האם יש ערך בלמידה בלי יישום בפועל?

אליעד כהן מציג תופעה נפוצה בקרב אנשים שלומדים או עוקבים אחריו, או אחרי תורות של מורים אחרים כמו רבי נחמן מברסלב, אך מתקשים ליישם את התובנות בחייהם. התופעה מתבטאת בכך שאנשים טוענים שהם כבר שנים לומדים, קוראים, שומעים הרצאות או משתתפים בסדנאות, ולמרות זאת הם עדיין מרגישים תקועים באותו מקום ללא שינוי משמעותי בחיים.

למה אנשים חושבים שלמידה מספיקה ללא יישום?

לפי אליעד כהן, קיימות שתי וריאציות עיקריות של אנשים כאלה. הוריאציה הראשונה היא כאשר האדם אומר לסביבה: "אני כבר שנים לומד אצל אליעד כהן, קראתי את כל הספרים, שמעתי את כל ההרצאות, אפילו תמללתי וערכתי אותן." הוריאציה השנייה היא כשאדם אומר זאת לעצמו, כלומר, חושב במחשבתו שהוא כבר שנים קורא, לומד וחוקר, ולכן הוא כבר אמור להיות במקום אחר מבחינה רוחנית או אישית. אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כאשר אותו אדם מתחיל לתת דעות או לפרש את החומר שלמד, למרות שבפועל הוא לא באמת חי את הדברים ולא באמת יישם אותם.

איך אפשר לדעת אם באמת יישמנו את מה שלמדנו?

כדי לבדוק אם באמת יישמנו, אליעד כהן מציע לבחון דברים ספציפיים ופשוטים ביום - יום. למשל, האם אנחנו מדייקים בדיבור הפנימי שלנו? האם אנחנו זוכרים לבדוק בכל משפט שאנחנו אומרים לעצמנו אם הוא באמת נכון או שהוא רק אפשרי? האם אנו מטילים ספק באופן עקבי, בכל רגע, בכל מחשבה ובכל תחושה, או שאנו מסתפקים בהצהרות כלליות כמו "כבר למדתי את זה"?

הוא נותן דוגמאות רבות למצב זה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא כבר שנים לומד ומבין היטב את החשיבות של "להטיל ספק", אך במציאות, בשיחות הפשוטות שלו עם אנשים אחרים, הוא לא באמת זוכר להטיל ספק בהנחות שלו, והוא קובע דברים כאילו הם מוחלטים. אליעד מדגיש שאפילו בשיחה יומיומית עם חברים צריך לבדוק את הדיבור הפנימי, לזכור לשאול האם המשפטים והאמירות שלנו אכן נכונים, ואולי הם סובייקטיביים לחלוטין.

מה אומר אליעד כהן על ההבטחות של רבי נחמן?

אליעד מזכיר את ההבטחה של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אם תיקח עצה אחת שלי ותיישם אותה, אתה תהיה במקום הכי גבוה שאפשר." הוא מציין שיש אנשים שטוענים שהם מיישמים את העצות של רבי נחמן כבר שנים אך לא הגיעו לתוצאות שהובטחו. אליעד אומר שזה לא יכול להיות נכון, כיוון שאם אדם היה באמת מיישם אפילו עצה אחת לעומק, הוא היה מגיע למקום אחר לגמרי. מכאן הוא מסיק שהאדם כנראה לא באמת מיישם את העצות שהוא למד, או שהוא משקר לעצמו ולאחרים לגבי מידת היישום שלו.

מדוע קשה לאנשים לראות את הפער בין לימוד ליישום?

אליעד כהן מסביר שיש הבדל עצום בין אדם שמכיר את התאוריה לבין אדם שחי ומיישם אותה. הוא נותן את הדוגמה של ההבדל בין מי שקורא על אימוני כושר לבין מי שמתאמן בפועל, או בין אדם שצופה במשחקי כדורגל שנים לבין אדם שמשחק בפועל. אנשים לפעמים מבלבלים את ההבנה התיאורטית שלהם עם ניסיון אמיתי וממשי.

האם ניתן להסתיר את היישום הפנימי?

אליעד כהן מסביר נקודה נוספת חשובה: היישום לא חייב להיראות לעין באופן חיצוני. אדם יכול להיראות כאילו הוא לא מיישם בפועל אך בפנים, הוא מקיים בדיקה מתמדת, הטלת ספק ועבודה פנימית עמוקה. מצד שני, יש אנשים שנראים כאילו הם עובדים קשה ומטילים ספק בכל דבר, אבל בפועל הם רק משחקים משחק ואינם מיישמים באמת. הוא מדגיש שהיישום האמיתי הוא עבודה פנימית מתמדת, יומיומית, בכל רגע ובכל מחשבה.

מה לעשות כשאומרים "ניסיתי וזה לא עובד"?

כאשר אנשים אומרים שהם ניסו את השיטות וזה לא עובד להם, אליעד כהן ממליץ לבדוק בכנות האם באמת מיישמים את הדברים לעומק או שהם מנסים אותם רק באופן שטחי. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא בדק את הרצונות שלו, אליעד שואל אם הוא באמת, בכל פעם שעלה לו רצון טוב, שאל מה החסרונות שלו, או בכל פעם שעלה לו רצון רע, הוא שאל מה היתרונות שלו. היישום חייב להיות ברמה של רגע לרגע ולא רק באופן כללי או מדי פעם.

מה המסר המרכזי של אליעד כהן?

המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא פשוט וחד - משמעי: אין ערך אמיתי בלמידה תאורטית בלבד. הלמידה חייבת להיות מחוברת באופן ישיר וברור ליישום מעשי ומתמיד. אנשים שמתפארים בכך שהם לומדים שנים רבות אך לא מצליחים להביא שינוי משמעותי לחייהם, כנראה לא באמת מיישמים את מה שלמדו. היישום דורש מחויבות, כנות פנימית ובדיקה מתמדת של עצמנו בכל פעולה, מחשבה והרגשה.