... לתת עוד צאנס. איך להקטין את הסיכוי לכל הדברים האלו כמה שאפשר? ואבהיר, שאני מדבר על מצב שבו כבר החלטת לסיים את מערכת היחסים. כי במערכת יחסים כלשהי, יתכן שלב שיש בו ספקות האם להאריך את מערכת היחסים שגם בשלב הזה צריכים לדעת איך לקבל החלטה / האם להיפרד / האם להתגרש וכולי. אבל אני מדבר כאן על מצב, שבו ההחלטה להיפרד כבר התקבלה, ההחלטה לפטר את העובד כבר התקבלה, ההחלטה לפרק את השותפות העסקית כבר התקבלה וכיוב. והשאלה היא, איך לעשות את זה בצורה הכי יפה, שיהיו כמה שפחות ... שהאפשרות הכי טובה שיש לך כרגע, היא להמשיך להעסיק את העובד, הרי שכנראה לא היית מפטר אותו. כך שאם החלטת לפטר אותו, אם החלטת להיפרד ממנה, אם החלטת לסיים את ההתקשרות העסקית וכולי, הרי שזה אומר בוודאות שאתה לא מרוצה מהמצב הקיים. ולא, זה לא אומר בוודאות ... על הקשר, אז הוא כנראה עוד יותר ינסה למכור את עצמו ואז כנראה שהוא עוד יותר יפגע אם אתה החלטת שלא משנה מה אתה רוצה לסיים את הקשר הזה. איך למנוע רצון לתת עוד צאנס לקשר? וכאן בעצם נשאלת ... ניתן לשנות אותו, אז ממילא הסיכוי שהאדם השני יבקש לתת לזה עוד צאנס, נהיה הרבה יותר קטן. אז בהנחה שהחלטת לסיים קשר כלשהו ואתה לא רוצה להיפרד כידידים ושהאדם השני יפגע ממך ואתה גם לא רוצה שהוא יבקש להמשיך ...

קבלת החלטות ניהוליות, קבלת החלטות בחיים, טעויות של מנהלים טובים, למה לא להיות זקן? קבלת החלטות בהווה לפי העבר, איך לקבל החלטות בצורה נכונה? לחיות את הרגע בקבלת החלטות, לקבל החלטה הנכונה ביותר לרגע הזה, התחדשות בקבלת החלטות למה להיצמד להחלטות נכונות יכול להיות טעות? אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מנהלים טובים היא דווקא העובדה שהם מקבלים החלטות טובות ונצמדים אליהן באופן מוחלט. למרות שזה נשמע מוזר, אליעד כהן מסביר שזה יכול להיות בעייתי. מנהל טוב הוא אדם שיודע לקבל החלטות נכונות וגם לבצע אותן בפועל, לעומת מנהל לא טוב שאולי בכלל לא יקבל החלטות נכונות או לא יבצע אותן לאחר שקיבל אותן. אך גם מנהל טוב יכול ליפול בטעות, כאשר הוא נצמד להחלטה שקיבל בעבר, גם אם בזמן שקיבל אותה היא הייתה ההחלטה הטובה ביותר. לדוגמה, אדם שעומד בפני דילמה עסקית וחושב עמוקות עד שמגיע להחלטה הכי טובה שאפשר. נניח שהוא באמת הגיע להחלטה הטובה ביותר, ועכשיו הוא פועל על טייס אוטומטי ומבצע את ההחלטה הזו. כאן בדיוק מתחילה הטעות: ההחלטה שקיבלת לפני רגע, אתמול, או לפני שנה, אפילו אם היא הייתה ההחלטה הכי טובה באותו זמן, לא בהכרח תהיה ההחלטה הטובה ביותר גם עכשיו. המציאות משתנה כל הזמן, ולכן יש סיכוי סביר שההחלטה הנכונה שהייתה נכונה בעבר כבר לא תואמת את התנאים הנוכחיים. מה המשמעות של לקבל החלטות לפי הרגע הזה? ההמלצה של אליעד כהן היא להסתכל על ההחלטות שלנו בצורה דינמית. לדוגמה, אדם מחליט לקנות מניה מסוימת לאחר מחקר מעמיק ומגיע למסקנה שהמניה הזאת היא המניה הכי ... אמר שהוא לא אוהב אנשים זקנים, הכוונה שלו הייתה לאנשים שחיים לפי העבר. אדם זקן במובן הזה הוא אדם שמקבל החלטה היום רק משום שאתמול הוא החליט שהיא ההחלטה הכי נכונה. להיות צעיר, לפי רבי נחמן, פירושו שכל רגע נתון לחשוב מהי ההחלטה הכי נכונה ברגע הזה, בלי קשר להחלטות העבר. גם אם ההחלטה שהתקבלה אתמול היא עדיין טובה, ואפילו טובה יותר ממה שחשבת אתמול, עדיין יתכן וישנה החלטה טובה עוד יותר שמתאימה לעכשיו. לכן אין טעם לקבל החלטות רק כי חשבת עליהן בעבר, אלא כל הזמן לחדש את המחשבה ולבחון מה הכי מתאים כרגע. איך נכון לקבל החלטות ניהוליות ואישיות בחיים? הדרך הנכונה לקבל החלטות, כפי שאליעד מסביר, היא לראות כל החלטה שקיבלת בעבר כהצעה בלבד. כמו שכשמזמינים אוכל ומקבלים המלצה להגיש חם או להגיש קר - זאת המלצה ולא חובה, כך גם ההחלטות שקיבלת בעבר הן רק הצעות אפשריות. אתה לא חייב להיצמד אליהן באופן מוחלט. השאלה היחידה שחשובה היא: מה נכון כרגע? מה ההחלטה הכי טובה לרגע הזה? ההמלצה הפרקטית של אליעד היא תמיד לבדוק מחדש את ההחלטות שלנו. לא להתקבע, לא להפוך לזקנים מחשבתית, אלא להתחדש כל הזמן. גם אם ההחלטה הקודמת הצליחה מעל המצופה, תמיד תיתכן אפשרות עוד יותר טובה שתהיה רלוונטית דווקא עכשיו. לכן, לפני שאתה מקבל החלטה כלשהי, בדוק שוב ושוב - האם זוהי ההחלטה האופטימלית ברגע זה ממש. לסיכום, אליעד כהן מדגיש כי ההחלטה הכי טובה היא ההחלטה הנכונה לרגע הזה בלבד. הוא מציע להימנע מהיצמדות עיוורת להחלטות מהעבר, ומעודד חשיבה דינמית והתחדשות מתמדת בהחלטות, כדי להגיע לתוצאות מיטביות באמת. לקבל החלטות לפי הרגע הזה טעויות בקבלת החלטות היצמדות להחלטות ישנות ההחלטה הכי נכונה לרגע הזה להיצמד להחלטות טובות רעות לקבל החלטות לפי הרגע הקודם לקבל החלטות לפי הרגע הזה, לקבל החלטות לפי הרגע הקודם, להיצמד להחלטות טובות רעות, טעויות בקבלת החלטות, היצמדות להחלטות ישנות, החלטה ישנה, ההחלטה הכי נכונה לרגע הזה

... בסכום נמוך יותר. יתכן גם שהמוצר שלך שונה ממוצרים אחרים, לטובה וגם לרעה, בעיני הלקוח. והלקוח מנסה שתעזור לו לקבל החלטה, למה שהוא ירכוש דווקא את המוצר שלך ודווקא עם היתרונות שיש למוצר שלך ושהוא לא ירכוש מוצרים אחרים שיש בהם יתרונות וחסרונות אחרים. במילים אחרות, הלקוח מבקש ממנו שתעזור לו להחליט, למה שהוא ירצה דווקא את היתרונות שלך למרות החסרונות שלך, ביחס לשאר האפשרויות שיש לו במקומך. יכול גם להיות שאותו לקוח / מראיין מנסה לעזור לעצמו לקבל החלטה ולכן הוא מנסה למצוא בידול בינך לבין אחרים. פירוש: יתכן שהוא חושש לקבל אותך לעבודה / לרכוש דווקא ממך, ... הוא רוצה לראות איך תגיב לשאלה הזאת, סתם כך בתור ניסוי חברתי, שדרכו הוא יקבל עליך עוד מידע ויוכל לקבל החלטה אם לגייס דווקא אותך ולרכוש דווקא ממך. יתכן גם שאתה מחפש עבודה בתור איש מכירות שאז רוצים לראות איך ... תרכוש את X, אם תחשוב שיש Y שיותר טוב מ X. במילים אחרות, יש 2 דרכים איך הלקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך. אפשרות 1 - שהוא חייב למצוא לעצמו סיבה למה אתה יותר טוב מאחרים. אפשרות 2 - שהוא ... רק אני יותר טוב מאחרים ולכן תרכוש דווקא ממני, כי אני האפשרות הכי טובה. אבל מצד האמת לקוח יכול לקבל החלטה לרכוש ממך, גם אם אתה לא הכי טוב אלא גם אם אתה רק מספיק טוב עבורו. ולכן לא תמיד ... שיטה של שיקוף והיא הולכת כך: למה שנקבל דווקא אותך לעבודה?. תשובה: גם אני הייתי שמח לדעת, למה שאני אחליט לעבוד דווקא אתכם ולא במקום אחר?. או למה שאני ארכוש דווקא ממך?. תשובה: למה שאני אמכור דווקא לך, למה ...

... הכוונה היא לא שקר שבו מציגים מידע כוזב לחלוטין, אלא שקר שנובע מכך שהמוכר מציג יתרונות יחסיים כאילו הם מוחלטים. למשל, אם המוצר טוב וגם לא טוב ללקוח באותה המידה, המוכר לא יכול לומר ללקוח המוצר הזה טוב אבל גם רע באותה מידה, כי אז הלקוח יתקשה לקבל החלטה וכנראה לא ירכוש את המוצר. למה צריך להגזים בערכם של היתרונות כדי למכור? אליעד כהן מדגים את הרעיון של ... המוכר יתעקש לראות תמיד את שני הצדדים, הוא לא יצליח למכור. כדי להצליח, עליו לבחור צד אחד בלבד ולהציגו כמוחלט: להסתכל על הצד הלבן ולהציגו כלבן בלבד, ולהסתכל על הצד השחור ולהציגו כשחור בלבד. כך הוא יכול לשכנע את ... אם איש המכירות היה תמיד רואה את היתרונות והחסרונות במידה שווה, הוא לא היה מצליח לסגור עסקאות, משום שכל החלטה היא למעשה איזון מושלם בין טוב לרע. לכן, במובן מסוים, גם איש מכירות ישר לחלוטין יימצא במצב שבו הוא ... ההסבר לכך הוא שלמרות שנראה לנו הגיוני שבכל דבר יש יתרונות וחסרונות באופן שווה, מי שמעמיק בנושא יגלה שבאופן מוחלט, בכל דבר יש גם רק יתרונות וגם רק חסרונות. למרות שזה לא נשמע הגיוני, אליעד מציין שכל צד בפני ... שאם אדם היה נצמד לאמת עד הסוף, הוא היה מגלה שגם להגיד שצד אחד בלבד הוא נכון, זו אמת מוחלטת. כלומר, עצם ההיצמדות לאמת במובן המוכר לנו, גם היא סוג של שקר, משום שהיא לא רואה את התמונה השלמה ... היה מראה ללקוח באופן אובייקטיבי את כל היתרונות והחסרונות במידה שווה, הוא היה יוצר מצב שבו הלקוח אינו יכול לקבל החלטה, משום שאין יתרון ברור למוצר. כדי לאפשר קבלת החלטה ולהניע לפעולה, חייבים להתמקד ביתרונות בצורה מוגזמת, וזו למעשה מהות השקר היחסי. השקר הזה, לפי אליעד, הוא לא רק ... ניתוח אובייקטיבי לחלוטין של כל עסקה יגלה שבכל מוצר יש גם יתרונות וגם חסרונות באופן שווה. אם נצמדים לאמת המוחלטת ומציגים ללקוח את כל היתרונות והחסרונות באופן שווה, למעשה אין סיבה לרכוש את המוצר. לכן, כדי שתתבצע עסקה, איש ... יחסי? איש מכירות צריך לדעת לשקר לא במובן של הטעיה גמורה, אלא ביכולת שלו להציג דברים יחסיים כאילו הם מוחלטים. אם המוצר מכיל גם יתרונות וגם חסרונות, והמוכר יהיה מודע מדי לחסרונות, הוא עלול להימנע מסגירת העסקה. עסקה מתבצעת ... שני הצדדים במידה שווה, הוא עלול לא להצליח לסגור את העסקה. היכולת לשקר כאן משמעותה להתמקד בצד החיובי ולהציגו כמוחלט. כך למעשה איש מכירות מוכרח להסתכל על צד אחד של המטבע ולהציגו ככולו שחור או לבן, אחרת הוא עלול לשתק את עצמו בתהליך המכירה. האם היצמדות מוחלטת לאמת היא שקר בפני עצמו? פרדוקסלית, גם מי שנצמד אך ורק לאמת ומשתדל לראות תמיד את שני הצדדים, משקר ... מכילים יתרונות לצד חסרונות, אך כאשר איש המכירות בוחר להדגיש את היתרונות ולמזער את החסרונות, הוא למעשה עוזר ללקוח לקבל החלטה. אם היה מציג את כל המידע באובייקטיביות מוחלטת, הלקוח היה מתקשה לקבל החלטה, שכן כל עסקה היא שוות ערך בין חיובי לשלילי. לסיכום, האם כדי להצליח למכור צריך לשקר? בהיבט מסוים, כן. ... המוצר כחול זאת לא הכוונה, הכוונה היא שאיש מכירות צריך שתהיה לו את היכולת לשקר ולראות דברים יחסיים כדברים מוחלטים. מה זאת אומרת? אם למוצר יש יתרונות וחסרונות והאיש מכירות ייצמד לאמת יותר מדי והוא יראה גם את היתרונות ... מסוים זה שקר. ולכן כפי שאמרתי קודם איש מכירות צריך שתהיה לו את היכולת לקחת דבר יחסי ולראות אותו כמוחלט, לקחת את המטבע שהוא חצי שחור וחצי לבן להסתכל על הצד השחור שלו ולהגיד יש פה מטבע שחור, להסתכל ...

... כמתבונן נייטרלי - אדם שמודע לכך שיש בתוכו שני צדדים שונים, אבל לא מזדהה עם אף אחד מהם באופן מוחלט, ולכן הוא מסוגל ליהנות מהברדק ומהמורכבות. ההבדל הזה בין שתי הגישות יכול לשנות את החוויה כולה. אם האדם מצליח לצאת מנקודת המבט של הזדהות מוחלטת עם צד אחד, הוא מסוגל להתמודד טוב יותר עם המורכבות ולהפיק הנאה מהסיטואציה. בכך הוא נמנע מהלקאה עצמית, מתחושת ... של חוסר ההתאמה. התשובה של אליעד היא מורכבת, אבל פשוטה ביסודה: האפשרות הזו קיימת, אך היא תלויה במודעות עצמית מוחלטת. אליעד מדגיש שאם האדם יכיר את עצמו לעומק, הוא יוכל לראות שכל אדם יכול להיות מושלם עבורו, מכיוון שהמושלמות ... הוא מגיע למצב של אחדות, שבו הוא מכיר בכך שאין באמת הפרדה בין יש לאין, הוא יכול לחוות מושלמות מוחלטת. במילים פשוטות יותר: השלמות היא עניין של שינוי בתפיסת המציאות ולא של שינוי המציאות עצמה. מה הפרקטיקה של ההבנה ... בסדר, הוא מבין שיש סיבה עמוקה למשיכה אל האדם שלכאורה לא מתאים. כשהוא מבין את היתרונות והחסרונות, הוא מסוגל לקבל החלטה מודעת אם להישאר בקשר או לא, מתוך ידיעה ברורה של מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד. המודעות מאפשרת לו ... בסדר, את גם בסדר, אפילו בסדר גמור, אפילו מאוד בסדר, אז זה מתאזן ועכשיו גם יהיה לך יותר קל לקבל החלטה או שלא. נכון? אבל בואי נסביר למה יהיה לך יותר קל לקבל החלטה? כי עכשיו את לפחות מבינה מה היתרונות והחסרונות, כי את לא חווה שאת מדחיקה משהו. זא אם תגידי זה ...

... הבנה. כי כאשר האדם לא מבין מספיק טוב את עצמו, על ידי זה יש אצלו רצונות מנוגדים וקשה לו לקבל החלטה. וכאשר האדם מבין טוב יותר את עצמו, על ידי זה הוא מסוגל להגדיר טוב יותר, מה באמת הוא רוצה, והוא מסוגל להחליט טוב יותר, באיזו אפשרות לבחור. וגם אם אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, הרי שכן אפשר לקבל החלטה, האם לאכול את העוגה, או להשאיר אותה שלמה. וכאשר האדם צריך לבחור בין אפשרויות שונות, גם אם האפשרויות האלו ... וגם אם הוא היה מעדיף שתהיה אפשרות נוספת, הרי שבסופו של דבר, מאחר שכרגע אין אפשרות נוספת, ומאחר שצריך לקבל החלטה כלשהי, הרי שהדרך הנכונה לקבל אותה, היא על ידי זה שהאדם מבין היטב את סדר העדיפויות שלו בחיים. וכאשר ... יותר את מה שבאמת חשוב לו, ומבין טוב יותר את סדר העדיפויות שלו בחיים, על ידי זה הוא מסוגל לקבל החלטות בצורה קלה יותר, על ידי זה שברור לו טוב יותר, מה באמת חשוב לו. ולכן, הדרך להתמודד עם רצונות ...

... מה שהוא חושב לעשות, כי באמת הוא לא ממש הבין את מה שעליו לעשות. ולצורך הדוגמה, ניקח אדם מעשן, שהחליט שהוא רוצה לנסות להפסיק לעשן, או אדם שרוצה לעשות דיאטה ולרדת במשקל. אלו בדכ מקרים של קל לדבר וקשה ... מדוע הוא כן רוצה לעשן ומדוע הוא גם לא רוצה להמשיך לעשן, על ידי זה הוא לא שלם עם ההחלטה שלו להפסיק לעשן, ואז נוצר המצב של קל לדבר קשה לעשות. השורש של המצב של קל לדבר קשה לעשות, ... הרי שאז לא היו לו רצונות נסתרים בתוכו, כי הכל היה גלוי לאדם ברמת המודעות שלו. ואז יכול האדם לקבל החלטה נכונה יותר מה לעשות עם הרצונות השונים שלו. כגון לדוגמה, אולי להחליט לנסות רק להמעיט בעישון, או אולי לקבל החלטה ברורה להפסיק לעשן לגמרי ולבצע זאת. כיוב לגבי אכילה לא בריאה. על האדם לנסות להבין מדוע הוא אוכל לא בריא. מדוע הוא רוצה כן לאכול בצורה בריאה. וכיצד הוא נותן מענה לרצונות השונים שלו. היכולת לקבל החלטה ברורה לגבי מה לעשות בפועל, אפשרית רק כאשר האדם מבין טוב יותר את הכוחות השונים שיש בתוכו. כאשר האדם ...

קבלת החלטות, קושי להכיל את חוסר הידיעה ואת הספקות, העצה הטובה ביותר לכל בעיה, לדעת שהכל אחד למה קשה לאנשים לקבל החלטות בחיים? כאשר אדם מתמודד עם החלטה קשה, כמו לעבור דירה או לא, להתחתן או לא, או אפילו דברים קיצוניים כמו לקפוץ מהגג או לא, נראה ... אליעד כהן מדגיש כי אנשים אינם סובלים מההתלבטות עצמה, אלא מחוסר היכולת להכיל את העובדה שהם אינם יודעים מהי ההחלטה הנכונה. כאשר האדם נמצא במצב של התלבטות בין שתי אפשרויות או יותר, הוא חושב בטעות שיש אפשרות אחת טובה ... שמכניס את האדם למצוקה. לדוגמה, אם האדם מתלבט אם לעבור דירה או להישאר בדירה הנוכחית, הבעיה שלו היא לא ההחלטה עצמה, אלא החשש שלו מכך שאולי יקבל את ההחלטה הפחות טובה. אליעד מסביר שהשורש של כל בעיה, בכל תחום בחיים, נמצא בחוסר היכולת של האדם להכיל בתוכו את ... להישאר בדירה או לעזוב אותה, ובמציאות לא היה לו אכפת, הוא לא היה מגיע להתלבטות עמוקה. הוא פשוט היה מחליט, או אפילו מתייעץ סתם, ללא מתח. כלומר, הבעיה אינה בעצם ההחלטה אלא בפחד ובקושי להכיל את המצב של ספק וחוסר ודאות. מהי העצה הטובה ביותר לכל בעיה? אליעד נותן את ... איזו בחירה הוא יעשה, הוא נרגע, כי הלחץ נובע מהאמונה שאפשרות אחת נכונה והשנייה שגויה. ברגע שהאדם משתחרר מהצורך להחליט נכון, הוא כבר לא מרגיש מאוים או לחוץ. רק אחרי שמגיעים לשלווה פנימית, אפשר באמת לבדוק באופן שקול ומודע מה לעשות. לדוגמה, אדם שמתלבט אם להישאר בדירתו או לעבור, לא חייב למצוא את ההחלטה הנכונה. עליו קודם להכיר בכך שאם הוא יישאר בדירה, זה בסדר, ואם הוא יעבור דירה, גם זה יהיה בסדר. עצם ההבנה הזו מורידה את הלחץ ומאפשרת לו לקבל החלטה רגועה, ללא חרדה וללא תחושת הפסד. מה מקור הסבל בהחלטות קשות? הבעיה האמיתית של האדם היא לא השאלה הספציפית שאיתה הוא מתמודד. הבעיה היא חוסר יכולתו לקבל את עצם ... להיפטר ממנו במהירות ככל האפשר. בפועל, הלחץ והסבל נובעים מכך שהוא לא מסוגל להכיל את המצב שבו אין ודאות מוחלטת. אם האדם היה מסוגל לחיות בשלום עם המצב של חוסר ודאות, לא הייתה נוצרת אצלו מצוקה. עצם הרצון למצוא תשובה ברורה, חד - משמעית ומוחלטת הוא זה שיוצר אצלו את החרדה והלחץ. ברגע שהוא מבין שאפשרויות שונות לא בהכרח טובות או רעות באופן מוחלט, הוא יכול להירגע ולהתמודד עם הבעיה בשקט ובשלווה. איך להתמודד נכון עם התלבטויות בחיים? הדרך להתמודד עם כל התלבטות ... היא קודם כל להרפות מהרצון למצוא תשובה אחת ויחידה. על האדם להבין שאפשרויות שונות אינן מנוגדות זו לזו באופן מוחלט, ושאין באמת חשיבות מוחלטת להחלטה שהוא יקבל. לאחר שהאדם משתחרר מהחרדה שההחלטה שלו תהיה שגויה, הוא יוכל לבחון את המציאות באופן מפוכח ורגוע ולבחור באמת מה שמתאים לו. הנקודה המרכזית כאן ... הוא נמצא, העיקר הוא לדעת שלא משנה מה תהיה התוצאה, המציאות לא תהיה טובה יותר או רעה יותר באופן מוחלט. התובנה הזאת מביאה להקלה, לשלווה פנימית וליכולת לבחור מתוך חופש אמיתי. לדברי אליעד כהן, כאשר האדם מגיע להכרה שכל ... מצב של רוגע ואיזון פנימי, כי הוא מבין שכל בחירה שיקבל תהיה טובה באותה מידה. איך להתמודד עם ספקות? איך לקבל החלטות קשות? מה לעשות כשלא יודעים מה להחליט? איך להפסיק לפחד מהחלטות? איך לדעת שהכל אחד? ש: לצורך ההבעה בסופו של דבר אתה מגיע לאיזון הזה שאי אפשר בעצם ללמד אותו ... אם לעזוב עכשיו את הדירה ומצד שני אני רוצה לתת ליקום או לדבר הזה שהוא שלם לעזור לי לא להחליט אלא לעשות דברים מה שיקרה. אליעד: אוקי. ש: אז אני יכול להיכנס לסרטים רגע אני רוצה את זה כאילו ... אם לעבור דירה או לא השאלה היא לא אם לעבור דירה או לא כאילו שמישהו אומר תקשיב תעזור לי לקבל החלטה מצד האמת הוא לא בא בשביל לקבל החלטה הוא בא בשביל שאני אעזור לו להכיל בתוכו את החוסר ידיעה. כי תבין אם היית חווה ששתי האפשרויות טובות ...

... שהטיעונים בעד ונגד צמחונות הם 50% - 50%, אך בפועל המצב הוא 80% - 20%, ולכן הוא מוטרד וחושש להחליט על בסיס מידע חלקי או שגוי. מה גורם לאנשים לפחד להחליט על סמך מידע חלקי? לפי אליעד, אחד הגורמים המרכזיים לכך שאנשים חוששים להחליט על סמך מידע חלקי הוא הפחד מהשלכות ההחלטה. גם כאשר אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך מידע לא מושלם תהיה מוטעית או תוביל לתוצאות שליליות. אליעד ממחיש את הרעיון הזה בדוגמה נוספת: אדם שמודע לכך שיש צדדים לכאן וצדדים לשם בכל החלטה שהוא לוקח. הוא יודע שלכל בחירה יהיו יתרונות וחסרונות. אך למרות המודעות הזו, הוא עדיין מתקשה לקבל החלטה. הסיבה לקושי, לפי אליעד, היא הספק שיש לו לגבי נכונות הנתונים שהוא מחזיק בידיו. הוא לא בטוח שהמידע שלו ... אישור או הכוונה. מה הקשר בין ספק לביטחון עצמי? אליעד מסביר שלרוב, אנשים שואלים שאלות כי הם חסרי ביטחון בהחלטותיהם. הביטחון העצמי נמוך, ולכן הם מנסים להפיג את הספק באמצעות אישור חיצוני. השואל רוצה לשמוע דעה נוספת כדי לוודא שמה שהוא חושב הוא באמת נכון ומדויק. למעשה, הוא מנסה להשיג ביטחון בהחלטה, או להגיע למצב שבו הוא מרגיש וודאות פנימית אמיתית, ללא ספקות שמטרידים אותו. לדוגמה, אליעד מביא מקרה שבו האדם ... שלו. האדם רוצה שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות שלו מדויקות, או אולי יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ברורה ומוחלטת. החיפוש אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו. האם מטרת השאלות היא לעורר ... עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות. למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם ... הוא עדיין לא מרגיש ביטחון מלא. יש בו עדיין פחד וספק, ולכן הוא מחפש תשובה אחרת, אולי ברורה או מוחלטת יותר. לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי השאלות של אנשים נובעות בעיקר מספק פנימי ומחוסר ביטחון בידע או בתשובה שיש להם. השאלות נועדו למעשה להפסיק את חוסר השקט הפנימי וליצור ודאות מוחלטת, שתאפשר לאדם לקבל החלטה סופית וברורה, ללא ספקות נוספים שיטרידו את מנוחתו. למה אנשים שואלים שאלות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? למה קשה לקבל החלטות? ספק וחוסר ביטחון עצמי איך להפסיק לשאול שאלות מיותרות? האם השאלות שלך אמיתיות?

איך להעביר מסרים? משמעות המילים, איך שתחליט? איך שתרצה? איך שנראה לך נכון? אם תתחרט, אם תשנה את דעתך, כישורי שיחה, איך להעביר מסרים? איך לנסח משפטים? איך להסביר את עצמך? באיזה מילה להשתמש? NLP, לשתול מחשבות מה ההבדל בין לומר מה שתחליט למה שנראה לך נכון? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את חשיבות הניסוח המדויק של משפטים כאשר רוצים להעביר מסרים באופן אפקטיבי. הוא מתחיל בדוגמה שבה מישהו שואל אותך: מה אתה רוצה שאני אעשה? ואתה עונה לו: מה שתחליט זה בסדר מבחינתי, או לחלופין: מה שנראה לך נכון זה בסדר מבחינתי. במבט ראשון, נראה לכאורה שאין הבדל משמעותי, אך אליעד מדגיש שיש הבדל מהותי בין הניסוחים הללו. ההבדל בין החלטה אקראית להחלטה סיבתית - מדוע זה חשוב? אליעד מסביר שישנן שתי דרכים עיקריות לקבל החלטות: החלטה אקראית או אמוציונלית - החלטה שמתקבלת על בסיס תחושות, רגשות או רצונות מיידיים. לדוגמה, כשאדם נכנס לחנות גלידה ובוחר טעם מסוים כי ככה בא לו. ההחלטה הזו איננה מבוססת על חשיבה עמוקה או חישובים שכליים מודעים, אלא על הרגשה פנימית ואינטואיציה. החלטה סיבתית או הגיונית - החלטה שמתבצעת על סמך חשיבה, חישובים שכליים ושיקול דעת עמוק יותר. לדוגמה, כאשר אדם צריך להרכיב משהו והוא חושב בצורה מפורטת מה יהיה נכון לעשות. המשמעות בניסוח של מה שתחליט יכולה להתפרש בשני אופנים, גם כאקראי וגם כסיבתי, מכיוון שהחלטה לא בהכרח מעידה על חשיבה עמוקה, אלא יכולה להיות גם אינטואיטיבית. לעומת זאת, הביטוי מה שנראה לך נכון או ... ובחירת האפשרות הכי הגיונית ומתאימה למצב. לכן, אם רוצים לעודד את השומע להפעיל את ההיגיון, יש להשתמש בביטויים המכוונים להחלטות סיבתיות כמו מה שנראה לך הגיוני. מדוע חשוב לשים לב למילה להתחרט לעומת לשנות את דעתי? אליעד נותן דוגמה ... אעשה כך וכך, לעומת הביטוי: אם אשנה את דעתי, אז אעשה כך וכך. לכאורה מדובר באותה פעולה של שינוי החלטה, אך אליעד מסביר שיש הבדל רגשי עמוק בין להתחרט לבין לשנות את דעתי: להתחרט - כולל בתוכו קונוטציה שלילית, מרמז על טעות שנעשתה קודם, תחושת אשמה, ורגש שלילי. כשאדם מתחרט הוא מרגיש שהיה צריך לקבל החלטה אחרת מראש, ומסיבה זו נוצרת תחושת חוסר נוחות רגשית. לשנות את דעתי - לעומת זאת, ביטוי זה הוא נייטרלי ומציין שהמציאות השתנתה או שהתנאים השתנו ולכן לגיטימי לשנות את ההחלטה בהתאם. זהו ביטוי שמאפשר לשנות החלטה בלי המטען הרגשי השלילי שמגיע עם החרטה. לדוגמה, אם אדם לוקח מטריה כי יורד גשם ולאחר מכן מזג האוויר ... להבנה, כיצד שינוי קל במילה אחת יכול לשנות לגמרי את המסר שעובר לאדם השני, להשפיע על האופן שבו הוא יקבל החלטות ולהכניס לתוך השיחה רבדים רגשיים או שכליים שונים בהתאם לצורך. איך להעביר מסרים בצורה נכונה? מה ההבדל בין להתחרט ללשנות את דעתי? איך לנסח משפטים בצורה מדויקת? שיטות NLP לשתילת מחשבות איך לגרום לאנשים לקבל החלטות הגיוניות? השפעת מילים על תת המודע מה ההבדל בין החלטה אקראית להחלטה סיבתית? אם אומרים למישהו מישהו אומר לך תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה אתה אומר מה שתחליט זה בסדר או שמישהו אומר לך מה אתה רוצה שאני אעשה ואתה אומר לו תקשיב מה שתחשוב שנכון זה בסדר האם יש הבדל בין שני הניסוחים חוץ מהמילים או לא. ש: פה תעשה פה תחשוב. אליעד: מה שתחליט להגיד למישהו מה שתחליט זה בסדר מבחינתי או מה שתחשוב שנכון זה בסדר מבחינתי או מה שתרצה זה בסדר מבחינתי יש הבדל בין ... או שזה אותו דבר, מה שבא לך מה שנכון לך מה שנראה לך מה שמתאים לך מה שתעדיף מה שתחליט יש הבדל בין הדברים או לא אז קודם כל כמובן שיש הבדל נגיד שבמהות אין הבדל אבל בצורה ברור שיש הבדל, עכשיו אני אסביר את אחד ההבדלים המרכזיים יש בעיקרון שתי דרכים לקבל החלטה אחת בצורה אקראית ואחת בצורה סיבתית. לדוגמה נגיד שעכשיו אתה הולך לחנות גלידות ואומרים לך איזה גלידה בא לך אתה אומר זה בא לי לפי מה החלטת החלטה אמוציונלית רגשית אמרת לאו דווקא אקראית אבל יותר רגשית כזה וואלה זה מה שבא לי זה מה שהתחשק לי אתה לא עושה איזה חישובים שכליים וזה למרות שיש חישובים אבל אתה לא באמת עושה חישובים מודעים יש החלטות שהן אקראיות, עכשיו לעומת זאת אם עכשיו אתה נגיד צריך להרכיב משהו אתה חושב בינגו איך יכול להרכיב מה נכון לעשות. עכשיו כאשר אתה אומר למישהו תעשה מה שתחליט זה מקובל עלי או מה שבא לך או מה שנראה לך אז אתה בעצם שותל לו במוח מחשבה מה ... של חשיבה כשאתה אומר לו תעשה מה שנראה לך נכון אתה בעצם אומר לו תראה זה מקובל עלי מה שתחליט אבל בתנאי שבדקת שזה נכון כי המילה תחליט אם אתה עושה את מה שנראה לך נכון אז החלטת משהו אבל אם החלטת משהו זה לא בהכרח שעשית את מה שנראה לך נכון יכול להיות שעשית מה שבא לך. במילה תחליט אפשר לפרש באופן אקראי ואפשר לפרש סיבתי המילה תעשה את מה שנראה לך הגיוני זה יותר סיבתי פחות אקראי ... שואל אותך תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה ואתה רוצה שהוא יחשוב בהיגיון אז אל תגיד לו מה שתחליט זה בסדר תגיד לו תקשיב מה שנראה לך הגיוני זה בסדר או מה שתחשוב בהיגיון שזה הגיוני זה בסדר ... לו אני סומך עליך אבל אני רוצה שתחשוב בהיגיון ואם אתה תגיד לו תעשה את מה שבא לך מה שתחליט אז הוא אומר וואלה אני יכול משהו שבא לי זה לא חייב דווקא להפעיל את השכל. הבנו זאת הייתה ... זה כמו להגיד עשיתי טעות להתחרט זה כמו להגיד עשיתי טעות למה אתה מתחרט זאת אומרת שמראש היית צריך לקבל החלטה אחרת. כשבן אדם משנה את דעתו הוא אומר תקשיב הסיטואציה השתנתה לכן שיניתי את דעתי אבל כשאתה מתחרט זה כאילו יש לך רגשות חרטה למה קודם לא קיבלת החלטה נכונה ואז כשאתה אומר רגע אני מתחרט אתה בעצם שותל מחשבה שאתה לא מספיק בסדר. עכשיו אותו דבר גם ... לגיטימי כי שינית את דעתך זאת זכותך לשנות את דעתך להתחרט זה חרטה זה אתה לא בסדר אתה קיבלת החלטה לא נכונה מראש, בקיצור זאת הייתה עוד דוגמה למשמעות שככה מעבירים מסרים בתת מודע באמצעות רק החלפת מילה.