... הוא
אשם? האם הוא אחראי? האם לפטר את העובד? האם להיפרד ממנו? פגיעה בחפים מפשע, האם הוא מתאים לי? האם לסלוח לו? האם להיות איתו? יעוץ למנהלים, מתי לפטר עובד? האם הוא מתאים ... של ערבוב בין שתי שאלות נפרדות לחלוטין: שאלת
האשמה ושאלת ההתאמה. אליעד כהן מדגיש כי קיימות שתי שאלות ברורות ונפרדות שיש לשאול כאשר מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם
אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם האדם מתאים למערכת יחסים, לעבודה או לתפקיד המסוים? הטעות שאנשים עושים היא לקשור את השאלות האלו זו לזו. אליעד מסביר בפירוט את ההבדל בין ... סיבה אמיתית כמו אמו החולה, אז הוא באמת לא
אשם באיחורים, אך זה לא בהכרח אומר שהאדם הזה מתאים להמשיך לעבוד במקום העבודה. עובד שלא עומד בדרישות התפקיד, גם אם הסיבה לכך היא אובייקטיבית או שאינה באשמתו, עדיין יכול ... החלטה לפטר עובד על בסיס התאמה ולא על בסיס
אשמה. מדוע אנשים נוטים לבלבל בין
אשמה להתאמה? אליעד כהן מסביר שבדרך כלל אנשים רגילים לחשוב שאם מישהו אינו
אשם, אז אין סיבה לפעול נגדו או לסיים איתו קשר. הוא נותן דוגמה מפורטת של כלב שנושך אדם - הכלב אינו
אשם כי הוא פועל מתוך טבעו, אך ברור שצריך לנקוט באמצעים נגדו כמו להתרחק או לקשור אותו. דוגמה נוספת היא אש ששורפת: האש אינה
אשמה שהיא שורפת, אך זה לא אומר שצריך להישאר איתה או לסבול ממנה. באותה מידה, עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי או אדם שפוגע בנו לא חייב להיות
אשם כדי שנחליט שאינו מתאים לנו. האם אפשר לא
להאשים אך עדיין להחליט לסיים קשר או לפטר עובד? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה: אם מנהל מבין שהסיבה לכך שעובד לא עובד טוב היא שהמנהל עצמו חסר ניסיון ולא יודע לנהל היטב, העובד באמת לא
אשם במצב. אך זה לא אומר שצריך להשאיר את העובד בתפקיד שאינו מתאים לו. יתכן כי המנהל יבין שהמצב נגרם באשמתו ובכל זאת יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת
האשמה . דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת יחסים בין חברים. אם חבר אחד פוגע בשני בלי להתכוון, הוא באמת לא
אשם בכך, אך זה לא אומר שחייבים להמשיך להיות חברים. ניתן להבין שהאדם אינו
אשם ולבחור להתרחק ממנו מסיבות פרקטיות לחלוטין, בלי רגשות
אשמה או טינה. כיצד יש להתמודד עם תחושת
אשמה כלפי מי שאינו
אשם? אליעד נותן דוגמה נוספת ממערכת יחסים אישית. אם בן הזוג בוגד, ואנו מבינים כי נסיבות חייו גרמו לו לכך, ניתן להבין שהוא לא
אשם במעשה ועדיין להחליט לעזוב את הקשר. הסיבה לכך היא שיש הבדל ברור בין לא
להאשים את האדם לבין להחליט אם מתאים לנו להמשיך להיות איתו. ההחלטה אם להיפרד או לא תלויה בהתאמה ולא
באשמה. אליעד מוסיף כי אנשים עושים לפעמים מניפולציה עצמית, כשהם חושבים אני לא מאשים אותו אבל לא רוצה לדבר איתו, כאשר בפועל הם כן מאשימים. יש להפריד בין השאלות ולענות עליהן ... לעזרה. האישה שלא עוזרת לעובדת הנכה אינה
אשמה בכך, אולי היא עצמה סובלת מקשיים אחרים בחיים שלה. אליעד כהן מסביר כי יש לשאול את השאלה האם האישה הזו מתאימה להיות חברה שלנו או האם מתאים לנו לעבוד איתה, בלי קשר לשאלה אם היא
אשמה או לא. גם במקרה זה, העובדה שהאישה אינה
אשמה לא הופכת אותה בהכרח למתאימה להיות חברה או לעבוד יחד איתה. מה הטעות העיקרית שהמוח עושה בהקשר זה? אליעד כהן מסביר שהמוח רגיל לקשר באופן אוטומטי בין
אשמה להתאמה. כאשר אדם פוסל משהו, הוא בדרך כלל מצביע על סיבה כמו פגם, למשל חולצה קרועה, ואז הוא פוסל אותה. אבל ייתכן מצב שבו החולצה מושלמת לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר ... מחבל שרוצה לפגוע בנו - המחבל עצמו אינו
אשם שכן חונך וחי בנסיבות שגרמו לו לנהוג כך, אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך להילחם בו או לעצור אותו. חפות מפשע לא מחייבת את המשך הקשר או אי - פעולה כלפי אותו אדם. אליעד מסכם ... שמדובר בשתי שאלות נפרדות לחלוטין: האם האדם
אשם? האם האדם מתאים לי? לא צריך להתבלבל ביניהן, ויש לקבל החלטות על בסיס התאמה גם אם אין שום
אשמה. מתי לפטר עובד? איך לדעת אם אדם מתאים לי? האם להיפרד ממנו? האם לסלוח לו? מה ההבדל בין
אשמה להתאמה? כיצד לשפוט אנשים נכון? עכשיו יש עוד עניין שלפעמים אנשים מערבבים נושא האם מישהו
אשם או לא