איך לנתח את הרצון ולהבין למה אני רוצה משהו?

כאשר אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה דבר מסוים, קיימות שתי שאלות מרכזיות שעליו לשאול את עצמו. לפי אליעד כהן, כל רצון שיש לאדם מורכב תמיד משתי הנחות יסוד לפחות. הרעיון המרכזי הוא שאף פעם אין סיבה אחת בלבד לרצון, אלא תמיד קיימות שתי סיבות או יותר.

לדוגמה, אם נשאל אדם: "למה אתה מעשן?", והתשובה שלו תהיה: "כי זה מרגיע אותי, " זוהי תשובה שגויה או לא שלמה, מפני שהיא כוללת רק הנחה אחת ולא מסבירה לעומק את המנגנון האמיתי של הרצון שלו. על מנת שהתשובה תהיה שלמה ונכונה, היא חייבת לכלול שתי סיבות לפחות: הראשונה, שהאדם רוצה להרגיש רגוע, והשנייה, שהוא מאמין שסיגריה אכן מרגיעה אותו.

הסיבה הראשונה, "אני רוצה להרגיש רגוע", מבוססת על ההנחה שהאדם במצב של אי - רוגע ומעוניין לשנות את המצב הזה למצב של רוגע. הסיבה השנייה היא שהוא מאמין באופן מסוים שסיגריה יכולה לספק לו את הרוגע שהוא מחפש. שתי הנחות היסוד הללו חייבות להופיע יחד כדי ליצור תשובה נכונה ושלמה לשאלה "למה אני רוצה לעשן?"

מה הן ארבע האפשרויות שקיימות בניתוח רצון?

אליעד כהן מציג שיטת ניתוח נוספת לרצונות, המבוססת על פירוק הנחות יסוד לתת - הנחות. לדוגמה, הרצון לעשן יכול להתחלק לשתי שאלות, שכל אחת מהן יוצרת שתי אפשרויות:

• אני רוצה להירגע או לא רוצה להירגע.
• אני חושב שסיגריה מרגיעה אותי או לא חושב שסיגריה מרגיעה אותי.

כאשר משלבים את שתי השאלות הללו, נוצרים ארבעה מצבים אפשריים:

• אני רוצה להירגע וחושב שסיגריה מרגיעה אותי (אעשן).
• אני רוצה להירגע ולא חושב שסיגריה מרגיעה אותי (לא אעשן).
• אני לא רוצה להירגע אבל חושב שסיגריה מרגיעה אותי (כנראה שלא אעשן).
• אני לא רוצה להירגע ולא חושב שסיגריה מרגיעה אותי (לא אעשן).

ניתוח מדויק זה מאפשר לאדם להבין טוב יותר את הסיבות שמניעות את הרצונות שלו, ואת התנאים שחייבים להתקיים כדי שהרצון יצא לפועל.

למה חשוב לשאול את השאלות הנכונות?

לדברי אליעד, כאשר מנסים להבין למה רוצים משהו, חשוב מאוד לשאול את השאלות הנכונות, משום שאם נשאל שאלות שגויות או ניתן תשובות לא נכונות, לעולם לא נגיע להבנה אמיתית ומדויקת של הרצון. חשוב להבין שכל תשובה חלקית או שטחית כמו "כי זה מרגיע אותי" או "כי זה עושה לי טוב" היא רק חלק קטן מהתמונה. התשובות האמיתיות תמיד צריכות להיות יותר מורכבות ומפורטות, ולכלול לפחות שני רכיבים.

לדוגמה, כאשר אדם נשאל למה הוא אוכל, התשובה הפשוטה יכולה להיות "כי אני רעב". אך גם כאן, לפי אליעד כהן, זו תשובה לא מספקת. התשובה השלמה מורכבת לפחות משתי הנחות יסוד ברורות:

• אני רוצה להרגיש טוב (או לא רוצה להרגיש רע).
• אני מאמין שאם אוכל, ארגיש טוב (או לא ארגיש רע).

כלומר, אדם אוכל כי הוא מאמין שזה יביא לו תועלת, וגם מפני שהוא רוצה את התועלת הזאת. אליעד מדגיש כי אם אחת משתי ההנחות האלו חסרה, הפעולה לא תתבצע.

מהי הטעות העיקרית בחקר הרצון לפי אליעד כהן?

הטעות המרכזית היא לנסות לתת תשובה אחת ויחידה לשאלה "למה אני רוצה משהו?". תשובה נכונה חייבת להיות מורכבת תמיד לפחות משני מרכיבים, שהם הסיבה האישית של האדם לפעולה, והאמונה שלו שהפעולה תביא לתוצאה הרצויה. אם אדם לא מזהה את שני הגורמים הללו ולא נותן תשובה מלאה, הוא מפספס את האמת על הרצון שלו ואינו מצליח להבין...