת הבודהיזם היא כדרך שמסבירה איך לא לסבול, ממילא ניתן להבין שהדבר הטוב ביותר שאותו יכול הבודהיזם להציע לאדם, זה איך לסבול פחות או אפילו איך לא לסבול בכלל. אבל הבודהיזם לא יכול להציע לאדם את הרגשות הטובים והיפים שיש בתשוקה, התאהבות והיקשרות רגשית, התמכרות, התמסרות לדברים שונים וכיוב. וכפי ... ככ סבל מהעולם, עד שהוא החליט לחשוב שהעולם לא קיים. כי גם הרעיון הזה ניתן להיתקל בו בצורות שונות בבודהיזם, שכאילו העולם שלנו הוא אשליה. למרות שמצד האמת העולם הזה הוא אמיתי לגמרי, ורק מי שסובל כאן, רק הוא ...
בודהיזם - מה בודהה *לא* ידע? לאיזו הארה בודהה *לא* הגיע? חלק 2בודהיזם - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 2 כי מי שיתבונן היטב על העולם, יראה כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את כל הכוחות ... אחר. וגן עדן שורשו ביכולת של האדם להכיל בתוכו את התופעות של המשתנות של העולם, ולא לברוח מהן. כי הבודהה שלא הבין את העולם, ושלא הבין למה המציאות היא כפי מה שהיא, הוא מלמד את האדם איך לברוח מהמציאות. ... תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם כמובן בבודהיזם ובכל הרעיונות שלו, וגם בתפישה שאומרת ששורש הסבל הוא השכל, גם בזה יש מן האמת. אך הפתרון הוא לא ... שלו יתיישר לפי האמת, אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא הוא גם ייהנה. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך הבודהיסטית, הוא אכן מתחיל להרגיש יותר טוב. משום שגם בבודהיזם יש משהו טוב. כי גם בחשיבה הבודהיסטית של התנתקות רגשית, גם בה יש משהו נכון. שהוא היכולת שחסרה לאדם שסובל בגלל ההיקשרות הרגשית שלו. ולכן האדם מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיוב. אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא ... אבל זו לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון ליהנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה ליהנות. ומה לעשות שבמגרש המשחקים אפשר גם להיפגע? כי ההנאה נמצאת במגרש המשחקים. ומי שרוצה ליהנות, צריך לשחק את המשחק. ובודהה הסביר שמאחר שבמשחק אפשר להיפגע, אז ההמלצה שלו היא לא לשחק את המשחק. אבל זאת המלצה של מי שלא יודע לנצח במשחק, וגם להפסיד בכבוד אם צריך. כי הבודהה לא היה מסוגל ולא ידע איך להכיל בתוכו את הסבל. כי הסבל והרע הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר ... להכיל בתוכו את הסבל. דהיינו, להבין את חוקי המשחק באמת, ועל ידי זה לדעת גם להפסיד כאשר מפסידים. אבל הבודהה לא באמת השתחרר מהסבל. כי הוא כל הזמן ברח ממנו. כי מי שמסוגל להכיל בתוכו את הסבל, רק הוא השתחרר מהסבל. כי הסבל לא מאיים עליו. אבל הבודהה אולי לא סבל בפועל מענייני העולם, אבל הוא בהחלט לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו. וההוכחה הפשוטה לכך היא, שהוא דגל בכך שעל האדם לא להזדהות רגשית לתופעות משתנות כדי לא לסבול. וזה בעצם אומר שהבודהה לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו, אלא רק בחיצוניות שלו. כי אילו הוא היה משתחרר מהסבל באמת, הוא היה יכול כן להתאהב, להשתוקק וכיוב, ועדיין לא לסבול. אבל הסבל עדיין היה בתוך הבודהה. ולכן הבודהה ברח מהעולם, כדי לא לסבול. כי הוא לא באמת השתחרר מהסבל. ומי שמשתחרר מהסבל באמת, זה בא לידי ביטוי ... משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות. בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331