האם יש או אין לנו בחירה חופשית?

אליעד מסביר שכדי לחוות תחושה של בחירה חופשית, האדם חייב להיות מסוגל לחוות גם את ההפך, כלומר, את חוויית העדר הבחירה החופשית. לדבריו, כדי שתחוש "יש לי בחירה חופשית", חייב להתקיים מצב שבו ניתן לומר גם "אין לי בחירה חופשית". זאת כיוון שכל מושג או תחושה קיימים רק מתוך השוואה או יחס למושג הנגדי שלהם.

הוא מביא דוגמה לכך שכאשר מישהו אומר שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית על הכל, הוא צריך להיות מסוגל להבין מהו מצב של "העדר בחירה חופשית". אם לא יהיה מסוגל כלל לחוות או להבין מהי "אין בחירה חופשית", הוא גם לא יוכל לחוות באמת שיש לו בחירה. לדבריו, חוויה מתבססת על קיומם של ניגודים, ועל כן נדרש קיומם של שני המצבים כדי לחוות כל אחד מהם.

מה משמעות המונחים "בחירה חלקית" ו"בחירה מלאה"?

לפי ההסבר של אליעד, בחירה חלקית קיימת כאשר האדם מזדהה עם דמות מצומצמת בתוך המציאות, כלומר, הוא אומר "אני" ומתכוון לדמות אחת ספציפית, למשל "אני הוא האדם שהולך ברחוב". ברגע שהוא מצמצם את עצמו לדמות ספציפית, הוא חווה שליטה חלקית בלבד על המציאות, משום שיש דברים שהוא יכול לשלוט עליהם ויש דברים שאין לו שליטה עליהם. דוגמה לכך היא שאם אדם אומר "אני הוא הגוף הזה", אז הגוף יכול לזוז, אבל יש דברים אחרים בעולם שהוא לא יכול להזיז, למשל הר גדול.

בחירה חופשית מלאה קיימת רק כאשר האדם מזדהה עם התודעה שחולמת את כל המציאות, כלומר, עם זה שיוצר את החלום, שהוא כל המציאות כולה. ברגע שהאדם אומר "אני הוא זה שחולם את הכל", אז כל המציאות היא שלו, והוא מרגיש שיש לו שליטה מלאה ובחירה מלאה, מכיוון שהכל מתרחש בתוך החלום שלו. בשלב הזה, הבחירה החופשית היא מוחלטת, שכן האדם חווה את עצמו כמי שמחליט על כל פרט ופרט במציאות.

האם לאלוהים יש בחירה חופשית?

לפי אליעד, במבט מסוים ניתן לומר שאפילו לאלוהים אין בחירה חופשית מוחלטת. זאת משום שגם אלוהים לא יצר בעצמו את הרצון שלו. הרצון של אלוהים, על פי אליעד, קדם לאלוהים, והוא לא נוצר מתוך בחירה. לפיכך, ברמה העמוקה ביותר, אפילו הבחירה של אלוהים איננה בחירה חופשית, מכיוון שהיא מוכתבת לו על ידי משהו שמקדים אותו. לפני שנוצר המושג "רצון" בכלל, לא היה רצון, ולכן לא הייתה כלל אפשרות לבחור. כלומר, גם אלוהים, במובן העמוק ביותר, אינו חופשי לחלוטין.

מה מקור הנפרדות וכיצד נוצר "יש" מתוך "אין"?

אליעד מציג שאלה מרכזית נוספת: איך מתוך "אין" נוצר "יש", או איך מתוך אחדות מוחלטת נוצרה נפרדות. לדבריו, התשובה האמיתית היא שבאופן העמוק ביותר אין הבדל בין "יש" ו"אין", הם שניהם אותו הדבר עצמו. הנפרדות קיימת רק מנקודת מבט מסוימת, שבה האדם תופס את העולם כמורכב מפרטים שונים ונפרדים. הוא מדגיש שבמצב הבסיסי ביותר, כל ההבדלים והנפרדויות הם אשליה, ובעומק הדברים הכל הוא אחד מוחלט.

אליעד נותן דוגמה של שני קווים מקבילים שנפגשים. הוא מסביר שבמבט שטחי אנו תופסים אותם כנפרדים לחלוטין, אך במבט עמוק יותר הם למעשה מתמזגים. כך גם לגבי הנפרדות והאחדות: במבט מסוים נראה שיש הבדלים משמעותיים, אך במבט אחר, עמוק...