מהי הדרך הנכונה לנתח סיבתיות?

כאשר מנתחים סיבתיות, יש להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה ולהבחין בין מצבים שבהם תוצאה נגרמת בגלל סיבה לבין מקרים בהם אין קשר ישיר. אליעד כהן מדבר על האתגרים בניתוח סיבתיות, ומסביר כיצד הבחנה בין "בגלל" ו - "למרות" חשובה כדי להבין את הסיבה האמיתית לתוצאה.

מה הכוונה ב"סיבתיות"?

סיבתיות מתייחסת לקשר שבין סיבה לתוצאה. על מנת להבין את הקשר הזה, יש לשאול את השאלה - האם התוצאה קרתה בגלל הסיבה? האם קיום הסיבה בהכרח יגרום לתוצאה? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שמדליק נייר באש: התוצאה היא שהנייר נשרף, והסיבה היא שהנייר הוצמד לאש. כאן מדובר בקשר ברור של "בגלל", כלומר, התוצאה קרתה רק בגלל שהסיבה התרחשה. ללא הסיבה, לא הייתה התוצאה.

האם תמיד יש קשר בין סיבה לתוצאה?

לעיתים, אנחנו עשויים לחשוב שיש קשר בין שני אירועים רק בגלל שהתרחשו בזו אחר זו, אך לעיתים אין קשר אמיתי. אליעד מביא דוגמה שבה אדם כותב על נייר, ולאחר מכן הנייר נשרף. כאן, לא ניתן לקבוע שהנייר נשרף בגלל שהאדם כתב עליו, כי לא הייתה השפעה ישירה בין הפעולה לתוצאה.

מהו קשר של "למרות"? האם הוא דומה ל"בגלל"?

קשר של "למרות" נוגע למקרים בהם תוצאה מתרחשת אף על פי שהסיבה הייתה אמורה למנוע אותה. לדוגמה, אם אדם מרטיב נייר במים כדי למנוע את שריפתו, אך הנייר עדיין נשרף, התוצאה קרתה "למרות" המטרה למנוע אותה. אליעד מסביר כי לעיתים יש קשר בין סיבה לתוצאה, אך התוצאה קרתה למרות הסיבה.

מה קורה כאשר מישהו לוקח קרדיט על תוצאה לא נכונה?

לפעמים, אנשים טוענים שהתוצאה קרתה בגלל פעולתם, אך ייתכן שהדבר לא נכון. לדוגמה, אם אדם כמעט שדד זקנה אך היא ניצלה במקרה, הוא עשוי לטעון שהיא ניצלה בזכותו, אבל האמת היא שהיא ניצלה למרות שהשוד קרה. אליעד מציין כי חשוב להבחין בין "בגלל" לבין "למרות", במיוחד כאשר אנשים טוענים שקרה משהו בגלל מעשיהם.

איך ניתן לנתח סיבתיות בצורה נכונה?

לניתוח סיבתיות חשוב להבין אם הסיבה בהכרח גרמה לתוצאה, אם יש סיבות נוספות שיכולות להסביר את התוצאה, ואם הקשר בין שני האירועים הוא באמת קשר של סיבה ותוצאה או שמא מדובר בקשר של "למרות". אליעד מחדד כי יש להיות ערניים ולבחון את הדברים בצורה מדוקדקת.