לרצות להרגיש טוב, רצון להרגיש טוב, לא לרצות שום דבר, מחויב או אפשרי, חייב לרצות להרגיש טוב, תודעה של תינוק
האם לרצות להרגיש טוב הוא דבר מחויב או אפשרי?
אליעד מסביר על המושגים "מחויב" ו"אפשרי", ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק בתנאים מסוימים ולא מחויב באופן מוחלט. הוא מדגים זאת דרך הבנת המושג "רוצה", וטוען שרצון פירושו תמיד "רצון להרגיש טוב". במילים אחרות, אם אדם רוצה דבר מסוים, הוא בעצם רוצה להרגיש טוב. כל רצון מתייחס לטוב - כלומר, למילוי של חיסרון כלשהו - ולכן המונחים "רצון" ו"טוב" הם למעשה מילים נרדפות. כשאדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא מתכוון שהוא רוצה למלא חיסרון, כלומר, להרגיש טוב יותר מאשר הוא מרגיש כעת.
עם זאת, אליעד מדגיש כי אף על פי שרצון להרגיש טוב הוא מחויב אם יש לך רצון כלשהו, הוא לא מחויב כשלעצמו שיהיה לך בכלל רצון. אם קיימת, יש לך טוב ויש לך רע, ויש לך רצון, אבל לא מחויב שתהיי קיימת מלכתחילה. כלומר, לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון.
מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב התודעתי?
אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב התודעתי דרך דוגמה קיצונית של תינוק שנשרף באש. הוא מסביר שכאשר תינוק נשרף, אנו רואים תגובה של צרחות וכאב, אך אנחנו לא יודעים באמת מה התודעה שלו חווה. אנו רואים רק תגובה גופנית. הוא מסביר שבעוד שהגוף סובל, התודעה אינה בהכרח סובלת באותה צורה או באותה מידה. אדם מבוגר שנשרף באש יצרח ויתייסר גם הוא, אך עוצמת הכאב הנפשי עשויה להיות שונה משל תינוק, כי המבוגר מבין את הסיטואציה, מפחד מהמוות ומודע לאובדן הצפוי. כלומר, הכאב שלו אינו רק פיזי אלא נפשי - הוא חווה גם פחד, אובדן, ותחושות נוספות, ולכן הכאב שלו יכול להיות עוצמתי יותר ברמת התודעה.
בנוסף, אליעד מביא דוגמה של אנשים דתיים שמוכנים למות על קידוש השם. אף על פי שגופם סובל וצועק, ייתכן שהתודעה שלהם חווה דווקא תחושת התעלות רוחנית ומשמעות עמוקה, כך שהם אינם סובלים נפשית, או סובלים פחות למרות הכאב הגופני. כלומר, התגובה הפיזית לא מעידה בהכרח על הסבל הפנימי של התודעה.
האם תינוק חייב לרצות להרגיש טוב?
אליעד מעלה את השאלה אם תינוק שנולד חייב לרצות להרגיש טוב. הוא מסביר שלמרות שזה נראה טבעי שתינוק תמיד יעדיף הנאה על כאב, אין לנו דרך ודאית לדעת זאת בוודאות, כי איננו באמת יודעים מה מתרחש בתודעה שלו. ייתכן שזו רק תגובה פיזיולוגית של הגוף, סוג של מנגנון רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן מגיב ברעש, אבל הוא אינו מודע לסבל או לרצון. לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהתינוק אכן "רוצה" להרגיש טוב באופן מודע.
למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר.
האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר?
אליעד מסביר שאף על פי שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו...
אליעד מסביר על המושגים "מחויב" ו"אפשרי", ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק בתנאים מסוימים ולא מחויב באופן מוחלט. הוא מדגים זאת דרך הבנת המושג "רוצה", וטוען שרצון פירושו תמיד "רצון להרגיש טוב". במילים אחרות, אם אדם רוצה דבר מסוים, הוא בעצם רוצה להרגיש טוב. כל רצון מתייחס לטוב - כלומר, למילוי של חיסרון כלשהו - ולכן המונחים "רצון" ו"טוב" הם למעשה מילים נרדפות. כשאדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא מתכוון שהוא רוצה למלא חיסרון, כלומר, להרגיש טוב יותר מאשר הוא מרגיש כעת.
עם זאת, אליעד מדגיש כי אף על פי שרצון להרגיש טוב הוא מחויב אם יש לך רצון כלשהו, הוא לא מחויב כשלעצמו שיהיה לך בכלל רצון. אם קיימת, יש לך טוב ויש לך רע, ויש לך רצון, אבל לא מחויב שתהיי קיימת מלכתחילה. כלומר, לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון.
מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב התודעתי?
אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב התודעתי דרך דוגמה קיצונית של תינוק שנשרף באש. הוא מסביר שכאשר תינוק נשרף, אנו רואים תגובה של צרחות וכאב, אך אנחנו לא יודעים באמת מה התודעה שלו חווה. אנו רואים רק תגובה גופנית. הוא מסביר שבעוד שהגוף סובל, התודעה אינה בהכרח סובלת באותה צורה או באותה מידה. אדם מבוגר שנשרף באש יצרח ויתייסר גם הוא, אך עוצמת הכאב הנפשי עשויה להיות שונה משל תינוק, כי המבוגר מבין את הסיטואציה, מפחד מהמוות ומודע לאובדן הצפוי. כלומר, הכאב שלו אינו רק פיזי אלא נפשי - הוא חווה גם פחד, אובדן, ותחושות נוספות, ולכן הכאב שלו יכול להיות עוצמתי יותר ברמת התודעה.
בנוסף, אליעד מביא דוגמה של אנשים דתיים שמוכנים למות על קידוש השם. אף על פי שגופם סובל וצועק, ייתכן שהתודעה שלהם חווה דווקא תחושת התעלות רוחנית ומשמעות עמוקה, כך שהם אינם סובלים נפשית, או סובלים פחות למרות הכאב הגופני. כלומר, התגובה הפיזית לא מעידה בהכרח על הסבל הפנימי של התודעה.
האם תינוק חייב לרצות להרגיש טוב?
אליעד מעלה את השאלה אם תינוק שנולד חייב לרצות להרגיש טוב. הוא מסביר שלמרות שזה נראה טבעי שתינוק תמיד יעדיף הנאה על כאב, אין לנו דרך ודאית לדעת זאת בוודאות, כי איננו באמת יודעים מה מתרחש בתודעה שלו. ייתכן שזו רק תגובה פיזיולוגית של הגוף, סוג של מנגנון רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן מגיב ברעש, אבל הוא אינו מודע לסבל או לרצון. לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהתינוק אכן "רוצה" להרגיש טוב באופן מודע.
למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר.
האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר?
אליעד מסביר שאף על פי שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו...
- האם חייבים לרצות להרגיש טוב?
- מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי?
- האם תינוק מודע לסבל שלו?
- האם אפשר לחיות בלי שום רצון?
- מה הקשר בין מודעות וסבל?
050-3331-331