... אני, מה אני, האני, אין או יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי מהי המטרה המרכזית בחקירה של המציאות לפי אליעד ... יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש כמה חלקים: אני רוצה להרגיש טוב אם מתבוננים לעומק ... להבנה שהיא תלויה בכך שיש אני שמבקש משהו. ללא אני, אין משמעות לרצון. מכאן המסקנה שחייבים לחקור קודם מהו אני. באותה מידה, אפשר לטעון שגם האני תלוי בקיומו של רצון - אך בפועל, הנקודה הכי קרובה לאדם היא תחושת האני. לכן קל יותר להתחיל לבחון את האני עצמו. מה קורה כשמתחילים לחקור מי אני? חקירת האני נעשית דרך פירוק לגורמים ובדיקת ההנחות הבסיסיות: האם האני הוא ישות ממשית או מושג נתון מראש? האם אני זהה לחוויית הרצון או שחוויית הרצון היא רק חלק בי? האם האני נפרד באמת מלא אני או שאולי שניהם צורות של מציאות אחת? בחקירה מגיעים להבנה שההפרדה בין אני ללא אני עצמה מבוססת על הנחה מוקדמת, ושמתחת לשניהם יש משהו אחד שכולל את הכל. איך העמקה מובילה להשגת הכל אחד? ככל שמעמיקים בשאלת האני, מגלים שיש אני ולא אני, ושניהם חלק מאותה מהות שמאחדת אותם. זה דומה לבחינה של חומרים ... עד הקצה, הוא חווה ביטול עצמי מוחלט - הוא מאבד את ההפרדה בין אני ללא אני וממילא לא יודע דבר על עצמו. אין אני שמודע. זו נקודה שנקראת לפני האני. באותו שלב, האדם לא מרגיש כלום - לא טוב ולא רע - כי אין הפרדה שתאפשר לחוות את זה. ... שבין אני ולא אני. התרגול דורש התמדה והתבוננות יומיומית, וככל שמתקדמים מגלים שנקודת האחדות הופכת בהירה יותר. כיצד חווים בפועל את מציאות האני והאלוהים? לפי ההסבר: יש רובד אחד שבו האדם מזדהה כישות נפרדת עם רצונות וקשיים. יש ... הסופית מתקשרת לרצון להרגיש טוב? בסופו של דבר, הרצון להרגיש טוב מתברר כדחף שמוביל את האדם לחקירה הגדולה של המציאות. החקירה פותחת פתח להבנת האני, הקיום, והדרך שבה מתקיימת נפרדות לצד האחדות. כשהאדם מגלה שהכל באמת אחד, הצורך בלהרגיש טוב במובן הנפרד מפנה את מקומו לחוויה רחבה יותר שבה טוב ורע מתמזגים לאותה מהות אחת. איך מתגברים על הפחד מפני אובדן האני? כיצד ניתן לפתח רצון חזק לחקירת האמת? מהן הדוגמאות של רבי נחמן על שורשי השאלות? איך ... רצון? תחושה של אני, אני חווה רצון. רצון זה חוויה, רגש. שאלה: שאמרת שרצון זה תחושה של אני, האם זה חלק מהאני? אליעד: מה אמרתי? שתשאל מי הוא האני, האם אני ישות גדולה? האם אני ישות שניתן לחלק אותה? שאלה: אבל זה לא עונה מהו רצון. ... ולא תהיה לך שום שאלה. שאלה: האם יש כיוון אחר בלדעת מהו רצון? אליעד: האם אתה מבין שבלי אני אין רצון? שאלה: כן אליעד: אז גמרנו, תחקור מהו האני. בלי אני לא היה רצון, נכון? אז בא ננסה להבין מהו האני. גם אם תחקור מהו קיר תוכל להגיע למקור ולדעת שהכל אחד, אבל הבעיה היא שאין לך אינטרס ... ענקית, אם האדם יבין דבר אחד בכל המציאות הזאת הוא יסתדר. מה הדבר שהכי קל לך להבין אותו, זה הדבר שהכי קרוב אליך, מה הדבר הכי קרוב אליך? האני שלך, שאתה אומר אני זה הדבר שאתה הכי מרגיש אותו. כשאתה אומר אני למה אתה מתכוון? ... אני אין רצון, זה מה שרוב האנשים חושבים שהם לא יהיו קיימים, ואז אם נאמר שבלי אני לא יהיה רצון, אז צריך לחקור מה הוא אני, זה אתה מבין? כי האני הוא לפני הרצון. אפשרות נוספת שאולי בלי רצון אין אני, ולכן אולי לא היית יכול ... לא תבין דבר, אתה צריך לבדוק בעצמך, תן לעצמך את הצאנס ותבדוק ותראה מה תגלה, בסוף בסוף בסוף אתה צריך להבין משהו אחד. הדרייב שלך לחקור הוא האני, הדבר הכי קל לחקור זה את האני, נקודת החיבור הכי קרובה שלך עם המציאות היא האני שלך, הדבר הכי בסיסי שלך זה האני שלך, יש לזה הרבה מאוד יתרונות, הדבר שתמיד קיים גם אם אתה רוצה זה האני שלך, לדוגמא, אני רוצה, אני חושב, אני שומע, אני ישן, האני תמיד נשאר, נכון? אין לך דבר שאין בו אני, בלי אני אין לך עניין בכלום. הבנת? אז מה זה ... אפשרי המציאות, כי אפשר להגיד שאני רוצה להרגיש טוב או להרגיש רע, ואז יש את המילה להרגיש, אני רוצה להרגיש או אני רוצה משהו אחר, ואז יש את האני רוצה, ונשאלת השאלה מה הוא רצון ומה הוא אני, ובסוף נשאר האני, למה? כי האני זה הדבר שאתה הכי בטוח בו, אולי אין דבר כזה רצון, אולי זה תעתוע, עזוב, בא נתעסק באני, האני קיים? כן, בא נבין מה זה. אתה לא חוקר מה קורה לסינים, מה אכפת לך מה הוא רצון, אל ...

... היא צריכה להגיע לתחושה שהיא יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז ... זורחת בבוקר, לדעת שאת עושה זאת. הכל את עושה, עשית, תעשי, כל מה שקורה זה רצונך, נכון? איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת לעצמך, כיעל. והחוויות שלך זה לפי מי שאת חושבת שאת. אם את, כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף ... גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני הכל. אליעד: כי כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף, את לא מתכוונת לשכן, את מתכוונת לגוף. לכן, כל זמן שאת אומרת אני, שבחוויה של האני שלך את תחווי רק את הגוף, אז את תתקעי איתו. והגוף הזה הוא לא מציעה גדולה. מה הוא יכול לעשות? מה הוא? כלום. הוא לא שווה ...

... ואם תמשיכי לחפור פנימה, תגלי שכשאת אומרת אני רוצה, את בכלל לא מתכוונת לעצמך, אלא לכוח שמפעיל את הכל. ואם את מתקדמת הלאה בתהליך, את מבינה שהאני שלך הוא בכלל המציאות כולה, ואז את כבר לא חווה התנגדות. כי כל מה שקורה - זה בדיוק מה שאת רוצה שיקרה. לסיכום אם נכנסים לעומק, מבינים ... נמצא בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב. מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על התודעה הזאת, על האני הזה, מולבשים עכשיו רצונות, רצון לחיות, רצון לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות, והלוגיקה היא שכאשר הרצונות מתמלאים טוב לך ... את יכולה להתחייב שבעוד דקה תהיי קיימת, אולי בעוד דקה תהיה לך תודעה כמו של קיר, מכאן שאת לא קיימת. את אומרת אני רוצה וכו ואולי פתאום המנגנון של האני שלך יפסיק, יהיה קצר ואין יותר אני. הדתיים לדוגמא בונים על הגן עדן, מי מבטיח לך שתהיה קיים שם בכלל? אף אחד לא מתחייב שיהיה עולם, ... שאלנו למה כואב לי הראש, למה יש לי רצון כזה? למה יש לי רצון? מישהו מכניס לי את הרצון? אחר מגיע להבנה שהרצון לא שלו וגם התודעה שאומרת אני, ואני, האני לא שונה משולחן, כמו שיש שולחן יש אני, אנשים עושים הפרדה. מצד הפרספקטיבה של אלוהים, שולחן, אליעד, מצלמה - זה אחד, יש דבר שמהווה את ... הוא נופל כי אתה רוצה שהוא ייפול, אם כשאתה אומר אני, אתה מתכוון לאלוהים, יש גם אלוהים שהוא כרגע מפעיל את אליעד, ומעמיד את הקיר, יש כמה אני, יש האני הראשון, והאני הזה עושה את הגוף ואת הצמצום, וכו ואז אתה מגיע להבנה, אם אתה באמת מבין את זה, אז החוויה היא תוצאה של הבנה. אם לבן ... בכלל לא בוחר, שרק חשבתי שאני בוחר, אחר הבנתי שיש משהו ששולט בי ברצון, אמרתי יש מישהו שמתעלל בי, שולט בי, ואז התחלתי להתבונן, מהו רצון? מי הוא האני? האם אני זה המחשבה שלי? האם המחשבה חושבת אותי? אולי אני בתוך חלום של עצמי, אולי אני זה העולם, חשבתי את כל האפשרויות הקיימות, בסוף ...

... ויגיד אוקיי, אני כמעט מתקרב למטוס - עוד מעט אני נח. לעומת זאת, בן אדם שאומר אני רוצה כסף בשביל כסף הוא לא יכול לנוח לעולם, כי לא משנה כמה יהיה לו הוא צריך עוד כסף. אני רגע רוצה להסביר, למה לדעתי, האני רוצה כסף בשביל כסף, אצל מישהו זה יכול להיות פחות חזק, כשאת אומרת אני רוצה כסף בשביל כסף, אז השאלה היא ...

... האדם בטוח שהוא זה הישות, ואז אם הוא קולט שהוא בכלל הזרוע המבצעת אז מי אני? אני נעלם. אם האני נעלם אז מה שנשאר זה המציאות, וכשהוא אומר אני הוא ...

... הקיום בהתבסס על ההסבר הנל, אנחנו מבינים שכדי שדבר כלשהו יתקיים, מחויב המציאות שיהיו לפחות שלושה מרכיבים: האני - הדבר הקיים שאומר אני קיים. הלא אני - כל מה שאינו האדם עצמו, על מנת שיהיה למה להשוות את הקיום של האני. המרחב או ההקשר שבתוכו מתקיימים השניים - מערכת החוקים או המרחב שבתוכו מוגדרים אני ולא אני. לכן, כשאדם אומר אני קיים, הוא בעצם מכיר בכך שיש לפחות שני דברים נוספים שקיימים גם ... את המושג אני. על כן, לא ניתן לומר שהדבר היחיד שבטוח הוא אני קיים. למעשה, קיום מחייב לפחות שלושה דברים: האני, הלא אני, ומה שמקיף את שניהם. האם יש הוכחה מוחלטת לקיום המציאות? האם כל ידיעה היא יחסית? מה משמעות האני בתפיסה הפילוסופית? כיצד נבדיל בין קיום אובייקטיבי לקיום סובייקטיבי? מהו ההבדל בין ספקנות פילוסופית לידיעה ודאית? האם האדם יכול להיות בטוח רק בקיומו? הרבה אנשים נוטים לחשוב ... המושג אני. ולכן, לא ניתן לומר שהדבר היחיד שבטוח הוא אני קיים, אלא שמחויב שיהיו לפחות שלושה דברים קיימים: האני, הלא אני, ומה שמקיף אותם. האם יש הוכחה מוחלטת לקיום המציאות? האם כל ידיעה היא יחסית? מה משמעות האני בתפיסה הפילוסופית? כיצד נבדיל בין קיום אובייקטיבי לקיום סובייקטיבי? מהו ההבדל בין ספקנות פילוסופית לידיעה ודאית? ...

... אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך אלוהים, הוא ממלא אותך, תחשוב שברובד מסוים אתה לא נמצא. השאלה היא מה זה זמן, ומה זה מקום? שאתה אומר אני ולא אני, זה נקרא מקום, אז שואלים מי ברא את האני, אבל צריך לשאול מה זה אני? מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם. הוא, יש ללא אני, יש ללא ... אם אתם תחקרו ותכנסו כל כולכם למחשבה של מה שהיה לפני, אתם תיעלמו, אתם לא תחוו יותר את עצמכם. היא אמרה שבשכל שלה היא מבינה שהכל אחד אבל לא חווה זאת, כי זה בשכל שלך, אבל האחד הוא נגד השכל. את חווה את האני ולא אני, את חווה את ההפרדה בין רוצה ולא רוצה, זה בגלל שיש לך שכל. אם לא היה לך בכלל ...

... או רעיונות שונים של רבי נחמן מציגים מנגנון חשיבה מקיף עוד יותר, שלפיו אפשר לחקור את השורשים העמוקים ביותר של האני ושל ההגדרות הנפשיות. נאמר שאם מבינים לעומק איך נוצרת בכלל מחשבה כמו אני רוצה משהו, כבר קל יותר לשחק עם כל רצון אחר (כסף, זוגיות, הצלחה או כל דבר). זה מאפשר לנוע באופן ...

... ונפש, תפישת האני, תפישת הגוף שלי ביחס לעצמי, מי אני? מה זה אני? האם אני זה הגוף שלי? האם אני זאת הנשמה שלי? האם אני ... שאתה לבין מה ששייך לך. הוא מוסיף דוגמאות נוספות כמו האצבע שלי, השיער שלי, כדי להדגיש את הבלבול או אי - הבהירות שבתפיסה הזו. האם האני שלך משתנה אם הגוף שלך משתנה? אליעד מוסיף רובד נוסף של חשיבה: הגוף משתנה כל הזמן, בכל יום ובכל רגע. אם הגוף הוא אני, אז האם גם האני משתנה בהתאם לגוף? או שאולי יש משהו באני שנשאר קבוע, למרות השינויים בגוף? הוא מעורר את המחשבה שכאשר ... מי הוא זה שרוצה, מי הוא זה שחושב? אליעד מדגים שוב באמצעות ביטויים נפוצים: אני רוצה, אני חושב, טוב לי, רע לי. הוא שואל מי הוא האני שרוצה, שחושב, שמרגיש? האם זה הגוף עצמו? האם זה המחשבה? הוא מדגיש את הבלבול שקיים כשאנחנו משתמשים במונחים כמו הרגש שלי, המחשבה שלי, ומעורר שאלות: מי הוא באמת האני שמרגיש את הרגש או חושב את המחשבה? המשמעות של הביטוי אני אוהב את עצמי לבסוף, אליעד מנתח גם את ...

... ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ... שאת קיימת, אבל יש מישהו שחולם את הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין הבדל בין שולחן - לכסא - לאדם, זה הכל אותו הדבר. זה שחולם את החלום, מהצד ...