... לא אקום בכלל? ואז עולה מיד התגובה: אבל אז אאחר לעבודה. כאן מתבהרת המטרה הברורה של הגעה בזמן לעבודה, וכך קל יותר להחליט באיזו שעה לקום. מה היתרון העיקרי של שיטת אולי לא לעשות כלום? היתרון המרכזי בשיטה של אליעד הוא שהיא עוזרת לאדם לזהות ... ובודקים היכן יש יותר סיכוי לממש את שתי המטרות. מדוע חשוב לזהות מטרות גם בדברים קטנים, כמו שעת הקימה בבוקר? אם אתה מתלבט באיזו שעה לקום, נסה לשאול אולי לא אקום בכלל? ואז תעלה הטענה שאז אאחר לעבודה. כך ברור שהמטרה היא לא לאחר, וניתן לבחון באיזו שעה לקום כדי לא לפספס את העבודה. מהי התועלת הסופית של הגישה הזו? הגישה של הוספת האפשרות לא לעשות כלום מבהירה לאדם ...

מימד זמן מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, ... כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים ... שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על ... בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי ... כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב ... ש - שונות זו מזו יתקיימו זו לצד זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא ... דבר אחד ואי אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם ... הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות ... בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים לשם כך צריך גם כן זמן. פירוש: אם אין זמן, הרי שאת כל המחשבות היה חושב האדם בבת אחת. ואם ... אחת. כדי להיות מסוגל להפריד בין השולחן לבין הכסא, לשם כך צריך זמן שיפריד בין מחשבה והגדרה אחת לבין הגדרה אחרת. נחדד: גם כדי להגדיר רק שולחן, גם לשם כך צריך זמן. כי כאשר מגדירים שולחן, הרי שבעצם המשמעות היא ... יש 2 מחשבות שהן: השולחן + כל השאר שאינו השולחן. וגם לשם כך צריך זמן, כדי להפריד בין המחשבה על השולחן לבין המחשבה על ... ולא בבת אחת. כי כדי להפריד 2 דברים כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני אחרי = עבר הווה עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים ... הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, לשם כך צריך זמן. אם לא היה זמן אלא הכל היה קורה באותו הרגע, הרי שלא היה גם ... כאן שם = למעלה למטה קדימה אחורה וכולי. כל האפשרויות האלו מצריכות זמן. לו יצויר שלא היה

... ציר הזמן והסיבה תוצאה לא יכול להיות מעגלי? הסבר מדוע ציר הזמן והקשר של סיבה תוצאה לא יכול להיות מעגלי? טיעון: ציר הזמן הוא ציר בצורת מעגל ולא ציר בצורת קו ישר. הסבר: ציר הזמן דומה לסרט שחוזר על עצמו בצורה אין סופית. כל האירועים שמתרחשים חוזרים על עצמם ומתפרשים על פני זמן X כלשהו. כך שציר הזמן הוא מעגלי וחוזר על עצמו. אם נתקדם מספיק קדימה בזמן, נגיע לנקודה שבה נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה ושכל האירועים שכבר התרחשו בעבר מתרחשים שוב פעם בדיוק אחד לאחד. דהיינו, ציר זמן מעגלי. היבט נוסף: הרצף של הסיבה תוצאה גם הוא מעגלי. זא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה וגם לה יש סיבה אחרת שקודמת לה וכולי. רצף ... רצף הסיבה תוצאה בעבר מתחבר עם רצף הסיבה תוצאה בעתיד. כי מאחר שכל האירועים חוזרים על עצמם בצורה מעגלית, הרי שגם רצף הסיבה תוצאה חוזר על עצמו. נימוק: בציר זמן מעגלי אנחנו בעצם מרוויחים את זה שחסכנו רצף אין סופי של סיבה תוצאה, אלא הגענו למשהו סופי כלשהו. ובנוסף בתוך העיגול תמיד יש סיבה לכל דבר. לעומת זאת, בציר זמן של קו ישר, הרצף הוא אין סופי ואי אפשר לראות ולהבין את כולו. מה שאין כך הדבר בציר זמן מעגלי וכולי. סוף טיעון. הפרכה: ציר הזמן לעולם אינו יכול להיות מעגלי, ובנוסף הוא לא פתר את בעיית האין סוף ואין לו שום יתרון על ציר זמן בצורת קו ישר. ונתחיל מלהסביר מדוע ציר זמן מעגלי לא חוסך לנו תהליך אין סופי למרות שהוא בצורת מעגל סופי, וזה משום שגם בתוך המעגל הסופי אנחנו נעים מרחק אין סופי ללא נקודת עצירה כלשהי. זא אם ניקח את התנועה שלנו בתוך ציר זמן מעגלי סופי, הרי שהתנועה שלנו בתוכו היא אין סופית ללא נקודת התחלה כלשהי, וממילא אנחנו עדיין בתוך רצף אין סופי של סיבה ותוצאה ללא שום נקודת עצירה כלשהי. כך שגם ציר זמן מעגלי, לא חסך לנו שום תהליך אין סופי, אלא פשוט גורם לנו להסתובב בצורה אין סופית בתוך מעגל סופי. ועכשיו נסביר מדוע ציר הזמן לעולם לא יכול להיות מעגלי: משום שגם אם נאמר שכל האירועים חוזרים על עצמם בדיוק אחד לאחד אחרי X זמן כלשהו, הרי שתמיד יהיה הבדל כלשהו בין האירועים שבין הסיבובים השונים, גם אם מדובר באותו האירוע בדיוק. לדוגמה: ניקח את האירוע של ... לסיבוב של היום הקודם, הרי שכמות הפעמים שהאירוע הזה כבר התרחש שונה. הוותק של האירוע שונה. מספר החזרות על האירוע שונה. וכולי. כן אפשרי לומר: שהאירועים בציר הזמן חוזרים על עצמם, אך ציר הזמן הוא תמיד יהיה קו ישר ולא מעגלי. זא אם אכן ישנה חזרה של האירועים על עצמם, הרי שמנקודת המבט הזו אכן האירועים נראים כאילו הם בצורת מעגל. אך באמת ציר הזמן הוא תמיד יהיה ישר, משום שהמונה האובייקטיבי שסופר כמה פעמים חזרנו על האירוע גדל בכל פעם מחדש. הדבר דומה לקו ישר אין סופי, שהמקטעים ... באותו הצבע בדיוק. אך ברור שאין הדבר כך, אלא מדובר בקו ישר באורך אין סופי, שבו הצבע חוזר על עצמו בצורה מעגלית, אך הקו עצמו הוא אין סופי. וכן כיוב לגבי ציר הזמן, לוגיקת הסיבה תוצאה וכולי. נקודת מבט נוספת: נניח לדוגמה שאדם מסתובב בתוך עיגול סגור. נניח גם לדוגמה שבכל פעם כאשר הוא מגיע לנקודה X, הזיכרון של נמחק והתודעה שלו זהה לחלוטין לתודעה שהייתה לו לפני X זמן, כך שאותו אדם אינו מודע לכך שהוא חזר בזמן. נשאל: כמה פעמים האדם הזה חושב שהוא מסתובב בתוך המעגל מנקודת מבט סובייקטיבית שלו? נשיב: ... והזמן שצועד האדם על הקו הישר בתוך המעגל, הוא אין סופי וזהה לחלוטין, גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך. כך שברמה המעשית, תמיד מדובר על אורך אין סופי של ציר זמן אין סופי. ...

... לכך שאלוהים לא ברא את מימד הזמן. הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את מימד הזמן. טיעון: אלוהים ברא את העולם יקום ובכלל זה גם את מימד הזמן. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם אלוהים היה יכול שלא לברוא את העולם? נשיב: בהחלט כן. נשאל: אז מדוע הוא ברא את העולם, האם הוא הוכרח לעשות זאת? נשיב: לא, ... את אלוהים שלפני בריאת הזמן, אל תוך זמן של רצון שגורר עשייה ופעולה. ונסכם: אין אפשרות לומר שאלוהים רצה לברוא את הזמן, כי אז אנחנו מגדירים 2 דברים שונים, שהם: 1 - רצה. 2 - ברא. ו 2 הדברים האלו התרחשו בזמן שונה, כי אחרת הם היו דבר אחד. ואכ נסיק כי אלוהים עצמו פועל בתוך מסגרת ציר זמן, של רצון אלוהי שאחריו באה הפעולה האלוהית. מסקנה: המשפט אלוהים רצה לברוא את הזמן וברא את הזמן אינו לוגי. אפשרויות: 1 - אלוהים לא ברא את הזמן, אלא הזמן נצחי. 2 - אלוהים הוכרח לברוא את הזמן ללא רצון אישי. 3 - הזמן נברא מעצמו. וכולי. נחדד: למען הדיוק צריך להבהיר, כי גם לומר שהזמן נברא, גם זה אינו לוגי, משום שלומר שהזמן נברא פירושו להגדיר מצב לפני ואחרי קיומו של הזמן. לומר שהזמן נברא, פירושו להכניס את ציר הזמן אל ציר זמן אחר גדול יותר, אך לא מעבר לכך. ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? ... אין סופי, הרי שאנחנו בעצם אומרים שעד הרגע הזה כבר עבר זמן אין סופי. וזה דבר שלא יכול להיות, משום שלא ניתן לעבור זמן אין סופי. מסקנה: מאחר שלא ניתן לעבור זמן אין סופי, הרי שלא יתכן שהעולם קיים אין סוף זמן אחורה. תוספת: העתיד יכול להיות אין סופי ללא מגבלת זמן. אך היקום בוודאי שיש לו נקודת התחלה, משום שלא יתכן לומר שכבר עבר זמן אין סופי מנקודת ההתחלה עד הרגע הזה, כי את האין סוף אי אפשר לעבור. ולכן, ליקום יש נקודת התחלה. ואכ יש לו בורא אלוהים... סוף טיעון. הפרכה 1: ... נצחי, אין הכוונה לומר כי עד הרגע הזה כבר עבר אין סוף זמן. הכוונה היא כי קיים ציר זמן אין סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי שכבר קיים כולו. זא ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש. זא בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך שלא הזמן נוצר, כי הוא ... וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה יותר. לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בסך הכל יוצר ציר זמן גדול יותר, שבתוכו התרחש האירוע של בריאת העולם, אך זה לא מעלים בשום דרך את קיומו של ציר זמן אין סופי. תוספת: הטיעון שמנסה להוכיח כי לזמן יש התחלה, כי לא אפשרי שנעבור אין סוף

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות ... קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ... סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך ... באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ... הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את אלוהים, מה היה לפני אלוהים ...

ציר הזמן מרחב המקום - כמה גדולים קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם ככ קטנים ביחס ... בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה ככ גדול? תשובה: מחשבה אחת ... להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ... חזק יותר, כך נוצר עבורו בתוך החלום ציר זמן ארוך יותר מאשר ציר הזמן האמיתי, וכך האדם שחולם את החלום יכול בדקות בודדות לחלום חלום עם אירועים של שנים ארוכות... הכל תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמה: מה ... סופית, עבורו גם אין משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע לבין מה שקרה לפני חודש שנה. מבחינתם של ילדים קטנים, כל מה שכבר קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע בהווה. זא כמו שיש ... רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה שרחוק ... הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה של המציאות בפחות מרגע אחד. ולצורך ... נמצא... נקודה נוספת: לגבי מרחב המקום וציר הזמן ברמה המדעית פיזיקה (תורת היחסות). חשוב לשים לב לכך, כי ברגע שאנחנו אומרים לדוגמה כי מרחב המקום מתרחב מתכווץ מתעקם וכיוב, המשמעות ... בו להתעקם וכיוב. כל הנל נכון גם לגבי ציר הזמן חזרה בזמן התארכות הזמן מהירות הזמן וכיוב. כל השינויים שיש במימד הזמן, יכולים להיות רק ביחס לציר

... לכל בני האדם בעולם, בכל מקום ובכל זמן כל מי שאומר שהוא לא מוצא את עצמו בספר, ושהספר הזה הוא גבוה מידי ... לכל בני האדם שבעולם, בכל מקום ובכל זמן. החל ממי שנמצא בדרגה הקטנה והנמוכה ביותר, ועד מי שנמצא בדרגה ... מתאים עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך ... ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה, ולהתבונן על צורת החשיבה שיש בספר ... למה שעובר על האדם, בכל מקום ובכל זמן. והספר הזה כולו, נכתב על החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל ...

זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום ... יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, הרי שזה רק לזמן שלנו, אבל תמיד יש עוד זמן אחר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שניתן לומר שיש לו התחלה וסוף, ביחס להגדרת מקום כלשהי. אבל המקום עצמו, הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר ... עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. והאדם ... עוד המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. והאירוע הקודם והאירוע ... ברגע אחד ובמקום אחד, יש רק ישות אחת. וכל שאר הישויות, כולן קיימות רק כאפשרות בלבד. ומצד האמת, הכל קיים תמיד. ויש זמן ומקום אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. ויש גם אין סוף יקומים מקבילים. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל פעם, האדם רואה צורה מסוימת, שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ...

... סוגסטיה - מיקום הרעיון בציר הזמן - איך להחליש רעיונות? איך לחזק רעיונות? איך ... איך להצליח במשא ומתן? דיבייטינג רטוריקה וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע התת מודע של האדם השומע, באמצעות משחק בתיאור הזמן של הרעיון. דהיינו, שימוש בזמן עבר הווה עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר הזמן, משפיע על חוזק חולשת הרעיון? ואסביר: כי ... שלו של מה שקרה בעבר. כגון לדוגמה שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן עבר אך לא זמן הווה. ויש גם את זמן העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה בעתיד. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן הכי ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה בעתיד. וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמה הבנו בלשון ... בדיוק להפך, אם ברצונך לחזק רעיונות מסוימים. שאז אסור לך להתייחס אליהם כאל משהו מהעבר או מהעתיד, אלא אתה חייב לדבר עליהם כעל עובדות שקורות בזמן הווה. לדוגמה: במקום לומר ראית שכך או אחרת יש ...