אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראי ✔האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
האם המחשבה "כנראה אכשל" היא נכונה או לא נכונה?

אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת לכל אדם שנתקל במצבים של כישלון מתמשך, כאשר אדם מנסה לעשות משהו מספר פעמים ונכשל שוב ושוב, ומתחיל להאמין שהכישלון הבא הוא כבר כמעט ודאי. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם המחשבה הזאת, "כנראה אני אכשל בפעם הבאה", היא נכונה או לא נכונה.

מה המשמעות של כישלון מתמשך?

ראשית, אליעד מדגים מצב שבו אדם מנסה שוב ושוב, למשל לעבור טסט נהיגה, ומשקיע בכך מאמצים רבים, פעם אחרי פעם, אבל תמיד נכשל. האדם אומר לעצמו בשלב מסוים, לאחר ניסיונות רבים, "כנראה שגם בפעם הבאה אכשל". אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה.

הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית:
  • אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ההצלחה אינה קשורה למאמציו אלא להסתברות בלבד.
  • אם ההצלחה סיבתית, כלומר, תלויה בפעולות ובסיבות ברורות, אז אם האדם לא שינה את הגורמים שגרמו לכישלון בעבר, הוא ייכשל בוודאות גם בעתיד.
  • אם הוא שינה את הגורמים ויצר את הסיבות הנכונות להצלחה, הוא יצליח בוודאות.
  • אם הוא לא יודע בדיוק מה הן הסיבות להצלחה, אז הוא לא יכול לדעת בוודאות אם הוא יצליח או ייכשל.
כיצד משפיעים ניסיונות קודמים על סיכויי ההצלחה בעתיד?

אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שזורק קובייה 50 פעמים ולא יוצא המספר אחד אפילו פעם אחת. מה הסיכוי שבפעם הבאה ייצא המספר אחד? מצד אחד אפשר לחשוב שהסיכוי גדל ("כבר חייב לצאת"), מצד שני אפשר לחשוב שהסיכוי נשאר בדיוק כמו בפעם הראשונה ("כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין"). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם.

האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח?

אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות יותר, כמו אדם שמנסה לעבור טסט נהיגה 5000 פעמים או מנסה לשכנע אדם ללכת איתו לסרט שוב ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי:
  • במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים.
  • במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו.
הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק.

האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי?

אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנשים בטוחים שיצליחו, אך נכשלים, ולעומת זאת אנשים שחושבים שייכשלו - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא.
  • אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי.
  • אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב.
  • אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח...
עכשיו נגיד שיש בן אדם שעושה משהו ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח עכשיו בפעם העשירית או בפעם המאה הוא אומר כנראה שבפעם הבאה אני אכשל השאלה אם זה נכון לחשוב את זה או לא נכון כאילו האם המחשבה שאומרת טוב אני כנראה אכשל האם היא נכונה או לא נכונה, קרה פעם שניסית משהו ולא הצלחת או כל מה שניסית הצלחת כל מה שניסית לעשות בחיים הצלחת?

ש: אין לי חוויות כישלון כרגע שאני נזכרת בהם.

אליעד: ברור מה יכול להיות תראי הסיכוי ככה הסיכוי שכל מה שהיא ניסתה לעשות היא הצליחה הוא אפס מה שיכול להיות או שהיא בראש ניסתה לעשות אמרה אני לא אצליח לא אנסה ואז היא אף פעם לא נכשלה אפשרות שנייה שהיא נכשלה פעם אחת וישר אמרה טוב לא צריך אז לא נכשלתי אף פעם כי אף פעם לא ניסיתי להשיג את מה שאני לא יכולה, אוקי אבל יש אנשים שמנסים ונכשלים ומנסים ונכשלים ואז באה המחשבה לבן אדם אומרים לו אולי תנסה שוב אז הוא אומר תקשיב הסיכוי שאני אצליח קלוש אני מהמר שאני לא אצליח, השאלה היא האם המחשבה שאומרת אני מהמר שאני לא אצליח האם היא נכונה או לא נכונה וכשאני אומר לבדוק את האמת כשאני אומר בא נבדוק את האמת ונבדוק את האמת הכוונה כל מיני מחשבות כאלה כל מיני ניואנסים מחשבות "כנראה ש..." כל מיני מחשבות, עכשיו השאלה האם זה שבן אדם אומר כנראה שאני אכשל האם זאת אמת או לא מה אתה אומר.

ש: השאלה היא כללית מדי יש פה עניין של הסתברות.

אליעד: היא כללית מדי אתה צודק ומה התשובה שלה, הנה בא נבדוק הוא עכשיו אמר השאלה כללית מדי נכון מה הנחת היסוד שלו למה אמרת השאלה כללית מדי למה אמרת את זה?

ש: כי היא לא מוגדרת כמו שצריך השאלה זאת בעצם התשובה.

אליעד: טוב עכשיו שאלה חדשה תקשיב אתה אמרת השאלה כללית מדי נכון למה אמרת השאלה כללית מדי למה אמרת את זה למה לא אמרת קוקוריקו?

ש: כי היא לא מפורטת.

אליעד: אתה שמעת מה אני שאלתי?

ש: למה זה כללית.

אליעד: לא שאלתי למה זה כללית אני לא אמרתי למה אמרתי שזאת כללית מדי הרי היא לא כללית מדי אני לא שאלתי את זה, אני שאלתי למה ציינת את זה אני מסכים איתך שהשאלה כללית מדי אני לא באמת מסכים איתך אבל מסכים איתך אבל למה אמרת את זה.

ש: כי היו חסרים לי נתונים בשאלה.

אליעד: אתה לך היו חסרים נתונים בשאלה ואז הנחת שאם חסרים לך נתונים בשאלה כנראה שהשאלה כללית מדי, אוקי עכשיו שים לב קודם כל האם באמת היו חסרים לך נתונים בשאלה האם זה נכון או לא ושאלה שנייה נניח שהיו חסרים לך נתונים בשאלה ונניח שהשאלה כללית מדי עדיין למה ציינת את זה לא אמרת למה ציינת את זה אז מה אם היו חסרים לך נתונים בשאלה אבל למה היית צריך להגיד שהשאלה כללית מדי.

ש: כי לא ידעתי לתת תשובה ולכן זה היה התירוץ ורציתי להמשיך.

אליעד: אז מההתחלה שלום אתה שמעת את השאלה לא ידעת מה התשובה ואז אתה רצית להאמין שהתשובה תלויה במידע נוסף שאמור להתווסף לך ואז אמרת טוב אז בא נגיד שאין לי תשובה כי השאלה כללית מדי אז מה הנחת היסוד אומרת שאם השאלה כללית מדי אין לה תשובה נכון.

ש: לא יש לה המון תשובות.

אליעד: אז תיתן המון תשובות מה הבעיה מישהו אמר לך לתת תשובה אחת אמרו לך שהתשובה לא נכונה, אני שואל שאלה כללית מדי אז מה אם היא כללית מדי תיתן תשובה כללית מה הבעיה.

ש: טוב אני אתן תשובה כללית.

אליעד: אז תיתן תשובה כללית כן.

ש: אם אותו אדם שנכשל כמה פעמים לא עושה ניתוח של מה קרה לו וממשיך לעשות בדיוק את אותו הדבר בלי להבין למה הוא נכשל אז יש סיכוי טוב שהוא ימשיך להיכשל.

אליעד: תשובה חזקה ממש לא הבנתי שום דבר ממה שאמרת בכלל, מה אני שאלתי אתה זוכר מה שאלתי מה שאלתי?

ש: האם זה שהוא יגיד אין לי מה להמשיך הלאה אני אכשל.

אליעד: זה מה ששאלתי?

ש: לא בדיוק במילים האלה.

אליעד: לא שאלתי שאלה אחרת הוא לא אמר אין לי מה להמשיך הלאה שאלתי שאלה אחרת.

ש: האם המחשבה היא נכונה.

אליעד: האם המחשבה שאומרת.

ש: שבפעם הבאה אני גם אכשל.

אליעד: כנראה שאני אכשל האם היא נכונה, תשובה אני צריך כן לא אולי תלוי לא יודע אני צריך תשובות מה אתה מספר לי סיפורים אם הוא בדק והוא חשב האם זה נכון או לא נכון.

ש: האם זה נכון לא הבנתי את השאלה.

אליעד: הבן אדם ניסה לעשות משהו ולא הצליח מה הוא ניסה לעבור טסט פעם ראשונה לא הצליח פעם שנייה לא הצליח פעם חמישים לא הצליח אחרי חמישים טסטים לא הצליח ניסה לא יודע מה ניסה כל דבר לא הצליח עכשיו אומרים לו תנסה שוב ואז הוא אומר לעצמו עזוב אני לא אצליח אני כבר מכיר את עצמי אני מנסה ונכשל, השאלה היא האם המחשבה שאומרת לו תקשיב אתה תיכשל כי הנה עד היום ניסית ונכשלת האם היא נכונה או לא נכונה זאת השאלה את הבנת את השאלה, עכשיו כל בן אדם יש לו בחיים דברים שהוא רוצה לעשות הוא אומר עזוב אני לא אצליח אני יודעת שזה מיותר אני יודעת שזה יכשל זה מראש נתון לכישלון זה בטוח לא יצליח וכל מיני כאלה נכון אני בטוח שיש לך איזו מחשבה כזאת. עכשיו השאלה המחשבה שאומרת אל תנסי כי כנראה תיכשלי או הפואנטה פה זה לא על אל תנסי הפואנטה פה המחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל האם היא נכונה או לא נכונה זאת השאלה. מה אתה אומר?

ש: אוקי התשובה היא שיכולה להיות פה היא כזאת.

אליעד: התשובה שיכולה להיות.

ש: כן יש כמה תשובות.

אליעד: אני רוצה לדעת מה התשובה.

ש: יכולה להיות תשובה כן כנראה שהוא יכשל במה זה תלוי.

אליעד: במה תלוי מה?

ש: אמרת האם המחשבה.

אליעד: הוא חשב כנראה שאני אכשל האם המחשבה הזאת היא משקפת את האמת או לא את האמת.

ש: אוקי תלוי במה שהוא עושה לקראת הבחינה הבאה.

אליעד: תלוי יפה אז אם.

ש: במה זה תלוי אם הוא לא עושה, נקרא לזה בקיצור מספיק שיעורי בית כדי להתכונן למבחן הבא.

אליעד: אז אם הוא לא עושה מספיק שיעורי בית להתכונן למבחן הבא.

ש: אז המחשבה הזאת נכונה כנראה שהוא יכשל.

אליעד: אוקי יפה תשובה לא נכונה הלאה.

ש: טוב אחרי זה אני צריך לשמוע גם למה.

אליעד: הלאה כן.

ש: עכשיו אם הוא יעשה שיעורי בית אז ההסתברות שהוא יצליח.

אליעד: גם תשובה לא נכונה פוסל את התשובה שלך מכל וכל.

ש: מאיזה קטע מאיזה מילה?

אליעד: את הכל פסול כל הניתוח שגוי לחלוטין, הלאה יש לך תשובה יותר טובה זאת התשובה אם הוא בדק זאת התשובה.

ש: האם כנראה שהוא יכשל אני אומר שכן.

אליעד: אוקי למה אולי לא זאת התשובה שלך.

ש: הוא נכשל עד היום וכנראה יכשל גם פעם הבאה.

אליעד: איזה תחכום איזה עומק מחשבתי.

ש: סטטיסטית זאת מחשבה הגיונית.

אליעד: אוי ואבוי לנו הלאה יש מישהו שיש לו תשובה אחרת.

ש: אולי כדאי שהוא יחשוב אם יש קשר הגיוני בין הפעם האחרונה שהוא נכשל לבין עכשיו מה שהוא רוצה לעשות.

אליעד: מה זאת אומרת אם יש קשר הגיוני?

ש: האם יש קשר מה הקשר.

אליעד: אני שאלתי מה הכוונה יש קשר ואז את אומרת לי מה הקשר לא הבנתי מה הכוונה קשר.

ש: האם זה מחויב שבגלל שנכשלתי פעם אחת או מאתיים פעם גם בפעם הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע.

אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם באמת יש יותר סיכוי שהוא יכשל ומה את חושבת שיש יותר סיכוי שהוא יכשל?

ש: לא זה אותו סיכוי.

אליעד: בטוח איך יודעים מה האמת, מההתחלה אני נותן לך טיפ תחזור על השאלה מה השאלה?

ש: האם המחשבה שהבן חושב אחרי שהוא נכשל עשרות פעמים.

אליעד: מספר רב ביותר של פעמים.

ש: מספר רב ביותר של פעמים האם המחשבה שהוא יחשוב שכנראה שגם בפעם הבאה אני אכשל האם היא נכונה או לא נכונה.

אליעד: נכון מה התשובה?

ש: אז אני אומר לך כשבן אדם.

אליעד: אני הייתי בטוח שזה יהיה כל כך פשוט הנה שוב פעם נכשלתי הימרתי שזה יהיה פשוט ולא פשוט הלאה.

ש: כדי שיהיה איזשהו output מסוים צריך להיות input מסוים כדי להצליח כן כדי שהוא צריך שיקרה א' ב' ג' ד' ורק אז הוא יצליח.

אליעד: נניח.

ש: אם ה - input לא ישתנה זאת אומרת אם הוא ישאר תמיד אותו דבר כמו שהוא היה מקודם סיכוי רב שהוא גם יכשל.

אליעד: למה לא סיכוי רב למה לא במאה אחוז?

ש: כי יש עוד דברים שיכולים להשתנות זה לא מספיק.

אליעד: אז לא הבנתי את התשובה אז המחשבה שאומרת אני כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה.

ש: היא נכונה.

אליעד: אז למה לא היא לא נכונה כי הוא בטוח יכשל לא הבנתי כנראה אני אכשל זה לא נכון צריך להיות בטוח.

ש: אולי התשובה גם כן שתי אופציות כנראה.

אליעד: או בטוח אני אכשל או בטוח אני אצליח או אני אולי אכשל או כנראה שאני אכשל או סיכוי סביר שאני אכשל או אני לא יודע אם אני אכשל או אותו סיכוי כמו בפעם הראשונה יכול להיות הרבה תשובות אפשריות, הוא אמר כנראה אני אכשל זאת האמת שהוא כנראה יכשל?

ש: כנראה כשאומרים כנראה זה אומר זה יכול להיות שאני אכשל אבל יכול להיות שאני לא אכשל.

אליעד: נכון ומה התשובה הנכונה לדעתך כשהוא אומר כנראה שאני אכשל זה נכון, אתה אמרת יש input שמביא output מסוים נכון אז איך זה מקדם אותנו ולכן מה?

ש: ולכן כנראה שהוא יכשל.

אליעד: למה כנראה הוא יכשל.

ש: כי כנראה זה גם אומר שהוא לא יכשל.

אליעד: אבל אז התשובה לא נכונה הוא צריך להגיד אני בטוח אכשל.

ש: אם כל ה - input בדיוק אותו דבר הוא יכשל.

אליעד: אז הוא בטוח יכשל הוא לא כנראה יכשל, זאת התשובה שלך?

ש: כן אבל לא נשכח כי המילה כנראה זה אומר יש הסתברות שאני אכשל.

אליעד: למה הסתברות אתה תיכשל אתה לא כנראה תיכשל תיכשל.

ש: אבל כנראה חופף הוא בתוכו מכיל.

אליעד: יש הבדל בין אני אכשל לבין אני כנראה אכשל נכון, זה אותו דבר או שונה?

ש: זה לא אותו דבר אחד מכיל את השני.

אליעד: אם נוריד לבן אדם את הראש הוא כנראה ימות או ימות ימות אז התשובה כנראה לא מדויקת, טוב מה את רוצה להגיד?

ש: אני אומרת שעצם זה שהוא ניסה את החמישים פעם האלה.

אליעד: חמשת אלפים חמש מאות.

ש: חמשת אלפים חמש מאות פעמים זה אומר שמבחינתו הוא יוצא לדרך במטרה להצליח.

אליעד: עד כאן זה נכון.

ש: אז המחשבה היא בעצם הוא צריך כל פעם לגשת כאילו מחדש כאילו הוא לא עבר את כל הפעמים האחרות.

אליעד: זה טיפים אבל השאלה כשהוא אומר אני כנראה אכשל זה נכון או לא נכון?

ש: זה לא נכון.

אליעד: לא נכון לחשוב ככה?

ש: כל פעם הוא מנסה.

אליעד: ונכשל אז כנראה.

ש: אבל עדיין לא כנראה הוא לא סגור על זה שהוא יכשל.

אליעד: זה שהוא לא סגור על זה שהוא יכשל זה נכון אם הוא היה סגור על זה שהוא יכשל הוא לא היה מנסה נכון אבל השאלה המחשבה שאומרת אני כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה זה שהוא לא סגור על זה זה נכון אבל עכשיו הוא החליט די אני סגור על זה אני אכשל לא רוצה יותר לנסות הוא אומר הנה ניסיתי לא הצלחתי יום ויום הוא לא מצליח חבל על הזמן.

ש: אז אני לא מבינה מה אתה מנסה לשאול אם המחשבה.

אליעד: את שמעת פעם על מישהו שניסה לעשות משהו, יפה שמעת פעם על מישהו שניסה לעשות משהו ולא הצליח או שכל האנשים שאת מכירה ניסו והצליחו לא יודע אני שואל.

ש: בא נדבר על דוגמא ספציפית רגע.

אליעד: תמציאי את דוגמא.

ש: אתה דיברת על זה שהוא ניסה לעבור חמישים פעם טסט בסדר.

אליעד: כן ניסה לשכנע מישהו ניסה הלך לסלע אמר לו סלע תוציא מים הנה שולחן תוציא מים ושולחן תוציא מים הוא לא מוציא מים ניסה אמר אני ארביץ לו יותר חזק אולי הוא יוציא מים לא הצליח אמר עכשיו אני ארביץ לו במקום אחר לא הצליח הרביץ לו במקום אחר בסוף אמר תקשיב אין זה לא יוציא מים חשיבה או לא נכונה זאת דוגמא כל דבר אני יכול להמציא לך כל בן אדם ניסה ניסוי, בן אדם ניסה לשכנע מישהו בוא איתי לסרט אמר לו לא אני לא אוהב סרטים בוא איתי לסרט מחר לא אם לא תבוא זה אמר לו לא רוצה לא משנה מה ניסית לא הצלחת אז אתה אומר אני לא מנסה יותר כי זה חבל על הזמן לנסות זה יכשל, יש בזה היגיון?

ש: כן.

אליעד: אז השאלה אם זה נכון או לא נכון אם המחשבה שאומרת אתה כנראה תיכשל היא נכונה או לא נכונה, אני לא שאלתי מה הוא צריך לעשות כדי להצליח למרות שהוא נכשל אם השאלה הייתה בן אדם שעד היום ניסה ונכשל מה הוא צריך לעשות כדי להצליח זאת שאלה אחרת האם הוא יכול להצליח זאת שאלה אחרת אבל השאלה כרגע זה המחשבה שאומרת כנראה אתה תיכשל האם היא נכונה או לא נכונה, אז איך יודעים מה התשובה מה שואלים.

ש: במה תלוי אם הוא יכשל או יצליח.

אליעד: נכון אז קודם כל שואלים במה תלוי אם הוא יכשל, עכשיו מה המניפולציה שבשאלה.

ש: זה מה שהוא אמר.

אליעד: מי אמר הוא אמר אני לא הבנתי שהוא אמר לא חכי עד הסוף חכי עכשיו שנייה.

ש: זה סתם משחקי מילים עכשיו נכון ביחס להגדרת מטרה כן הגדיר לא הגדיר זה מאה אחוז שהוא הסתברותית כנראה יכשל.

אליעד: הלאה מההתחלה עכשיו מה המניפולציה בשאלה המניפולציה בשאלה היא כזאת תראה דוגמא אם הוא נמצא פה האם זה אומר שיהיה פה פיל.

ש: לא.

אליעד: אוקי ואם הוא לא נמצא פה האם זה אומר שיהיה פה פיל אז במה תלוי אם יהיה פה פיל או לא במשהו אחר נכון יפה, עכשיו אנחנו שאלנו אם בן אדם ניסה ונכשל ניסה ונכשל חמש מיליון פעמים האם המחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל מה זה כנראה בגלל שניסיתי ונכשלתי מסקנה שאכשל אבל יכול להיות שכישלון בכלל לא תלוי במה שניסית לדוגמא.

ש: את זה אתה מגדיר עכשיו זה לא נכון שזה ככה יכול להיות זה אלים מהשמיים החליטו שאתה לא תצליח זה לא קשור לסיבתי בכלל.

אליעד: נגיד בן אדם קורא תהילים סתם לא משנה דוגמא אחרת בן אדם ממלא לוטו שמעת פעם על בן אדם שממלא לוטו הוא ניסה נכשל ניסה ונכשל למה הוא מנסה שוב פעם הוא אומר רגע אבל עד היום ניסית לא הצלחת נכון אז למה אתה מנסה שוב הנה כל האנשים פה ניסו ולא הצליחו למה אתה מנסה כי הוא אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב.

ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו במאה אחוז.

אליעד: איננו מה?

ש: איננו מת הבחורה שהוא רוצה להשיג מתה לא יודעת העסק שאתה רוצה לקנות נשרף.

אליעד: מה שאת אומרת זה נכון אבל את לא יודעת להסביר את עצמך נכון אני אסביר מההתחלה קודם כל כשהבן אדם חושב לעצמו אם נכשלתי עד היום כנראה שאני אכשל שוב האם המחשבה הזאת נכונה כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו מגדיל את הסיכוי שתזכה למה זה מגדיל את הסיכוי אני אסביר לך במובן מסוים נסביר את ההיגיון.

ש: זורק מטבע.

אליעד: אני אתן דוגמא אם אתה מילאת לוטו וזכית ובן אדם מילא לוטו ולא זכה למי יש יותר סיכוי לזכות פעם הבאה?

ש: לשניהם אותו דבר.

אליעד: עכשיו שנייה יש פרספקטיבה אחת שאומרת שאין קשר פעם הבאה זאת פעם הבאה עכשיו יש פרספקטיבה שאומרת לבן אדם שזכה בלוטו כבר פעם אחת יש יותר סיכוי לזכות למה כי אנחנו כבר מכירים הבן אדם הזה הוא כבר רגיל לזכות יש לו יותר סיכוי לזכות.

ש: יש לו מזל כזה.

אליעד: הוא בן אדם שיש לו מזל יש פרספקטיבה אחרת שאומרת לא נכון ההוא שלא זכה יש לו יותר סיכוי לזכות למה כי מה הסיכוי שמישהו יזכה פעמיים אתה לא רק צריך לזכות בלוטו, נגיד שלזכות בלוטו זה אחד למיליון אבל מה הסיכוי שבן אדם אחד יזכה פעמיים בלוטו זה אחד למאה מיליון אז זאת אומרת אומנם הסיכוי שלך לזכות בלוטו הוא אחד למיליון אבל בגלל שכבר זכית פעם אחת והסיכוי שמישהו יזכה פעמיים בלוטו הוא אחד למאה מיליון אז אין לך הרבה סיכוי לזכות, עכשיו בן אדם נגיד זכה בלוטו שלוש פעמים אוקי ואחד לא זכה אף פעם עכשיו למי יש יותר סיכוי לזכות בפעם הרביעית פרספקטיבה אחת אומרת תקשיב אין לזה משמעות חדש פרספקטיבה אחת אומרת תראה הוא כבר זכה שלוש פעמים זה בן אדם שזוכה פרספקטיבה אחרת אומרת תראה מה הסיכוי שמישהו יזכה ארבעה פעמים זה כבר לא הגיוני כבר צריך לפתוח ועדת חקירה לכן לא הגיוני שהוא יזכה וכנראה שמי שלא זכה עד היום יזכה.

עכשיו דוגמא בן אדם נגיד זכה בלוטו יצא לו מספרים מסוימים עכשיו האם יש היגיון שאתה תיקח את המספרים שזכו בשבוע שעבר ותמלא את אותם מספרים יש היגיון היגיון אחד אומר כן הגרלה חדשה חדש אבל מה הסיכוי ששבוע אחרי שבוע יצא בדיוק את אותם מספרים יש גם פרספקטיבה כזאת אבל מצד שני אתה יכול להגיד רגע, עכשיו בואו תראו לוקחים את כל הלוטו של כל המספרים שיצאו בשנה האחרונה בודקים איזה מספרים יצאו נגיד המספר שבע יצא הרבה פעמים עכשיו מה זה אומר שבהגרלה הבאה יש יותר סיכוי שיצא שבע או פחות סיכוי שיצא שבע מצד אחד אתה אומר הנה השבע הוא כל הזמן יוצא כנראה שהוא יצא עוד פעם מצד שני אתה אומר תראה הוא כל הזמן יוצא מתישהו אמורים לצאת מספרים אחרים כנראה שהוא לא יצא יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות.

ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו.

אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם הנסיבות ידועות לך והן נשארו אותו דבר אז אתה במאה אחוז תיכשל ואם הנסיבות ידועות לך והנסיבות השתנו ואתה חושב שהן מתאימות למה שצריך אז אולי אתה במאה אחוז תצליח ואם אתה לא יודע אם הן מתאימות או לא וזה תלוי לפי כמה אתה חושב שהנסיבות מובילות לתוצאה ואם אתה לא יודע מה הנסיבות אז גם יכול להיות שכן יכול להיות שלא לא בהכרח יכול להיות שכן יכול להיות שלא.

ש: אז בעצם הוא צדק כשהוא אמר שחסר נתונים בשאלה.

אליעד: הוא לא צדק בשום דבר.

ש: למה הוא אמר שתלוי יכול להיות שהוא לא הלך לכיוון שאתה רוצה.

אליעד: לא השאלה הייתה מדויקת תראה כל בן אדם ששואל אותך שאלה זה כמו אני אשאל אותך מה השעה עכשיו תשאל שאלה נגיד כל שאלה שתרצה אני אגיד לך חסרים נתונים בשאלה אם תראה לי את השעון ואת הזה אני אגיד לך מה השעה כל דבר אני יכול להגיד לך חסרים נתונים בשאלה.

ש: בסדר אז תגיד.

אליעד: לא הוא הלך לכיוון של הסיבתי הוא הלך לכיוון של תראה אם הוא עשה שיעורים או לא עשה שיעורים כאילו האם הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון.

ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי.

אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ואקראי זה נכון?

ש: כן.

אליעד: יפה עכשיו בתוך אקראי המשפט שאומר כנראה שאני אכשל שוב הוא נכון או לא נכון?

ש: תלוי בנסיבות.

אליעד: לא נכון זה אקראי בן אדם מילא לוטו כל חייו לא זה לא נכון אם הוא יזכה פעם הבאה הוא אומר תראה כבר שלושים שנה מילאתי לוטו מה הסיכוי שאני אזכה שוב זה כמו בפעם הראשונה נכון, עוד פעם אתה יכול להגיד שיש יותר סיכוי אתה יכול להגיד שיש פחות סיכוי ואתה יכול להגיד שזה אותו דבר בא נלך על אותו דבר נכון יפה, עכשיו בהנחה שזה סיבתי דהיינו, אם אתה תצליח או לא זה תלוי בסיבות מסוימות אז אם ידועות לך מה הסיבות או לא ידועות לך מה הסיבות אז בא נניח קודם כל האם ידועות לך מה הסיבות בא נניח שידוע לך מה צריך לקרות כדי שתשיג עכשיו ואני אשאל אותך האם אתה חושב שהסיבות הנוכחיות מתרחשות שיובילו לתוצאה אם כן אז בוודאות שתצליח אם לא בוודאות שלא תצליח ואם אתה לא יודע אז או שכן או שלא.

עכשיו אם אתה רוצה להמר אם אתה נגיד יודע מה צריך לקרות ואתה לא יודע אם הסיבות שלך מתאימות או לא ועכשיו אתה צריך להמר אז אתה יכול להגיד אוקי אתה יכול להתייחס לזה כאל דבר אקראי אתה יכול להגיד אולי הסיבות שלי מתאימות למה שצריך לקרות ואתה יכול לעשות אחוזים מה הסיכוי שהסיבות מתאימות, עכשיו זה בהנחה שאתה יודע מה הסיבות שצריכות להתרחש כדי שתתרחש התוצאה עכשיו לעומת זאת יכול להיות שאתה לא יודע מה צריך לקרות אתה לא יודע בדיוק מה צריך לקרות ובגלל שאתה לא יודע מה צריך לקרות אז אתה גם לא יודע אם הנסיבות מתאימות למה שצריך לקרות.

ש: מה שצריך לקרות אתה מתכוון.

אליעד: נגיד שאתה לא יודע מה התנאים ההכרחיים הנדרשים להשגת התוצאה אין לך מושג, עכשיו על מה וודאי לנו אבל מה האמת האמת היא עוד פעם שאם הנסיבות לא השתנו וזאת...
הולך להיכשל עושים כסף אתה משחק נכון לחשוב יש לו יותר איך לעשות הרבה כסף לא יוצאים הצלחה של סיכוי להתייחס שאתה רוצה אני אף פעם לא מצליח אני הולך להיכשל אני הולך להצליח אני כל הזמן אני כל הזמן נכשל אף פעם לא מצליח אקראי אקראיות האם אני האם אני הולך להיכשל האם אני הולך להצליח הולך להיכשל הולך להצליח הצלחה התמודדות התמודדות עם התמודדות עם פחד התמודדות עם פחד מכישלון התמודדות עם פחדים חושש חושש להיכשל חרדה חרדות חרדת חרדת כישלון חשש חששות טיפול טיפול ב טיפול בפחד טיפול בפחד מכישלון טיפול בפחדים טיפולים כישלון כישלון אקראי כישלון סיבתי כישלונות כל הזמן נכשל לא מצליח להיכשל להצליח להתמודד עם פחד להתמודד עם פחד מכישלון להתמודד עם פחדים לחשוש לפחד מכישלון מטופל מטופלים מטפל מפחד מכישלון מצליחים סיבתיות פחד פחד להיכשל פחד מ פחד מכישלון פחד מכישלונות פחדים
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
... רוחנית, אושר אקראי , אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית , הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית , דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים ... לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה ... הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות ... לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם ... משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ... מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ... שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את זה אינסוף יחסי ... זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של ... נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה ... לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה ... היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים? ...
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
... לא במובן שיש מישהו בודד בכל העולם שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם ... מספיק. בכך הוא מוכיח שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר שהוא. האם אפשר לשלוט ... לפי אליעד, אינה שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא של ... זה כמו להגיד משהו עושה לך טוב, עכשיו מה גורם לכך שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה ... סיבה למה את לא אוהבת את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה דווקא זה בסוף התשובה תהיה ... מגיעים ל - לא יודעת ככה זה ממילא זה אומר שתיאורטית גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי, יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה לא רוצה. ולכן זה ... בן זוג זה תלוי בכמות הסיבות שאתה מחפש כמות התנאים שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו אני ... לא שזה בלתי אפשרי ולכן מאחר שאפשרי לאהוב כל דבר לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם כשבן ... חושב שההתאמה היא תלויה בסיבות מהצד תראה זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם כשיש קליק שלא ברור לך למה אפשר למצוא למה אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת שבסופו של דבר ... רכב כשאתה מחפש מישהי כשאתה מחפש עבודה שמתאימה לך כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו ... מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי ... אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ... למונח בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק ... טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה ... מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה ... - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו ... יש ולחלק אין. ברמה הלוגית אפשר להוכיח שזה או שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר ... רק שתי אפשרויות או שלאירועים במציאות יש משמעות או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל ... שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד ... איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר ... לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי , בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו ... הדבר הזה? אז למה האנשים לא חוקרים מה הם הקימוטים בספה? הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו ... יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך ...
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
... אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע? איך אפשר לשכנע אדם לשנות ... על פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. אם ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע הסיבתי אנחנו מתמקדים בהיגיון של האדם ומנסים להוכיח או להפריך את הטענות שהוא מציג. למשל, אם האדם ... כהן מדגיש שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא שינוי, גם אם אין טיעון הגיוני או הוכחה מאחוריו. הוא טוען שהשפעה זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע פשוט בגלל שהמסר חוזר על עצמו פעמים רבות, גם אם הוא אינו מבוסס כלל מבחינה לוגית. לדוגמה, במקרה של האדם הרוצה ... טובים יותר מרעים, ההיגיון כאן הוא שאם חוזרים על המסר מספיק פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. מהי המשמעות של לחזור על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים שאין טעם לחזור על אותו דבר שוב ושוב, כי כביכול זו פעולה חסרת היגיון. אנשים רגילים לחשוב שאם אמרו משהו ... שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד מביא משפט מפורסם שאומר: רק טיפש עושה את אותו ... הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם שמתעקש על מחשבתו המקורית? אליעד כהן ... מחדש עם הסתירה למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ואם הם לא מצליחים, פשוט לחזור על אותו המסר שוב ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של אדם? איך לגרום לאדם לרצות לחיות? האם אפשר לשכנע ללא היגיון? ...
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
... אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר? איך ניתן להבין את הדרך אל האושר? ההרצאה עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד מסביר שלמרות שהרבה אנשים מתעסקים בחיפוש אחר אושר, התשובה ... עם הדברים כפי שהם. אושר מגיע כשאנו מפסיקים להתנגד לחיים. מהו האושר האקראי ומהו האושר הסיבתי? ההרצאה נוגעת בהבדל בין אושר סיבתי ואושר אקראי. אושר אקראי מתאר מצבים שבהם אנו מרגישים טוב בגלל משהו שנעשה או קרה במקרה. לעומת זאת, אושר סיבתי ... אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר סיבתי עמוק יותר. האם מדיטציה יכולה לעזור בהשגת אושר? כחלק ... שאלה מרכזית שעולה בשיחה היא האם יש לנו שליטה מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים מנסים להבין ולהשפיע על כל פרט ופרט בחיים שלהם, אך בסופו של ... ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה מאחוריהן. הוא טוען שייתכן שחיים עצמם אינם תמיד סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. מהי האמת שאנחנו מחפשים? אליעד מסביר את הקשר בין החיפוש ... בהכרח להבין או לשלוט בכל פרט, אלא למצוא את הדרך להגיע לאושר, בין אם הוא אקראי או סיבתי. מהם האושר הסיבתי והאקראי? איך ניתן להגיע לאושר? האם מדיטציה עוזרת להשגת אושר? האם יש לנו שליטה על החיים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? האם כל פעולה שלנו אקראית?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה ... את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי ... אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם ... האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה ... אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען ... והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, ... אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים ... אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה ...
ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי
ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי
... שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ... חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים , אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם ... מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, ... של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים ... לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך ... על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי , אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית ... אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית , ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה ... תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד ... אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע ... הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע ... שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, ... האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
... זה לא מספיק, כיוון שיש היבט עמוק יותר והוא השאלה האם המציאות היא אקראית או סיבתית. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כאקראית או כסיבתית: המציאות אקראית: אם המציאות היא אקראית, המשמעות היא שהרצונות של האנשים הם חסרי סיבה מוגדרת. לפי תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. המציאות סיבתית: מנגד, אם המציאות היא סיבתית, המשמעות היא שבהכרח ישנה סיבה לכך שמישהו אינו רוצה אותך, וסיבה זו ... את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. זה עניין מקרי שאין לך שום שליטה עליו. לעומת זאת, אם ... לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד כהן עובר לנושא ... האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, אלא מעביר את ההחלטה לידיו ... איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? האם המשפט זה לא אתה זה אני הוא אמיתי? קיים משפט נפוץ שנאמר בפרידות: זה לא אתה זה אני. ... מספק, כי יש עוד היבט עמוק יותר. ההיבט הזה הוא השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית, ומכאן נגזר מי באמת אשם בסיטואציה. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים: אקראי : אם נאמר שהמציאות אקראית, כלומר, שהרצונות של אנשים הם אקראיים לגמרי, הרי שאם מישהו לא רוצה אותך, זה לא בגללך כלל. זה עניין אקראי לחלוטין. גם מי שכן רוצה אותך רוצה אותך בצורה אקראית, ולכן אתה לא צריך להרגיש רע, כי אין בך פגם מיוחד - זה פשוט עניין מקרי בלבד. סיבתי: אבל אם נאמר שהמציאות סיבתית, אז בהכרח זה שלא רוצים אותך הוא בגללך. במקרה ... דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר לראות את המציאות - האם כאקראית או כסיבתית. מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך? אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם להאשים את הרצון של האדם השני שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט עניין מקרי לחלוטין. לעומת זאת, אם הרצון שלו סיבתי, זה אומר שזו אחריות ... של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד מסביר נקודה נוספת בנוגע ללקיחת אחריות או הסרת ... איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? יש משפט שאומר זה לא אתה זה אני נכון? ש: כן. אליעד: עכשיו השאלה היא מה האמת האם זה לא ... אומר. מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה. ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו. אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל. ש: לא על הרצון שלך. אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראי, כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם לחץ? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראי, איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להעריך את עצמך? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? למה לא להתאבד? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לבני נוער, ייעוץ פילוסופי, קואצ'ר בתחום אקראי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3291 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 03:14:49 - wesi1