... להתמודד עם מחשבות שליליות? מה הקשר בין מחשבות שליליות לדימוי עצמי נמוך? מה טוב במחשבה שהמציאות רעה? איך לשנות מחשבות שליליות? מהן יתרונות המחשבות השליליות? מה הטוב שיכול לצאת למישהו שחושב שהמציאות רעה? כאשר אדם חושב שהמציאות רעה, יש לכך כמה יתרונות שמקורם במחשבה הזאת. אם מישהו ... להתמודד עם מחשבות שליליות? מה הקשר בין מחשבות שליליות לדימוי עצמי נמוך? מה טוב במחשבה שהמציאות רעה? איך לשנות מחשבות שליליות? מהן יתרונות המחשבות השליליות? עכשיו מה יכול לצאת טוב למישהו שחושב שהמציאות רעה נגיד שיש מישהו שאומר המציאות רעה ואז מנסים לבדוק איתו למה אתה אומר שהיא ...

... ממצה את ההסברים והדוגמאות שהובאו בתוכן, במטרה להחליף את הצורך לצפות בהרצאה המקורית. איך להרגיש טוב? סוד האושר למה אני לא מאושר? איך לשנות מחשבות שליליות? כיצד לשנות אמונות מגבילות? מהי אמת מוחלטת? האם אפשר ...

... הוא יבחר בדרך זו ויעבוד על שינוי המחשבות בצורה מודעת. מוטיבציה להרוויח כסף איך לשנות מחשבות שליליות? התמודדות עם פחד מכישלון יתרונות סובייקטיביים של כסף איך להפסיק להטיל ספק בעצמך? איך לשכנע את עצמך לרצות ...

... איך למצוא פתרונות לבעיות מורכבות? כיצד לבדוק אם הנחות היסוד מחייבות תוצאה מסוימת? איך להבין רעיונות בצורה עמוקה? איך לשנות מחשבות שליליות? ...

... ולהיות פחות מושפע מפחדים לא הגיוניים. איך מתמודדים עם פחד מאלימות? מה עושים כשקופאים במצב לחץ? איך לשנות מחשבות שליליות? למה אני מפחד מאלימות? האם פחד הוא רק פרשנות? ...

שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג רטוריקה כושר שכנוע מניפולציות ניהול משא ומתן מכירות שיווק וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע ושינוי עמדות. ואבאר, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו, מעצמו ובצורה סמויה, של פסיכולוגיה הפוכה. ... למה שהוא עצמו אמר, ולנקוט בעמדה ההפוכה. הסבר: לפעמים אדם מביע רעיון כלשהו, ואתה רוצה לגרום לו לחשוב שונה ממה שהוא חושב. ואחת מהדרכים לעשות זאת, היא על ידי זה ... ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי לא אכפת לך ממני, וכיוב ... ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, הצד הרצוי מלכתחילה. ... ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של ... שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית. ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה ... אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל ... שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. ונניח שמישהו אומר שהוא רוצה שלום בכל מחיר. ורוצים לגרום לו להחליף את דעתו, שהוא יסכים לעשות שלום, רק בתנאי כלשהו. אז ... אלא הוא תמיד ברמה כלשהי, מתפשר על אידיאל כלשהו, למען האידיאל המנוגד לו. והטכניקה לשכנוע היא, שלוקחים את מה שהאדם אומר, מקצינים את מה שהוא אומר, למקום ... למשפט להיראות זהה למשפט המקורי, ואעפכ יצאה משמעות שונה ומוקצנת. וכאשר מישהו מנסה לשכנע אותך במשהו ומנסה לגרום לך לשנות את עמדתך, בדוק האם הוא מקצין ... שום מניפולציה של הקצנה. כי הוא חסין הקצנה. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לשפר את כושר השכנוע שלו, ומי שרוצה לנצח בדיבייטינג ומי שרוצה להיות מומחה ברטוריקה ...

... מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ליהנות מכל פעולה, אפילו משטיפת כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת מהפעולה, ותועלת מוגדרת ... אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא נקודת איזון, שבה ... כדי להפוך אותה למעניינת. אם פעולה מורכבת מדי (כמו ויכוח עם ילד על שיעורי בית), אפשר לפשט אותה ולנסות להבין את הדברים באופן בסיסי יותר כדי להפחית את הקונפליקט. איך אפשר ליהנות גם מהחוויה של להיות ... סוג של הנאה עמוקה, כי היא מאפשרת מנוחה נפשית מוחלטת. כיצד להצליח לגרום לילד להכין שיעורי בית? אליעד מסביר שהילד מסרב לשיעורים כי זה פוגע בתחושת העצמאות והבחירה שלו - מבחינתו זה סוג של השפלה או אובדן של תחושת קיום (להיות אין). לכן, הדרך היא להסביר לילד שיש בחיים ערך גם לדברים שהוא לא רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו לקבל גם מצבים ... מורכבות על ידי פישוט או שחרור. איך ליהנות משטיפת כלים? למה הילד לא רוצה לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל לבין הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או להפיק תועלת. אז נשאל איך אפשר ... כי אחרת לא היה עובד. מה יותר קל לך, לשפשף את הריצפה או ללמוד עם הילד? שאלה: ללמוד עם הילד. אליעד: למה? כל פעולה יכולה להביא לך תועלת ונזק בשתי דרכים. בתחושה - שתי המילים הבסיסיות שהכי קיימות אצלנו זה יש ואין, או שיש או שאין. ... זאת אומרת שהבעיה היא לא בזה שאתה משפשף את הרצפה, אלא הבעיה היא שהמוח שלך מחובר למחשבה, לשפשף רצפה זאת מחשבה, והתודעה שלך נדבקת למחשבה של, אני משפשף רצפה. ככה שעה שלמה אתה חושב את המחשבה שאתה משפשף רצפה ... מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב על דבר אחד ולפעמים על דבר אחר. הסבל מגיע, כאשר ... לא אוהב אותה, ואתה צריך לחשוב אותה שעה שלמה. לדוגמה, שאתה צריך לשכנע את הילד שלך לעשות משהו, ואתה לא אוהב את המחשבה הזאת אפילו לרגע אחד, למה? כי יש בה קונפליקט. ואם אתה צריך לחשוב מחשבה שעה שלמה שיש בה קונפליקט, אז ... ממנו. זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה לא מבין מה לחשוב, ולכן כבר לא חושב ואז זה משעמם אותך. אך ... הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם הילד אתה יכול להפוך את היש שכל לאין שכל, יש שם שכל מאוד גדול ואתה יכול לצמצם אותו כדי שתוכל להכיל אותו. מה שאני מסביר לך כאן מתאים לכל המצבים ... ועל מה שאתה רואה מולך. ואז תקבל תובנות. ואם אתה מכין שיעורים עם הילד תתחיל לשאול שאלות, מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין. השאלות שאתה שואל על השכל הפשוט והשאלות שאתה ... מסביר לך איך ליהנות משטיפת כלים ואיך ליהנות משעורי הבית עם הילד, אני למעשה מסביר לך איך לקחת שכל גדול ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין ואיך לקחת שכל קטן ממך ולהכניס אותו לתוך המוחין, כי אלוהים זה המקיף, ... כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה. למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה גם בלי שכל. כי להיות יש זה לא רק יתרון אלא זה גם חיסרון. ואתה יכול ליהנות מזה שאתה אין. שזה אומר שגם להיות אין זאת ... קיים, אז אתה צריך להפעיל שכל. ואם אתה שוטף כלים או מתווכח עם הילד ולא מוצא שם שום שכל, אז אתה יכול ליהנות מכך שזה גורם לך להרגיש שאתה כלום. זאת אומרת, שכאשר את עושה משהו, ואתה לא מצליח ליהנות ממנו, אתה ... מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש שהוא נהנה ממנוחה, זה כמו שינה, לא צריך ... תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם אתה מכין שיעורים עם הילד, שניהם שווים, זאת צורה וזאת צורה, שכל ואין שכל זה שתי צורות של אותו הדבר. הדבר הזה שאני מסביר לך הוא מאוד עמוק, ומתאים לכל התהליכים של ... אם אתה נהנה מההפכים אתה גם סובל מההפכים. למשל כאשר את מלמד את הילד שלך, אתה יכול ליהנות בתהליך משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה פעולה עצמה אתה יכול ליהנות משני ...

חינוך ילדים, איך לגרום לילד? לסדר את החדר, חדר מבולגן, הפרעות סדר וארגון אצל ילדים, מודעות לסדר, NLP, איך לשכנע ילד לסדר? איך לחנך ילד מבולגן? פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הילד איך לשכנע ילד לסדר את החדר בלי לגרום למאבקי כוח? כדי לגרום לילד לסדר את החדר, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו ולשאול את עצמנו האם באמת הילד חייב לסדר את החדר שלו? התפיסה הרווחת אצל רוב האנשים היא שילדים חייבים לסדר את החדר שלהם, אבל חשוב לבדוק מה עומד מאחורי ההנחה הזאת, והאם היא נובעת מהרגלים חברתיים או צורך אמיתי. אליעד כהן מדגיש שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא: מדוע אנחנו רוצים שהילד יסדר את החדר? האם זה עניין פונקציונלי או פשוט אמונה שהוטמעה בנו מילדות? למשל, האם זה עניין אסתטי בלבד או שיש בזה תועלת אמיתית? האם אנחנו בעצמנו מקפידים תמיד על סדר מוחלט? הוא מציין דוגמה שמראה שאפילו מבוגרים לא תמיד שומרים על הסדר, וממחיש את חוסר ההיגיון בדרישה מילדים להיות יותר מסודרים מאיתנו. האם כל חלק בחדר של הילד חייב להיות מסודר? אליעד מסביר שאין הכרח שכל החדר יהיה מסודר לחלוטין. ייתכן שיש חלקים בחדר שהבלגן בהם לא מפריע לאף אחד, כמו למשל ארון סגור או פינה מסוימת שבה הילד יכול להשאיר דברים בצורה נוחה עבורו, בלי שזה יפריע לאחרים. הוא מביא דוגמה שאם הארון של הילד מבולגן, אבל זה לא משפיע על בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה את העיקרון שגבולות צריכים להיות ברורים במקום שבו פעולותיו של הילד משפיעות על אחרים. מדוע הילד מתעקש דווקא לבלגן את החדר? אליעד מסביר לעומק שהילד עלול לבלגן את החדר או לסרב לסדר אותו מתוך תחושת מאבק וכוח. הוא מפרט שההתנגדות לסדר נוצרת לעיתים מתוך צורך של הילד להרגיש שהוא שולט ולא נשלט, ושהוא בעל כוח ושליטה על חייו. הילד מרגיש שכאשר אומרים לו לסדר באופן פקודת, הוא חייב למרוד כדי להרגיש שהוא שולט על חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין לך כוח. כך הילד מרגיש שמכבדים את רגשותיו ורצונותיו ולא מנסים להשתלט עליו. השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר ל

... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי ה

חינוך ילדים, ניהול עובדים, כעס בבית, כעס בעבודה, ללמוד לשכנע, לגרום לילד לסדר את החדר, סדר וניקיון בבית, איך לשכנע ילדים? איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך הילדים, בית נקי, ניקיון אצל ילדים למה קל יותר לשלוט בכעס בעבודה מאשר בבית? הסיבה לכך שקל יותר לשלוט בכעס במקום העבודה ... שעושה טעות, אך יבחר להסתיר את הרגשות כדי לא להיתפס כמנהל חסר יכולת שליטה. לעומת זאת, כאשר ילד עושה טעות דומה בבית, ההורה מרשה לעצמו לבטא כעס כי אינו מרגיש מאוים מהילד או מהתגובות של הילד כלפיו. אליעד כהן מציין שבפועל, הכעס קיים בשני המקרים. ההבדל הוא ברמת הביטוי שלו. בעבודה, ... ובבית אנשים מרגישים שאין להם סיבה אמיתית להסתיר את רגשותיהם. איך להפחית את הכעס בבית מול הילדים? אליעד מסביר שכדי להפחית את רמת הכעס, יש לפעול בשתי דרכים אפשריות: לשנות את המציאות כך ... התסכול שמוביל לכעס. הוא מדגיש שחשוב להשתמש בשתי האסטרטגיות במקביל, ולא להסתפק רק באחת. כיצד לגרום לילדים לקחת אחריות ולשמור על סדר בבית? אליעד מציג גישה אסטרטגית לפתרון בעיית חוסר האחריות של ילדים. ראשית, הוא ממליץ לוודא שהילד מבין בכלל מה המשמעות של לקיחת אחריות. לדוגמה, ילד עשוי לחשוב שהוא מאוד אחראי, אך לדעתו סידור הבית אינו בתחום אחריותו, אלא באחריות ההורים. ... כזה, לא יעזור ללמד אותו על אחריות, אלא יש להסביר לו שסידור הבית אכן בתחום האחריות שלו. כדי לגרום לילדים לקחת אחריות על סדר וניקיון בבית, אליעד מציע כמה שלבים: קודם כל, לגרום לילד להאמין שבית נקי ומסודר הוא מצב רצוי וטוב עבורו באופן אישי. זה שלב הכרחי, כי אם הילד לא ישתכנע בכך, הוא לא ישתף פעולה מרצונו, אלא רק מכפייה או פחד - דבר שלא יעיל לאורך זמן. לאחר שהילד מבין שבית נקי הוא דבר חיובי עבורו, יש ליצור קשר ברור בין הרצונות שלו לבין בית נקי. לדוגמה, אם הילד אוהב לאכול וצריך כלי אוכל נקיים, להבהיר לו שהניקיון הוא תנאי הכרחי לכך. יש לחזק את ההתניה בין ניקיון לבין הרווחים שהילד מקבל מכך. לדוגמה, אם הוא מתלונן על כך שאינו מוצא דברים בבית, להבהיר לו שאם הבית היה מסודר הוא היה מוצא הכל בקלות רבה יותר. איך אפשר לשכנע את הילד שהבית יהיה מסודר גם בלי תשלום כספי? אליעד מסביר שהשכנוע באמצעות כסף הוא פתרון לטווח קצר ולא מומלץ כפתרון קבוע. הוא מדגיש שבסופו של דבר, לילדים יש מטרות אישיות משלהם. המטרה היא לגרום לילדים לראות בניקיון יתרון אישי. לדוגמה, הילד יתלהב מזה שהבית מסודר כי כך יותר נוח לו לשחק, למצוא את הדברים שלו, ולהתנהל בצורה נעימה יותר ביום - יום. הוא מציע לתת לילדים תחומי אחריות מוגדרים בצורה נעימה ומדורגת, כדי שיתרגלו לרעיון שכל אחד אחראי למשהו, ובכך ...