הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה... השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש ... אחת אפשרית. ושורש כל ההבדלים בעולם, הוא ההבדל שבין היש לבין האין. וכל ההבדלים שיש בעולם, הם לבושים של ההבדל הבסיסי ביותר שיש, בין שני ההפכים האלו, יש ואין. כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמה מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין יש סיבה לבין אין סיבה. כי כנל אם אצל האדם לא היה שום הבדל, בין יש לבין אין סיבה, הרי שלא הייתה לו ... שלה, ההפרדה הזאת לא נעלמת, גם אם האדם יפסיק לעשות את ההפרדה הזאת כלפי חוץ. דהיינו, גם אם האדם יתפוש את המציאות החיצונית לו בצורה אחידה, שבה להכל יש או אין סיבה, עדיין הוא לא נמצא בתפישת אחדות. כי בתוכו של האדם, עדיין קיימת ההפרדה, שבין הסיבה לבין ההעדר שלה. וכיוב לגבי כל הפרדה אחרת. וכפי שאמרנו, אחדות אמיתית פירושה, כאשר האדם בתוכו לא מסוגל להפריד בין הדבר לבין ההפך שלו. דהיינו, בין היש לבין האין, ובין היש בלבוש כלשהו, לבין האין בלבוש כלשהו. כי יש אין סיבה, זה לבוש של האין יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש הבדל בין יש אין סיבה, האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא?! ואיך יגלה האדם, האם יש או אין הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה היה לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי בכלל סיבה, ומה המשמעות של ...