האם יש באמת שכר ועונש בעולם?

אליעד כהן מתייחס בהרצאה לשאלה, האם קיימים באמת שכר ועונש, ומדוע קורים דברים רעים או טובים לבני אדם בעולם. השאלה המרכזית שעולה היא האם האדם נענש על מעשיו, והאם המציאות אכן מתנהלת לפי "מידה כנגד מידה", כלומר, האם כשבן אדם עושה משהו רע, הוא מקבל עונש, וכשהוא עושה משהו טוב, הוא מקבל שכר.

אליעד מציג שתי תפיסות שונות בנושא זה:

1. התפיסה הראשונה טוענת שאכן יש "תיקון" בעולם: כלומר, האדם בא לעולם בגלגול מסוים, במטרה לתקן משהו בתוכו או בהתנהגות שלו. לפי תפיסה זו, האדם חוזר בגלגולים שוב ושוב, וכל גלגול נועד ללמד אותו שיעור חדש או לתקן פגמים מגלגולים קודמים. החיים, לפי התפיסה הזו, שולחים לבן אדם מצבים קשים או "מכות" במטרה שילמד את הלקח ויתקן את דרכיו. לדוגמה, אדם שמתנהג באופן לא אמפתי, תוקפני, או מתייחס לאנשים באופן רע, עלול לסבול מאירועים קשים בחייו, כמו תאונות או מחלות של קרוביו, כדי שיתעורר וילמד להשתנות ולהיות יותר אמפתי, מתחשב וטוב לזולת. זו התפיסה הקלאסית של "שכר ועונש".
2. התפיסה השנייה, שאליעד כהן מציג כמנוגדת לתפיסה הראשונה, טוענת שאין שום קשר בין האופן שבו אדם מתנהג לבין מה שקורה לו בפועל. המציאות, לדבריו, אינה מתנהגת לפי חוק ברור של שכר ועונש. אליעד מסביר שאין קשר סטטיסטי מוכח או ממשי בין התנהגות של בן אדם לבין סבל או הנאה שהוא מקבל בחיים. הוא נותן דוגמאות רבות לכך שדברים רעים קורים גם לאנשים טובים מאוד, ולעומת זאת, דברים טובים קורים לאנשים רעים, עבריינים, או אנשים שפוגעים בזולת. הוא משתמש בדוגמה של אסונות טבע כמו צונאמי, שמתרחשים ללא קשר להתנהגות של אנשים, ואין בהם שום עניין של שכר או עונש.

האם מטרת הסבל היא ללמד את האדם לקח כלשהו?

אליעד כהן מתייחס לתפיסה לפיה כל אירוע שלילי קורה כדי ללמד את האדם משהו, כדי לתקן אותו או כדי לגרום לו להשתפר. לפי התפיסה הזאת, אם קורה למישהו משהו רע, כנראה שהוא "היה צריך" ללמוד מזה שיעור מסוים. אך אליעד מציג עמדה שונה: לדעתו, לא בהכרח שהאירועים קורים כדי ללמד אותך משהו, אלא שבאפשרותך ללמוד מכל אירוע אם תרצה. כלומר, גם אם אירוע מסוים לא תוכנן במיוחד עבורך כדי שתלמד משהו ממנו, עדיין אתה יכול לבחור ללמוד ממנו משהו, אך לא מדובר בכוונה מוגדרת מראש.

לדוגמה, אם אדם פותח דלת והיא לא נפתחת, אפשר לומר שהוא אמור ללמוד סבלנות, אבל באותה מידה זו יכולה להיות סתם תקלה חסרת משמעות. הלמידה מאירועים היא אפשרות, אך לא חובה או כוונה מתוכננת של המציאות.

האם באמת צריך "לתקן" משהו בחיים?

אליעד כהן מבקר את מושג ה"תיקון" ומסביר שבעצם אין משהו מוגדר שאדם חייב לתקן. הרעיון של "לתקן" מניח שיש משהו מקולקל או לא נכון, אבל לדעתו אין "משהו" שהמציאות או אלוהים מצפים ממך לתקן באופן ברור או מוחלט. המציאות, לפי אליעד, אינה מתעניינת באם אדם הוא טוב או רע, אמפתי או תוקפני. השמש זורחת באותה מידה גם על צדיק וגם על רשע. לכן, מבחינה אובייקטיבית, אין משהו "נכון" או "לא נכון" שאדם חייב לעשות, אלא רק פירושים וסיפורים שאנשים מספרים לעצמם כדי לתת משמעות לאירועים.

לדוגמה, אנשים מסוימים טוענים שכשאדם חווה פיגוע או מחלה קשה, זה בגלל שהוא חטא או לא התנהג כראוי. אך באותה מידה אפשר לטעון בדיוק הפוך - שהאירוע קרה בלי שום קשר להתנהגות...