... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה? לכל סיבה יש מסובב? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? ...

... לא ניתן להוכיח כי קיימת נקודת התחלה סופית כלשהי. יתכן כי למרות שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס את האין סוף, אף על פי כן מצד המציאות האובייקטיבית, לא קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף. זא אי יכולתו של השכל לתפוס ...

... הסיבות. סוף טיעון. הפרכה: נוכיח שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה. ... אינה מוכרחת להיות כך, אז נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת? מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ...

... העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים!. אלוהים העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים!. אלוהים העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה? לכל סיבה יש מסובב? . אלוהים העולם - חלק 5 - הוכחה לכך שאין אלוהים נצחי שברא את העולם!. אלוהים העולם - חלק 6 - הוכחה לכך שאלוהים לא ברא ...

... המפץ הגדול ואיך נוצר העולם, המדע לא באמת מסביר איך נוצרה ההתרחשות שיצרה את המפץ הגדול. ואם הוא ימצא הסבר כלשהו, עדיין הוא לא יוכל להסביר את מה שקדם לכך קודם לכן, דהיינו, את הסיבה הראשונה. כי לכל סיבה יש מסובב אחר שקודם לה, עד אין סוף. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא רחוקה מהשכל של האדם במרחק אין סופי. וכמה שהאדם ינסה להבין אותה, הוא לא יגיע עד אליה. ולכן האדם לא יכול להבין את ...

... של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא סיבה אחת ויחידה, שקודמת לכל הסיבות כולן. כי לכל סיבה, יש מסובב (זה שמסובב ומניע את הסיבה). וכל ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה ... וכך הלאה עד אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, ... אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון. מהו ... מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא ... אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת ... האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה ... לעשות משהו, רק רצון אחר יכול לבטל אותו. שאלת השאלות היא מי אחראי לרצון שלך? כי את עבד של הרצון, למשל אני אלוהים ועכשיו שתלתי בתוכך מנגנון רצון. בתום וגרי יש סצנה יפה שהם ... שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת. אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה ... שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את מה שאת אומרת, היא אומרת בגלל שהיא לא המסובב הראשון, יש כוחות שפועלים אליה, יש סיבות וכוחות שפועלים ... הוא זז כי השעון זז, אז כאשר השעון זז הוא מזיז גם את הבורג, זוהי פעולת שרשרת. שאלה: אם היא תבין שהיא גם המסובב וגם המסובב. שאלה: אני עדיין לא רוצה להתקדם. אליעד: בנקודת המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל התהליכים ואחד מהם זה ... עושה? בסוף את תחווי שיש כוח שמופעל עליך. שאלה: זה שאני שואלת ומבינה שזה לא אני, זאת לא האמת, כי למעשה אני ואלוהים אחד. אליעד: עזבי את זה, זה אחר כך שאלה: זה אומר שכרגע זאת ... מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית ... הכל אבל אני בוחר, כי ככה אני רוצה, אני עכשיו רוצה לבחור שזה טוב וזה רע ולסבול שזה במקרה הפרספקטיבה של אלוהים, שהוא באמת רוצה שתהיה נפרדות, מתוך בחירה מלאה. אז מה היא ... את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא

... משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו ... הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה ... להשוואה בין בני אדם לאלוהים, ומסביר שאלוהים מוגדר כהישות הראשונה, שאין משהו שקדם לו ומניע אותו. לכן, במקרה של אלוהים, לא ניתן לומר שמשהו אחר הניע אותו לפעול, אלא הוא יוצר את רצונו הראשון ללא רצון קודם. לעומת זאת, באדם תמיד ניתן לומר שיש משהו שקדם לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם ... וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים. האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן? בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות ... הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד מחדד שאין הבדל בין ... רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ילדים לעולם? הוא מפריך ... אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה מכל פעולה אחרת שאדם עושה כדי להרגיש ... חלק מהישות הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת המציאות. הוא מדגיש כי רבי נחמן אמר שכשאדם מבין באמת את הטבע של ... החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את ... בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם ... לבין הפעולות שמיוחסות לאלוהים. אליעד מדבר על כך שאלוהים הוא הישות הראשונה ואין מי שמפעיל אותו, והוא יוצר את רצונו מבלי שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד ... שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם ... הם אקראיים או נגרמים מסיבה , ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. ... זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי רצון? אם אני בוחר אותו בלי רצון, אז זה לא ... רק לגבי האדם ולא לגבי אלוהים. כי עליך אפשר להגיד או קי אם אני ללא רצון יצרתי את הרצון של עצמי, אז זה אומר שלפני זה לא היה לי רצון, אז אי אפשר להגיד שבחרתי. שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי ... שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך מנגנון של רצון, למה שלא ... לדבר על נקודה אחרת. עם אלוהים לדוגמה אנחנו הולכים בלוגיקה שונה, אנחנו שואלים את אותה השאלה, איך הוא יצר את רצונו, וכשהוא יצר את רצונו הוא היה במצב בלי רצון, אז אולי הוא לא בחר, אבל אי אפשר ... מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי אפשר להגיד שמשהו הפעיל אותו, כי המישהו שהפעיל אותו זה הוא, עליך אפשר להגיד שהרצון נבע ממישהו שהפעיל את הרצון, אבל

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות ... וההבנה קשורים זה בזה? הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי. לדוגמה, אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ירצה אותו לבד. האם יש לאדם בחירה ... שהאדם והכוח שמפעיל אותו הם בעצם אחד. מנקודת המבט של האדם כישות נפרדת, אין לו בחירה, אך אם הוא יזהה את עצמו עם המציאות כולה (עם אלוהים, עם הנהר ולא כטיפת מים בלבד), אזי תהיה לו שליטה ובחירה מלאה. הוא מדגים זאת דרך משל של בורג בתוך שעון - האם הבורג מזיז את עצמו או שהוא מופעל על ידי המנגנון השלם? כל ... להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא ... כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, ... שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת ... הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה ... החלק האקראי אז אתה גם טיפש שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי? אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך ... מה המשמעות, הוא אומר אם זה משהו משמעותי זה עושה לי טוב. שאלה: אם אדם מחפש משמעות זה סימן שלא טוב לו. אליעד: נכון, האדם הוא אלוהים ולא אכפת לו מה היא המשמעות. כי אם אתה אלוהים האם אכפת לך מה המשמעות של מה שעשית? אם עשית, האם אתה מחפש מה רמזת לעצמך? אבל כן, אם אתה אלוהים אתה מחפש מה רמזת לעצמך, תסתכל על עצמך, מה השכל שלי אומר לי, לא משנה זה נושא אחר. בכל מקרה האדם מחפש משמעות ואז הוא מנסה להיאחז בדברים משמעותיים, עבודה, קריירה וכו ... אז אני עונה לך שאם את רוצה לדעת בוודאות את חייבת לרצות באמת, זה התנאי, חברים אני מתנצל, מי שאשם במחדל זה כל אחד ואחד מכם, כי אלוהים החליט שאלה החוקים. החוקיות של המשחק אומרת, תרצה באמת תקבל את האמת, לא תרצה באמת לא תקבל אותה. אין מה לעשות, רבי נחמן אמר, יש אור אין סוף שהוא כל כך גדול שאתה לא יכול ... הרצון שלך ינעל. אין אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל אין לי מספיק רצון, מה לעשות? עזוב אותך מהרצון, תנסה להבין את מה שאמרתי. תבין ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי , הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי ... מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא ... בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק ... לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה ... מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם ... אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות ... אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום ... את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות ...